אוקראינה פגעה בלוגיסטיקה הצבאית הרוסית-איראנית בים הכספי: טהראן דיווחה על מות מלח ודיברה על תגובה

התקפות ארוכות הטווח של אוקראינה חיברו לראשונה באופן כה ברור את מלחמת רוסיה נגד אוקראינה עם העימות סביב איראן והבסיסים הצבאיים האמריקאיים במזרח התיכון. קייב דיווחה על התקפה על ספינת מלחמה רוסית וספינות ששימשו להובלת מטענים צבאיים הקשורים לאיראן בים הכספי. כמעט בו זמנית טהראן הודיעה כי ספינה מסחרית איראנית נפגעה, חבר צוות אחד נהרג ואחר נפצע.

על רקע זה, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי דיווח על נתוני המודיעין האוקראיני, לפיהם רוסיה מבצעת תצפיות לווייניות על בסיסים צבאיים אמריקאיים ומדינות המפרץ הפרסי, ולאחר מכן התמונות מועברות לאיראן לצורך הכנה ותיקון התקפות.

המתרחש מראה כי שיתוף הפעולה הצבאי בין רוסיה לאיראן כבר אינו מוגבל לאספקת מל”טים מסוג שאהד להתקפות על אוקראינה. לפי גרסת קייב, מוסקבה כעת מסייעת לטהראן במידע מודיעיני במזרח התיכון, ואוקראינה, בתורה, החלה לתקוף נתיבי ים המחברים בין רוסיה לאיראן.

מה קרה בים הכספי ב-25 ביולי 2026

בשבת, 25 ביולי 2026, וולודימיר זלנסקי דיווח על פעולות מוצלחות של הכוחות האוקראיניים באזור הים הכספי.

לדבריו, נפגעו ספינות ששימשו להובלת מטענים צבאיים הקשורים לאיראן, וכן ספינת מלחמה רוסית. נשיא אוקראינה לא חשף את כל הפרטים המבצעיים, אך רמז כי מדובר בהמשך האסטרטגיה האוקראינית של “סנקציות ארוכות טווח” – התקפות על מתקנים המשרתים את התעשייה הצבאית הרוסית, ייצוא משאבי אנרגיה ולוגיסטיקה צבאית בינלאומית.

מקורות אוקראיניים דיווחו גם על התקפות על שתי ספינות רוסיות – “פורט אוליה-2″ ו”בגיי”. קייב טוענת כי ספינות אלו היו מעורבות בהובלת מטענים צבאיים בנתיב הכספי בין רוסיה לאיראן.

בנוסף, דווח על התקפה על תשתית הנפט והגז הרוסית בים הכספי, כולל פלטפורמת שדה הנפט על שם ולדימיר פילאנובסקי, המופעלת על ידי חברת “לוקאויל”. בעבר אוקראינה כבר תקפה מתקני נפט כספיים, כשהיא רואה בהכנסות מייצוא נפט וגז כאחד ממקורות המימון לתוקפנות הרוסית.

רוסיה לא הציגה בזמן הפרסום דוח רשמי מפורט על תוצאות ההתקפות ולא אישרה את גרסת אוקראינה לגבי אופי המטענים על הספינות.

איראן הודיעה על התקפה על ספינה מסחרית שלה

משרד החוץ של איראן הודיע כי בשעות הבוקר המוקדמות של 25 ביולי 2026 התקפה אוקראינית גרמה לפיצוץ על סיפון ספינה מסחרית איראנית בים הכספי.

לפי ההצהרה הרשמית של טהראן:

• חבר צוות אחד נהרג;
• אדם נוסף נפצע;
• הספינה נפגעה כתוצאה מהפיצוץ;
• איראן הטילה את האחריות על ההתקפה על אוקראינה.

משרד החוץ האיראני כינה את המתרחש “מעשה עוין ופושע”, והצהיר על הפרת סעיף 4 של סעיף 2 של אמנת האו”ם, האוסר על איום בכוח או שימוש בו נגד שלמות טריטוריאלית ועצמאות פוליטית של מדינות.

טהראן טוענת כי ההתקפה עלולה “להבעיר ולהרחיב עוד יותר את להבות המלחמה”, והצהירה על זכותה להגן על האינטרסים הלאומיים והביטחון שלה. הנציג האוקראיני זומן למשרד החוץ האיראני, שם נמסר לו מחאה רשמית.

