פוטין ואבס דנו בפיתוח היחסים ובשאלת “תהליך השלום הפלסטיני”

ב-22 בינואר התקיימו בקרמלין שיחות בין נשיא רוסיה פוטין וראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. סדר היום הרשמי נראה מוכר: המצב ברצועת עזה, סיוע הומניטרי, קווי מתאר אפשריים להסדר פוליטי. עם זאת, מאחורי הנוסחאות הדיפלומטיות שוב מתגלה תרחיש מוכר — מוסקבה משתמשת בסכסוכים זרים כדי להכשיר את התוקפנות שלה.

מצד רוסיה נשמע תזכורת להכרה במדינה הפלסטינית כבר ב-1988 ול”תמיכה עקבית” בצד הפלסטיני בזירות בינלאומיות. לאישור רצינות הכוונות, פוטין הציג טיעון כלכלי: לדבריו, מחזור הסחר בין רוסיה לרשות הפלסטינית גדל פי שלושה בשנים האחרונות, למרות היקף הקשרים המוגבל.

חלק נפרד מהשיחה הוקדש לנושא ההומניטרי. הקרמלין הודיע על משלוח של יותר מ-800 טון של מטענים הומניטריים לאזור מאז תחילת הסכסוך הנוכחי, וכן הזכיר את הכשרת כ-150 סטודנטים מהרשות הפלסטינית במוסדות להשכלה גבוהה ברוסיה. בהקשר זה הוזכרה גם רעיון “מועצת השלום” של דונלד טראמפ: פוטין הצהיר על נכונות להקצות עד מיליארד דולר לתמיכה באוכלוסייה הפלסטינית ולשיקום עזה, תוך הבהרה שהכספים מוקפאים כרגע ונידונים עם הצד האמריקאי.

תגובתו של מחמוד עבאס הייתה צפויה להיות חיובית. הוא הודה לרוסיה על התמיכה הפוליטית והדיפלומטית רבת השנים, והדגיש שהפלסטינים חשים אותה במשך עשורים. עם זאת, עבאס הטיל את האחריות על האירועים הטרגיים הנוכחיים על מדיניות ישראל בעזה, ביהודה ושומרון, וכן בירושלים, תוך הדגשת היקף האבדות האנושיות.

לדבריו, תוצאות המלחמה ברצועת עזה הן קטסטרופליות: מספר ההרוגים והפצועים מוערך במאות אלפים, המובלעת למעשה נהרסה, חלק ניכר מהתשתית האזרחית — מבתי ספר ועד אתרים דתיים — יצא מכלל שימוש. במקביל, הצד הפלסטיני מתעקש שתושבי עזה אינם מתכוונים לעזוב את אדמותיהם ודוחים כל תוכניות להעברה.

אבל השאלה המרכזית נותרת מחוץ להצהרות הרשמיות. רוסיה, המנהלת מלחמה כוללת נגד אוקראינה, משמידה ערים ותשתית אזרחית באופן שיטתי, מנסה היום להציג את עצמה כמתווכת ותורמת סיוע הומניטרי. פוטין, שהוא התוקפן והטרוריסט בפועל באירופה, משתמש ברטוריקה של “שלום” ככלי משחק גיאופוליטי, תוך שהוא מערער את ביטחונה של אוקראינה ויוצר סיכונים נוספים לישראל.

לישראל ולאוקראינה, המפגש הקרמליני הזה הוא לא רק אפיזודה דיפלומטית. זהו תזכורת מוחשית לאופן שבו מוסקבה הופכת מלחמות לכלי השפעה, וסיסמאות הומניטריות לכיסוי לתוקפנות. וזו בדיוק הסיבה שיש להתייחס ליוזמות “שלום” כאלה בצורה מפוכחת וללא אשליות.
נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency