- July 20, 2026
- 10:48 pm
- בעולם, ישראל
שר הביטחון לשעבר של בריטניה בן וואלאס יצא בביקורת חריפה על מדיניות ממשלת בנימין נתניהו בנוגע למלחמת רוסיה נגד אוקראינה.
לדברי הפוליטיקאי הבריטי, הוא המליץ באופן אישי להנהגה הישראלית להעניק סיוע צבאי לאוקראינה, אך “קיבל סירוב”. וואלאס טוען כי הצד הישראלי הסביר את עמדתו בחוסר רצון “להכעיס את רוסיה”.
ההצהרה נשמעה ב19 ביולי 2026 ברשת החברתית X ויצאה במהירות מגבולות הדיון הרגיל בין פוליטיקאים. וואלאס קישר את סירוב ישראל לחמש את אוקראינה עם חיזוק נוסף של שיתוף הפעולה הצבאי-טכני בין מוסקבה לטהראן.
«i recommended to Benjamin Netanyahu’s government that he help Ukraine. Isreal declined saying they didn’t want to upset Russia. So Russia kept spending nearly $1bn+ on Iranian drones. Now ordinary Israelis have to face the consequences of Netanyahus judgement . Since the invasion of Ukraine Isreal has welcomed all the dirty Russia money and crooks. A sad decline for a once decent Country.», — כתב שר הביטחון הבריטי לשעבר.
הוא הוסיף כי רוסיה לאחר מכן המשיכה להשקיע כ$1 מיליארד ויותר בטכנולוגיות מל”טים איראניות, ותוצאות מדיניות זו כעת מרגישים אזרחים רגילים בישראל.
מה בדיוק טוען בן וואלאס
בן וואלאס עמד בראש משרד הביטחון של בריטניה מ-2019 עד 2023 וכיהן בתפקיד זה בעת תחילת הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה.
הוא נחשב לאחד התומכים העיקריים בהעברת נשק מערבי מהירה לצבא האוקראיני, כולל מערכות נגד טנקים, ארטילריה, כלי רכב משוריינים ואמצעים ארוכי טווח.
לפי גרסת וואלאס, במהלך עבודתו בממשלת בריטניה הוא ניסה לשכנע את ממשלת נתניהו להצטרף למדינות שסיפקו נשק לאוקראינה. ישראל סירבה, מחשש להחמרת היחסים עם הקרמלין.
חשוב להבין: מדובר בסיוע צבאי, נשק קטלני ומערכות הגנה אווירית, ולא בסירוב מוחלט לעזור לאוקראינה.
וואלאס גם יצא בביקורת חריפה יותר. הוא טען כי לאחר תחילת הפלישה ישראל כביכול “המשיכה לקבל הון רוסי ואנשים הקשורים אליו”, וכינה זאת “נפילה עצובה” של המדינה.
זו הערכה פוליטית רגשית של שר הביטחון הבריטי לשעבר. בחלק הפתוח של פרסומו לא מוצגים מסמכים שיאפשרו לבדוק את הטענה בנוגע להון רוסי ספציפי, חברות או אזרחים.
ההצהרה הופיעה במהלך ויכוח על איי פוקלנד
במקור הדיון של וואלאס בכלל לא היה מוקדש לאוקראינה.
הוא ענה לפרופסור למשפטים אמריקאי יוג’ין קונטרוביץ’, שהציע לישראל להכיר בריבונות ארגנטינה על איי פוקלנד, שבואנוס איירס מכנה אותם איי מאלווינאס.
קונטרוביץ’ ראה בצעד כזה תגובה אפשרית לבריטניה על הלחץ על ישראל, סנקציות נגד ארגונים ישראליים ומדיניות בריטניה בנוגע לשאלה הפלסטינית.
וואלאס בתגובה הזכיר כי יחסי בעלי ברית מחייבים הדדיות. לפי ההיגיון שלו, ישראל דורשת תמיכה פוליטית וצבאית מבריטניה, אך בעצמה סירבה לעזור לאוקראינה ברגע קריטי.
לדיון הצטרף הנספח הצבאי הבריטי לשעבר במוסקבה ובקייב ג’ון פורמן. הוא דיווח כי הביא טיעונים דומים לשגריר ישראל ברוסיה.
פורמן גם טען כי באותה תקופה סוכנים איראניים הכינו התקפות על עובדי הנציגות הדיפלומטית הישראלית במוסקבה. הוא לא הביא פרטים עצמאיים על הקשר המיוחס.
