טראמפ הצהיר כי עצר מלחמה גרעינית בין אוקראינה לרוסיה — מה לא בסדר בהצהרה?

הצהרתו של דונלד טראמפ כי הצליח למנוע עימות גרעיני בין רוסיה לאוקראינה עוררה דיון מיידי בקרב דיפלומטים ומומחי ביטחון. הסיבה העיקרית ברורה: לאוקראינה אין נשק גרעיני, ולכן עצם הנוסחה של העימות נראית שנויה במחלוקת.

במקביל, גוברת הדאגה בכיוון אחר — המנגנונים הגלובליים לשליטה על הארסנלים מתפוררים מהר יותר מאשר מופיעים חדשים.

על מה דיבר דונלד טראמפ

המנהיג האמריקאי הזכיר מיד כמה מוקדים פוטנציאליים: הודו ופקיסטן, איראן וישראל, וכן המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה.

עם שני הזוגות הראשונים המצב שונה, אך קיומן או היעדרן של ראשי נפץ לא מבטל את הקונפליקטיות. בממד הישראלי-איראני השאלה בכלל מאוזנת בין אי-ודאות רשמית ליכולות טכנולוגיות.

ביחס לכיוון האוקראיני, מדובר בעיקר על הגורם הגרעיני הרוסי והשימוש באיומים ככלי לחץ.

עולם ללא מגבלות

השבוע פג תוקפו של ההסכם האחרון שהגביל את הנשק ההתקפי האסטרטגי של מוסקבה וושינגטון.

המזכיר הכללי של האו”ם אנטוניו גוטרש הזהיר: לראשונה מזה עשרות שנים העולם למעשה נכנס לתקופה ללא תקרות מחייבות לארסנלים הגדולים ביותר.

המבנה הקודם, שנחתם עוד ב-2010, שרד הפסקות, האשמות הדדיות והקפאת פיקוחים. אך מסגרות פורמליות בכל זאת התקיימו.

עכשיו הן אינן.

מה זה משנה עבור אוקראינה

עם היעלמות המגבלות, מתחזקת משמעותו של כל רמז לשימוש או הפגנת כוח.

מוסקבה כבר השתמשה בשיגור טילים ללא מטענים קרביים כאות פוליטי — לא רק לקייב, אלא גם לבירות אירופה.

כל פרק כזה מעלה אוטומטית את ההימור במשא ומתן.

מקורות המוכרים עם התייעצויות דיפלומטיות אמרו בתגובות לחדשות — חדשות לישראל | Nikk.Agency, כי הנושא הגרעיני מופיע יותר ויותר לצד נושאים של הפסקת אש וסידור טריטוריאלי.

למה ההסכמה הפכה למורכבת יותר

באבו דאבי נמשכים המגעים, שבהם דנים במקביל גם במלחמה וגם בארכיטקטורת היציבות האסטרטגית.

גם אם תימצא נוסחה זמנית, רמת האמון כבר לא כמו בשנים קודמות. פיקוחים הדדיים נראים כיום כמעט בלתי אפשריים.

לפי נתוני Axios, הצדדים הסכימו מראש לשמור על מגבלת ראשי הנפץ הקודמת לתקופת מעבר קצרה, בזמן שמתנהלים מגעים על גרסה חדשה של ההסכם.

זה לא פתרון. זו הפסקה.

סין כמשתנה חדש

טראמפ סבור שהפורמטים הקודמים אינם כדאיים ודורש את הצטרפותה של בייג’ינג.

עם זאת, סין מבהירה כי הפוטנציאל שלה אינו משתווה לזה של ארה”ב ורוסיה, ולכן היא אינה מחויבת להשתתף במגעים.

הבעיה היא שדווקא סין כיום מגדילה את יכולותיה מהר יותר מאחרים ויכולה להגדיל את הארסנל שלה לאלף יחידות כבר בשנים הקרובות.

מה שואפת מוסקבה להשיג

הדיפלומטיה הרוסית מאותתת: אם להרחיב את המסגרות, יש לקחת בחשבון גם את בעלי הברית האירופיים של ארה”ב בנאט”ו — בריטניה וצרפת.

גישה כזו יוצרת פוטנציאלית מתח בתוך הברית ומסבכת את עמדת וושינגטון.

במקביל, אוקראינה מוצאת את עצמה במצב פגיע — היא עשויה להפוך לחלק מהחלפה גדולה, ללא טיעון גרעיני משלה.

מה הלאה

המשא ומתן בין ארה”ב לרוסיה נמשך, ובמקביל נמשכת המלחמה.

הקרמלין משתמש בנושא הנשק האסטרטגי כמנוף השפעה נוסף, בניסיון לשנות את סדרי העדיפויות של הממשל האמריקאי.

מומחים סבורים שהדגש עשוי להשתנות: במקום לסיים את פעולות האיבה באוקראינה, תשומת הלב תעבור להישגים סמליים בתחום ההרתעה הגלובלית.

פורמלית זה נשמע כמו ייצוב.

למעשה — אי הוודאות רק גוברת.