רב קילל את ראש המטה הכללי של צה”ל: למה ישראל שוב מתווכחת על חרדים, צבא וקווים אדומים

בערב ה-29 ביוני 2026 התקיימה בבני ברק הפגנה נגד מעצרי החרדים שלא התייצבו לגיוס לצבא.

העצרת חרגה במהירות מגבולות הוויכוח הפוליטי הרגיל על שירות החרדים בצה”ל. אחד הרבנים הספרדים הבולטים, אריה יזדי, תקף בחריפות את הרמטכ”ל אייל זמיר וכינה אותו “מקולל”. לאחר מכן הוא אמר את הנוסחה שבמסורת היהודית נשמעת במיוחד קשה: “יימח שמו וזכרו”.

לאחר מכן בישראל דיברו לא רק על גיוס החרדים, אלא גם על הסתה נגד פיקוד הצבא.

מה קרה בבני ברק

לפי דיווחי התקשורת הישראלית, מאות משתתפים יצאו לעצרת בבני ברק. הסיבה הייתה מעצרי תלמידי ישיבות שהצבא רואה בהם משתמטים משירות לאחר קבלת צווי גיוס.

בנאומו האשים הרב אריה יזדי את צה”ל בכך שהצבא כביכול “מכחיד את התורה, האמונה והמשיח”, וקרא לחרדים לא להתגייס. דבריו נשמעו על רקע מחאה כללית נגד המציאות המשפטית החדשה, שבה המערכת הקודמת של דחיות המוניות כבר לא פועלת כפי שפעלה בעבר.

סיבה נפרדת להתקפת יזדי הייתה מקרה עם חייל שנשא על מדיו תג לא תקני “משיח”. הרב טען שהרמטכ”ל “שלח את החייל לכלא כי הוא התגעגע למשיח”.

בצבא רואים את הסיפור הזה אחרת: לא מדובר בהשקפות דתיות של הלוחם, אלא בהפרת התקן, התקנון והמשמעת. עבור צה”ל זו קו עקרוני, כי הצבא לא יכול להפוך למרחב של סמלים אישיים, סיסמאות פוליטיות או הפגנות דתיות על המדים.

למה נוסחת יזדי גרמה לזעזוע כזה

הביטוי “יימח שמו וזכרו” אינו קללה רגילה.

במסורת היהודית זו אחת הנוסחאות המקללות הכבדות ביותר. היא בדרך כלל מקושרת לשמות אויבי העם היהודי, כמו המן מספר אסתר או היטלר. לכן, כאשר נוסחה כזו נשמעה כלפי הרמטכ”ל המכהן של צה”ל, התגובה הייתה כמעט מיידית.

לקהל הישראלי כאן חשוב לא רק המשמעות הדתית. במדינה שבה הצבא נלחם, והמילואימניקים והחיילים נושאים בעומס כבד, קללה כלפי ראש המטה הכללי נתפסת כהתקפה על הלגיטימיות של הפיקוד הצבאי עצמו.

תגובת הפוליטיקאים: מגינוי לדרישות חקירה

שר הביטחון ישראל כץ היה מהראשונים לגנות את נאומו של יזדי. הוא הצהיר שגם במחלוקות ציבוריות עמוקות אין לחצות קווים אדומים ולהסית נגד אלו שנושאים באחריות לביטחון המדינה.

נשיא ישראל יצחק הרצוג כינה את דברי הרב מזעזעים. לדבריו, בוויכוח על הגיוס אין מקום לקללות, השפלה ורטוריקה נגד הרמטכ”ל – מפקד הצבא שבו משרתים בני ובנות ישראלים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את הדברים בבוקר ה-30 ביוני. הוא כינה את ההתבטאויות נגד הרמטכ”ל מבישות והדגיש שבכל מחלוקת אין לאפשר הסתה חמורה נגד צה”ל ומפקדיו.

מפלגת ש”ס, שחבריה נכחו באירוע, התרחקה מאוחר יותר מדברי יזדי. בהצהרת התנועה נאמר שההתבטאויות הקיצוניות הללו אינן משקפות את עמדת מועצת חכמי התורה וסותרות את דרכה של ש”ס.

