🌍 מאמר זה זמין גם ב־ RU
רוסיה ב-12–13 בספטמבר 2026 כמעט ללא הפסקה תקפה את אוקראינה עם מאות מטרות אוויריות. הניסוח “התקפה לילית” כבר לא עובד כאן טוב: הקבוצות הגדולות הראשונות יצאו עוד ביום, ואז הופיעו חדשות, בערב הן הפכו ליותר, בלילה ההתקפה נמשכה, ובבוקר במערב אוקראינה שוב נשמעו פיצוצים.
מחבר: מערכת NAnews
במיוחד השתנתה הגיאוגרפיה. וולין, ריבנה, לבוב, חמלניצקי, טרנופול ואיוונו-פרנקיבסק – אותו מערב אוקראיני שנחשב זמן רב לעורף שקט יחסית – הפך לאחד הכיוונים העיקריים של ההתקפה. פגעו ברכבת, במפעלים, בתשתיות אנרגיה ואחרות. חלק מהמסלולים עברו כבר קרוב מאוד לפולין.
וכאן חשוב לא רק המספר המרשים “כמה רחפנים שוגרו”. בלוצק הפגיעה הייתה בתשתית הרכבת ובקרון נוסעים. בריבנה נהרס מפעל. במחוז חמלניצקי לאחר נפילת שברים פרצה שריפה. בבוקר היה מתוח בסטראי ובאיוונו-פרנקיבסק. בינתיים, הצבא הפולני הגביר את המעקב אחר המרחב האווירי שלו.
התקבלה פעולה אווירית ארוכה, שנמשכה כמעט יממה. ונראה כי האורך כאן לא פחות חשוב ממספר המטרות.
410 רחפנים ביום – וההתקפה לא הסתיימה
עם המספרים של היממה הזו צריך להתייחס בזהירות. כוחות האוויר של אוקראינה פרסמו מספר הודעות מבצעיות, כל אחת עבור פרק זמן משלה. לכן, פשוט לקחת את כל המספרים, לחבר אותם ולהכריז שרוסיה שיגרה “כמעט אלף רחפנים”, יהיה יפה, אבל לא נכון.
על פי נתוני כוחות האוויר, מ-06:30 עד 18:00 ב-12 בספטמבר רוסיה השתמשה ב-410 רחפנים תקיפה, ביניהם היו גם מכשירים רקטיים. ההגנה האווירית האוקראינית דיווחה על נטרול 336 מטרות. תועדו פגיעות של 21 רחפנים, ועד 18:00 במרחב האווירי של אוקראינה עדיין נותרו עשרות מכשירים רוסיים ונכנסו קבוצות נוספות.
כלומר, הערב לא התחיל לאחר סיום ההתקפה. הוא התחיל בתוכה.
הלאה הגיעה הגל הבא. עד הבוקר של 13 בספטמבר בדיווח המבצעי החדש כבר הופיעו 453 מטרות אוויריות מסוגים שונים: שאהד, “גרברה”, מדמים, מכשירים רקטיים ו-S8000 “באנדרול”. השיגורים יצאו ממספר אזורים ברוסיה, מחצי האי קרים הכבוש ומאזור ים אזוב.
עד 08:00 דווח על 409 מטרות שהופלו או דוכאו: 405 רחפנים מסוגים שונים וארבעה S8000. תועדו פגיעות ב-13 מיקומים, נפילת שברים – בעוד שבעה. וגם הדיווח הזה לא סימן נקודה: ההתקפה נמשכה.
לכן נכון יותר לדבר לא על שתי התקפות נפרדות – יומית ולילית – אלא על סדרת גלים שהונחו זה על זה. אנשים במערב אוקראינה הרגישו זאת: האזעקה הסתיימה, עובר קצת זמן – קבוצה חדשה, שוב אזעקה, שוב עבודה של ההגנה האווירית.
לוצק. הפעם הפגיעה הייתה ברכבת
ביום 12 בספטמבר רחפן רוסי פגע בתשתית הרכבת בלוצק. דווח גם על נזק לקרון נוסעים, פרצה שריפה. הכי חשוב – האנשים הצליחו להתפנות.
“אוקראינסקה זליזניציה” הצהירה כי קבוצת המעקב שלה עקבה מראש אחר האיום והנוסעים פונו לפני הפגיעה. לכן הסיפור, שיכול היה להסתיים בעשרות קורבנות ממש בתחנה, הסתיים ללא הרוגים בקרב הנוסעים.
אבל הבחירה במטרה כבר קשה לקרוא לה מקרית. רוסיה פוגעת יותר ויותר ברכבת האוקראינית – בתחנות, בקטרים, דפו, תשתית גרירה, רכבות.
NAnews כבר כתבו על הפגיעה הרוסית ברכבת נוסעים במחוז אודסה. שם היו ברכבת מאות אנשים. הנוסעים שרדו, והנהג ועוזרו נהרגו.
