- July 6, 2026
- 11:42 pm
- ישראל
מ9 עד 19 ביולי 2026 בירושלים מתקיים הפסטיבל ה-43 של ירושלים לקולנוע— אחד מהפורומים המרכזיים לקולנוע בישראל ובמה חשובה לקולנוע בינלאומי עצמאי.
השנה הנוכחות האוקראינית בפסטיבל נראית במיוחד: בתוכנית מוצגים סרטים של ולנטין ואסיאנוביץ’ ודמיטרי סוחוליטקי-סובצ’וק, והבמאי סרגיי לוזניצה נכנס לסדר היום של הפסטיבל כאחד מהאורחים הבינלאומיים המרכזיים ונשיא חבר השופטים של התחרות הישראלית.
הפסטיבל מתקיים במתחמים של סינמטק ירושלים ולב סמדר, והפתיחה שלו נקבעה ל9 ביולי בבריכת הסולטן.
הנושא האוקראיני בירושלים
לקהל הישראלי הקולנוע האוקראיני היום — זה כבר לא רק סיפורים על מלחמה.
זהו שיח על מדינה שעוברת פלישה כוללת, אך ממשיכה ליצור קולנוע מורכב, עצמאי ומוכר בינלאומית.
בתוכנית הפסטיבל ה-43 של ירושלים לקולנוע מוצגים שני סרטים אוקראיניים שונים.
אחד — דרמה דיסטופית על אוקראינה שלאחר המלחמה והבחירה הפנימית של האדם שנשאר.
השני — תצפית דוקומנטרית על קהילה דתית סגורה על גדות הדניסטר, לחייהם נכנסת המלחמה בהדרגה.
שני הסרטים מדברים על דברים שונים, אך במרכז שניהם — שאלת הקשר של האדם עם הבית, האדמה, הזיכרון והעתיד.
לכן עבור NAnews — חדשות ישראל| Nikk.Agency התוכנית הזו חשובה לא רק כאירוע תרבותי, אלא גם כחלק מהדיאלוג הישראלי-אוקראיני.
«לניצחון! / To the Victory!» — ולנטין ואסיאנוביץ’
הסרט האוקראיני המרכזי בתוכנית הפסטיבל — «לניצחון! / To the Victory!» של הבמאי ולנטין ואסיאנוביץ’.
באתר הפסטיבל הסרט מוצג בקטגוריית התחרות הבינלאומית. זהו סרט בהפקת אוקראינה וליטא, משנת 2025, באורך 105 דקות. שפת הסרט — אוקראינית, כתוביות — עברית ואנגלית.
עלילת הסרט מתרחשת באוקראינה שלאחר המלחמה.
הגיבור הראשי — במאי שנשאר במדינה בעוד אשתו ובתו מתחילות חיים חדשים בווינה. הוא מוצא את עצמו בין תקווה לאי-ודאות, מנסה להבין מה המשמעות של להישאר כאשר החיים הקודמים כבר נהרסו והחדשים עדיין לא התחילו.
התיאור הזה נשמע כמעט כהמשך למציאות שבה חיה אוקראינה לאחר 2022.
אבל ואסיאנוביץ’ לא עושה דיווח ישיר על המלחמה. הוא עובד עם המצב שלאחר האסון: עם הריקנות, השקט, המבוי הסתום היצירתי, המרחק המשפחתי והשאלה הכואבת — האם אפשר לבנות עתיד במקום שעבר הרס.
ואסיאנוביץ’ מופיע לא רק כבמאי ותסריטאי של הסרט, אלא גם כאחד מהמפיקים, הצלמים והעורכים של הסרט. בנתונים הרשמיים של הפסטיבל בין המפיקים מצוינים וולודימיר יאצנקו, ולנטין ואסיאנוביץ’, אנה יאצנקו, מריה רזגוטה, איה מיסליצקה.
זהו הבהרה חשובה, כי בהודעות האוקראיניות לעיתים קרובות מציינים בנפרד את וולודימיר ואנה יאצנקו, הידועים בעבודתם על הסרט «אתה — קוסמוס», אך ההרכב המלא של המפיקים רחב יותר.
«לניצחון!» כבר זכה להכרה בינלאומית רצינית: הסרט קיבל את פרס הפלטפורמה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-50 של טורונטו בשנת 2025. TIFF הכריז רשמית על הסרט To The Victory! של ולנטין ואסיאנוביץ’ כזוכה בפרס הפלטפורמה.
עבור ואסיאנוביץ’ זהו המשך של מסלול פסטיבלי חזק.
