ישראל ו’מועצת השלום’ מחפשים מדינות לסטודנטים ולמטופלים מעזה?: מה ידוע

תאגיד השידור הציבורי של ישראל Kan דיווח בבוקר יום שני, 3 באוגוסט 2026, על מסמך לפיו ‘מועצת השלום’ שהוקמה בהשתתפות נשיא ארה”ב דונלד טראמפ התחייבה לחפש מדינות המוכנות לקבל סטודנטים ומטופלים מרצועת עזה.

באותו יום הפיצה סוכנות הידיעות הממלכתית האיראנית IRNA פרסום תחת כותרת רחבה בהרבה: ‘ישראל ומועצת השלום מפתחות תוכנית להעברת תושבי עזה’. עם זאת, מתוכן המסמך הזמין עולה כי מדובר בשלב זה לא בתוכנית להעברת כל אוכלוסיית המובלעת, אלא בשתי קטגוריות ספציפיות – אנשים הזקוקים לטיפול בחו”ל וסטודנטים שיכולים להמשיך את לימודיהם במדינות אחרות.

לפי נתוני Kan, ההתחייבות של ‘מועצת השלום’ קשורה לרשימת דרישות מוקדמת יותר שהועברה לישראל על ידי ארגון זה בשיתוף עם ארצות הברית. הצד הישראלי הוצע לפתח תוכנית מאורגנת ליציאת סטודנטים מעזה, וכן להבטיח פינוי רחב היקף של מטופלים לטיפול מחוץ לרצועה.

מה בדיוק מכיל המסמך

המסמך, שתוכנו הגיע לידי Kan, קובע חלוקת תפקידים בין ישראל למבנה בינלאומי.

“מועצת השלום” צריכה:

• לחפש מדינות המוכנות לקבל סטודנטים מרצועת עזה;
• לנהל משא ומתן עם מדינות המסוגלות להבטיח טיפול למטופלים;
• לסייע ביצירת מנגנון בינלאומי לקבלת קטגוריות אלו של תושבי המובלעת.

ישראל, מצידה, צריכה להכין תוכנית מעשית ליציאה: סדר הגשת הבקשות, בדיקת המסמכים, חציית הגבול ותיאום עם המדינות המקבלות.

פרסומים ישראליים המספרים את דיווח Kan מדגישים כי במסמך עצמו אין אזכור ישיר של העברה המונית או ‘הגירה מרצון’ של תושבי עזה. נושא זה הופיע כבר בפרשנות עיתונאית ופוליטית של המסמך.

ב-3 באוגוסט 2026 לא נקבעו:

• מדינות שכבר הסכימו לקבל תושבי עזה;
• מספר הסטודנטים והמטופלים הצפוי;
• מועדי תחילת התוכנית;
• מקורות המימון שלה;
• תנאי המגורים בחו”ל;
• סדר החזרת המשתתפים בתוכנית לעזה;
• סטטוס היוצאים – זמני או קבוע.

לכן, להציג את דיווח Kan כתוכנית מאושרת להעברת תושבי הרצועה מוקדם מדי.

מדוע הופיע המונח ‘הגירה מרצון’

עיתונאים ישראלים מקשרים את היוזמה לרעיון שנדון בעבר של יציאה מרצון של תושבי עזה למדינות שלישיות.

בתחילת הדיון בתוכנית האמריקאית, נציגי ממשל טראמפ וכמה פוליטיקאים ישראלים דיברו בפומבי על האפשרות ליציאת חלק מתושבי המובלעת. עם זאת, קידום נוסף של רעיון זה נתקל בהתנגדות קשה מצד מדינות ערב, שחששו כי יציאה זמנית עלולה להפוך להעברה קבועה של האוכלוסייה.

בדיווח Kan, ההתחייבות של ‘מועצת השלום’ לחפש מדינות לסטודנטים ומטופלים מוצגת כסוג של פיצוי מוגבל לישראל לאחר שהנושא הרחב יותר של הגירה מרצון למעשה נעלם מהחלק הציבורי של המשא ומתן.

התקשורת הישראלית משערת כי פינוי רפואי ולימודים בחו”ל עשויים ליצור מנגנון חוקי ליציאת מספר מסוים של תושבי עזה. עם זאת, גם מחברי פרסומים אלו מודים: מדובר בהיקפים קטנים בהרבה מאלה שנדונו בתחילה בישראל.

