“ח’אמנאי החדש” ייפגש לראשונה דווקא עם פוטין – TASS

המנהיג הזר הראשון שאיתו המנהיג העליון החדש של איראן, מוג’תבא ח’אמנאי, עשוי לקיים שיחה ישירה או פגישה אישית, עשוי להיות נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

טענה זו הופצה ב-18 ביולי 2026 על ידי סוכנות הידיעות הממלכתית הרוסית TASS, בהתבסס על מקור איראני בכיר שלא נחשף.

בינתיים, אין מדובר על פגישה מתואמת או שיחה טלפונית שנקבעה רשמית. המקור רק מניח שפוטין עשוי להיות המנהיג הזר הראשון שאיתו ח’אמנאי ייצור קשר ישיר.

עם זאת, הסמליות הפוליטית של בחירה כזו ברורה: דונלד טראמפ רצה להשתתף אישית במינוי השליט החדש של איראן, הכריז על מועמדותו של מוג’תבא ח’אמנאי כבלתי מתקבלת על הדעת והזהיר כי ללא אישור אמריקאי הוא ‘לא יחזיק מעמד זמן רב’. טהראן בחרה דווקא בח’אמנאי, וכעת מציינים שפוטין ולא נשיא ארה”ב הוא השותף הראשון לשיחה עבורו.

מה בדיוק דיווחה TASS

החלק המרכזי של הדיווח של TASS לא עסק ביחסים בין רוסיה לאיראן, אלא בהיעדרותו של מוג’תבא ח’אמנאי מהציבור.

לדברי המקור האיראני, המנהיג העליון החדש לא יופיע באירועים ציבוריים כל עוד נמשכת המלחמה עם ארה”ב וישראל וקיימת סכנה לביטחונו. הרשויות האיראניות לכאורה מצפות לייצוב המצב, ולאחר מכן ח’אמנאי יוכל לפנות בגלוי לאזרחים.

אותו מקור הצהיר כי הקשר הבינלאומי הראשון של המנהיג העליון עשוי להיות שיחה טלפונית או פגישה עם פוטין.

“רוסיה היא מדינה קרובה לנו, ופוטין הוא חבר קרוב של הרפובליקה האסלאמית”, מצטט המקור את TASS.

לחדשות אלו יש הסתייגות עקרונית חשובה.

לא מנהלת המנהיג העליון של איראן, לא ממשלת מסעוד פזשכיאן ולא הקרמלין הכריזו רשמית על הכנת השיחה. לא נקבעו תאריך, פורמט, מקום אפשרי או נושאים לדיון.

לכן הניסוח הנכון הוא: פקיד איראני אנונימי מניח כי השותף הזר הישיר הראשון של מוג’תבא ח’אמנאי עשוי להיות פוטין.

הכותרות על כך שהפגישה כבר הוחלטה מקדימות את העובדות.

המנהיג העליון החדש שאף אחד לא ראה

מוג’תבא ח’אמנאי הפך למנהיג העליון לאחר מותו של אביו עלי ח’אמנאי. המנהיג הקודם של איראן נהרג ב-28 בפברואר 2026 במהלך המתקפות הראשונות של ארה”ב וישראל.

ההחלטה על בחירת היורש התקבלה על ידי אספת המומחים האיראנית ב-8 במרץ, וההכרזה הרשמית נשמעה ב-9 במרץ. המנהיג העליון החדש בן 56. הוא נחשב לנציג הזרם הקשה של המשטר ויש לו קשרים הדוקים עם משמרות המהפכה האסלאמית.

עם זאת, מוג’תבא ח’אמנאי לא הופיע בפני האזרחים לאחר מינויו.

לא פורסמו הקלטות וידאו או אודיו חדשות בהשתתפותו. הוא גם לא נכח בטקסי הפרידה המרכזיים מאביו, שהתקיימו באיראן ביולי.

לפי נתוני רויטרס, ח’אמנאי נפצע קשה במהלך המתקפה ב-28 בפברואר. מקורות איראניים דיברו על פגיעות בפנים ופציעות נוספות. נשיא מסעוד פזשכיאן טען במאי כי מצבו של המנהיג העליון משתפר בהדרגה.

