ארה”ב ואיראן החליפו מהלומות בלילה שבין 10 ל-11 ביוני: האזור נכנס לשלב מסוכן

לילה בין 10 ל-11 ביוני: ארה”ב תקפה את איראן, טהראן הגיבה על בסיסים

ארה”ב ואיראן החליפו מכות לילה שני ברציפות. גל חדש של הסלמה התרחש בלילה בין 10 ל-11 ביוני: כוחות הפיקוד המרכזי של ארה”ב, Centcom, בהוראת הנשיא דונלד טראמפ תקפו שוב מטרות בשטח איראן, וטהראן הגיבה במכות על בסיסים אמריקאים במדינות ערביות.

תסריט דומה כבר התרחש בלילה קודם – בין 9 ל-10 ביוני. לכן מדובר לא באירוע בודד, אלא בסדרת מכות שיכולה לשנות את המצב בכל המזרח התיכון.

לפי הודעה רשמית של Centcom, כוחות אמריקאים תקפו אמצעי תצפית צבאיים איראניים, מערכות תקשורת ומטרות נ”מ בכל שטח איראן. בהצהרה נאמר כי חיל הנחתים, חיל האוויר וחיל הים של ארה”ב השתמשו בתחמושת מדויקת נגד מטרות איראניות שייצגו איום על כוחות אמריקאים וספינות סחר בינלאומיות שעוברות דרך המים האזוריים.

וושינגטון מדגישה כי המכות היו תגובה ל”תוקפנות הבלתי מוצדקת והמתמשכת של איראן”. נשיא ארה”ב דונלד טראמפ אמר לערוץ Fox News כי במקביל למכות האוויריות, כוחות אמריקאים שיגרו 49 טילי “טומאהוק” על מטרות באיראן.

לישראל לילה זה יש משמעות מיוחדת. איראן נשארת האויב האסטרטגי הראשי של ישראל, והתשתית הצבאית שלה, מערכות הנ”מ, יכולות הטילים ורשת הקבוצות הבריתיות באזור משפיעות ישירות על ביטחון הישראלים.

למה מטרות אמריקאיות בתוך איראן חשובות לישראל

כאשר ארה”ב תוקפת מטרות תקשורת, תצפית והגנה אווירית איראניות, זה נוגע לא רק לבסיסים אמריקאים באזור. מכות כאלה יכולות להחליש את יכולת איראן לתאם פעולות, לעקוב אחרי תנועות כוחות אויב ולתמוך בפעולות צבאיות אזוריות.

לישראל זה קשור למספר כיווני איומים. איראן תומכת בחיזבאללה, חות’ים, כוחות שיעיים בעיראק וכוחות אחרים שיכולים לשמש נגד ישראל, מטרות אמריקאיות ובעלי ברית של ארה”ב במזרח התיכון.

לכן הלילה בין 10 ל-11 ביוני לא היה רק עוד חילופי מכות. הוא הראה שהסכסוך האמריקאי-איראני נכנס שוב לשלב של לחץ צבאי ישיר.

תגובת איראן: כווית, בחריין, ירדן וארביל

איראן הגיבה במכות על בסיסים אמריקאים במדינות ערביות. כמו בלילה בין 9 ל-10 ביוני, המכה העיקרית לא הייתה על שטח ארה”ב, אלא על מטרות צבאיות שבהן מוצבים כוחות אמריקאים באזור.

בסביבות שלוש לפנות בוקר, סוכנות הידיעות הרשמית האיראנית IRNA, בהתייחסות לדובר משמרות המהפכה האסלאמית, דיווחה כי במהלך שתי גלים של פעולות נפגעו 18 מטרות חשובות השייכות לצבא ארה”ב. בין המטרות שנקראו – בסיסי חיל האוויר עלי אס-סאלם ואחמד אל-ג’אבר בכווית, וכן בסיס חיל האוויר שייח’ עיסא בבחריין.

מאוחר יותר, בסביבות שש בבוקר, התקפות איראניות נמשכו. משמרות המהפכה הודיעו כי ביצעו 12 מכות בטילים בליסטיים על בסיס אמריקאי אל-אזראק בירדן. לפי הגרסה האיראנית, הושמד מקום בסיסם של מטוסי קרב אמריקאים F-35, F-15 ו-F-16.

עם זאת, אין אישור עצמאי להיקף כזה של הרס. ידוע שבכווית ובבחריין פעלו מערכות נ”מ. לגבי המצב בירדן, מידע נוסף לא נחשף בזמן הדיווחים הראשונים.

בלילה גם התקבלו דיווחים על מכות איראניות על שדה התעופה בארביל בכורדיסטן העיראקית. מטרה זו חשובה כי באזור ארביל גם נמצאים כוחות אמריקאים, ועיראק עצמה נשארת אחת הנקודות הרגישות ביותר של מגע בין ארה”ב לאיראן.

למה איראן לא תקפה את איחוד האמירויות, ערב הסעודית וקטאר

הפעם מושך תשומת לב רגע אחר: איראן לא תקפה את איחוד האמירויות, ערב הסעודית וקטאר, אף שבסבבים קודמים מדינות אלו נחשבו בין המטרות האפשריות או המרכזיות.

