בלילה שבין 19 ביולי 2026 רוסיה ביצעה מתקפה משולבת על אוקראינה, כשהכיוון העיקרי היה קייב.
הטרוריסטים הרוסים ניסו להעמיס על ההגנה האווירית של בירת אוקראינה באמצעות שימוש בו זמני בטילים בליסטיים, היפר-קוליים, נגד ספינות וטילים אוויריים, וכן בכמות גדולה של מל”טים.
תוך מספר שעות בקייב עלו באש בתים למגורים, משרדים, מחסנים, מעונות, סופרמרקטים ורכבים. תחנת המטרו “לוקיאנובסקאיה” ניזוקה, ועבודת התחבורה הקרקעית שובשה.
עם זאת, התוצאה העיקרית של הלילה הזה אינה רק בכמות המבנים שנהרסו.
מתוך 41 טילים רוסיים, ההגנה האווירית האוקראינית הצליחה ליירט רק 18. עוד 23 טילים הגיעו ליעדים או נפלו באזורים שבהם נרשמו פגיעות.
המספרים הללו מראים כי הכמות שהועברה לאוקראינה של טילים נגד טילים למערכות פטריוט אינה מספיקה אפילו להדוף מתקפה צפופה אחת. ועד לתחילת עונת החימום החדשה נותרו רק מספר חודשים.
41 טילים ו-125 מל”טים
לפי נתוני כוחות האוויר של אוקראינה, במהלך המתקפה הלילית זוהו 166 אמצעי תקיפה אוויריים — 41 טילים ו-125 מל”טים מסוגים שונים.
רוסיה השתמשה ב:
- 10 טילים היפר-קוליים נגד ספינות 3M22 “צירקון”;
- 25 טילים בליסטיים “איסקנדר-M” וטילים ששוגרו ממערכות S-400;
- שלושה טילים נגד ספינות “אוניקס”;
- שלושה טילים אוויריים מונחים X-59/X-69;
- 125 מל”טים, ביניהם שאהד, “גרברה”, “איטלמאס”, מל”טים מדמים “פארודיה” ותחמושת משוטטת “באנדרול”.
המכה העיקרית הופנתה לעבר בירת אוקראינה. ולדימיר זלנסקי דיווח כי רוב הטילים ששוגרו על ידי רוסיה כוונו דווקא לקייב.
במהלך המתקפה, ההגנה האווירית יירטה או דיכאה 126 מטרות אוויריות. ביניהן היו 108 מל”טים ורק 18 טילים: 17 מטרות מהקבוצה הכללית “איסקנדר-M”/”צירקון”/S-400 וטיל אווירי אחד X-59/X-69.
כוחות האוויר תיעדו פגיעות של 23 טילים ועשרה מל”טים תקיפה ב-20 מיקומים. שברי המל”טים המופלים נפלו בעוד 18 מקומות.
כך, נגד המל”טים, מערכת ההגנה האווירית האוקראינית ממשיכה להראות תוצאות גבוהות למדי. אך נגד מטח צפוף של טילים בליסטיים והיפר-קוליים, המצב נותר קריטי.
רוסיה, ככל הנראה, סומכת על כך: תחילה להעמיס על ההגנה עם כמות גדולה של מטרות, להכריח את הצבא האוקראיני לבזבז טילים נגד טילים נדירים, ואז לכוון את הטילים הבאים לעבר שכונות מגורים, מתקנים תעשייתיים, תשתיות תחבורה ואנרגיה.
שריפות בחמישה אזורים בקייב
תוצאות המכה הרוסית תועדו לפחות בחמישה אזורים בקייב: סולומנסקי, שבצ’נקובסקי, סביאטושינסקי, דסניאנסקי ודניפרובסקי.
באזור סולומנסקי עלה באש בניין מגורים בן חמש קומות. הכבאים חילצו אנשים מהחלונות בעזרת סולם רכב. שריפות פרצו גם בבניין משרדים, בסופרמרקט ובמבנים לא למגורים.
באזור שבצ’נקובסקי עלו באש רכבים ובניין בן שלוש קומות. יותר מעשר מכוניות חונות ניזוקו, ובבניינים למגורים הסמוכים נשברו חלונות.
באזור דניפרובסקי עלו באש מעונות, מבנה לא למגורים ורכבים. באזור דסניאנסקי פרצו שריפות בשטחי מחסנים ומבנים לא למגורים אחרים.
באזור סביאטושינסקי הכבאים חילצו ארבעה אנשים מבית פרטי שניזוק.
ניזוקה גם תחנת המטרו “לוקיאנובסקאיה”. אחד הטילים פגע באזור המעבר התת-קרקעי. גל הפיצוץ פגע בלובי הקרקעי של התחנה.