ההנהגה האיראנית מסבירה את היעדרותו של ח’אמנאי באמצעי ביטחון. תנועות של פקידים בכירים וקיום פגישות אישיות עשויים לעזור למודיעין הישראלי או האמריקאי לקבוע את מיקומו.

עם זאת, ההיעלמות הממושכת הופכת לבעיה פוליטית עבור המשטר עצמו.

המנהיג העליון של איראן הוא לא רק דמות דתית. יש לו סמכות עליונה בנושאי הגנה, מדיניות חוץ, פעילות משמרות המהפכה ותוכנית הגרעין. המדינה מציעה להאמין שאדם זה מקבל החלטות אסטרטגיות, אף על פי שהאזרחים לא ראו ולא שמעו אותו מאז מינויו.

רויטרס מציינת כי היעדר תמונה חדשה או הקלטת קול של ח’אמנאי מגבירה את חוסר הוודאות בתוך המדינה. אפילו תומכי המשטר שואלים כמה זמן יכול מנהיג מדינה תיאוקרטית להישאר בלתי נראה לחלוטין.

דונלד טראמפ רצה לבחור בעצמו את שליט איראן

אירוניה מיוחדת לדיווח של TASS מעניקים הצהרותיו של דונלד טראמפ, שנעשו לפני בחירתו של מוג’תבא ח’אמנאי.

ב-5 במרץ 2026, נשיא ארה”ב הצהיר ל-Axios שהוא צריך להשתתף אישית בבחירת המנהיג העליון החדש של איראן.

“בנו של ח’אמנאי אינו מקובל עליי”, אמר טראמפ, והוסיף שוושינגטון רוצה לראות מנהיג שיביא לאיראן ‘הרמוניה ושלום’.

טראמפ גם השווה את ההתערבות האמריקאית המיועדת בתהליך האיראני להשפעת ארה”ב על עיצוב השלטון בוונצואלה.

ב-8 במרץ, כמה שעות לפני הכרזת ההחלטה של אספת המומחים, נשיא ארה”ב הגביר את הלחץ.

בראיון ל-ABC News הוא הצהיר שהמנהיג החדש של איראן צריך לקבל אישור אמריקאי:

“אם הוא לא יקבל את אישורנו, הוא לא יחזיק מעמד זמן רב.”

טהראן הגיבה באופן הפגנתי.

המנהיג העליון הפך להיות מוג’תבא ח’אמנאי – מועמד שטראמפ כינה בפומבי כבלתי מקובל. מינויו נתמך על ידי משמרות המהפכה, שהפכו לאחר מותו של עלי ח’אמנאי לכוח הדומיננטי בקבלת ההחלטות הפוליטיות והצבאיות החשובות ביותר.

כעת סוכנות הידיעות הממלכתית הרוסית מדווחת שהקשר הזר הישיר הראשון של מנהיג זה עשוי להיות פוטין.

דונלד כל כך רצה להחליט מי ישלוט באיראן. אבל איראן בחרה בח’אמנאי שנדחה על ידו, והראשון בתור לשיחה הוצב על ידי התעמולה הרוסית בעל הקרמלין.

למה דווקא פוטין

הבחירה בפוטין כשותף הזר הראשון לשיחה לא הייתה מקרית.

ב-17 בינואר 2025, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ופוטין חתמו במוסקבה על הסכם לשותפות אסטרטגית מקיפה לתקופה של 20 שנה.

המסמך כולל תיאום מדיניות חוץ, שיתוף פעולה בתחום הביטחון וההגנה, פיתוח קשרים צבאיים-טכניים, תרגילים משותפים, פרויקטים בתחום האנרגיה, מסדרונות תחבורה ושיתוף פעולה בין מערכות פיננסיות של שתי המדינות.

איראן ורוסיה גם מעוניינות בהחלשת הסנקציות המערביות, פיתוח עסקאות במטבעות לאומיים ויצירת תשתית כלכלית חלופית.