לפיכך, יש להבחין בין שלושה מושגים:

1. פינוי מטופלים לטיפול רפואי;
2. יציאת סטודנטים ללימודים;
3. העברה קבועה של אוכלוסיית הרצועה.

שני הכיוונים הראשונים מוזכרים בתוכן המסמך שפורסם. השלישי נותר בינתיים פרשנות פוליטית.

כיצד שינה דיווח IRNA את משמעות הפרסום

IRNA דיווחה ב-3 באוגוסט 2026 כי המסמך לכאורה מעיד על שיתוף פעולה בין ישראל ל’מועצת השלום לעזה’ ביישום תוכנית להעברה הדרגתית של פלסטינים.

ניסוח כזה יוצר רושם שישראל והמבנה הבינלאומי כבר הסכימו על תוכנית רציפה להוצאת חלק ניכר מאוכלוסיית המובלעת. אך הפרסום הראשוני של Kan אינו מאשר זאת.

תיאור מדויק יותר יהיה: ‘מועצת השלום’ התחייבה לחפש מדינות לקבלת מטופלים וסטודנטים מעזה, וישראל צריכה לפתח סדר יציאתם המאורגן.

ההבדל עקרוני. פינוי רפואי מניח שליחת אדם לטיפול, לעיתים עם אפשרות לחזרה לאחר מכן. לימודים בחו”ל גם אינם מציינים ויתור אוטומטי על מקום מגורים קבוע. העברה לעומת זאת מרמזת על שינוי מקום מגורים קבוע ויכולה לגעת בשאלות אזרחות, מעמד פליט, זכות לחזרה ומשפט בינלאומי.

זו הסיבה ש-נאנוווסטי — חדשות ישראל רואה צורך להפריד בין תוכן המסמך שפורסם לבין הניסוחים הפוליטיים שהשתמשה בהם סוכנות המדינה האיראנית.

כיצד הופיעה ‘מועצת השלום’

התוכנית האמריקאית לסיום המלחמה בעזה הוצגה על ידי דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בבית הלבן ב-29 בספטמבר 2025. היא כללה 20 סעיפים הנוגעים להפסקת הלחימה, שחרור בני ערובה, פירוק חמאס מנשקו, יצירת מנהל פלסטיני זמני ושיקום הרצועה.

ב-17 בנובמבר 2025 מועצת הביטחון של האו”ם קיבלה את החלטה 2803. 13 מדינות הצביעו בעדה, רוסיה וסין נמנעו. המסמך תמך בתוכנית האמריקאית המקיפה ואישר יצירת מנגנוני ביטחון וניהול בינלאומיים זמניים לעזה עד ל-31 בדצמבר 2027.

ב-15 בינואר 2026 ארצות הברית הודיעה על מעבר לשלב השני של התוכנית. בשלב זה היה אמור להיווצר מנהל פלסטיני טכנוקרטי, להתחיל פירוק חמאס מנשקו ולעבור לשיקום התשתיות ההרוסות.

ב-22 בינואר 2026 בדאבוס דונלד טראמפ אישר את תקנון ‘מועצת השלום’, שהבית הלבן כינה ארגון בינלאומי רשמי. יושב ראש המבנה היה נשיא ארה”ב עצמו. המועצה אמורה לתאם את הדמיליטריזציה, יצירת ניהול חדש וגיוס כספים לשיקום עזה.

המנהל הכללי של ‘מועצת השלום’ ונציגה לעזה היה הדיפלומט הבולגרי ניקולאי מלאדנוב, שכיהן בעבר כמתאם המיוחד של האו”ם לתהליך השלום במזרח התיכון.

ביקור מלאדנוב בישראל

בצהריים של 3 באוגוסט 2026 דיווח Kan גם כי ניקולאי מלאדנוב אמור להגיע לישראל לפגישות עם נציגים ישראלים בכירים. הביקור קשור לניסיון לעבור ליישום המעשי של השלב השני של ההסכם.

בסדר היום נותרו חילוקי דעות רציניים.

ישראל דורשת פירוק מלא ומאומת של חמאס מנשקו, השמדת מנהרותיו ומתקני הייצור שלו, וכן ערבויות לכך שהארגון הטרוריסטי לא יוכל לשקם את הפוטנציאל הצבאי שלו לאחר נסיגת צה”ל.