התחנה נסגרה זמנית, והרכבות בקו הירוק עברו אותה ללא עצירה. בשל נזק לרשת המגע, היה צורך לשנות את מסלולי הטרוליבוסים, החשמליות והאוטובוסים.
לפי הנתונים האחרונים הזמינים בעת הכנת החומר, נהרגה אישה בת 89. דווח על 16 פצועים בקייב ובאזור. קודם לכן, הרשויות העירוניות דיווחו על 15 נפגעים בבירה עצמה: תשעה מהם אושפזו, שלושה היו במצב קשה.
“מעולם לא היה כל כך קרוב”
תושבי לוקיאנובקה סיפרו שהפיצוצים בלילה הזה הורגשו קרובים בהרבה מאשר במהלך התקפות קודמות.
תושב קייב, מירוסלב, דיווח שבביתו נשברו החלונות, והרכב ניזוק. לדבריו, בעבר הפגיעות התרחשו במרחק של כ-200–300 מטרים, ובלילה הזה הפיצוץ התרחש במרחק של כ-150 מטרים מהבית.
תושב קייב אחר, אנדריי, היה עם קרוביו במהלך המתקפה במסדרון הדירה. גל הפיצוץ שבר את כל החלונות, פגע ברהיטים, בשיפוץ ובמכשירי החשמל. האנשים שרדו כי לא היו ליד החלונות.
זה כבר לא אירועים בודדים, אלא מציאות חדשה לאחת הערים הגדולות באירופה. טילים רוסיים מגיעים באופן שיטתי לשכונות מגורים, והמרחק בין מקומות הפגיעה לבתים של תושבים שלווים נמדד בעשרות ומאות מטרים.
מדוע 18 טילים שיורטו הם אות אזהרה
הסטטיסטיקה הרשמית של המתקפה הלילית ברורה לחלוטין: רוסיה שיגרה 41 טילים, ההגנה האווירית האוקראינית יירטה 18.
זה אומר שיותר ממחצית מהטילים לא הושמדו באוויר.
הסיבה אינה חוסר בצוותים מיומנים או ניסיון אצל הצבא האוקראיני. אוקראינה כבר הראתה פעמים רבות שבעת קיום האמצעים הנדרשים היא מסוגלת להשמיד כמעט את כל הטילים השיוטיים וחלק ניכר מהמל”טים.
הבעיה בבליסטיקה היא בעיקר חוסר בטילים נגד טילים מיוחדים.
לאחר מתקפה מסיבית אחרת ב-6 ביולי, ולדימיר זלנסקי הצהיר במפורש כי חוסר בכמות מספקת של יירוטים, במיוחד עבור פטריוט, נותר ההסבר העיקרי לתוצאות הנמוכות נגד טילים בליסטיים. אז אוקראינה הצליחה ליירט 31 מתוך 33 טילים שיוטיים ואת כל ששת ה”קליברים”, אך המצב עם המטרות הבליסטיות היה גרוע בהרבה.
מערכות פטריוט עם טילים נגד טילים PAC-3 מיועדות במיוחד ליירוט טילים בליסטיים טקטיים, טילים שיוטיים ומטרות אוויריות מורכבות אחרות.
באופן פורמלי, יש גם למערכת האירופית SAMP/T עם טילים ממשפחת Aster יכולות נגד בליסטיות. עם זאת, כמות המערכות והטילים הללו ברשות אוקראינה קטנה מדי מכדי שהם יוכלו להחליף את הפטריוט ולסגור את השמיים מעל קייב בעצמם.
לכן, בקונפיגורציה הקיימת של ההגנה האווירית האוקראינית אין אמצעים זמינים המוניים אחרים, המסוגלים ליירט באופן אמין עשרות “איסקנדרים”, טילים S-400 ו”צירקונים” במהלך מתקפה אחת.
נאנובסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה חשיבות עקרונית לקרוא לבעיה בשמה: מדובר לא בצורך מופשט “לחזק את ההגנה האווירית”, אלא בחוסר ספציפי בטילים נגד טילים פטריוט.
החבילה האחרונה לא פותרת את הבעיה
ב-9 ביולי ולדימיר זלנסקי הודיע כי בימים הקרובים אוקראינה מצפה לקבל חבילה אמריקאית חדשה, הכוללת יירוטים מודרניים לפטריוט. הכמות המדויקת של הטילים המועברים לא פורסמה בפומבי.
תוצאות המתקפה ב-19 ביולי מראות: ללא קשר אם החבילה הזו הגיעה במלואה או רק חלקית, היקף האספקה נותר בלתי ניתן להשוואה עם היקף המתקפות הרוסיות.