וואלאס מדבר על סירוב ישראל לא בפעם הראשונה
ההצהרה החדשה לא הייתה הפעם הראשונה שבן וואלאס סיפר על שיחתו עם הצד הישראלי.
עוד ב15 באפריל 2024 הוא פרסם טור, שהוקדש לאיום מצד איראן. בו כתב השר לשעבר כי ביקש באופן אישי מהשגריר הישראלי לתמוך באוקראינה באמצעים צבאיים, אך שמע שישראל לא רוצה “להכעיס את רוסיה”.
אז וואלאס הצביע על סתירה אסטרטגית: ישראל ניסתה לשמור על יחסים תקינים עם מוסקבה, בעוד שרוסיה במקביל פיתחה שיתוף פעולה צבאי עם איראן – היריב האזורי העיקרי של המדינה היהודית.
זה הופך את הפרסום של 2026 לא לחשיפה פתאומית, אלא לחזרה על עמדה שהפוליטיקאי הבריטי הביע בפומבי לפחות שנתיים קודם לכן.
עם זאת, נותרת הסתייגות חשובה: מדובר בעדות של וואלאס עצמו. לא פורסמה תמלול השיחה, מכתב רשמי של ממשלת בריטניה או אישור מצד המשתתפים הישראלים בפגישה.
האם ישראל באמת לא עזרה לאוקראינה?
הטענה על סירוב מוחלט של ישראל לעזור לאוקראינה אינה מדויקת.
לאחר תחילת הפלישה המלאה ב24 בפברואר 2022 ישראל העבירה לאוקראינה תרופות, ציוד רפואי, מזון, גנרטורים, מערכות טיהור מים ומטענים הומניטריים אחרים.
באביב 2022 הצד הישראלי פתח במערב אוקראינה בית חולים שדה “כוכב מאיר”. בו פעלו מחלקות למבוגרים וילדים, מחלקת יולדות, מעבדה וטיפול נמרץ.
לפי סוכנות שיתוף הפעולה הבינלאומית הישראלית מש”ב, בשנים 2022–2024 נשלחו לאוקראינה מאות טונות של מטענים הומניטריים, יותר מ-206 אלף מנות אוכל חם, מאות אלפי מיכלים עם מים לשתייה ועשר מערכות טיהור מים גדולות, שכל אחת מהן יכלה לשרת עד 100 אלף איש.
ישראל גם העבירה לשירותי החירום האוקראיניים שלוש מכוניות אמבולנס משוריינות, מצוידות בדפיברילטורים, מערכות חמצן וציוד רפואי אחר.
לכן הניסוח הנכון נשמע אחרת: ישראל העניקה לאוקראינה סיוע הומניטרי ואזרחי משמעותי, אך בשנים הראשונות למלחמה סירבה לספק לקייב נשק קטלני ומערכות הגנה אווירית מלאות.
לנאנובוסטי — חדשות ישראל חשוב להפריד בין שני הכיוונים הללו. אחרת, הביקורת על ההחלטה הצבאית-פוליטית הופכת להכחשת עבודתם של רופאים, דיפלומטים, מתנדבים וארגונים הומניטריים ישראליים.
| כיוון הסיוע | עמדת ישראל |
|---|---|
| תרופות וציוד רפואי | הועברו לאוקראינה |
| בית חולים שדה | נפתח ב-2022 |
| מזון, מים וגנרטורים | הועברו |
| מכוניות אמבולנס משוריינות | הועברו |
| נשק קטלני | לא הועבר זמן רב |
| מערכות הגנה אווירית מלאות | ישראל נמנעה מהעברות ישירות |
| טילים אמריקאיים פטריוט ממחסנים בישראל | מאוחר יותר הוחזרו לארה”ב ונשלחו לאוקראינה דרך פולין |
מדוע ישראל חששה מעימות עם רוסיה
הטיעון המרכזי של ההנהגה הישראלית היה סוריה.
לאחר התערבות רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה ב-2015, הכוחות הרוסיים קיבלו השפעה משמעותית על המרחב האווירי הסורי. ישראל מצידה תקפה באופן קבוע מטרות של איראן, חיזבאללה ונתיבי אספקת נשק.
כדי למנוע עימות ישיר בין מטוסים ישראליים ורוסיים, פעל מנגנון תיאום צבאי בין הצדדים.