הרכבת באוקראינה כבר מזמן יותר מאשר תחבורה. באותם מסלולים נוסעות משפחות, חיילים בחופשה, מטענים הומניטריים, מוצרים תעשייתיים, ציוד, טכנולוגיה. הרכבות מפנות אנשים מאזורים מסוכנים ומחברות את מזרח המדינה עם הגבול המערבי.
רוסיה מבינה זאת היטב. לכן הפגיעה ברכבת – היא בו זמנית פגיעה בתנועה האזרחית, בכלכלה ובלוגיסטיקה.
ריבנה, חמלניצקי, סטראי: המלחמה מתקדמת יותר ויותר מערבה
בריבנה ההתקפה גם לא נראתה כמו פגיעה מקרית אחת. במחוז סארני נהרס מפעל. על פי הנתונים הראשוניים של הרשויות המחוזיות, לא נהרגו שם אנשים. במהלך אותה יממה דווח על פגיעה בתחנת דלק, וחלק מדובנו ויישובים במחוז ריבנה נותרו ללא חשמל.
במחוז חמלניצקי המטרות הרוסיות הגיעו עוד בבוקר 13 בספטמבר. ההגנה האווירית עבדה, לאחר נפילת שברים בשטח אחד המפעלים פרצה שריפה. בזמן ההודעות הראשונות לא היו נתונים על הרוגים.
סטראי במחוז לבוב גם הוא היה תחת התקפה. הרשויות המקומיות ביקשו מהתושבים לא לעזוב את המקלטים, הופיעה מידע על פגיעה בבניין מגורים. פרטי ההשלכות עדיין התבררו, וכאן עדיף לא למהר: בשעות הראשונות לאחר התקפות מסיביות המידע מהערים משתנה מהר מאוד.
באיוונו-פרנקיבסק עבדה ההגנה האווירית, הרשויות המקומיות דיווחו על נפגע. לזמן מה הוגבלו התחבורה ואזור התחנה.
במפה הערים הללו נראות אחרת מאשר בכותרות החדשות הרגילות. סטראי – צומת חשוב דרומית ללבוב. וולין גובלת בפולין. מחוזות ריבנה וחמלניצקי שוכנים בכיוונים בין החלק המרכזי של אוקראינה לגבול המערבי. איוונו-פרנקיבסק – כבר עמוק במערב המדינה.
עוד לפני כמה שנים הועברו לכאן ייצור בדיוק בגלל שהמרחק מהחזית הרוסית היה גדול. מחסנים, מתקני תיקון, מפעלים, דיור למפונים. עכשיו המרחק בהדרגה מפסיק להיות ביטוח.
לישראלי כאן יש בעיה מאוד מוכרת
NAnews — חדשות ישראל | Nikk.Agency
בישראל למילים “התקפה אווירית מסיבית” מתייחסים ללא הסברים אקדמיים. אנחנו יודעים היטב: הבעיה של ההגנה האווירית לא מתחילה ברגע שטיל אחד עף. היא מתחילה כשמופיעות בו זמנית מטרות מסוגים שונים ומהירויות שונות, מגיעות מכיוונים שונים ומכריחות לבחור – במה לירות, מתי לירות ומה בכלל עכשיו מסוכן יותר.
אוקראינה מתמודדת עם משימה דומה, רק על שטח הרבה יותר גדול. שאהד איטי. מטרה רקטית היא כבר סיפור אחר. בליסטיקה – עוד סיפור. מטרות מדומות מעמיסות על הרדארים ומכריחות את הצוותים לבזבז תשומת לב.
והמרחקים שם עצומים. המערכת הישראלית יכולה לרכז אמצעים סביב מדינה יחסית קומפקטית; אוקראינה צריכה לכסות את קייב, אודסה, דניפרו, חרקוב, מתקני אנרגיה, רכבת – ועכשיו יותר ויותר את המערב העמוק.
זה לא אומר שכל רחפן רוסי בהכרח עף למטרה חשובה. לא בהכרח. חלק מהמכשירים נדרשים דווקא כדי להעמיס על המערכת, חלק משנה מסלול, חלקם לא מגיעים. אבל ההגנה עדיין צריכה להגיב.
בזה המשמעות של המסה.
“באנדרול” – כבר לא שאהד רגיל
בנפרד בסטטיסטיקה של הבוקר הופיעו ארבעה S8000 “באנדרול” שהושמדו. כאן קל להתבלבל בשמות: בדיווחים מבצעיים מטרות כאלה עשויות להיות מוזכרות לצד רחפנים רקטיים, בעוד שהמודיעין הצבאי האוקראיני מייחס את ה-S8000 לטילים קטנים.
זו הבדל עקרוני.
