אינפנטינו תכנן טורניר גרנדיוזי עם 211 נבחרות ורצה לפתוח אותו במשחק בין ישראל ל’פלסטין’

ג’אני אינפנטינו רצה להפוך את הטורניר החדש של FIFA U-15 לאירוע עבור כל 211 ההתאחדויות הכדורגל בעולם, ולפתוח אותו במשחק סמלי בין ישראל ל’פלסטין’. הפרויקט המסחרי האמריקאי עם ESPN, דיסני ומשקיעים פרטיים לא יצא לפועל, אך הטורניר של FIFA עצמו לא בוטל.

מחבר: לב ורשבסקי

נשיא FIFA ג’אני אינפנטינו דן במהלך השנה האחרונה עם משקיעים פרטיים בטורניר נוער רחב היקף U-15, אליו רצו למשוך את כל 211 ההתאחדויות – חברי FIFA. אחת האפשרויות שנבדקו כללה קיום התחרויות בארה”ב, שיתוף פעולה עם ESPN, שימוש בתשתיות הספורט של וולט דיסני וורלד ואפילו טקסי פתיחה או סיום בפארקים של דיסני.

רעיון נפרד של אינפנטינו עצמו היה משחק ישראל – ‘פלסטין’ בתחילת הטורניר. ניתן להציג את הפרק הזה כסנסציה כדורגלית מוזרה, אך לאחר בדיקת הכרונולוגיה התמונה מתבררת כמורכבת יותר: הרעיון עם 211 הקבוצות לא היה פנטזיה מקרית, אלא פיתוח של תוכנית רשמית של FIFA, אותה קידם נשיא הארגון כבר משנת 2024.

השוויתי את הפרסום הראשוני של The Athletic מה-20 באוגוסט 2026, עם ההחלטות הרשמיות של FIFA, פרסומים של רויטרס והגארדיאן, וכן הצהרות של ההתאחדויות הכדורגל הישראלית והפלסטינית. החשוב ביותר כאן הוא לא לערבב שלושה דברים שונים: הטורניר הרשמי U-15, המודל המסחרי האמריקאי עם הון פרטי והרצון הפוליטי לפתוח הכל במשחק ישראל – ‘פלסטין’. אם מחברים אותם לסיפור אחד, אפשר בטעות להחליט שכל הפרויקט בסופו של דבר נסגר.

מאיפה הגיע הטורניר מיד ל-211 התאחדויות

אינפנטינו הציג את הרעיון בפומבי ב-17 במאי 2024 בקונגרס FIFA בבנגקוק. הוא הציע ליצור פסטיבל U-15 – כלומר תחרות לשחקנים מתחת לגיל 15 – ללא ההסמכה הרגילה, כך שכל אחת מ-211 ההתאחדויות של FIFA תוכל לשלוח את הקבוצה שלה.

לקורא הישראלי כאן חשוב ההבהרה: 211 – זה לא מספר המדינות העצמאיות בעולם. FIFA מאחדת 211 התאחדויות כדורגל לאומיות, וחלקן מייצגות טריטוריות או תחומי שיפוט כדורגל, שמעמדן אינו תואם את המושג הרגיל של מדינה עצמאית.

לדוגמה, הנה מי שנכנס ל-FIFA כהתאחדות כדורגל נפרדת, אף שאינו מדינה ריבונית נפרדת במובן המשפטי הבינלאומי הרגיל. FIFA עצמה מנסחת זאת כ-211 התאחדויות המייצגות ‘מדינות וטריטוריות’.

