ולדימיר זלנסקי לאחר פגישה עם דונלד טראמפ ב-22 בספטמבר 2026 בניו יורק אישר: אוקראינה מוכנה להפסיק את המתקפות על בתי הזיקוק הרוסיים ותשתיות אנרגיה אחרות, אם רוסיה תפסיק במקביל לתקוף את מערכת האנרגיה האוקראינית. הצד האמריקאי צריך להעביר את ההצעה הזו למוסקבה. נכון לבוקר ה-23 בספטמבר, אין עדיין תגובה פומבית מרוסיה לנוסחה זו.
זה עדיין לא הפסקת אש ולא הסכם בין אוקראינה לרוסיה. קייב הודיעה לוושינגטון על התנאים שבהם היא מוכנה להפסיק חלק מסוים מהמלחמה, וארה”ב לקחה על עצמה להעביר אותם לצד הרוסי. ההודעה הרשמית של משרד הנשיא האוקראיני נוסחה בזהירות רבה יותר: זלנסקי וטראמפ דנו ב”צעדים אפשריים להפחתת ההסלמה שיכולים לפתוח את הדרך לדיפלומטיה”, וכן בהכנות של אוקראינה לחורף.
החומר הוכן על ידי R.Verter.
זו לא בקשה להפסיק להכות ברוסיה
לפני הפגישה המצב נראה קצת אחרת. טראמפ אכן העלה את נושא המתקפות האוקראיניות על בתי הזיקוק הרוסיים. הסיבה לא הייתה רק דיפלומטית: המתקפות כבר החלו להשפיע על ייצור הדיזל, והמחסור בעיבוד התווסף למשבר האנרגיה שנגרם על ידי המלחמה סביב איראן ובעיות באספקה דרך המזרח התיכון.
רויטרס עד אמצע ספטמבר ספרה ירידה בייצור מיד בחצי מהמפעלים הרוסיים הגדולים ביותר המייצרים דיזל. רוסיה הגבילה את ייצוא הדלק, והמחירים לדיזל בארה”ב עלו מעל שישה דולרים לגלון. עבור טראמפ זו כבר הכלכלה האמריקאית – תחבורה, חקלאים, מחירים בחנויות, אינפלציה לפני הבחירות הביניים.
זלנסקי, עם זאת, לאחר פגישה של 40 דקות עם טראמפ דחה פרשנות אחרת לשיחה: לא ביקשו ממנו להפסיק באופן חד צדדי את המתקפות על בתי הזיקוק הרוסיים וקייב לא קיבלה התחייבות כזו.
הנוסחה האוקראינית נשמעת אחרת. אם רוסיה לא תתקוף את האנרגיה האוקראינית – חשמל, חימום, אספקת מים ומתקנים קשורים, אוקראינה לא תתקוף את האנרגיה הרוסית, כולל תשתיות דיזל ובתי זיקוק. לדברי זלנסקי, ארה”ב צריכה להעביר זאת למוסקבה. הוא אמר בנפרד שהוא עדיין לא יודע את עמדת רוסיה.
וזה משנה את משמעות החדשות. אוקראינה לא מציעה לרוסיה לשמור על בתי הזיקוק הרוסיים בתמורה לכלום. היא מציעה להסיר באופן הדדי מהמלחמה קבוצה אחת של מטרות.
למה עכשיו השיחה בכלל הגיעה לאנרגיה
המתקפות בחודשים האחרונים כבר הפכו את האנרגיה לחזית נפרדת במלחמה. רוסיה ממשיכה לתקוף את ייצור החשמל והמערכות האוקראיניות, ואוקראינה ממשיכה להעמיק במתקפות על בתי הזיקוק הרוסיים ותשתיות הדלק. ערב הפגישה בניו יורק, המתקפות האוקראיניות פגעו במפעלים במחוז סמרה ובבשקורטוסטן, בעוד טילים ורחפנים רוסיים שוב פגעו באזורים אוקראיניים.
