קפלנים של הכוחות המזוינים של אוקראינה בבית הכנסת המרכזי של אוקראינה — איך המפגש בקייב הפך לסימן של כבוד למסורת היהודית

ב-20 באפריל 2026, הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן סיפר על מפגש בין-דתי חשוב שהתקיים בקייב, בבית הכנסת המרכזי של אוקראינה. מדובר בבית הכנסת המרכזי של קייב, הידוע יותר כבית הכנסת ברודסקי. הוא ממוקם במרכז הבירה, ברחוב שוטה רוסטבלי 13. בית כנסת זה מקושר לעיתים קרובות עם הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן, ובמסרים ציבוריים הוא מכונה לעיתים קרובות בית הכנסת המרכזי של אוקראינה.

במבט ראשון, זה עשוי להיראות כביקור פרטי, אך בהקשר האוקראיני-ישראלי, הסיפור הזה עמוק הרבה יותר. בזמן מלחמה גדולה, כאשר החברה חיה תחת לחץ מתמיד, עצם האפשרות לדיאלוג שקט, משמעותי ומכבד בין נציגי מסורות דתיות שונות מקבלת ערך מיוחד. עבור הקהל הישראלי, זהו גם אות חשוב על איך נראית היום חיי הקהילה היהודית באוקראינה לא בניסוחים מופשטים, אלא במציאות.

משה ראובן אסמן הוא זה שדיווח כי באותו יום קיבל הקפלאן היהודי דוד מילמן בבית הכנסת קצינים-קפלאנים של הכוחות המזוינים של אוקראינה, שהגיעו להכיר את המסורת היהודית, החוקים, המנהגים וחיי הקהילה היהודית המודרנית במדינה. עצם הפורמט של מפגש כזה מראה שלא מדובר במחווה פרוטוקולית, אלא במגע חי בין אנשים המשתייכים למסורות רוחניות שונות, אך היום משרתים מדינה אחת.

מדוע המפגש הזה בקייב חשוב לא רק לאוקראינה, אלא גם לישראל

בין הקפלאנים שביקרו בבית הכנסת המרכזי של אוקראינה היו נציגים של הכמורה האורתודוקסית, היוונית-קתולית, הרומית-קתולית והפרוטסטנטית. זהו פרט חשוב עקרוני, כי הוא מראה את ההיקף האמיתי של הדיאלוג הבין-דתי, ולא את עיצובו הסמלי.

לאורחים נערכה סיור בבית הכנסת, סיפרו להם על יסודות החוקים והמנהגים היהודיים, על התפילה, החגים ועל איך חיה היום הקהילה היהודית באוקראינה. פורמט כזה של תקשורת חשוב במיוחד דווקא עכשיו, כאשר המלחמה יכולה בקלות לדחוק את המורכבות, המגוון והכבוד להבדלים, אך במקרה זה קורה ההפך: מסורות שונות מקבלות הזדמנות להבין טוב יותר זו את זו.

עבור ישראל, הסיפור הזה חשוב מכמה סיבות. ראשית, היהדות האוקראינית נותרת חלק בולט וחי של המרקם החברתי של המדינה גם בתנאי מלחמה. שנית, מדובר לא רק בשימור החיים הדתיים, אלא בהשתלבותם בהקשר הלאומי הכללי. ושלישית, מפגשים כאלה מראים שאוקראינה ממשיכה לבנות לא רק הגנה בחזית, אלא גם תרבות פנימית של כבוד בין קהילות.

מי הם הקפלאנים בכוחות המזוינים של אוקראינה

לפי הנתונים הציבוריים האחרונים, באוקראינה ישנם כ-800 קפלאנים צבאיים, ויחד עם עוזרים והצוות המנהלי, שירות הקפלאנות הצבאית מכסה כ-1700 אנשים.

הקפלאנים בכוחות המזוינים של אוקראינה הם אנשי דת צבאיים רשמיים, שעובדים עם חיילים בנושאי אמונה, תפילה, תמיכה מוסרית והתמודדות עם אובדן. שירותם באוקראינה פועל על בסיס חוק נפרד – חוק אוקראינה “על שירות הקפלאנות הצבאית” מס’ 1915-IX, שאושר ב-30 בנובמבר 2021.

פורמלית, המערכת הזו הוסדרה בחוק ב-2021, וב-2022 היא שולבה בסדר השירות הצבאי: צו נשיא אוקראינה מס’ 641/2022 מ-12 בספטמבר 2022 קבע במפורש כי מועמדים לתפקידים של קפלאנים צבאיים צריכים לעמוד בדרישות החוק, והקפלאנים עצמם ממונים בתוך שירות הקפלאנות הצבאית.

קפלאן יכול להיות איש דת של ארגון דתי רשום באוקראינה, שקיבל מנדט רשמי לפעילות כזו. כלומר, זה לא רק “כומר בצבא”, אלא אדם עם מעמד משפטי מוסדר בתוך המערכת הצבאית.

