זלנסקי דיווח על 11 בקשות מארה”ב, שכנות איראן ומדינות אירופה לעזרה נגד מל”טים

אוקראינה, שמזה שנים מתמודדת עם ה’שאהדים’ האיראניים במלחמה הרוסית, הופכת כעת למקור של ניסיון צבאי עבור אחרים. ב-9 במרץ הודיע ולדימיר זלנסקי על 11 בקשות לעזרה בהתמודדות עם רחפנים – משכנות איראן, מדינות אירופה וארה”ב.

אוקראינה בהדרגה הופכת את הניסיון הצבאי הקשה שלה לכלי השפעה נפרד. מה שהיה עד לא מזמן שאלה של הישרדות עצמית תחת מתקפות הרחפנים הרוסיים והאיראניים, הופך כעת למשהו שמדינות אחרות פונות אליו לקייב.

ב-9 במרץ 2026 הודיע ולדימיר זלנסקי בתום ישיבת המטה העליון של המפקד העליון, כי אוקראינה כבר קיבלה 11 בקשות לעזרה בהתמודדות עם רחפנים. לדבריו, מדובר בבקשות ממדינות שכנות איראן, מדינות אירופה וארה”ב.

נשיא אוקראינה הבהיר במיוחד כי השותפים אינם מעוניינים ב’ייעוץ’ מופשט, אלא בפיתוחים האוקראיניים הקונקרטיים. ביניהם – יירוטים, מערכות לוחמה אלקטרונית והכשרה להתמודדות עם ‘שאהדים’ ואיומים דומים אחרים. זלנסקי גם הצהיר כי לגבי חלק מהפניות הללו, אוקראינה כבר השיבה בפתרונות קונקרטיים ותמיכה קונקרטית.

למה זה אות חשוב

עצם הניסוח כבר אומר הרבה על התפקיד החדש של אוקראינה. קייב מזמן אינה רק מקבלת סיוע צבאי, אלא גם מדינה שצברה אחד מהמאגרי הניסיון המעשיים הגדולים בעולם בהדיפת מתקפות רחפנים איראניים. וכעת הניסיון הזה נחוץ לא רק לאירופה, אלא גם למדינות סביב איראן, שהרגישו ישירות את האיום של מלחמה כזו.

במהות, מתרחש שינוי גיאופוליטי חד. הטכנולוגיות האיראניות, שמוסקבה השתמשה בהן נגד אוקראינה, הפכו כעת לאיום על אזור רחב יותר. ואוקראינה, שלמדה במשך שנים להפיל מטרות כאלה, לדכא אותן באמצעי לוחמה אלקטרונית ולהתאים יירוטים לפשיטות המוניות, מקבלת הזדמנות לייצא לא רק טיעונים פוליטיים, אלא גם פתרונות ממשיים.

מה בדיוק ביקשו מאוקראינה

מדברי זלנסקי עולה כי העניין ביכולות האוקראיניות מתמקד בשלושה תחומים. הראשון – יירוטים, כלומר אמצעים מעשיים להשמדת רחפנים תוקפים. השני – מערכות לוחמה אלקטרונית, שבלעדיהן ההגנה מפני מתקפות המוניות כיום כבר בלתי אפשרית. השלישי – הכנה והכשרה, כי גם טכנולוגיה ללא טקטיקה נכונה נותנת אפקט מוגבל.

זה רגע חשוב גם להבנת המתרחש במזרח התיכון. לפי הבקשות, מדובר לא במחווה פוליטית לתמיכה באוקראינה, אלא בהכרה בכך שדווקא הצבא האוקראיני והמגזר הביטחוני האוקראיני מחזיקים כעת בניסיון שאין למדינות רבות פורמלית עשירות יותר בכמות כזו.

אוקראינה כבר החלה בעזרה כזו

נמסר גם על פרט חשוב נוסף. לדברי זלנסקי, אוקראינה שלחה רחפנים-יירוטים וקבוצת מומחים להגנה על בסיסים צבאיים אמריקאים בירדן. עם זאת, לא היה אישור פומבי מצד ארה”ב בעת הופעת המידע הזה.

גם עם ההסתייגות הזו, היקף החדשות מובן. אם מומחים וטכנולוגיות אוקראיניות כבר משמשים להגנה על מתקנים אמריקאים במזרח התיכון, זה אומר שהניסיון האוקראיני במלחמה עם האיום הרחפני הרוסי-איראני חדל להיות רק נושא אוקראיני. הוא הופך לחלק מארכיטקטורת ביטחון רחבה יותר.

מה זה אומר עבור אוקראינה ובעלות בריתה

עבור קייב זו הזדמנות להראות שהסיוע לאוקראינה עובד לשני הכיוונים. לא רק שבעלות הברית עוזרות לאוקראינה לעמוד, אלא שאוקראינה כבר מסוגלת לחזק את הביטחון של אלה שעוזרים לה עצמה. זלנסקי אמר במפורש שאוקראינה מוכנה להגיב בחיוב לבקשות של אלה שתומכים בהגנה על חיי האוקראינים ועצמאות המדינה.

עבור בעלות הברית זה גם שיעור ישיר: מלחמת הרחפנים כבר אינה תכונה מקומית של החזית הרוסית-אוקראינית. היא הפכה לאיום שניתן לייצא. ואם שכנות איראן, מדינות אירופה וארה”ב כבר זקוקות לניסיון האוקראיני, אז מדובר בנורמליות צבאית חדשה, שבה רחפנים תוקפים זולים ומתקפות המוניות הופכים לגורם קבוע של חוסר יציבות גלובלית.

נאנובוסטי מתעדים את העיקר: אוקראינה הולכת ומופיעה לא רק כקורבן של תוקפנות, אלא גם כמדינה שטכנולוגיותיה, טקטיקותיה והשיעורים הקשים שלמדה במלחמה הופכים לנדרשים הרבה מעבר לגבולותיה. וזה כבר לא רק סמל פוליטי. זו מציאות חדשה, שבה פונים לקייב להגנה מפני אותו איום שהיא נלחמת בו שנים רבות.