חמאס הצהיר על נכונות להתחיל בתהליך הפירוק מנשק, אך דורש שהעברת הנשק תתרחש במקביל לנסיגת הכוחות הישראליים. הצד הישראלי חושש כי תהליך הדרגתי וממושך יאפשר לארגון הטרור לשמור על ארסנלים מוסתרים, חלק ממבנה הפיקוד והשפעה על מוסדות אזרחיים.

לפי מידע של נציג זר המשתתף במשא ומתן, מצרים, קטאר וטורקיה מפעילות לחץ על חמאס, במטרה לקבל את ההסכם הכולל העברת נשק. הלחץ הגדול ביותר, לפי מקור זה של Kan, מופעל על ידי מצרים.

מדוע התוכנית חשובה לישראל

לישראל יש חשיבות הומניטרית, דיפלומטית ואסטרטגית בשאלת יציאת הסטודנטים והמטופלים.

פינוי רפואי מאורגן יכול להפחית את העומס על מערכת הבריאות ההרוסה של עזה ולאפשר למטופלים לקבל טיפול מורכב בחו”ל. תוכניות חינוכיות נותנות לתושבים צעירים של המובלעת הזדמנות ללמוד מחוץ לסביבה שנמצאת במשך שנים רבות תחת שליטת חמאס.

במקביל, ישראל מעוניינת בבדיקות ביטחוניות קפדניות. יש להבטיח שלא יעשה שימוש בתוכניות הומניטריות וחינוכיות על ידי חברי ארגוני טרור, שליחים, מממנים או אנשים הקשורים לתשתית הצבאית של חמאס.

לא פחות חשוב הוא נושא החזרה. אם התוכנית מוכרזת רשמית כזמנית, המדינות המקבלות צריכות להבין מי ובאילו תנאים יוכל לחזור. אם היציאה תהפוך לקבועה, יעלו ויכוחים פוליטיים ומשפטיים על האם היא באמת מרצון.

מה יכול לקרות בהמשך

כדי להפעיל את התוכנית, ‘מועצת השלום’ תצטרך לקבל הסכמה רשמית מהמדינות המקבלות. המדינות יצטרכו לקבוע את מספר המקומות באוניברסיטאות ובבתי החולים, כללי הנפקת הוויזות, מקורות המימון ומעמד בני המשפחה המלווים.

ישראל תצטרך להסכים על סדר היציאה דרך מעברי הגבול, מנגנון בדיקת הביטחון ושיתוף פעולה עם מצרים, ארגונים בינלאומיים והמנהל הפלסטיני הטכנוקרטי.

בנוסף, המשתתפים במשא ומתן יצטרכו לענות על מספר שאלות עקרוניות:

• האם הסטודנטים והמטופלים יוכלו לחזור לעזה;
• האם התוכנית חלה על בני משפחותיהם;
• מי ישלם על הטיפול, הלימודים והמגורים;
• האם המדינות המקבלות יספקו מעמד זמני;
• האם תוכנית מוגבלת יכולה להתרחב עם הזמן.

כל עוד אין תשובות לשאלות אלו, לא ניתן לדבר על תוכנית מוכנה להעברת המונית של תושבי עזה.

סיכום

הדיווח של Kan מ-3 באוגוסט 2026 אכן מאשר כי ‘מועצת השלום’ התחייבה לחפש מדינות המוכנות לקבל סטודנטים ומטופלים מעזה. לישראל הוצע להכין תוכנית ליציאתם המאורגנת.

עם זאת, המידע שפורסם אינו מאשר את קיומה של תוכנית מוסכמת להעברה הדרגתית של כל אוכלוסיית הרצועה. המונח ‘העברה’, שבו השתמשה IRNA, מרחיב משמעותית את תוכן המסמך ומערבב פינוי רפואי, לימודים בחו”ל והגירה קבועה.

בשלב זה מדובר בהכנת מנגנון בינלאומי מוגבל לקטגוריות ספציפיות של תושבי עזה. האם הוא יהפוך לתוכנית הומניטרית בלבד או לחלק ממדיניות רחבה יותר של יציאת האוכלוסייה, יהיה תלוי בתנאים שישראל, ארה”ב, ‘מועצת השלום’ והמדינות המקבלות יסכימו עליהם בהמשך.

נאנוווסטי — חדשות ישראל ממשיך לעקוב אחר המשא ומתן ופרסום התנאים הרשמיים של התוכנית.