מה בדיוק הראו והסבירו לקפלאנים של הכוחות המזוינים של אוקראינה

לפי תיאור המפגש, המשתתפים לא הסתפקו בברכה קצרה או בסיור פורמלי. הסבירו להם איך מתנהלים החיים הדתיים היהודיים, על מה מבוססות המסורות המרכזיות, איך נתפסת התפילה והחגים, ואיך חיה הקהילה היהודית באוקראינה בתנאים הנוכחיים.

זה חשוב במיוחד לקפלאנים הצבאיים, כי הם לעיתים קרובות הופכים למתווכים בין הצבא, האמונה האישית של החיילים, המשפחות והאווירה המוסרית בתוך היחידות. ככל שהם מבינים טוב יותר את המסורות זו של זו, כך נשאר פחות מקום לסטריאוטיפים מקריים, חוסר הבנה ומחסומים מיותרים.

בזה טמונה הערך האמיתי של ביקורים כאלה. הם לא מסתכמים במחוות נימוס. הם יוצרים כבוד מעשי, שעובד אחר כך כבר מחוץ לכותלי בית הכנסת — בסביבה הצבאית, בתקשורת בין אנשים, ביחס לקהילות ובהבנה שאוקראינה, למרות המלחמה, נשארת חברה רב-שכבתית.

תפקידם של משה אסמן, דוד מילמן והקפלאנות היהודית במציאות האוקראינית

חשוב גם מי בדיוק סיפר על המפגש הזה. כאשר על האירוע מדווח הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן, זה מעניק לו משקל נוסף. במקרה זה, מדובר לא בתצפית חיצונית, אלא בעמדתו של אדם שכבר זמן רב הוא אחת הדמויות הבולטות ביותר בחיי הדת היהודיים באוקראינה ומקושר ישירות לבית הכנסת המרכזי של אוקראינה בקייב.

לא פחות חשובה היא תפקידו של הקפלאן היהודי דוד מילמן, שקיבל את הקצינים-קפלאנים של הכוחות המזוינים של אוקראינה. בתנאי מלחמה, הקפלאנות היהודית הופכת לא רק לצורת שירות רוחני לקהילה שלה, אלא גם לגשר בין חלקים שונים של החברה האוקראינית. כאשר דיאלוג כזה מתקיים במרכז קייב, בבית הכנסת ברודסקי הידוע, הוא מקבל גם ממד סמלי וגם מעשי בו זמנית.

הודתה במיוחד לקצין שירות הקפלאנות, קפלאן הקורפוס ה-7 של הכוחות המוטסים יעקב סיניאקוב על עזרתו בארגון הביקור. וגם זה פרט חשוב. מפגשים כאלה לא נוצרים מעצמם. מאחוריהם עומדת עבודה קונקרטית של אנשים שמבינים שכבוד בין מסורות דתיות לא מופיע אוטומטית, יש לבנות אותו.

בדיוק בסיפורים כאלה רואים במיוחד שהמלחמה בודקת את המדינה לא רק על חוסן הנשק, אלא גם על חוסן הקשרים החברתיים. NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency בהקשר כזה רואים במפגש בקייב לא אפיזודה מקומית, אלא דוגמה חשובה לאיך באוקראינה של זמן מלחמה נשמרים ומתפתחים כבוד, דיאלוג דתי ונכונות להקשיב זה לזה.

מדוע הסיפור הזה מהדהד במיוחד בקהל הישראלי

עבור ישראלים, סיפור כזה נקרא הרבה יותר רחב מאשר רק חדשות מחיי הקהילה היהודית באוקראינה. ישראל עצמה חיה במרחב שבו הצבא, הדת, הזיכרון, הזהות והיציבות החברתית משתלבים כל הזמן. לכן, האפיזודה עם ביקור הקפלאנים של הכוחות המזוינים של אוקראינה בבית הכנסת המרכזי של אוקראינה נתפסת לא כפרט אקזוטי, אלא כאות חברתי מובן ורציני.

המפגש הזה מראה שגם בעיצומה של מלחמה, אוקראינה מנסה לשמור על מרחב לכבוד למסורת היהודית, לתקשורת בין-דתית ולהיכרות חיה עם חיי הקהילה. וזה אומר שהמאבק הוא לא רק על שטח וביטחון, אלא גם על סוג החברה שצריך לעמוד גם אחרי המלחמה.

מה באמת אומר הביקור הזה

אם נסתכל לעומק, ביקור הקצינים-קפלאנים של הכוחות המזוינים של אוקראינה בבית הכנסת המרכזי של אוקראינה בקייב — זה סיפור לא רק על דת. זה סיפור על אמון. על ניסיון להסיר מחיצות מיותרות בין אנשים ממסורות שונות. על הכרה בכך שהקהילה היהודית באוקראינה היא לא פריפריה, אלא חלק מהמרחב הלאומי הכללי.

בדיוק בגלל זה, הסיפור של משה ראובן אסמן על המפגש ב-20 באפריל 2026 ראוי לתשומת לב גם באוקראינה וגם בישראל. הוא מראה שתחת לחץ המלחמה יכולים להיוולד לא רק התקשחות ועייפות, אלא גם תרבות בוגרת של כבוד הדדי. ועבור מדינה שנלחמת על עתידה, זו לא נושא משני, אלא אחד מסימני הכוח הפנימי.