בירושלים חששו כי העברת נשק ישראלי לאוקראינה עלולה להוביל לכך שמוסקבה תגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי בסוריה, תעביר לדמשק מערכות הגנה אווירית מתקדמות יותר או תגביר את התמיכה באיראן.
הסיבה השנייה הייתה מצב הקהילה היהודית ברוסיה. ההנהגה הישראלית לא שללה את האפשרות שהקרמלין יגביל את פעילות הארגונים היהודיים, יסבך את העלייה או ישתמש ביהודים הרוסים ככלי לחץ פוליטי.
מבחינה צבאית, בישראל גם טענו על הסכנה של נפילת טכנולוגיות ישראליות לידי רוסיה. במקרה של תפיסת נשק כזה, הצבא הרוסי יכול היה ללמוד אותו, לפתח אמצעי נגד ולהעביר את המידע שהתקבל לאיראן.
כל החששות הללו היו בעלי בסיס מעשי. אך הצהרת וואלאס מעלה שאלה אחרת: האם האסטרטגיה הזהירה של ישראל לא שילמה מחיר גבוה יותר?
רוסיה ואיראן בנו תוכנית מל”טים רחבת היקף
החלק החזק ביותר בטיעון של וואלאס נוגע לשיתוף הפעולה בין מוסקבה לטהראן.
רוסיה החלה להשתמש במל”טים התקפיים איראניים שאהד נגד אוקראינה ב-2022. בצבא הרוסי הם קיבלו את השמות “גרניום-1″ ו”גרניום-2”.
מאוחר יותר שיתוף הפעולה התפתח מאספקת מל”טים מוכנים לתוכנית רחבת היקף של לוקליזציה של הייצור.
באזור הכלכלי המיוחד “אלבוגה” בטטרסטן הוקם מפעל שבו רוסיה בתמיכה טכנית של איראן תכננה לייצר אלפי מל”טים התקפיים.
לפי מסמכים שהתקבלו מ-The Washington Post, התוכנית הראשונית כללה ייצור 6,000 מל”טים עד קיץ 2025. איראן העבירה לרוסיה תיעוד פרויקט, רכיבים, הכשרת צוות וטכנולוגיות ייצור.
עלות חלקים מסוימים של התוכנית הוערכה ב151 מיליארד רובל, מה שבשער החליפין של אותה תקופה עלה על 2 מיליארד דולר. יותר ממחצית הסכום, לפי המסמכים, יכול היה להיות מיועד לאיראן, שדרשה תשלומים בדולרים או בזהב.
זה אומר שהסכום של מיליארד דולר שוואלאס ציין אינו נראה כמספר מקרי. יתרה מכך, העלות האמיתית של כל הפרויקט הרוסי-איראני יכולה הייתה להיות גבוהה בהרבה.
עם זאת, לא ניתן לטעון שכל דולר רוסי בחוזה זה הלך ישירות לייצור מל”ט ספציפי, שהושק לאחר מכן נגד ישראל.
אבל הקשר האסטרטגי ברור: הזמנות רוסיות, כסף וטכנולוגיות עזרו להרחיב את תעשיית המל”טים האיראנית, ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות הפך לשותפות תעשייתית-צבאית יציבה.
האם ישראל טעתה בניסיון לא להכעיס את מוסקבה
ההיגיון של ממשלת ישראל ב-2022 התבסס על אינטרסים קצרי טווח.
ישראל ניסתה לשמור על חופש פעולה בסוריה, להגן על הקשרים עם יהודי רוסיה ולהימנע מעימות ישיר עם הקרמלין.
עם זאת, רוסיה לא התרחקה בשל כך מאיראן. להיפך, מוסקבה העמיקה את שיתוף הפעולה עם טהראן דווקא בתחומים שמייצגים איום ישיר על ביטחון ישראל: מל”טים, טילים, מערכות הנחיה, רכיבים אלקטרוניים וטכנולוגיות ייצור המוני של נשק.
על כך מצביע וואלאס.
לדעתו, ממשלת נתניהו קיוותה לשמור על ניטרליות רוסית, אך כתוצאה מכך רוסיה המשיכה לממן ולחזק את המתחם הצבאי-תעשייתי האיראני.
לקורא הישראלי הוויכוח הזה חורג בהרבה ממערכת היחסים עם אוקראינה. מדובר בעקרון: האם מדינה קטנה יכולה להבטיח את ביטחונה שלה, תוך ניסיון לא להכעיס מעצמה אוטוריטרית, שמחמשת במקביל את היריב העיקרי שלה?