• אנגליה, סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד – חלקים מהממלכה המאוחדת, אך לכל אחת נבחרת משלה והתאחדות FIFA משלה.
• גיברלטר – טריטוריה בריטית מעבר לים; עם זאת, מאז 2016 חבר נפרד ב-FIFA.
• ברמודה, אנגווילה, איי הבתולה הבריטיים, איי קיימן, מונסראט, טורקס וקייקוס – טריטוריות בריטיות מעבר לים.
• פוארטו ריקו, גואם, סמואה האמריקאית ואיי הבתולה האמריקאיים – טריטוריות הקשורות לארה”ב.
• איי פארו – חלק אוטונומי מממלכת דנמרק.
• הונג קונג ומקאו – אזורים מנהליים מיוחדים של סין, אך ב-FIFA יש להם התאחדויות נפרדות.
• ארובה וקוראסאו – מדינות מרכיבות נפרדות של ממלכת הולנד, אך לא מדינות ריבוניות עצמאיות.
• קלדוניה החדשה וטהיטי – טריטוריות הקשורות לצרפת; ב-FIFA מופיעות בנפרד.
• איי קוק – ישות מדינית אוטונומית באסוציאציה חופשית עם ניו זילנד וחבר נפרד ב-FIFA.
• קטגוריה נפרדת – קוסובו, טייוואן/טייפה הסינית ו’פלסטין’, מכיוון שכאן מדובר לא רק על טריטוריה, אלא על מעמד בינלאומי-פוליטי מורכב או שנוי במחלוקת. כולם מופיעים ברשימת חברי FIFA בנפרד.

ב-17 בדצמבר 2025 מועצת FIFA כבר אישרה רשמית את השקת טורנירים פסטיבלים כאלה. הראשון אמור להתקיים בין נערים בשנת 2026, השני בין נערות בשנת 2027, ומ-2028 FIFA מתכננת לקיים תחרויות נפרדות לשתי הקטגוריות.

הפורמט גם שונה מהאליפות העולם הרגילה למבוגרים. הוצעו משחקים קצרים יותר, מגרשים מוקטנים וקבוצות של שבעה עד תשעה שחקנים. כלומר, הרעיון של אינפנטינו לא היה ליצור עוד מונדיאל קלאסי, אלא פסטיבל כדורגל המוני, שבו ניתן להביא בני נוער כמעט מכל מערכת FIFA.

דיסני, ESPN וכסף פרטי: למה רצו להפוך את הטורניר

בהמשך סביב הקונספט הספורטיבי שכבר היה קיים החלו לבנות מודל מסחרי נפרד. אחת ההצעות המפורטות ביותר הוכנה על ידי קבוצה בהשתתפות חואן קרלוס רודריגס – לשעבר מנהל הכדורגל המקסיקני. הפרויקט נתמך על ידי Eldridge Industries, חברת השקעות אמריקאית הקשורה לטוד בוהלי, שותף בבעלות על מועדון הכדורגל האנגלי ‘צ’לסי’.

כמקום נבחן ESPN Wide World of Sports Complex באורלנדו, פלורידה. זהו קומפלקס ספורט ענק באזור הנופש של וולט דיסני וורלד. ESPN יכול היה להשתתף בשידור הטלוויזיוני של התחרויות, וטקסי הפתיחה או הסיום נדונו אפילו בפארקים של דיסני עצמם.

היקף היה יוצא דופן אפילו עבור FIFA. כל 211 הקבוצות היו אמורות להיות מחולקות ל-32 קבוצות, שבהן היו משחקות שש או שבע נבחרות.

כאחד מהאוריינטירים נדונה סדרת העולם של ליגת הילדים האמריקאית. לקורא שאינו עוקב אחרי בייסבול בארה”ב, אסביר: אלו תחרויות ילדים, שכבר מזמן הפסיקו להיות רק טורניר מקומי להורים ולחברים של השחקנים. הם משודרים בטלוויזיה גדולה, סביב הגמרים קיים מוצר מדיה נפרד, עובדים ספונסרים, וקהל גדול עוקב אחרי הילדים.

כאן הסיפור הופך להרבה יותר מעניין מהדיווח הראשוני. מדובר כבר לא רק על לתת לשחקני כדורגל בני 14 הזדמנות להיפגש עם בני גילם ממדינות אחרות. על בסיס טורניר הילדים ניסו ליצור מוצר טלוויזיוני בינלאומי עם קהל עולמי, ספונסרים וערך מסחרי.

למה אינפנטינו רצה להתחיל דווקא עם ישראל ו’פלסטין’

הרעיון לשים בפתיחה משחק ישראל – ‘פלסטין’, לפי הנתונים שפורסמו, הגיע מאינפנטינו עצמו. היא לא הייתה חלק מההצעה המסחרית של המשקיעים.

