ישראל ואוקראינה במדד המדינות הטובות ביותר 2026: כוח בזמן מלחמה וכישלון בתפיסה הבינלאומית

ישראל דורגה במקום ה-50, אוקראינה במקום ה-82 מתוך 85 מדינות במדד המדינות הטובות ביותר 2026. שתי המדינות קיבלו מיקומים גבוהים יחסית בקטגוריית הכוח, אך דורגו נמוך משמעותית בהערכות איכות החיים, פתיחות לעסקים ומשיכה בינלאומית.

ישראל ואוקראינה נכנסו לרשימת המדינות שמיקומן ב-Best Countries Index 2026 נקבע בעיקר על ידי מלחמה, ביטחון ופוליטיקה בינלאומית.

בדירוג הכללי ישראל דורגה במקום ה-50 מתוך 85, אוקראינה במקום ה-82. עם זאת, ישראל דורגה במקום ה-11 בכוח, ואוקראינה במקום ה-18. מתקבלת תמונה יוצאת דופן: המדינות נתפסות כמשתתפות בולטות בפוליטיקה העולמית, אך השפעה זו כמעט ואינה מתורגמת לתדמית אטרקטיבית של מדינה לחיים, עסקים או תיירות.

תוצאה רועשת במיוחד הייתה של אוקראינה בקטגוריית איכות החיים. היא דורגה במקום האחרון, 85. ישראל בקטגוריה זו דורגה במקום ה-63.

עם זאת, לקרוא לזה הוכחה לכך שאוקראינה היא ‘המדינה הגרועה ביותר בעולם לחיים’ זה לא נכון. מדד המדינות הטובות ביותר מודד בעיקר לא את התנאים האובייקטיביים, אלא את איך המדינות נתפסות על ידי אנשים מחוץ להן.

ישראל ואוקראינה: עמדות עיקריות בדירוג

המספרים מראים שלישראל ולאוקראינה יש תכונה משותפת חשובה: משקלן הבינלאומי נתפס גבוה משמעותית מאשר האטרקטיביות היומיומית.

ישראל נמצאת בחמש עשרה המדינות הראשונות בעולם בכוח, אך כמעט בסוף הרשימה בפתיחות לעסקים ומשיכה תיירותית. אוקראינה גם כן נמצאת בין עשרים המדינות המשפיעות ביותר בממד הכוח, ובו זמנית דורגה במקום האחרון באיכות החיים.

ישראל: מקום 11 בכוח, אך רק 50 בדירוג הכללי

מחברי הדו”ח מכנים את ישראל הכלכלה המפותחת ביותר במזרח התיכון ומדגישים את הפוטנציאל החדשני יוצא הדופן שלה.

מוזכרים במיוחד הישגי ישראל בתוכנה, אבטחת סייבר, ביוטכנולוגיה, ציוד רפואי וייצור היי-טק. בדו”ח מצוין כי מדינה עם אוכלוסייה של כ-9.9 מיליון איש משפיעה באופן משמעותי מעבר לגודלה.

זה מסביר את המקום ה-11 של ישראל בקטגוריית הכוח ואת המקום ה-27 הגבוה יחסית ביזמות.

הוצאות הביטחון, טכנולוגיות צבאיות, יכולות מודיעין, שותפות אסטרטגית עם ארה”ב ותפקיד ישראל בפוליטיקה האזורית יוצרים תדמית של מדינה המסוגלת להשפיע על תהליכים הרחק מגבולותיה.

אך הצד השני של תדמית זו הוא מלחמה מתמשכת.

הסכסוכים האזוריים המתמשכים, משברים דיפלומטיים ומחלוקות בינלאומיות סביב הסוגיה הפלסטינית, לפי הערכת מחברי הדו”ח, מסבכים את יחסי ישראל עם שווקים מסוימים ומשקיעים פוטנציאליים. המחברים מקשרים ישירות את הפיתוח הכלכלי ארוך הטווח של המדינה לייצוב האזורי ולשמירה על השקעות בחדשנות והון אנושי.

לישראל נראה מדאיג במיוחד לא המקום ה-50 הכללי, אלא השילוב של כמה מדדים:

מקום 63 באיכות החיים;

מקום 83 בפתיחות לעסקים;

מקום 83 במשיכה תיירותית והרפתקנית;

מקום 62 במטרה חברתית.