סרטו «אטלנטיס» זכה בפרס בתוכנית אוריזונטי של פסטיבל הסרטים של ונציה, ו«השתקפות» הוצג בתחרות פסטיבל הסרטים ה-78 של ונציה. הביאנלה של ונציה ציינה במיוחד את הסרט האוקראיני השתקפות כעבודתו של ואסיאנוביץ’ שהוצגה בתוכנית התחרותית הראשית של 2021.
הקרנות «לניצחון!» בפסטיבל ירושלים לקולנוע:
10 ביולי 2026, שישי — 10:00, סינמטק 3
13 ביולי 2026, שני — 15:30, סינמטק 1
15 ביולי 2026, רביעי — 21:45, סינמטק 2
כרטיסים – https://jff.org.il/en/movie/94294
הלו”ז אושר על ידי הדף הרשמי של הסרט באתר הפסטיבל.
«שיטפון שקט / Silent Flood» — דמיטרי סוחוליטקי-סובצ’וק
הסרט האוקראיני השני בתוכנית — «שיטפון שקט / Silent Flood» של הבמאי דמיטרי סוחוליטקי-סובצ’וק.
זהו סרט דוקומנטרי בהפקת אוקראינה וגרמניה, משנת 2025, באורך 90 דקות. שפת הסרט — אוקראינית, כתוביות — עברית ואנגלית. בפסטיבל ירושלים לקולנוע הסרט מוצג בקטגוריית פרס שאנטל אקרמן לסרט דוקומנטרי ניסיוני — תחרות לקולנוע דוקומנטרי ניסיוני.
הסרט מספר על קהילה דתית פציפיסטית על גדות הדניסטר במערב אוקראינה.
קהילה זו חיה כמעט מחוץ לעולם המודרני: ללא תשתית עירונית רגילה, ללא קשר קבוע עם המציאות החיצונית, בקצב ובחוקים משלהם.
חייהם מופרעים בעיקר על ידי אסונות טבע — שיטפונות קבועים.
אבל אז מגיעה המלחמה.
והמלחמה היא זו שמאלצת את העולם הסגור לחפש קשר עם המרחב החיצוני, אליו כמעט ולא רצו להיכנס קודם. התיאור הרשמי של הפסטיבל מדגיש שהחיים השקטים של הקהילה מוצאים את עצמם תחת לחץ של שיטפונות קבועים ומלחמה בלתי צפויה.
במובן זה «שיטפון שקט» — אינו סרט רגיל על מלחמה.
זהו קולנוע על איך המלחמה מגיעה גם לאלה שניסו לחיות מחוץ לפוליטיקה, מחוץ לטכנולוגיה ומחוץ לרעש ההיסטורי הגדול.
סוחוליטקי-סובצ’וק מוכר לצופים הישראלים והבינלאומיים בעיקר כבמאי הסרט העלילתי «פמפיר», שהוצג בתוכנית שבוע הבמאים של פסטיבל קאן בשנת 2022.
אבל «שיטפון שקט» — זהו סוג אחר של אמירה.
כאן חשובים לא הפיתולים העלילתיים, אלא התצפית, הקצב, המרחב, השקט והשינוי ההדרגתי של העולם הפנימי של אנשים שמתמודדים עם היסטוריה גדולה, גם אם הם עצמם לא שאפו להיות חלק ממנה.
הסרט כבר קיבל פרסים בינלאומיים.
בIDFA 2025 הסרט קיבל את פרס IDFA לצילום הטוב ביותר בתחרות הבינלאומית. הדף המקצועי של IDFA מציין שהפרס על עבודת הצילום הטובה ביותר בתחרות הבינלאומית הוענק לסרט Silent Flood של דמיטרי סוחוליטקי-סובצ’וק.
בנוסף, בפסטיבל הסרטים של קרקוב הבמאי קיבל את קרן הכסף על סרט בעל ערך אמנותי גבוה. Business Doc Europe מביא את החלטת השופטים, שבה מצוינת הקפדנות האמנותית של הסרט ואמונתו באדם גם ברגעים האפלים ביותר של המלחמה.
הקרנות «שיטפון שקט» בפסטיבל ירושלים לקולנוע:
14 ביולי 2026, שלישי — 13:00, סינמטק 2
15 ביולי 2026, רביעי — 10:30, סינמטק 1
17 ביולי 2026, שישי — 17:00, סינמטק 4
כרטיסים – https://jff.org.il/he/movie/94192
הלו”ז אושר על ידי הדף הרשמי של הסרט באתר הפסטיבל.