עם זאת, איראן לא ציינה את שם הספינה שלכאורה נפגעה, לא חשפה את אופי המטען המובל ולא מסרה את המיקום המדויק של האירוע.

לא ברור אם מדובר באותה ספינה

בין ההצהרות של אוקראינה ואיראן נותר פער חשוב.

קייב מדברת על התקפות על ספינות רוסיות וספינת מלחמה רוסית שהיו מעורבות בהובלת מטענים צבאיים הקשורים לאיראן. טהראן, בתורה, טוענת כי הותקפה ספינה מסחרית איראנית.

עדיין לא נקבע באופן עצמאי:

• האם הספינה האיראנית שנפגעה הייתה אחת מהמטרות שצוינו על ידי אוקראינה;
• האם מדובר בכמה התקפות נפרדות;
• תחת איזה דגל הייתה הספינה;
• למי היא שייכת;
• איזה מטען היא הובילה;
• האם היה ציוד צבאי על הסיפון;
• היכן בדיוק התרחש הפיצוץ;
• איזה אמצעי פגיעה השתמשה אוקראינה.

לכן, יש לראות את הטענות על שייכות הספינה ואופי המטען כהצהרות של הצדדים ולא כתמונה מאושרת לחלוטין של האירוע.

מדוע הנתיב הכספי כה חשוב לרוסיה ולאיראן

הים הכספי הפך לאחד מהמסדרונות התחבורה המרכזיים בין רוסיה לאיראן. נתיב זה מאפשר להוביל מטענים ישירות בין נמלי שתי המדינות, מבלי לעבור דרך נתיבי ים הנשלטים על ידי מדינות המערב.

חשיבות מיוחדת יש לנמל הרוסי אוליה במחוז אסטרחן. דרכו עשויים לעבור חלק מהמטענים המיועדים מאיראן לרוסיה ולהיפך.

אוקראינה סבורה כי בנתיב זה מועברים:

• רכיבי מל”טים;
• תחמושת;
• מערכות וחלקים לשימוש צבאי;
• ציוד לשימוש כפול;
• רכיבים לייצור נשק;
• מטענים אחרים הקשורים לשיתוף פעולה צבאי רוסי-איראני.

עוד ב-12 בדצמבר 2025 אוקראינה הודיעה על התקפה על שתי ספינות רוסיות, שלפי גרסת קייב, הובילו ציוד צבאי בים הכספי. אז גם דווח על ההתקפה האוקראינית הראשונה על פלטפורמת נפט רוסית באזור.

במרץ 2026 הים הכספי כבר הפך לזירה של התקפות על מטענים שהיו בדרכם בין רוסיה לאיראן. אז דווח כי רוסיה מנסה להימנע מאספקות אוויריות פתוחות לאיראן ומשתמשת יותר במסדרון הימי.

זלנסקי הודיע על העברת נתוני לוויין רוסיים לאיראן

באותו יום, 25 ביולי 2026, וולודימיר זלנסקי דיווח על היבט נוסף של האינטראקציה הרוסית-איראנית.

לדבריו, המודיעין האוקראיני קבע כי רוסיה מעבירה לאיראן תמונות לוויין של מדינות המפרץ הפרסי ובסיסים צבאיים אמריקאיים במזרח התיכון.

“מאז תחילת יולי אנו עוקבים אחר תצפיות לווייניות רוסיות פעילות על מדינות המפרץ הפרסי והבסיסים הצבאיים האמריקאיים הממוקמים שם. לאחר מכן התמונות מגיעות לאיראן”, אמר זלנסקי.

נשיא אוקראינה טוען כי קיימת קשר ברור בין התצפיות הרוסיות להתקפות האיראניות הבאות. מדובר בצילום מתקנים לפני התקפות, מה שעשוי לסייע בבחירת מטרות והכוונה, וכן בתצפיות לאחר התקפות להערכת הנזק שנגרם.

לפי נתוני זלנסקי, ב-19 ו-20 ביולי 2026 לוויינים רוסיים ביצעו תצפיות לפחות על ארבעה בסיסים אוויריים:

• שני מתקנים בבחריין;
• בסיס אווירי אחד בירדן;
• בסיס אווירי אחד בכווית.

זלנסקי הצהיר כי הנתונים המתאימים יועברו לארצות הברית ולשותפים אחרים של אוקראינה.

מדוע תצפיות לוויין עשויות להיות מכריעות

תמונות לוויין מאפשרות לעקוב אחר מיקום מטוסים, מערכות הגנה אווירית, מחסנים, מסלולי המראה ונחיתה, מתקנים זמניים ותשתיות צבאיות אחרות.