המספרים הללו אינם מצביעים על כך שבישראל אין חופש יזמות או שהמדינה אינה מעניינת תיירים. הם משקפים יותר את השפעת המלחמה, יוקר המחיה, חוסר היציבות הפוליטית והדיווחים המתמשכים על איומי ביטחון על התדמית הבינלאומית של המדינה.

חדשות ישראל — Nikk.Agency שמה דגש על הסתירה העיקרית בתוצאה של ישראל: המדינה שומרת על מוניטין של כוח טכנולוגי וצבאי, אך מאבדת את האטרקטיביות כמקום שקט, צפוי ונוח לחיים ולהשקעות.

אוקראינה: מקום אחרון באיכות החיים, אך 18 בכוח

התוצאה הכללית של אוקראינה נמוכה משמעותית — מקום 82 מתוך 85.

מתחתיה בטבלה הסופית נמצאות רק כמה מדינות שחוות משברים פוליטיים, כלכליים או הומניטריים קשים. עם זאת, אוקראינה קיבלה מקום 18 בקטגוריית הכוח, ועקפה עשרות מדינות עשירות ויציבות יותר.

תוצאה זו קשורה לא רק לגודל הצבא או לכמות הנשק. ב-Best Countries Index קטגוריית הכוח כוללת השפעה בינלאומית, משמעות פוליטית, יכולות צבאיות והשתתפות המדינה בתהליכים גלובליים.

לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה ב-2022, אוקראינה הפכה לאחד הנושאים המרכזיים בביטחון העולמי. ממצב החזית האוקראינית תלויות אסטרטגיות ההגנה של האיחוד האירופי, מדיניות נאט”ו, סנקציות נגד רוסיה, שוק הנשק הבינלאומי והסדר הביטחון האירופי העתידי.

בדו”ח אוקראינה מכונה מדינה אסטרטגית חשובה, בעלת משאבים חקלאיים משמעותיים, מחצבים ופוטנציאל טכנולוגי. מצוינים במיוחד יצוא התבואה, מגזר ה-IT, התעשייה ומשמעות אוקראינה לשרשראות האספקה העולמיות של מזון.

באותו הזמן, הניסוח של המחברים שאוקראינה כביכול מהווה ‘חוצץ בין האיחוד האירופי לרוסיה’ נראה שנוי במחלוקת ומשחזר מבט מיושן, שבו מדינה אירופית עצמאית מתוארת לא כישות עצמאית, אלא כשטח בין מרכזי כוח גדולים יותר.

אוקראינה שואפת לחברות באיחוד האירופי ובנאט”ו, נלחמת על ריבונותה ומהווה חלק מהמערכת הפוליטית האירופית, ולא אזור גבול נייטרלי בין המערב לרוסיה.

מדוע אוקראינה דורגה אחרונה באיכות החיים

אוקראינה קיבלה מדד יחסי אפס ומקום 85 בקטגוריית איכות החיים.

אך אפס כאן אינו מציין היעדר מוחלט של איכות חיים. המתודולוגיה בנויה אחרת: המדינה עם התוצאה הטובה ביותר בכל קטגוריה מקבלת 100 נקודות, והערכות השאר מחושבות מחדש ביחס למובילה. המקום האחרון יכול לקבל ערך 0.0 לאחר סטנדרטיזציה והגדלת התוצאות.

קטגוריית איכות החיים כוללת תפיסה של מאפיינים כמו:

נגישות ואיכות שירותי הבריאות;

חינוך;

ביטחון;

יציבות פוליטית וכלכלית;

שוק העבודה;

פיתוח שירותים ציבוריים;

תנאים למשפחות;

רמת רווחה חומרית.

בתנאי מלחמה מלאה, אוקראינה מתמודדת באופן אובייקטיבי עם הרס תשתיות, העברת מיליוני אנשים, איום של תקיפות טילים ומזל”טים, צמצום הכלכלה ותלות במימון חיצוני.

אך הדירוג מתעד לא רק את הנסיבות האמיתיות הללו. הוא גם משקף את התדמית של אוקראינה שנוצרה במרחב המידע העולמי.

עבור רבים מהמשיבים הזרים, אוקראינה של השנים האחרונות היא בעיקר תמונות של ערים הרוסות, אזעקות אוויר, חזית, פליטים וסיוע הומניטרי. הישגי העסקים האוקראיניים, המדינה הדיגיטלית, התרבות, החינוך והמגזר הטכנולוגי מקבלים הרבה פחות תשומת לב בינלאומית.