חבר הכנסת ולדימיר בליאק מ”יש עתיד” פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד הרב אריה יזדי בעקבות דבריו כלפי הרמטכ”ל.

בסקנדל הזה לחברה הישראלית חשוב לא רק משפט אחד, אלא כל האווירה סביבו. חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency עוקבת אחרי נושאים כאלה בדיוק כי הוויכוח על גיוס החרדים מזמן חדל להיות ויכוח פנימי בין מפלגות דתיות לצבא: הוא נוגע לביטחון, תקציב, שוויון אזרחים ואמון במוסדות המדינה.

מה אמר יצחק יוסף

באותה עצרת נאם הרב הראשי הספרדי לשעבר של ישראל ומנהיג רוחני של מפלגת ש”ס יצחק יוסף.

לפי דיווחי התקשורת הישראלית, הוא הצהיר שחיילי ישראל נהרגים “בגלל רדיפות על לומדי תורה”. משפט זה גם עורר ביקורת חריפה, כי הוא נשמע ברגע שבו משפחות החיילים הנופלים ואלפי מילואימניקים נושאים את המחיר הישיר של המלחמה.

לחלק מהקהל החרדי לימוד התורה נשאר התרומה הרוחנית העיקרית להגנת ישראל. עבור ישראלים רבים אחרים, לוגיקה זו נראית כניסיון להעביר את העומס הצבאי על אלו שמשרתים, נלחמים ומסכנים את חייהם.

הרקע העיקרי: משבר גיוס החרדים

הסקנדל בבני ברק התרחש על רקע משבר מתמשך סביב שירות החרדים בצה”ל.

ב-25 ביוני 2024 פסק בג”ץ שלאחר פקיעת הסכימה המשפטית הקודמת המדינה לא יכולה להמשיך לשחרר המונית תלמידי ישיבות מגיוס ללא חוק תקף. בית המשפט גם ציין שמימון הישיבות לא יכול להימשך עבור תלמידים שחייבים לשרת אך לא עוברים את הליך הגיוס.

מאז השאלה הפכה לעוד יותר חריפה. עבור המפלגות החרדיות שמירת מערכת הדחיות היא דרישה פוליטית מרכזית. עבור הצבא זו שאלה של כוח אדם, במיוחד על רקע המלחמה, העומס על המילואימניקים והצורך למלא חלקים קרביים ותומכים.

כל מעצר חדש של תלמידי ישיבות שלא התייצבו לצווים מעורר מחאות. ניסיונות לקדם חוק גיוס חדש שוב ושוב מובילים למשברים קואליציוניים, כי בישראל הוויכוח הזה נוגע בבת אחת בכמה נושאים רגישים: דת, ביטחון, שוויון חובות והישרדות הממשלה.

למה זה חשוב לישראל עכשיו

הסיפור עם אריה יזדי הפך לאות נוסף לכך ששפת הסכסוך הפנימי בישראל הופכת למסוכנת יותר.

דבר אחד הוא להתווכח על חוק הגיוס, מכסות, מעמד תלמידי ישיבות ותפקיד התורה בחיי המדינה. דבר אחר הוא להשתמש בקללות ונוסחאות שבזיכרון היהודי מקושרות לאויבי העם, נגד הרמטכ”ל של צה”ל.

ישראל יכולה וצריכה להתווכח על מודל שירות החרדים. אבל אם הוויכוח הפוליטי והדתי הופך לדלגיטימציה של הצבא ומפקדיו, זה כבר לא דיון רגיל. זהו עניין של ביטחון ציבורי במדינה שנלחמת, מתווכחת על עתיד הקואליציה שלה ומנסה לשמור על אחדות פנימית.

בדיוק בגלל זה התגובה לדברי יזדי הייתה כל כך קשה. בישראל יכולים להיות דעות שונות על גיוס החרדים, אבל קללה כלפי הרמטכ”ל הפכה עבור רבים לחציית קו אדום.