סעיף נפרד בהסכם מוקדש לשיתוף פעולה בין כלי התקשורת הממלכתיים. מוסקבה וטהראן הסכימו לתאם מאמצים נגד מה שהם מכנים ‘דיסאינפורמציה’ ו’תעמולה שלילית’. עבור שני המשטרים האוטוריטריים, השליטה במרחב המידע היא לא תוספת, אלא אחד הכלים המרכזיים לשימור השלטון.

לאחר מינויו של מוג’תבא ח’אמנאי, פוטין שלח לו ברכה. בפנייה לרגל נורוז, הקרמלין כינה את רוסיה ‘חבר נאמן ושותף אמין’ של איראן.

עם זאת, מקורות רויטרס באיראן אמרו שהעזרה הרוסית האמיתית במהלך המשבר הגדול ביותר של הרפובליקה האסלאמית מאז 1979 הייתה צנועה בהרבה מהצהרותיה הפומביות של מוסקבה.

באפריל, שר החוץ של איראן עבאס אראגצ’י הביא לפוטין מסר ממוג’תבא ח’אמנאי. נשיא רוסיה ביקש בתגובה להעביר למנהיג העליון שמוסקבה מתכוונת להמשיך את השותפות האסטרטגית עם טהראן.

לפיכך, התכתבות פוליטית ביניהם כבר קיימת.

כאשר TASS מדברת על ‘הקשר הבינלאומי הראשון’, סביר להניח שמדובר בשיחה ישירה ראשונה – בטלפון, בווידאו מאובטח או במהלך פגישה אישית.

מוסקבה כבר שלחה לאיראן את מדבדב

ב-3 ביולי, המשלחת הרוסית בטקסי האבל באיראן הובלה על ידי סגן יו”ר מועצת הביטחון של רוסיה, דמיטרי מדבדב.

הוא נפגש עם הנשיא מסעוד פזשכיאן, ראשי מערכת המשפט, שר החוץ עבאס אראגצ’י ונציגים אחרים של המשטר האיראני.

עם זאת, לא דווח על פגישה של מדבדב עם מוג’תבא ח’אמנאי עצמו. המנהיג העליון החדש לא הופיע בהלוויית אביו ולא קיבל משלחות זרות בפומבי.

זה הופך את השיחה הפוטנציאלית עם פוטין למשמעותית עוד יותר עבור התעמולה הרוסית.

הקרמלין יוכל להציג אותה כהוכחה למעמד המיוחד של רוסיה: המנהיג החדש של איראן לכאורה הפקיד את הקשר הבינלאומי הראשון שלו דווקא במוסקבה.

עבור טהראן, שיחה כזו תהווה איתות לוושינגטון ולירושלים: הרפובליקה האסלאמית לא מבודדת ושומרת על תמיכתו של חבר קבוע במועצת הביטחון של האו”ם.

אבל נאנוווסטי — חדשות ישראל מדגיש: קשר סמלי עדיין לא אומר שרוסיה מוכנה להיכנס למלחמה עבור איראן.

ברית ללא התחייבות להילחם

ההסכם הרוסי-איראני אינו כולל סעיף על הגנה הדדית.

אם איראן מותקפת, רוסיה אינה מחויבת לשלוח כוחות באופן אוטומטי, לבצע מתקפות תגמול או להיכנס למלחמה ישירה עם ישראל וארה”ב.

זה מבדיל באופן עקרוני את ההסכם האיראני מההסכמים של מוסקבה עם צפון קוריאה ובלארוס. נציגי איראן הדגישו שטהראן אינה מעוניינת להצטרף לברית הגנה ומתכוונת להבטיח את ביטחונה בעצמה.

מוסקבה יכולה לסייע לאיראן דיפלומטית, להחליף מידע מודיעיני, לספק טכנולוגיות, לפתח אנרגיה גרעינית ולחסום יוזמות לא רצויות לטהראן בזירות בינלאומיות.

אבל ההסכם אינו מחייב את פוטין להילחם עבור משטר ח’אמנאי.

זה מסביר את הדו-משמעות של המדיניות הרוסית. הקרמלין מכנה את איראן שותפה אסטרטגית ומגנה את המתקפות האמריקאיות והישראליות, אך במקביל מנסה לא להגיע לניתוק מוחלט ביחסים עם וושינגטון ולהימנע מעימות צבאי ישיר עם ישראל.

