השפה הרוסית של ראש “המוסד” החדש הדאיגה את מוסקבה: מדוע רומן הופמן הפך ל”בעיה” עבור רוסיה ואיראן

הסוכנות הממלכתית הרוסית TASS הפיצה חומר שבו מינויו של רומן הופמן למנהל ‘המוסד’ מוצג כשינוי משמעותי באסטרטגיית המודיעין הישראלית.

הדאגה המיוחדת של האנליסטים הרוסים נובעת לא רק מהניסיון הצבאי של ראש המודיעין החיצוני החדש של ישראל. הם מדגישים במיוחד את מוצאו, שליטתו החופשית בשפה הרוסית, הבנתו את המערכת הסובייטית ויכולתו לנווט במרחב הפוסט-סובייטי ללא מתרגמים ודוחות אנליטיים ארוכים.

אבל מאחורי הניסוחים הרועשים חשוב לראות את הגבול בין עובדות, השערות רוסיות ותעמולה גלויה.

מה בדיוק הפיץ TASS ב-18 ביולי

ב-18 ביולי 2026 פרסם TASS חומר תחת הכותרת ‘מומחים סבורים כי הכיוון הרוסי הופך לעדיפות של ‘המוסד”.

הסוכנות הממלכתית הסתמכה על מומחים של המגזין הרוסי ‘הגנה לאומית’. המאמר האנליטי המקורי נקרא ‘החלפת משמר: רומן הופמן בראש ‘המוסד’ ושינוי האימפרטיבים של המודיעין הישראלי בכיוון הרוסי’. הטקסט המלא זמין רק למנויי המגזין, אך התזות העיקריות הועברו בפירוט על ידי TASS.

המחשבה המרכזית של המחברים הרוסים היא שרוסיה כביכול מזמן מהווה אחד הכיוונים החשובים, אך לא רשמית, של עבודת המודיעין הישראלי.

לדעתם, הגעתו של הופמן עשויה להעניק לכיוון זה משמעות חדשה.

האנליסטים הרוסים טוענים כי יליד הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס מבין את המציאות הסובייטית והפוסט-סובייטית ברמת ‘הקוד התרבותי’. לכן, השפה הרוסית עבורו עשויה להפוך, כפי שנאמר בפרסום, ל‘לא מיומנות יומיומית, אלא כלי לבניית רשת קשרים אסטרטגית’.

זהו ניסוח חשוב. הוא מראה ממה באמת חוששים המחברים הרוסים: לא ממוצאו של הופמן כשלעצמו, אלא מיכולתו להבין את שפת הבירוקרטיה הרוסית, הצבא, המהגרים, נציגי האליטות הפוסט-סובייטיות ואנשים שרגילים לומר דבר אחד בפומבי ודבר אחר לגמרי – בסביבה לא פורמלית.

שלושה רמות עבודה משוערות נגד רוסיה

מחברי ‘הגנה לאומית’ חילקו את העבודה המשוערת של ‘המוסד’ בכיוון הרוסי לשלושה רמות.

הראשונה נקראת נייטרליות חיצונית וחישוב אסטרטגי. הכוונה היא לשמירה על קשרים עם מוסקבה תוך כדי, כפי שמניחים האנליסטים הרוסים, תמיכה מודיעינית עקיפה באוקראינה.

הרמה השנייה נקראת ‘קריפטו-דיאספורות’ ורשת רפטריאציה מבוזרת. המחברים הרוסים רואים ביותר ממיליון ישראלים שנולדו בברית המועצות או שמוצאם ממשפחות יוצאות ברית המועצות לשעבר, כסביבה פוטנציאלית לקבלת מידע וליצירת קשרים.

הרמה השלישית שהם רואים היא מעקב טכנולוגי: מעקב אחר נשק רוסי, לוגיסטיקה צבאית, אינטראקציה של מוסקבה עם טהראן וטכנולוגיות שעוברות בדיקה קרבית באוקראינה ובמזרח התיכון.

עם זאת, אין הוכחות לכך ש’המוסד’ אכן אישר אסטרטגיה תלת-רמתית כזו, המחברים הרוסים לא מספקים.

זה לא מסמך של המודיעין הישראלי ולא הצהרה של ממשלת ישראל. זו הערכה רוסית שהסוכנות הממלכתית TASS החליטה להוציא למרחב הציבורי.

מי הוא רומן הופמן ולמה הביוגרפיה שלו כל כך מעניינת את רוסיה

רומן הופמן נולד בשנת 1976 ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס. לישראל הוא עלה בשנת 1990, ובשנת 1995 החל לשרת בצה”ל.

רוב הקריירה הצבאית שלו קשורה לכוחות השריון. הוא פיקד על גדוד 75 של חטיבת השריון השביעית, חטיבת ‘עציון’, החטיבה השביעית עצמה, אוגדת ‘הבשן’, ולאחר מכן עמד בראש המרכז הלאומי להכשרת כוחות היבשה. בשנים 2024–2026 הופמן כיהן כמזכיר הצבאי של ראש ממשלת ישראל.