נאנובוסטי — חדשות ישראל הפנו תשומת לב פעמים רבות לכך שמלחמת רוסיה נגד אוקראינה והעימות של ישראל עם איראן לא ניתן לראות כעימותים מבודדים לחלוטין. בשני המקרים פועלות אותן רשתות אספקה, יצרני נשק, מתווכים, טכנולוגיות לעקיפת סנקציות ובריתות פוליטיות.
תפקיד הפטריוט והשינוי ההדרגתי בעמדה
עם הזמן העמדה של ישראל הפכה לפחות חד משמעית.
בינואר 2025 ארצות הברית הוציאה מישראל כ90 טילים מיירטים פטריוט, שהיו באחסון. הם הועברו לפולין לצורך העברה נוספת לאוקראינה.
משרד ראש הממשלה של ישראל אישר כי הצד הישראלי החזיר את המערכת האמריקאית לארצות הברית, אך הצהיר כי אינו יודע על שליחתה הנוספת לאוקראינה.
באופן רשמי ישראל לא העבירה טילים לאוקראינה ישירות. אך למעשה, החימוש שהיה בשטח ישראל חיזק בסופו של דבר את ההגנה האווירית האוקראינית.
הפרק הזה מראה שהזהירות המוחלטת הקודמת החלה בהדרגה לפנות את מקומה לסכמות שיתוף פעולה גמישות יותר.
עם זאת, אוקראינה ממשיכה לחוות מחסור חמור בטילים פטריוט. הכוחות הרוסיים משתמשים באופן קבוע נגד ערים אוקראיניות בטילים בליסטיים ושיוט, וכן מאות מל”טים.
מה מאושר ומה נותר כטענה של וואלאס
מאושר שישראל בשנים הראשונות למלחמה המלאה נמנעה מהעברות ישירות של נשק קטלני ומערכות הגנה אווירית לאוקראינה.
מאושר שרוסיה שילמה לאיראן סכומים גדולים עבור מל”טים, טכנולוגיות וארגון ייצור שאהד בשטח רוסיה.
מאושר גם שבן וואלאס כבר ב-2024 סיפר בפומבי על סירוב ישראל לעזור לאוקראינה בנשק מחשש להחמיר את היחסים עם מוסקבה.
עם זאת, לא פורסמה תמלול השיחה של וואלאס עם נציגי ישראל. אין גם מסמך שבו ממשלת ישראל ניסחה רשמית את הסירוב במילים “אנחנו לא רוצים להכעיס את רוסיה”.
לכן יש להציג את ההצהרה כעדות של שר הביטחון הבריטי לשעבר, ולא כעובדה שהוכרה רשמית על ידי ישראל.
לקח אסטרטגי לישראל
הוויכוח שהחל בפרסום ברשת החברתית נגע באחד הנושאים הכואבים ביותר במדיניות החוץ הישראלית.
הניסיון לשמור על יחסים עם רוסיה לא עצר את ההתקרבות בין מוסקבה לטהראן. הכסף הרוסי עזר לאיראן להרחיב את ייצור הנשק, והטכנולוגיות האיראניות אפשרו לרוסיה ליצור תעשיית מל”טים התקפיים ארוכי טווח משלה.
אוקראינה הפכה לשדה הניסוי הגדול הראשון עבור הנשק הזה.
הניסיון שהתקבל, הטכנולוגיות המשופרות והיכולות הייצור שנוצרו כבר לא ניתן להפריד מהאיום הרחב יותר על ישראל ומדינות אחרות באזור.
זו הסיבה שהצהרת בן וואלאס עוררה תהודה כזו. הוא למעשה הצביע על טעות אסטרטגית אפשרית של ממשלת נתניהו: ישראל ניסתה לא להכעיס את רוסיה, אך רוסיה בכל זאת עזרה לחזק את איראן.
ההיסטוריה עדיין לא נתנה תשובה סופית, האם העברת נשק ישראלי לאוקראינה הייתה יכולה לשנות את שיתוף הפעולה הרוסי-איראני.
אבל מסקנה אחת כבר ברורה: הזהירות ביחסים עם הקרמלין לא הפכה את רוסיה לבעלת ברית של ישראל ולא מנעה ממנה להשקיע בנשק שמאיים גם על ערים אוקראיניות וגם על ערים ישראליות.