הלוגיקה של נשיא FIFA מובנת. אינפנטינו מדבר שנים רבות על כדורגל ככלי שיכול לאחד אנשים במקום שבו הפוליטיקה מפרידה ביניהם. כשהוא הציג את הקונספט של U-15 כבר ב-2024, הוא גם דיבר על מלחמות, קונפליקטים והיכולת של הכדורגל ליצור קשרים בין ילדים ממדינות שונות.

לתמונה הטלוויזיונית ההחלטה נראתה כמעט מושלמת: בני נוער מישראל ומהנבחרת הפלסטינית יוצאים למגרש יחד במקום שבו פוליטיקאים מבוגרים לא מצליחים להגיע להסכמה במשך עשרות שנים.

אבל היחסים האמיתיים בין שתי הפדרציות הכדורגליות התבררו כלא דומים כלל לתסריט היפה הזה.

ב-30 באפריל 2026 בקונגרס FIFA בוונקובר ניסה אינפנטינו להביא לבמה את נשיא ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל ג’יבריל רג’וב ואת סגן נשיא ההתאחדות הישראלית לכדורגל בסים שייח’ סולימאן.

את הפרק הזה בדקתי בנפרד, כי בדיווח הראשוני אפשר להבין אותו לא נכון. לא מדובר על כך שנציגי שני הצדדים סירבו בו זמנית ללחוץ ידיים זה לזה. דווקא רג’וב סירב לגשת לנציג הישראלי וללחוץ את ידו, למרות הניסיון של אינפנטינו להביא אותם יחד.

למה לחיצת יד אחת התבררה כבעיה כזו

ג’יבריל רג’וב – לא רק פקיד כדורגל, שרב עם נציג ישראל. הוא עומד בראש ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל, שכבר כמה שנים מנסה להשיג מ-FIFA צעדים נגד ההתאחדות הישראלית לכדורגל.

אחת מהקווים של המחלוקת הזו נוגעת למועדונים ישראליים מההתנחלויות ביהודה ושומרון (ב’גדה המערבית’). הצד הפלסטיני רואה את השתתפותם במערכת הכדורגל הישראלית כהפרת כללי FIFA. ישראל דוחה את הפרשנות הזו.

במרץ 2026 FIFA החליטה לא לנקוט צעדים נגד ישראל בנושא הספציפי הזה, תוך שהיא מציינת את המעמד המשפטי המורכב והלא מוסדר של הטריטוריה.

במקביל התקיים הליך משמעתי אחר. באותו חודש FIFA קנסה את ההתאחדות הישראלית לכדורגל ב-150 אלף פרנקים שוויצריים על הפרות של נורמות הקשורות לאפליה והתנהגות פוגענית, ודרשה לנקוט צעדים מונעים.

חשוב לא לערבב את הסיפורים האלה. הקנס לא אומר ש-FIFA קיבלה את דרישות הפדרציה הפלסטינית בנושא המועדונים הישראליים בגדה המערבית. אלו היו שני תהליכים שונים.

לנאנובוסטי – חדשות ישראל ההקשר הזה חשוב במיוחד. אם מסירים אותו, הסצנה בוונקובר נראית כמו מריבה רגשית של שני פקידים. למעשה, מאחורי הסירוב ללחיצת היד עמד סכסוך רב שנים של שתי הפדרציות הכדורגליות, שכבר מזמן יצא הרבה מעבר למגרש הספורט.

ישראל הסכימה למשחק, הפדרציה הפלסטינית – לא

מעניין שגם הסצנה הכושלת בוונקובר לא גרמה לאינפנטינו לוותר מיד על הרעיון.

ב-15 ביוני 2026 נודע ש-FIFA עדיין שוקלת את האפשרות להפוך את משחק ישראל – ‘פלסטין’ למשחק הראשון של הטורניר החדש U-15 בארה”ב.

כבר ב-16 ביוני ההתאחדות הישראלית לכדורגל הצהירה בפומבי שהיא מודעת ליוזמה הזו ומברכת עליה. הישראלים הודיעו שהם מוכנים להיפגש עם הקבוצה הפלסטינית כמעט בכל מקום ובכל זמן, אם הצד השני גם יסכים לשחק.

התשובה הגיעה יומיים לאחר מכן.

ב-18 ביוני ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל הודיעה שהיא לא קיבלה שום הצעה רשמית מ-FIFA על משחק כזה. אבל ההצהרה שלה לא הסתיימה בזה: הפדרציה מיד הבהירה שגם במקרה של קבלת הצעה היא לא מתכוונת להשתתף ביוזמה כזו בתנאים הנוכחיים.