ב-7 באוקטובר 2023, לאחר שנודע לו על מתקפת הטרור של חמאס, יצא הופמן מביתו באשדוד לדרום הארץ. הוא השתתף בקרב עם הטרוריסטים ונפצע קשה.

בנימין נתניהו, בהסבירו את בחירתו של ראש ‘המוסד’ החדש, ציין את יוזמתו, יכולתו לפעול בצורה לא שגרתית, היכרותו עם האויב ויכולתו לשמור על סודיות. ראש הממשלה גם הדגיש כי הופמן בתפקידו כמזכיר צבאי היה בקשר מתמיד עם מבני המודיעין הישראלים, כולל ‘המוסד’.

ההחלטה למנות את הופמן הוכרזה בדצמבר 2025. ב-12 באפריל 2026 אושרה מועמדותו, וב-2 ביוני הוא החליף את דוד ברנע ונכנס לתפקיד מנהל ‘המוסד’. מקורות ישראליים רשמיים כבר ביוני כינו את הופמן כראש המודיעין בפועל.

לא איש מודיעין קריירה, אלא מפקד קרבי

המינוי נדון גם בתוך ישראל.

הופמן לא עבר את כל סולם הקריירה ב’מוסד’ ואינו איש מודיעין חיצוני קריירה. נתניהו העדיף אותו על פני מועמדים מתוך הארגון עצמו, מה שעורר שיחות על אפשרות של שינויים פרסונליים וסגנון ניהול חדש של השירות.

עם זאת, נסיבה זו נתפסת על ידי האנליסטים הרוסים כאיום נוסף.

הם מניחים כי הגעתו של גנרל קרבי עשויה לסמן חיבור הדוק יותר בין מודיעין, יכולות טכנולוגיות ופעולות כוחניות. באפריל 2026 כבר פרסם TASS את דעתו של המומחה של RANHiGS אלכסנדר סטפנוב, שטען כי פעילות ‘המוסד’ כלפי רוסיה עשויה להתגבר, והשירות עצמו כביכול יקבל יותר אפשרויות לביצוע פעולות צבאיות.

כך, הפרסום של יולי לא הופיע פתאום.

המדיה הממלכתית הרוסית לפחות כמה חודשים יוצרת את דמותו של הופמן כאדם שיכול להפוך את ‘המוסד’ ליריב פעיל יותר של רוסיה.

למה הכיוונים הרוסי והאיראני באמת מצטלבים

החלק הרציני ביותר באנליזה הרוסית נוגע לשיתוף הפעולה בין מוסקבה לטהראן.

לאחר תחילת המלחמה הרוסית המלאה נגד אוקראינה, איראן הפכה לאחד הספקים המרכזיים של טכנולוגיות צבאיות לרוסיה. מדובר בעיקר על מל”טים ממשפחת Shahed, רכיבים לייצורם ותוכניות טילים.

משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על חברות ואנשים שהשתתפו בהעברה ובייצור של מל”טים איראניים עבור רוסיה. בחומרי המשרד תוארה גם הרכבה ב’אלבוגה’ הרוסית של מכשירי ‘גרניום-2’, המבוססים על עיצוב Shahed-136.

האיחוד האירופי גם הטיל מגבלות בקשר לאספקת מל”טים וטילים על ידי איראן לרוסיה. בינואר 2026 קיבל מועצת האיחוד האירופי חבילת סנקציות חדשה בשל התמיכה הצבאית האיראנית המתמשכת בתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה.

לישראל יש לכך משמעות ישירה.

אותם מפעלים ביטחוניים איראניים, משרדי תכנון, שרשראות אספקה ומבנים צבאיים יוצרים נשק לא רק עבור רוסיה, אלא גם עבור משמרות המהפכה, חיזבאללה, החות’ים וכוחות אחרים הקשורים לטהראן.

לכן, מעקב אחר שיתוף הפעולה הצבאי-טכני בין רוסיה לאיראן אינו פנטזיה של האנליסטים הרוסים. הוא אובייקטיבית עונה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל.

המלחמה באוקראינה מספקת בו זמנית מסה עצומה של נתונים על היכולות האמיתיות של הנשק האיראני: טווחו, דיוקו, ניווטו, עמידותו ללוחמה אלקטרונית, נקודות תורפה ושינויים בעיצוב.

אפשר להניח שמידע כזה מהווה ערך למבני המודיעין וההגנה הישראליים. עם זאת, מכך לא נובע אוטומטית ש’המוסד’ משתתף בפעולות המודיעין האוקראיני או מתאם תקיפות על שטח רוסיה.

האשמות ללא הוכחות מוצגות

במאמר של אפריל ב-TASS, אלכסנדר סטפנוב טען כי פעולות רבות של המודיעין הראשי של אוקראינה כביכול תוכננו תוך שימוש בניסיון ובהשתתפות ישירה של אנשי ‘המוסד’.