צילום קבוע של אותו מתקן עשוי להראות:

• תנועת תעופה;
• שינוי במצב העבודה של הבסיס;
• מיקום מערכות הגנה אווירית;
• הופעת מחסנים או ציוד חדשים;
• הכנה לפעולה צבאית;
• תוצאות של התקפה טילית או מל”ט.

העברת מידע כזה לאיראן, אם הנתונים האוקראיניים יאושרו, עשויה להוות סיוע מודיעיני ישיר לטהראן מצד רוסיה.

עם זאת, אוקראינה טרם הציגה הוכחות פומביות שניתן לבדוק באופן עצמאי. זלנסקי מתייחס למידע מודיעיני שקייב מתכוונת להעביר לשותפים.

כיצד מגיבים בארה”ב להצהרות קייב

לפי מידע מהתקשורת האמריקאית, מבני המודיעין של ארה”ב בודקים את השאלה על סיוע רוסי אפשרי לאיראן בהכנת התקפות על מתקנים אמריקאיים באזור.

תשומת לב מיוחדת ניתנה לדיוק של חלק מההתקפות האיראניות. בוושינגטון בודקים האם טהראן קיבלה:

• תמונות לוויין;
• קואורדינטות של מטרות;
• נתוני מודיעין אלקטרוני;
• מידע לתיקון התקפות;
• סיוע בהערכת תוצאות התקפות.

עם זאת, בזמן הפרסום הרשויות האמריקאיות לא אישרו בפומבי כי רוסיה אכן העבירה לאיראן נתונים ספציפיים לצורך התקפות.

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ אמר בעבר כי הוא לא רואה הוכחות למעורבות ישירה של רוסיה או סין בפעולות האיראניות. לדבריו, הנהגת שתי המדינות הבטיחה לוושינגטון כי אינן מעורבות.

כך, עמדות קייב והבית הלבן עדיין שונות. אוקראינה מדברת על סיוע מודיעיני שיטתי מצד רוסיה, בעוד שהממשל האמריקאי לא אישר בפומבי את קיומן של הוכחות סופיות.

אוקראינה מציעה למזרח התיכון ניסיון במאבק נגד מל”טים איראניים

קייב מקשרת את עימותה עם איראן לשימוש רב שנים של רוסיה במל”טים ממשפחת שאהד נגד ערים אוקראיניות.

איראן הכחישה במשך זמן רב את אספקת המל”טים לרוסיה למלחמה נגד אוקראינה. מאוחר יותר טהראן הודתה בהעברת מספר מוגבל של מל”טים, אך טענה כי הדבר קרה לפני תחילת הפלישה הרוסית המלאה.

אוקראינה ומדינות המערב סבורות כי איראן העבירה לרוסיה לא רק מל”טים מוכנים, אלא גם טכנולוגיות, רכיבים ופתרונות ייצור שאפשרו למוסקבה להפעיל ייצור סדרתי של אנלוגים לשאהד בשם “גרניום”.

לאחר מספר שנים של הדיפת התקפות מסיביות, אוקראינה צברה ניסיון משמעותי בזיהוי ויירוט מל”טים איראניים.

זלנסקי אמר בעבר כי 11 מדינות במזרח התיכון פנו לאוקראינה לייעוץ ולעזרה בהתמודדות עם מל”טים איראניים.

קייב הצהירה על נכונותה לספק:

• מל”טים אוקראיניים ליירוט;
• מומחים להגנה אווירית;
• מדריכים;
• מערכות זיהוי;
• טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית;
• ניסיון מעשי בהגנה על ערים ומתקנים צבאיים.

לפי דיווחים בתקשורת, מומחים אוקראיניים עשויים היו להשתתף בהגנה על תשתיות אמריקאיות בירדן. עם זאת, דונלד טראמפ הצהיר מאוחר יותר כי הצבא האמריקאי אינו זקוק לעזרה אוקראינית בתחום זה.

חבר פרלמנט איראני כינה בעבר את אוקראינה “מטרה לגיטימית”

המתח בין קייב לטהראן לא התחיל ב-25 ביולי. כבר ב-15 במרץ 2026 יו”ר הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ של הפרלמנט האיראני, אבראהים עזיזי, השמיע איומים כלפי אוקראינה.

הוא טען כי אוקראינה כביכול מסייעת לישראל בשימוש במל”טים ובכך “משתתפת בפועל במלחמה”.