במקביל, רוסיה ואוקראינה כבר ניסו להגיע להפסקה דומה. ב-15 בספטמבר הקרמלין הגיב בחיוב לרעיון האמריקאי של מורטוריום הדדי על מתקפות אנרגיה. אבל מוסקבה הוסיפה אז תנאים נוספים: ביטחון השיט המסחרי והטנקרים, וכן הסרת חלק מהמגבלות הסנקציות. לאחר הצהרות אלו, הצדדים המשיכו לתקוף מתקני אנרגיה.
הניסיון הקודם הזה משאיר כעת שאלה לא נוחה, שעליה עדיין לא נענו בניו יורק. גם אם מוסקבה תגיד “כן”, יהיה צורך להגדיר מה בדיוק נחשב למתקן אנרגיה.
עבור תחנת כוח זה ברור. גם עם בתי זיקוק זה פחות או יותר. אחר כך מתחילים בסיסי נפט, תחנות שאיבה, צמתים דלק ברכבת, מסופי נמל, תחנות משנה שמזינות בו זמנית עיר וייצור ביטחוני. ללא רשימת מטרות ומנגנון בקרה, המחלוקת על הפגיעה הראשונה עלולה לסיים את ההסכמה מהר יותר ממה שיספיקו לעצב אותה.
זלנסקי במקביל מבקש פטריוט – וזה לא סתירה
המשא ומתן על הפסקת מתקפות האנרגיה התקיים על רקע הכנות אחרות לגמרי: קייב מצפה שרוסיה תנסה שוב בחורף לפגוע באופן שיטתי בחשמל ובחימום. לכן זלנסקי הגיע לטראמפ לא רק עם הצעה להפחתת ההסלמה, אלא גם עם בקשה לחבילת הגנה אווירית נוספת.
כמה שעות לפני הפגישה עם נשיא ארה”ב הוא דיבר עם קבוצת סנאטורים אמריקאים, ואמר כי פטריוט לא ניתן להחליף באופן מלא במאבק נגד הבליסטיקה הרוסית. בהודעה הרשמית לאחר המשא ומתן עם טראמפ, קייב כבר אישרה את הדיון על “חבילת החורף” של הגנה אווירית ועבודה על השקת ייצור מיירטי פטריוט ישירות באוקראינה.
ההחלטה על העברת מספר הטילים הנדרש לא הוכרזה ב-22 בספטמבר. זלנסקי סיפר לעיתונאים על תוכנית נוספת: לקבל חלק מהמיירטים האמריקאים עכשיו, ולאחר מכן לפצות עליהם באספקות עתידיות שכבר נכללות בהסכמים אחרים של אוקראינה. לדבריו, טראמפ לא דחה את ההצעה, אך גם לא נתן הסכמה סופית. המשא ומתן על ייצור מורשה גם נמשך.
כלומר, אוקראינה מכינה בו זמנית שני תרחישים לחורף אחד. הראשון – להסכים שהאנרגיה תפסיק להיות מטרה בכלל. השני – אם לא ניתן יהיה להסכים, שיהיו יותר טילים להגנה על תחנות כוח וערים.
והתרחיש השני הזה כבר מוביל את הסיפור ישירות לישראל.
הסבר לקוראים ישראלים: בתי זיקוק, פטריוט ולמה זה נוגע למזרח התיכון
בתי זיקוק – מתקן לעיבוד נפט. הוא לא מייצר חשמל, אלא הופך נפט גולמי לבנזין, דיזל, דלק תעופה ומוצרים אחרים. בתי הזיקוק הרוסיים מספקים גם את הכלכלה האזרחית וגם את ההכנסות הממשלתיות והלוגיסטיקה של הדלק. לכן אוקראינה רואה בהם חלק מתשתית האנרגיה שעליה היא מגיבה למתקפות הרוסיות.
הפסקת אש אנרגטית גם לא אומרת הפסקת המלחמה. אם תכנית כזו תעבוד, הלחימה בחזית תימשך, כמו גם המתקפות על מתקנים שהצדדים לא יכללו באיסור. מדובר במורטוריום הדדי מוגבל – לא לפגוע באנרגיה.