לכן יש לראות את המקום האחרון של אוקראינה לא רק כהערכה של תנאי זמן המלחמה, אלא גם כתוצאה של משבר רציני במותג הלאומי.

מדוע הדירוג אינו יכול להיחשב למדד אובייקטיבי של רמת החיים

Best Countries Index 2026 הוכן על ידי חברת WPP, המשתמשת במערכת האנליטית BAV, בשיתוף עם פרופסור מבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה, דייוויד רייבסטיין.

מ-15 בדצמבר 2025 עד 24 בפברואר 2026 המחברים סקרו 15,131 אנשים מ-33 מדינות. ביניהם היו 2,926 מנהלים ובעלי עסקים ו-12,205 נציגים מהציבור הרחב. כל התשובות היו בעלות משקל שווה.

למשתתפים הוצגו מדינות ותכונות שנבחרו באקראי. הם היו צריכים לציין אם מדינה מסוימת מזוהה עם מושגים כמו ביטחון, חדשנות, השפעה תרבותית, יציבות כלכלית או פתיחות לעסקים.

כל משיב העריך לא את כל 85 המדינות, אלא כשליש מהרשימה וכחצי מהתכונות. אם אדם דיווח שמעולם לא שמע על מדינה, היא הוצאה מחלקו בסקר.

בסך הכל השתמשו החוקרים ב-73 תכונות, שחולקו לעשר קטגוריות:

הרפתקאות;

גמישות;

השפעה תרבותית;

יזמות;

מורשת;

מובילים;

פתוחים לעסקים;

כוח;

איכות חיים;

מטרה חברתית.

התוצאה הכללית חושבה כסכום משוקלל של המדדים. משקל הקטגוריות נקשר לרמת התמ”ג לנפש לפי שוויון כוח הקנייה.

לכן Best Countries Index הוא יותר דירוג של מוניטין בינלאומי של מדינות, ולא דירוג סטטיסטי של איכות החיים בפועל.

הוא אינו מחליף נתונים על הכנסות, עלות דיור, זמינות רפואה, תוחלת חיים, פשיעה או רמת חינוך. אבל הוא מראה דבר אחר: עד כמה אנשים בעולם מוכנים לבטוח במדינה, להשקיע בה, לעבור לשם, לקנות את מוצריה ולתפוס אותה כהצלחה.

ישראל ואוקראינה הפכו למדינות חזקות אך לא מושכות במלחמה

תוצאות ישראל ואוקראינה שונות בהיקף, אך מראות בעיה דומה.

שתי המדינות מחזיקות בהון אנושי משמעותי, יכולות טכנולוגיות, תפוצות חזקות ומשמעות אסטרטגית. שתיהן נמצאות במרכז הפוליטיקה הבינלאומית ונחשבות כמדינות המסוגלות להתנגד לאיומים חיצוניים חמורים.

עם זאת, כוח בפני עצמו אינו יוצר מותג לאומי מושך.

ישראל נמצאה במקום ה-11 בכוח, אך רק במקום ה-63 באיכות החיים ובמקום ה-83 בפתיחות לעסקים.

אוקראינה תפסה את המקום ה-18 בכוח, אך המקום ה-85 באיכות החיים, המקום ה-81 בפתיחות לעסקים והמקום ה-83 בדינמיקת הצמיחה העתידית.

זהו אחד המסקנות העיקריות של Best Countries Index 2026: מלחמה ממושכת הופכת מדינות לסמלים של התנגדות ועוצמה צבאית, תוך כדי הרס תדמיתן כמקום לחיים נורמליים, תיירות, השקעות ותכנון לטווח ארוך.

עבור אוקראינה, שינוי המצב הזה אינו אפשרי ללא סיום התוקפנות הרוסית, שיקום התשתיות, אינטגרציה אירופית ועבודה רחבת היקף על הצגת המדינה בעולם.

עבור ישראל, התנאים המרכזיים נשארים שיקום הביטחון, יציבות פוליטית, שיפור היחסים עם בעלי ברית דמוקרטיים והחזרת תדמית המדינה שבה טכנולוגיה, יזמות ואיכות חיים חשובים יותר ממלחמה מתמשכת.