על פי נתוני המודיעין האוקראיני, המפתחת של ה-S8000 נחשבת לחברת “קרונשטדט” הרוסית. המכשיר באורך של כ-5 מטרים משתמש במנוע רקטי, מסוגל לפתח מהירות של כ-600 קמ”ש ויש לו טווח של כ-500 קילומטרים. במבנה המכשיר גילו המומחים האוקראינים רכיבים אלקטרוניים זרים.
כלומר, לשמוע אותו ולהגיב אליו כמו שמגיבים לפעמים לשאהד איטי כבר לא אפשרי.
NAnews כבר ניתחו שימוש ב”באנדרול” בהתקפה הרוסית על פצ’ניגי. אז השם הזה עדיין נראה לרבים כמשהו חדש. עכשיו הוא מופיע יותר ויותר בדיווחים מבצעיים.
וזו באמת מגמה לא נעימה. רוסיה לא רק מגדילה את מספר הרחפנים, היא מערבבת בהתקפה אחת מכשירים עם מאפיינים שונים. עבור ההגנה האווירית תערובת כזו הרבה יותר קשה מאשר מאה מטרות זהות.
פולין נאלצת להסתכל על השמיים האוקראיניים כמעט כמו על שלה
כאשר המסלולים העיקריים של המכשירים הרוסיים זזים לכיוון מחוזות לבוב ווולין, פולין אוטומטית הופכת לחלק מהסיפור הזה. גם אם אף מטרה רוסית לא חצתה את הגבול הפולני.
בבוקר הצבא הפולני הגביר את השליטה על המרחב האווירי והפעיל תעופה למעקב אחר המצב. אלו אמצעים מונעים, וורשה מתארת אותם בדרך כלל כך.
אבל הסיבות מובנות. בין אובייקט אוקראיני בגבול לשטח מדינה נאט”ו לפעמים יש רק כמה עשרות קילומטרים. נזק למכשיר, טעות בניווט, שינוי כיוון פתאומי – הזמן לתגובה נשאר מועט.
באזור נקודת המעבר “יאגודין” בלילה הופיעו דיווחים על פגיעה בתחנת דלק ושריפה ליד הגבול האוקראיני-פולני. כאן עדיין בזהירות: בזמן הפרסומים הראשונים לא הייתה תמונה רשמית מלאה. לכן אי אפשר לטעון שהמטרה הייתה דווקא נקודת המעבר הבינלאומית.
אבל יאגודין עדיין חשוב. זהו אחד מהמעברים האוקראיניים לפולין, דרכו עובר זרם גדול של תחבורה ומטענים. כל פגיעה באזור כזה – כבר שאלה לא רק של תשתית מקומית.
לא חזית. אבל גם קשה לקרוא לזה עורף
אם לאסוף את האירועים של היממה הזו לא לפי מחוזות, אלא לפי היכן היו הפגיעות, הרשימה די אופיינית: רכבת, מפעלים, אנרגיה, תחנות דלק, בתים, תשתיות קריטיות.
בעבר גיאוגרפיה כזו אפשרה לומר: רוסיה מנסה להרוס את העורף האוקראיני. עכשיו המילה “עורף” מתחילה להישמע מותנה.
NAnews כבר שמו לב לפגיעות בתשתיות אזרחיות וכלכליות אוקראיניות. חנויות, מחסנים, מתקני דואר, ייצור – זה לא רק רקע יפה למלחמה, אלא מנגנון שעליו המדינה ממשיכה לחיות.
בהתקפה הנוכחית נוסף לכך עוד דבר: משך הזמן.
אפשר להפיל את המאה מטרות הראשונות. אחר כך את השנייה. אבל הצוותים של ההגנה האווירית עובדים שעות, את הציוד צריך לטעון מחדש, האנשים צריכים לנוח, מטרות חדשות כבר נכנסות מכיוון אחר. בזמן שבאזור אחד סופרים את ההשלכות של הפגיעה, באזור אחר שוב מכריזים על אזעקה.
נראה כי רוסיה משתמשת יותר ויותר בלוגיקה כזו – לא לתת למערכת לסיים התקפה אחת כראוי לפני תחילת הבאה.
והמערב של אוקראינה בסכמה הזו הופך ליותר ויותר חשוב. שם עוברות דרכים לאירופה, עומדים מפעלים, דרך המערב נוסעות רכבות, עוברים מטענים, עובדים צמתים אנרגטיים ולוגיסטיים. לפולין לא רחוק. לחזית רחוק – אבל זה כבר לא מציל.
עבור אוקראינה זה אומר צורך למתוח את ההגנה האווירית עוד יותר. עבור פולין – להסתכל יותר ויותר על המטרות הרוסיות מעל המדינה השכנה כאיום אפשרי לעצמה.
ועבור רוסיה, לפי היממה הנוכחית, המשימה די ברורה: להכריח את מערכת ההגנה האוקראינית לבחור כל הזמן מה להגן קודם.
והבחירה הזו הופכת ליותר ויותר קשה.
🌍 מאמר זה זמין גם ב־ RU