עם פטריוט, לקורא הישראלי יהיה קשה יותר להבין בגלל השם המוכר. ישראל השתמשה בסוללות האמריקאיות במשך עשרות שנים, אך ב-2024 הוציאה אותן משימוש. מאוחר יותר חלק מהמערכות הישראליות לשעבר נמצאו קשורות לאספקה לאוקראינה. נאנובסטי ניתחו בפירוט את הסיפור הזה ואת האופן שבו המערכת האמריקאית, שהגנה פעם על ישראל, הפכה לחלק מההגנה נגד טילים של אוקראינה. פטריוט מישראל – לאוקראינה: מה ידוע על הסיפור הזה
כעת הבעיה היא לא כל כך במערכות השיגור עצמן, אלא במיירטים. אוקראינה משתמשת בהם נגד טילים בליסטיים רוסיים, והתעשייה האמריקאית צריכה במקביל למלא את המלאי שלה ולבצע הזמנות של בעלי ברית. המלחמות במזרח התיכון רק הגדילו את התור הזה. זו הסיבה שאוקראינה לא יכולה פשוט להזמין את מספר הטילים הנדרש היום ולקבל אותם תוך כמה שבועות.
לנאנובסטי יש ניתוח מפורט נפרד, מדוע פטריוט כמעט בלתי אפשרי להחליף במהירות במערכת אחרת ומדוע בסיפור הזה מופיעות בו זמנית אוקראינה, ישראל ודרום קוריאה. מדוע לאוקראינה אין תחליף לפטריוט
החורף מסביר חצי מהמשא ומתן
עוד לפני הפגישה של זלנסקי עם טראמפ, הוועדה הבינלאומית העצמאית של האו”ם הזהירה מפני סיכוני החורף של 2026–2027. מערכת האנרגיה האוקראינית נכנסת אליו לאחר כמה עונות של מתקפות רוסיות, ונזק לתשתית החשמל בחורף הופך במהירות לבעיה לא רק של שקע אחד.
ללא אספקת חשמל, משאבות מים, מערכות חימום, תקשורת, מעליות וחלק מהציוד הרפואי מפסיקים לעבוד כראוי. בערים מסוימות, הפרעה באספקת האנרגיה מפעילה שרשרת שלמה של בעיות עירוניות. נאנובסטי ניתחו בפירוט את אזהרת האו”ם וההכנות לחורף הזה יום לפני המשא ומתן בניו יורק. האו”ם מזהיר: החורף הבא עשוי להיות קשה יותר לאוקראינה
וכאן נאנובסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency רואים את המפתח ללוגיקה של הפגישה, שקל לאבד במילים על דיפלומטיה. עבור אוקראינה, תוצאת המשא ומתן צריכה להיות או הפחתת מספר המתקפות הרוסיות על האנרגיה, או חיזוק היכולת להדוף אותן. עדיף – שני התוצאות, אבל כרגע אין אף אחת מהן באופן סופי.
לטראמפ יש גם מנוף סנקציות
רק ארבעה ימים לפני הפגישה, ב-18 בספטמבר, טראמפ חתם על H.R. 5334 – חוק הסנקציות על רוסיה ואיראן של 2026. הבית הלבן אישר רשמית את כניסת החוק לתוקף: הוא מרחיב את הסנקציות והכלים התעריפיים נגד רוסיה ומאריך את משטר הסנקציות הקיים נגד איראן.
למשא ומתן עם רוסיה יש לכך משמעות מעשית מאוד. החוק פוגע במגזרי האנרגיה והביטחון, ב”צי הצללים” ונותן לנשיא ארה”ב את האפשרות להחיל תעריפים נגד הקונים הגדולים ביותר של משאבי האנרגיה הרוסיים. מוסקבה הזהירה עוד לפני החתימה שחבילה כזו תסבך את המשא ומתן על המלחמה.
לישראל החוק בולט מסיבה אחרת: רוסיה ואיראן נמצאות בתוך מסמך אמריקאי גדול אחד, למרות שמנגנוני הסנקציות נגדן אינם זהים. בנוסף, ישראל ממשיכה לקיים קשרים פיננסיים ומסחריים עם רוסיה, וכל מגבלה חדשה סביב בנקים רוסיים, נפט, מובילים ומבטחים עשויה להגיע לכאן דרך מסחר רגיל.