“על ידי תמיכה במשטר הישראלי באמצעות מל”טים, אוקראינה הכושלת משתתפת בפועל במלחמה. בהתאם לסעיף 51 של אמנת האו”ם, כל שטחה הפך למטרה לגיטימית עבור איראן”, כתב עזיזי.

הצהרה זו נשמעה יותר מארבעה חודשים לפני ההתקפה בים הכספי והייתה קשורה לדיווחים על עזרה אוקראינית אפשרית לישראל ולארה”ב במאבק נגד מל”טים איראניים.

אוקראינה אז הזכירה כי דווקא איראן סיפקה לרוסיה מל”טים וטכנולוגיות המשמשים להתקפות על בתים אוקראיניים, תחנות כוח, בתי חולים ותשתיות אזרחיות.

האם סעיף 51 הופך את כל אוקראינה ל”מטרה לגיטימית”

ההתייחסות של אבראהים עזיזי לסעיף 51 של אמנת האו”ם אינה אומרת כי איראן מקבלת זכות לתקוף כל נקודה באוקראינה.

סעיף 51 אכן מכיר בזכות המדינות להגנה עצמית אינדיבידואלית או קולקטיבית במקרה של התקפה מזוינת. עם זאת, המשפט ההומניטרי הבינלאומי ממשיך לפעול גם בזמן מלחמה.

הוא דורש להבחין:

• מטרות צבאיות ואזרחיות;
• חיילים ואוכלוסייה אזרחית;
• מטרות צבאיות חוקיות ותשתיות שאינן משתתפות בלחימה.

לכן, ההצהרה כי “כל השטח” של מדינה הופך למטרה חוקית אינה תואמת את העקרונות הבסיסיים של המשפט הבינלאומי. אפילו הזכות להגנה עצמית אינה מתירה התקפות בלתי מובחנות ופגיעות באוכלוסייה אזרחית.

עמדת איראן מכילה סתירה ברורה

לאחר ההתקפה בים הכספי, משרד החוץ האיראני הצהיר שוב כי הרפובליקה האסלאמית לכאורה אינה מתערבת במלחמה הרוסית נגד אוקראינה.

עם זאת, במקביל טהראן:

• העבירה לרוסיה מל”טים;
• סיפקה טכנולוגיות לייצור שאהד;
• פיתחה שיתוף פעולה צבאי עם מוסקבה;
• איימה על אוקראינה בפגיעות;
• כינתה את השטח האוקראיני “מטרה חוקית”;
• התנגדה לעזרה האוקראינית למדינות שהותקפו על ידי איראן.

נאנווסטי — חדשות ישראל מציינת כי עמדה זו נראית סותרת. טהראן דורשת לראות את הספינות האיראניות כאובייקטים אזרחיים בלבד, אך במקביל אינה חושפת את אופי המטענים המועברים במסלול רוסיה — איראן, ומכחישה את משמעות השתתפותה באספקת המכונה הצבאית הרוסית.

תגובה אפשרית של איראן

לאחר הפגיעה ב-25 ביולי, גורמים רשמיים איראניים ומדיה הקשורה לשלטון דיברו על תגובה אפשרית לאוקראינה.

בפרסומים של מקורות פרו-ממשלתיים הופיעו תזכורות על טווח הטילים הבליסטיים האיראניים והצהרות כי השטח האוקראיני נמצא בטווח הפגיעה שלהם.

חלק מהפרשנים האיראניים הזכירו את הטיל Khorramshahr-4, שטווחו, לפי הצהרות איראניות, עשוי להגיע לכ-2000 קילומטרים. עם זאת, כדי לפגוע במטרות בחלק ניכר מהשטח האוקראיני, איראן תצטרך לשגר טילים משטחה שלה או להשתמש בשטח של מדינה בעלת ברית.

טהראן לא הכריזה על החלטה רשמית לפגוע באוקראינה. איומים בתקשורת האיראנית יש לראות כאלמנט של לחץ פוליטי ומידע.

מדוע הסיפור הזה חשוב לישראל

לישראל יש משמעות ישירה למה שמתרחש.

אוקראינה במשך מספר שנים לומדת את המל”טים האיראניים בתנאי קרב אמיתיים. המומחים שלה מחזיקים במידע על מבנה השאהד, מסלולי הטיסה, פגיעות מערכות הניהול ודרכי היירוט.