לא הוצגו הוכחות לטענה זו. לא היה גם אישור רשמי מצד ישראל, אוקראינה או מקורות בינלאומיים עצמאיים.

לNAחדשות — חדשות ישראל כאן חשוב להפריד בין עובדה מבוססת לבין מבנה המידע הרוסי.

העובדה היא שישראל מעוניינת בקבלת מידע על נשק איראני ושיתוף הפעולה הרוסי-איראני.

ההשערה היא שהופמן עשוי לחזק את הכיוון הרוסי של עבודת ‘המוסד’.

וההאשמות על השתתפות ישירה של המודיעין הישראלי בפעולות אוקראיניות נותרות בינתיים כהאשמות של פרשנים רוסים, שאינן מגובות בהוכחות פומביות.

ישראלים דוברי רוסית — לא ‘מנגנון מודיעיני’

במיוחד בולט כיצד המחברים הרוסים מדברים על אזרחים ישראלים דוברי רוסית.

הניסוחים על ‘קריפטו-דיאספורות’ ו’מנגנון מודיעיני ייחודי’ למעשה הופכים קבוצה עצומה ומגוונת מאוד של אנשים לסביבה סוכנותית פוטנציאלית.

תחת קטגוריה אחת נופלים עולים מגלים שונים, יוצאי אוקראינה, רוסיה, בלארוס, מדינות הבלטיות, הקווקז ומרכז אסיה, וכן רוסים שעזבו את ארצם לאחר 2022.

זה לא רק פישוט, אלא גם לוגיקה מסוכנת.

רוב הישראלים דוברי הרוסית אינם קשורים כלל למודיעין. ידיעת השפה הרוסית, קרובי משפחה במדינות הפוסט-סובייטיות או הבנת התרבות הסובייטית אינם הופכים אדם לעובד שירותי הביטחון.

עם זאת, עצם הפרסום של TASS מראה שבמחשבה הצבאית-פוליטית הרוסית אנשים כאלה נתפסים יותר ויותר כערוץ אפשרי להשפעה, מידע או קשר.

בעתיד, רטוריקה כזו עשויה לשמש להגברת החשדות כלפי אזרחי ישראל המגיעים לרוסיה, מהגרים רוסים בישראל ואנשים התומכים באוקראינה.

NAחדשות — חדשות ישראל רואה חשיבות להדגיש: הבעיה אינה בקהילה דוברת הרוסית, אלא בכך שמערכת התעמולה הרוסית רגילה לראות כל קשר אנושי אופקי דרך פריזמה של סוכנות, שליטה ושירותי ביטחון.

האם מוסקבה באמת נבהלה?

לדבר על פחד רשמי של הקרמלין עדיין אי אפשר.

בחומרים הזמינים אין הצהרה של משרד החוץ הרוסי, ה-SVR, ה-FSB או מנהלת הנשיא של רוסיה על כך שמינויו של הופמן מהווה איום.

יש משהו אחר: הסוכנות הממלכתית הרוסית פעמיים במהלך כמה חודשים סיפקה במה למחברים שמזהירים על הגברת פעילות ‘המוסד’ נגד רוסיה.

באפריל דובר על תמיכה אפשרית במודיעין האוקראיני והרחבת הפונקציות הכוחניות של השירות. ביולי – כבר על הכיוון הרוסי כאחד מהעדיפויות, עבודה בסביבה הפוסט-סובייטית ומעקב אחר קשרי מוסקבה עם טהראן.

זה עדיין לא העמדה הרשמית של הקרמלין, אבל כבר אות מידע בולט.

האנליסטים הרוסים חוששים שבראש ‘המוסד’ עומד אדם שקשה יותר להטעות בנוסחאות הרגילות, בנימוס מופגן ובשיחות על ‘ידידות מסורתית’.

רומן הופמן יודע את השפה הרוסית, מבין את מקורן של רבות מהתנהגויות הרוסיות ויש לו ניסיון באינטראקציה בין ההנהגה הפוליטית, הצבא והמבנים המודיעיניים.

עם סיום שירותו כמזכיר צבאי של ראש הממשלה, הוא הצהיר שישראל עדיין לא השיגה את כל המטרות שהוצבו: ‘אנחנו עדיין לא סיימנו’.

מינויו של הופמן כשלעצמו אינו מוכיח שרוסיה הפכה רשמית למטרה עדיפות של ‘המוסד’.

אבל התגובה של המדיה הממלכתית הרוסית מראה משהו אחר: במוסקבה כבר שוקלים את האפשרות הזו ברצינות. ומה שמדאיג במיוחד את רוסיה הוא שבראש המודיעין הישראלי עומד אדם שמסוגל להבין את המרחב הפוסט-סובייטי לא מבחוץ, אלא מבפנים.