נאנובסטי כבר ניתחו את החלק הזה בנפרד – מבנקים רוסיים ועד אספקת נפט ולמה המספרים “100%” ו”500%” לא ניתן לקרוא כתעריפים שהוכנסו אוטומטית לכל מדינה. מה הסנקציות החדשות של טראמפ משנות לישראל ולמסחר עם רוסיה
סין מופיעה בדיוק ברגע הזה
לאחר הפגישה, זלנסקי סיפר על כיוון נוסף של השיחה: הוא רוצה שטראמפ ישתמש בקשרים עם שי ג’ינפינג ויעלה בפני המנהיג הסיני את נושא הפלישה הרוסית והלחץ על מוסקבה.
הזמן לכך נבחר לא במקרה. שי ג’ינפינג מגיע לארה”ב ב-23 בספטמבר, וב-24 בספטמבר הבית הלבן עורך ביקור מדיני רשמי ומשא ומתן של טראמפ עם המנהיג הסיני. סין נותרת אחת השותפות הכלכליות העיקריות של רוסיה וקונה גדולה של משאבי האנרגיה הרוסיים.
אבל מעבר לעובדות אי אפשר ללכת כרגע. זלנסקי הציע לנשיא האמריקאי להשתמש בערוץ הסיני – זה ידוע. מה טראמפ יגיד בדיוק לשי על הפסקת האש האנרגטית והאם בייג’ינג תסכים להשתתף בדרך כלשהי במבנה הזה, לא ידוע בזמן הפרסום.
כמו כן, אי אפשר לכתוב שזלנסקי, טראמפ ופוטין הסכימו על פגישה. זלנסקי שוב אישר את נכונותו לפורמט משולש עם נשיאי ארה”ב ורוסיה ואמר שהוא סומך על וושינגטון בנושא החזרת מוסקבה למשא ומתן. אין כרגע תאריכים, מקומות והסכמה של פוטין לפגישה כזו.
עכשיו העיקר יתרחש כבר לא בניו יורק
לאחר ה-22 בספטמבר נקבעה העמדה האוקראינית: קייב מוכנה להפסיק באופן הדדי את המתקפות האנרגטיות. נקבעה תפקידו של וושינגטון: נציגים אמריקאים צריכים להעביר את ההצעה למוסקבה. ידוע גם שאוקראינה מבקשת הגנה נגד טילים נוספת לחורף וממשיכה במשא ומתן על ייצור מיירטי פטריוט.
מכאן הסיפור יתפצל בהתאם לתשובת רוסיה.
אם מוסקבה מקבלת את האיסור ההדדי ללא תנאים נוספים, הצדדים עדיין יצטרכו להסכים על רשימת המתקנים ומנגנון הבקרה. אם רוסיה תחבר שוב את האנרגיה לסנקציות, לביטחון הייצוא הנפט שלה או לדרישות אחרות, המשא ומתן שוב יצא הרבה מעבר לתחנות כוח ובתי זיקוק. זו בדיוק העמדה הרחבה יותר שהקרמלין כבר נקט ב-15 בספטמבר.
אם לא תהיה תשובה או שהמתקפות יימשכו, חלק אחר של הפגישה של זלנסקי וטראמפ יהפוך כבר לא לדיפלומטיה, אלא לפטריוט והכנת אוקראינה לחורף.
לכן התוצאה של ניו יורק כרגע די צרה, אבל ספציפית. זלנסקי לא הסכים פשוט להפסיק את המתקפות על בתי הזיקוק הרוסיים. הוא הציע חילוף: רוסיה מפסיקה להרוס את האנרגיה האוקראינית – אוקראינה מפסיקה להכות את הרוסית. ארה”ב לוקחת על עצמה להעביר את הנוסחה הזו הלאה.
עכשיו צריך תשובה ממוסקבה. והיא תראה אם השיחה ב-22 בספטמבר הייתה הצעד הראשון להפסקה אמיתית במלחמת האנרגיה או עוד פרק קצר לפני חורף חדש.