ניסיון כזה עשוי להיות מועיל לישראל ולמדינות אחרות באזור בהדיפת התקפות איראן וקבוצות הקשורות אליה.

במקביל, העברת נתוני לוויין רוסיים לטהראן עשויה להצביע על כך שהשותפות הצבאית בין רוסיה לאיראן עשויה לשמש לא רק נגד אוקראינה, אלא גם נגד ישראל, ארה”ב ומדינות המפרץ הפרסי.

לוויינים רוסיים מסוגלים לעקוב אחר בסיסי חיל האוויר הישראלים, נמלים, מתקני אנרגיה ותשתיות צבאיות. אם המידע אכן מועבר לאיראן, זה יוצר איום נוסף לכל האזור.

כרונולוגיית האירועים המרכזיים

12 בדצמבר 2025 — אוקראינה מדווחת על פגיעות בספינות רוסיות ובפלטפורמת נפט בים הכספי.

15 במרץ 2026 — אבראהים עזיזי מצהיר כי בשל הסיוע לישראל, השטח האוקראיני לכאורה הפך ל”מטרה חוקית” עבור איראן.

19 במרץ 2026 — מופיעות דיווחים על התקפה על שיירה כספית שהעבירה מטענים צבאיים בין רוסיה לאיראן.

מתחילת יולי 2026 — לפי נתוני זלנסקי, רוסיה עוקבת באופן פעיל מלוויינים אחרי מדינות המפרץ הפרסי ומתקנים אמריקאים.

19–20 ביולי 2026 — לוויינים רוסיים, לפי הגרסה האוקראינית, עוקבים אחרי ארבעה בסיסי חיל האוויר בבחריין, ירדן וכווית.

25 ביולי, בוקר מוקדם — בים הכספי מתרחש פיצוץ על ספינה איראנית. איראן מדווחת על מותו של מלח אחד ופציעתו של שני.

25 ביולי — אוקראינה מאשרת פגיעות בספינה צבאית רוסית ובספינות שהעבירו מטענים צבאיים הקשורים לאיראן.

25 ביולי — טהראן מזמינה את הנציג האוקראיני ומעבירה לו מחאה.

25 ביולי — זלנסקי מדווח על אפשרות העברת נתוני מודיעין לווייניים מרוסיה לאיראן.

25–26 ביולי — גורמים רשמיים איראניים ומדיה פרו-ממשלתית דנים בתגובה אפשרית לאוקראינה.

הים הכספי הופך לחלק ממלחמה גדולה

הפגיעות בים הכספי מראות שהאסטרטגיה האוקראינית משתנה. אם בעבר המטרות העיקריות היו שדות תעופה רוסיים, מפעלים צבאיים, מתקני זיקוק ומחסנים, כעת אוקראינה מרחיבה באופן עקבי את הפעולות על מסלולי אספקה בינלאומיים של רוסיה.

המסדרון הכספי יש לו חשיבות מיוחדת, שכן הוא מקשר בין רוסיה לאיראן — מדינה שסייעה למוסקבה להפעיל באופן נרחב מל”טים התקפיים נגד אוקראינה.

במקביל, שיתוף הפעולה הרוסי-איראני, לפי נתוני קייב, חורג הרבה מעבר לחזית האוקראינית. רוסיה עשויה לספק לאיראן יכולות מודיעין לפעולות נגד ארה”ב ובעלות בריתה במזרח התיכון.

נאנווסטי — חדשות ישראל מדגישה: עדיין לא ידוע איזו ספינה בדיוק נפגעה ב-25 ביולי, למי היא שייכת ואיזה מטען היה על סיפונה. עם זאת, המשמעות הפוליטית של מה שקרה כבר ברורה.

אוקראינה הראתה שהיא רואה את הלוגיסטיקה הימית של רוסיה ואיראן כחלק מהתשתית הצבאית. טהראן דיווחה לראשונה על קורבן אנושי כתוצאה מהתקפה אוקראינית ישירה. והצהרות זלנסקי על עזרת לוויינים רוסיים לאיראן מקשרות את המלחמה נגד אוקראינה עם עימות רחב יותר סביב ישראל, ארה”ב ומדינות המפרץ הפרסי.

האירועים בים הכספי עשויים להיות תחילתו של שלב חדש, שבו מסלולים צבאיים רוסיים-איראניים יותקפו באופן קבוע, והיחסים בין קייב לטהראן יעברו סופית ממתח דיפלומטי לעימות כוחני ישיר.