סרגיי לוזניצה כנקודה אוקראינית נפרדת בפסטיבל
הנוכחות האוקראינית בפסטיבל ה-43 של ירושלים לקולנוע אינה מוגבלת לשני הסרטים.
אחד מהאורחים הבינלאומיים הבולטים ביותר בפסטיבל יהיה סרגיי לוזניצה.
The Jerusalem Post כותב שלוזניצה יהיה אורח כבוד של הפסטיבל, יקבל הכרה מיוחדת בטקס הפתיחה בבריכת הסולטן ב-9 ביולי ויהיה נשיא חבר השופטים של התחרות הישראלית.
כבר כתבנו – במאי אוקראיני יעמוד בראש חבר השופטים של תחרות הקולנוע הישראלית בפסטיבל ה-43 של ירושלים לקולנוע
הדף הרשמי של חבר השופטים בפסטיבל ירושלים לקולנוע מציין גם את סרגיי לוזניצה כנשיא התחרות הישראלית. שם מצוין שהוא תסריטאי, במאי ומפיק, שצילם חמישה סרטים עלילתיים ועשרים ושמונה עבודות דוקומנטריות, ביניהן My Joy, In the Fog, Donbass, State Funeral, Babi Yar. Context וTwo Prosecutors.
זהו רגע חשוב להבנת המסגרת הכללית של הפסטיבל.
בירושלים הקולנוע האוקראיני בשנת 2026 מוצג לא כהכנסה לאומית מקרית, אלא כחלק משיח אירופי ובינלאומי גדול על מלחמה, זיכרון, אחריות ובחירה אנושית.
למה זה חשוב לקהל הישראלי
לישראל הקולנוע האוקראיני היום נשמע במיוחד קרוב.
הקהל הישראלי מבין היטב מה זה חיים ליד מלחמה, מה זה אובדן ביטחון, מה זה פינוי משפחות, הקרע בין הבית למקלט זמני, וגם התחושה המתמדת שהחיים האישיים כבר לא נפרדים מההיסטוריה הגדולה.
לכן הסרטים של ואסיאנוביץ’ וסוחוליטקי-סובצ’וק יכולים להיות מובנים לא רק לאוקראינים בישראל.
«לניצחון!» מדבר על אדם שנשאר במדינה לאחר המלחמה ומנסה להבין איך להמשיך לחיות.
«שיטפון שקט» מראה אנשים שרצו להיות מחוץ לעולם המודרני, אך המלחמה בכל זאת הגיעה אליהם.
שתי הסיפורים הללו שונים בצורתם, אך קרובים בעצבם.
אחד — על הריקנות שלאחר המלחמה.
השני — על ההתנגשות השקטה של עולם סגור עם קטסטרופה.
ביחד הם מראים את אוקראינה לא דרך סיסמה, אלא דרך אדם, מרחב, בחירה ושקט.
קולנוע אוקראיני כעדות
בפסטיבל ה-43 של ירושלים לקולנוע הקולנוע האוקראיני מופיע ברגע מדויק מאוד.
המלחמה עדיין נמשכת.
מיליוני אוקראינים נשארים מפוזרים בין החזית, העורף, הפינוי וההגירה.
אבל הבמאים האוקראינים ממשיכים לצלם סרטים שמקבלים הכרה בטורונטו, אמסטרדם, קרקוב, קאן, ונציה ועכשיו שוב נשמעים בירושלים.
זה לא רק חדשות תרבותיות.
זו עדות לכך שהקול האוקראיני נשאר במרחב הבינלאומי — לא כרקע להצהרות פוליטיות, אלא כהצהרה אמנותית עצמאית.
הפסטיבל הירושלמי נותן לקול הזה במה חשובה.
לצופים בישראל זו הזדמנות לראות את אוקראינה לא רק בכותרות החדשות, אלא על המסך הגדול — דרך קולנוע עצמאי, שבו המלחמה נוכחת לא רק כאירוע, אלא גם כעקבות בחיי האדם.
קולנוע אוקראיני בפסטיבל ה-43 של ירושלים לקולנוע — זו סיפור על נוכחות.
על נוכחות של מדינה שממשיכה לדבר.
על נוכחות של במאים שלא הופכים את הטראומה לפוסטר.
ועל נוכחות של צופה שמוכן לא רק לצפות, אלא להבין.
עוד על אירועים בישראל – באתר שלנו – sTDe | NAnews — לוח אירועים בישראל.
אם חשוב לכם לראות את סדר היום הישראלי-אוקראיני ללא פרספקטיבה רוסית — הוסיפו את NAnews בגוגל.
https://www.google.com/preferences/source?q=news.nikk.co.il