רוסיה רוצה להפיק תועלת מהברית עם איראן מבלי לקחת על עצמה את כל הסיכונים הכרוכים בכך.

מה המשמעות של שיחה אפשרית עבור ישראל

עבור ישראל, הקשר הראשון האפשרי בין ח’אמנאי לפוטין יהווה אירוע פוליטי חשוב, אך עדיין לא צבאי.

הוא יראה שההנהגה החדשה של איראן מתכוונת להמשיך את מדיניות החוץ של המשטר הקודם, תוך הסתמכות על שיתוף פעולה עם רוסיה, סין ומבנים אזוריים בשליטת טהראן.

מינויו של מוג’תבא ח’אמנאי בתמיכת משמרות המהפכה כבר היווה איתות לשמירה על קו נוקשה. בהצהרה פומבית כתובה ראשונה לאחר הלוויית אביו, הוא הבטיח לנקום על מותו של עלי ח’אמנאי ואיראנים אחרים שנהרגו במהלך המלחמה.

שיחה אפשרית עם פוטין עשויה לכלול:

• תמיכה צבאית וטכנית נוספת לאיראן;
• הגנה על האינטרסים האיראניים במועצת הביטחון של האו”ם;
• שיקום תשתיות האנרגיה והצבא שנפגעו;
• שיתוף פעולה סביב תחנת הכוח הגרעינית בבושהר;
• אספקת נשק וטכנולוגיות;
• המצב במצר הורמוז;
• ניסיונות של מוסקבה לשמש מתווך בין טהראן לוושינגטון.

עם זאת, רשימת הנושאים האפשריים היא עדיין ניתוח ולא סדר יום פגישה שפורסם. רשמית, שום שיחה עדיין לא אושרה.

מתנה פוליטית לתעמולה הרוסית

הסיפור שהופץ על ידי TASS מתאים באופן מושלם לקו המידע הרוסי.

הוא מציג את פוטין כמתווך בינלאומי, שותף חשוב ביותר של איראן ואדם שהמנהיג העליון החדש פונה אליו לפני שאר מנהיגי העולם.

עם זאת, אין הוכחות לכך שהשיחה כבר תואמה.

המקור של TASS לא נחשף. תאריך לא קיים. הקרמלין שותק. המבנים האיראניים הרשמיים שותקים. מוג’תבא ח’אמנאי עצמו לא הופיע מול המצלמות ולא אישר את כוונתו להיפגש עם נשיא רוסיה.

לכן, כרגע זהו בעיקר איתות פוליטי ובלון מידע ניסיוני.

אם הקשר יתקיים, הוא יהווה ניצחון סמלי למוסקבה ותשובה הפגנתית של טהראן לטראמפ.

אם לא יתקיים, TASS תמיד תוכל להסתמך על המילה הזהירה ‘עשוי’.

טראמפ רצה להחליט, והראשון עשוי להתקשר פוטין

בסיפור הזה נפגשו כמה קווים.

טראמפ דרש את הזכות להשתתף בבחירת המנהיג העליון של מדינה אחרת.

הוא הכריז על מוג’תבא ח’אמנאי כמועמד בלתי מקובל.

הוא הזהיר כי ללא אישור אמריקאי, המנהיג החדש של איראן לא יחזיק מעמד זמן רב.

איראן התעלמה מהצהרות אלו ובחרה דווקא במוג’תבא ח’אמנאי.

כעת התעמולה הממלכתית הרוסית טוענת שהמנהיג הזר הראשון שאיתו המנהיג החדש ח’אמנאי עשוי לשוחח או להיפגש ישירות יהיה פוטין.

אבל נאנוווסטי — חדשות ישראל מדגיש: נכון לעכשיו, אושר רק הדיווח של TASS בהתבסס על פקיד איראני אנונימי.

הנוסחה הנכונה של החדשות נראית כך:

טראמפ רצה למנות לאיראן מנהיג חדש. איראן בחרה במי שטראמפ אסר, והשותף הראשון לשיחה עבורו כעת הוא פוטין.