זה עשוי להצביע על טקטיקה יותר בררנית של טהראן. כווית ובחריין יכלו להיבחר בגלל מיקום המטרות הצבאיות האמריקאיות שאיראן רואה כמרכזי פיקוד ולוגיסטיקה חשובים. אבל יש גם שכבה דיפלומטית: בחודשים האחרונים התחזק שיתוף הפעולה בין טהראן לאבו דאבי, דוחה ועריאד.

לישראל פרט זה לא פחות חשוב מהמכות עצמן. אם חלק ממדינות המפרץ הפרסי מנסות לשמור על ערוצי עבודה עם איראן, וטהראן נמנעת במודע ממכות על שטחן, התמונה האזורית הופכת למורכבת יותר.

בהקשר זה, חדשות ישראל — Nikk.Agency עוקבות לא רק אחרי הצהרות צבאיות, אלא גם אחרי איך משתנה הקו הדיפלומטי של מדינות ערב סביב איראן. לישראל שינויים כאלה יכולים להיות בעלי השלכות ארוכות טווח — מביטחון נתיבי תעופה ועד בריתות אזוריות עתידיות.

משא ומתן תחת לחץ: טראמפ דורש עסקה, איראן מכחישה קשרים

ב-10 ביוני, ערב גל המכות הלילי החדש, דונלד טראמפ הזהיר שארה”ב מוכנה להסלמה מהירה של פעולות צבאיות אם טהראן לא תחתום על הסכם בקרוב. ניסוחו היה מקסימלי קשה: “נפציץ אותם לעזאזל מחר”.

לפי טראמפ, בכירים איראניים כביכול יצרו קשר ישיר איתו וביקשו להפסיק את ההפצצות האמריקאיות. משמרות המהפכה מכחישים זאת באופן מוחלט ומצהירים שלא היו שום קשרים של נציגי ממשלת איראן עם נשיא ארה”ב.

שר ההגנה של ארה”ב פיט הגסט במהלך ביקור במטה Centcom בפלורידה אמר לעיתונאים כי לאיראן יש הזדמנות לחתום על עסקה משתלמת, אך טהראן, לדבריו, לא רוצה לעשות זאת. דבריו נשמעו כהסבר ישיר לטקטיקה האמריקאית: “אם נצטרך לנהל משא ומתן בעזרת פצצות – ננהל משא ומתן בעזרת פצצות”.

גישה כזו אומרת שוושינגטון מנסה לשלב לחץ צבאי ומסחר דיפלומטי. ארה”ב לא סוגרת את הדלת למשא ומתן, אבל במקביל מראה שהמתנה לתשובת איראן לא תהיה אינסופית.

מה דנו בוושינגטון

טראמפ נפגש עם צוות הביטחון הלאומי שלו ב-10 ביוני בצהריים כדי לדון באפשרויות אפשריות לפעולות צבאיות. לפי Axios, אחד התסריטים היה פעולה רחבת היקף אך קצרה, שמטרתה – להכריח את איראן לשנות את עמדתה במשא ומתן.

זו פרט חשוב. ארה”ב, לפי ההיגיון המתואר, לא בהכרח שואפת למלחמה ממושכת, אבל מוכנה למכה חדה אם היא סבורה שהדיפלומטיה נתקעה. הבעיה היא שבמזרח התיכון אפילו “פעולה קצרה” יכולה לצאת במהירות מגבולות התוכנית הראשונית.

Axios גם מציין שטראמפ חיכה כמעט שבועיים לתשובת איראן להצעה האמריקאית האחרונה והלך והתאכזב. במקביל, המשא ומתן דרך מתווכים נמשך. רק ב-10 ביוני נציגים קטאריים ניהלו משא ומתן בטהראן, בניסיון להסיר את המחלוקות שנותרו.

מה יכול להיות הלאה

אחרי הלילה בין 10 ל-11 ביוני השאלה המרכזית היא לא רק אילו מטרות נפגעו. הרבה יותר חשוב, האם ארה”ב, איראן והמתווכים יוכלו לשמור על ההסלמה במסגרת ניהולית.

אם איראן תמשיך להכות על בסיסים אמריקאים, וושינגטון עשויה להרחיב את רשימת המטרות בתוך איראן. אם ארה”ב תגביר את ההתקפות, טהראן עשויה להפעיל כוחות ברית בעיראק, תימן, סוריה או לבנון. לישראל זה אומר עלייה בסיכונים במספר כיוונים בו זמנית.

בינתיים שני הצדדים מדברים בשפת הכוח, אבל לא סוגרים לגמרי את ערוץ המשא ומתן. לכן התקופה אחרי הלילה בין 10 ל-11 ביוני הופכת לקריטית: המכות יכולות להישאר חלק מהלחץ לפני עסקה, או להיות תחילתה של שלב חדש ומסוכן בהרבה של עימות בין ארה”ב לאיראן.