כמה עשרות יירוטים יכולים לעזור להדוף מתקפה אחת. אבל הם לא מסוגלים ליצור הגנה ארוכת טווח על העיר, אם רוסיה משתמשת ב-25–40 טילים בליסטיים והיפר-קוליים בלילה אחד.
בנוסף, לא ניתן לבזבז את כל מלאי הטילים נגד טילים. חלק מהתחמושת חייב להישאר כל הזמן במילואים למקרה של מתקפה חוזרת, שיכולה להתחיל תוך כמה שעות או בלילה הבא.
מוסקבה מבינה את המתמטיקה הזו.
פושעי המלחמה ברוסיה יכולים לייצר ולצבור טילים, לבחור את זמן המתקפה ולשלב בליסטיקה עם מאות מל”טים זולים. אוקראינה נאלצת להחליט אילו מטרות יש ליירט קודם כל וכמה טילים נדירים ניתן לבזבז במהלך כל פשיטה.
זהו יחס לא יציב.
נותרו מספר חודשים עד הסתיו
שותפי אוקראינה חייבים לפתור את בעיית הטילים נגד טילים בחודשים הקרובים.
עד הסתיו, רוסיה, ככל הנראה, תנסה שוב לחזור לטרור אנרגטי רחב היקף. המתקפות עשויות להיות מכוונות לתחנות כוח, תחנות משנה, מתקני חימום, תשתיות גז וצמתים להפצת חשמל.
ב-16 ביולי ולדימיר זלנסקי הצהיר כי ההכנה לחורף הבא צריכה להיות אחת המשימות העיקריות של הממשלה החדשה של אוקראינה. הוא הדגיש במיוחד את הצורך ליישם במהירות את ההסכמים עם השותפים.
אי אפשר לחכות עד שהטילים הרוסיים יתחילו שוב להרוס את האנרגיה של קייב בטמפרטורות שליליות.
יש להתחיל מיד בייצור מורשה של טילים נגד טילים פטריוט באוקראינה, אך התוצאות הראשונות של פרויקט כזה לא יופיעו מחר. גם לאחר אישור פוליטי של הרישיונות יידרשו מתקני ייצור, ציוד, מומחים, רכיבים והסמכה ממושכת.
לכן, בסתיו ובחורף הקרובים אוקראינה תלויה במלאים הקיימים של ארה”ב ומדינות אירופה.
יש צורך בו זמנית:
- להגדיל בחדות את ייצור הטילים נגד טילים PAC-3;
- להעביר לאוקראינה טילים נוספים מהמלאים הקיימים;
- לחזק את קייב עם סוללות פטריוט חדשות;
- להאיץ את העברת מערכות SAMP/T וטילים Aster;
- ליצור מערכת אירופית המונית וזולה יותר להתמודדות עם טילים בליסטיים.
זלנסקי כבר הצהיר כי היקפי הייצור הנוכחיים של פטריוט אינם תואמים את הצרכים להגנה מפני מתקפות בליסטיות רוסיות. אוקראינה ושותפיה האירופיים גם דנים בפיתוח מערכת טילים נגד טילים נפרדת ומאסיבית יותר, אך פרויקט זה לא יוכל להגן על קייב בסתיו הקרוב.
מחיר ההשהיה
לאחר המתקפה ב-19 ביולי בקייב שוב יתקינו חלונות, ישפצו בתים, ישקמו את המטרו והתחבורה הציבורית.
אבל החלונות השבורים הם רק החלק הנראה של הבעיה.
האיום העיקרי הוא שרוסיה כבר מסוגלת לכוון לעיר אירופית אחת עשרות טילים בליסטיים והיפר-קוליים בפרק זמן קצר. ההגנה האווירית האוקראינית משמידה את המטרות שליירוטן נותרו לה טילים. השאר מגיעים לעיר.
חבילת הטילים נגד טילים לפטריוט, שהועברה או הובטחה לאוקראינה בימים האחרונים, אינה מספיקה בבירור.
שותפי אוקראינה צריכים לא רק להכריז על אספקות חדשות, אלא להבטיח זרם קבוע של מאות טילים נגד טילים. יש להגדיל את הייצור עכשיו, ולא לאחר שרוסיה תתחיל קמפיין חורף חדש נגד האנרגיה האוקראינית.
אחרת, בסתיו קייב עשויה לעמוד בפני מצב שבו מערכות הפטריוט יהיו מוכנות לקרב, הצוותים יתפסו עמדות, המכ”מים יזהו טילים בליסטיים מתקרבים — אך לא יהיה מה ליירט אותם.
לאחת הערים הגדולות באירופה זה כבר לא תרחיש רחוק.
הלילה של 19 ביולי הראה עד כמה קרובה הקטסטרופה האפשרית לקייב.