🌍 מאמר זה זמין גם ב־ RU
לפני תחילת המלחמה, ראש המודיעין הישראלי מוסד, דוד ברנע, הגיע לראש הממשלה בנימין נתניהו עם תוכנית שאפתנית: כבר תוך כמה ימים לאחר המכות הראשונות על איראן, המודיעין יוכל להצית מהומות המוניות בתוך המדינה – עד להפלת המשטר התיאוקרטי. את אותה תוכנית הציג ברנע באופן אישי לבכירים בממשל ראש הבית הלבן דונלד טראמפ במהלך ביקורו בוושינגטון באמצע ינואר.
“חווילה” כותבת, כי לפי נתוני The New York Times, נתניהו תמך בתוכנית. טראמפ – גם כן. הלוגיקה הייתה פשוטה: להשמיד את המנהיגים האיראנים בתחילת הסכסוך, להפעיל גל של מבצעי מודיעין ולחכות שהעם יעשה את השאר.
“תפסו את ממשלתכם – היא שלכם”, פנה טראמפ לאיראנים בהצהרה הראשונה לאחר תחילת ההפצצות.
עברו שלושה שבועות. המרד לא התרחש.
לפי נתוני המודיעין האמריקאי והישראלי, המשטר האיראני אמנם נחלש, אך מתפקד. הפחד מהמשטרה והכוחות המזוינים שיתק כל ניסיון להתנגדות מאורגנת. המשטר לא קרס מבפנים – להפך, הוא התבצר ועבר למתקפת נגד, מכה בבסיסים צבאיים, ערים ותשתיות נפט ברחבי המפרץ הפרסי.
למה זה לא עבד
עוד לפני תחילת הקרבות, הצבא האמריקאי אמר ישירות לטראמפ: האיראנים לא יצאו להפגנות תחת פצצות. אנליסטים של ה-CIA העריכו את הסבירות למרד המוני כנמוכה. ספקנות הובעה גם במודיעין הצבאי של ישראל – אמן.
פקיד לשעבר במחלקת המדינה, נייט סוונסון, מסביר זאת בפשטות: רוב הלא מרוצים מפחדים לצאת לרחוב כי יירו בהם. “יש אנשים שרוצים חיים טובים יותר, אבל לא רוצים למות בשביל זה. 60 האחוזים האלה יישארו בבית”, הוא אומר.
מעניין לציין שקודמו של ברנע בתפקיד ראש המוסד, יוסי כהן, כבר ב-2021 הגיע למסקנה: ניסיונות להצית מהפכה באיראן הם בזבוז משאבים. המוסד אז אפילו חישב כמה איראנים צריכים לצאת לרחובות כדי לאיים באמת על המשטר – והכיר בכך שלא ניתן להגיע למספר כזה. “שאלנו את עצמנו אם נוכל לגשר על הפער הזה, והגענו למסקנה שלא נוכל”, אמר כהן כבר ב-2018. ברנע, עם זאת, בחן מחדש את העמדה הזו והימר על המרד כמרכיב מרכזי באסטרטגיה הצבאית.
החזית הכורדית גם נתקעה
במקביל להימור על מרד פנימי, המוסד גם בנה על “רכיב קרקעי” חיצוני – פלישה של כוחות כורדים איראניים משטח עיראק. ה-CIA והמוסד תמכו במשך שנים בקבוצות חמושות כורדיות, והתקפות ישראליות במערב איראן היו אמורות לפנות להן את הדרך.
אבל כבר ב-7 במרץ טראמפ אמר בפומבי לכורדים “לא ללכת” – כדי להימנע מנפגעים. טורקיה, מצידה, העבירה דרך שר החוץ שלה אזהרה חד משמעית לוושינגטון: כל תמיכה במבצעי כורדים אינה מקובלת על אנקרה. נשיא כורדיסטן העיראקית גם הבהיר כי פלישת הכורדים עלולה לגרום לאפקט הפוך – הלאומיות האיראנית רק תאחד את האנשים סביב המשטר.
מה הלאה
מאחורי הקלעים, נתניהו כבר הביע תסכול מכך שהבטחות המוסד אינן מתממשות. באחת הישיבות הוא הזכיר כי טראמפ יכול בכל רגע להחליט לסיים את המלחמה – והתוצאות עדיין אינן.
בפומבי, ראש הממשלה שומר על אופטימיות: “חייב להיות רכיב קרקעי. הוא חייב להיות מורכב ממגפיים איראניים”, הוא אמר. שגריר ישראל בארה”ב מוסיף: “האיראנים יבואו”.
אבל בינתיים – שקט.
קודם כתבנו שטראמפ שוקל הכנסת כוחות לאיראן.
חשיבות האירועים לישראל ברורה. איך זה ישפיע על עתיד האזור, הזמן יגיד. עם זאת, עקבו אחר החדשות האחרונות בחדשות ישראל | Nikk.Agency.
מקור – help.hvylya.net
נאנוווסטי חדשות ישראל Nikk.Agency
🌍 מאמר זה זמין גם ב־ RU