כשאני השוויתי את הצהרות שתי הפדרציות, הנוסחה ‘הצדדים לא הסכימו’ נראתה לי נוחה מדי ולא מדויקת. המצב הציבורי נראה אחרת: ישראל אמרה שהיא מוכנה לשחק. הצד הפלסטיני הצהיר שהוא לא קיבל הצעה ושאת הרעיון עצמו הוא דוחה.

זו פרט עקרוני בכל הסיפור.

הטורניר לא בוטל – נעלמה הגרסה האמריקאית של הפרויקט

עוד הבהרה, שבלעדיה כל הסיפור משנה את משמעותו: הטורניר עצמו של FIFA U-15 לא נסגר.

לא יצאה לפועל דווקא המודל המסחרי האמריקאי, שבו הופיעו משקיעים פרטיים, ESPN, פלורידה ודיסני. אבל הפרויקט הספורטיבי של FIFA המשיך להתקיים.

ב-24 ביוני 2026 FIFA הודיעה רשמית שה-FIFA U-15 World Cup & Festival הראשון יתקיים באזרבייג’ן מה-22 עד ה-31 באוקטובר 2026. הארגון עדיין מציע השתתפות לקבוצות גברים U-15 של כל 211 ההתאחדויות שלו.

כלומר, הכרונולוגיה נראית כך: אינפנטינו הציע פסטיבל ילדים גלובלי; FIFA אישרה אותו רשמית; סביב הרעיון הופיע פרויקט אמריקאי הרבה יותר מסחרי; אינפנטינו רצה להוסיף לו משחק סמלי בין ישראל ל’פלסטין’; החלק הפוליטי הזה נתקל בסירוב של הפדרציה הפלסטינית; המבנה המסחרי האמריקאי בסופו של דבר נעלם, אבל הטורניר הכדורגלי עצמו שרד ועבר לאזרבייג’ן.

יש גם פרט נוסף, שמוסיף היום לסיפור הזה גוון נוסף. ב-18 באוגוסט ההתאחדות הישראלית לכדורגל ביטלה את התמיכה שהביעה בעבר בבחירתו מחדש של אינפנטינו. הסיבה הייתה כבר סכסוך אחר – משבר היחסים בין הנהגת FIFA ל-UEFA והמחלוקת סביב הכיוון שבו אינפנטינו מוביל את הארגון.

מתקבלת קשת די יוצאת דופן. באביב ניסה נשיא FIFA להביא בפומבי את הפדרציות הישראלית והפלסטינית. בקיץ רצה להוציא את קבוצות הנוער שלהן למגרש כסמל לפיוס. ישראל הסכימה, הצד הפלסטיני סירב. ובאוגוסט כבר הפדרציה הישראלית עצמה התרחקה מאינפנטינו.

אם היום מחפשים ‘משחק ישראל – פלסטין FIFA’, ‘אינפנטינו ישראל פלסטין’, ‘טורניר FIFA 211 נבחרות’ או ‘אליפות העולם U-15 2026’, חשוב להבחין בין כוונה להחלטה רשמית. משחק ישראל – ‘פלסטין’ לא נקבע רשמית. מדובר היה בתוכנית של אינפנטינו להפוך אותו לפתיחה סמלית של התחרות החדשה. ואילו ה-FIFA U-15 World Cup & Festival עצמו קיים רשמית ואמור להתקיים בסתיו 2026 באזרבייג’ן.

לכן עבורי הסיפור הזה לא מסתכם במשחק אחד, שלא היה בסופו של דבר בלוח הזמנים. הוא מראה כיצד ניסו להפוך פרויקט אחד בו זמנית לחגיגת כדורגל ילדים, מוצר מדיה מסחרי גדול וסמל פוליטי.

כאשר שלושת המבנים הללו נתקלו במציאות, הרעיון של משחק סמלי היה הראשון שנעלם. לאחר מכן התפרקה התוכנית המסחרית האמריקאית. הכדורגל עצמו, למרבה הפלא, נשאר.

מקורות: The Athletic, FIFA, רויטרס, הגארדיאן, JNS, WAFA, Euronews.