האם איראן ביקשה מרוסיה את Geran-5 למלחמה עם ישראל וארה”ב? מה באמת ידוע

רוסיה משנה באופן ניכר את המלחמה האווירית באוקראינה: במקום ה’גרנים’ האיטיים שההגנה האווירית האוקראינית למדה להפיל בכמויות עצומות, יש יותר ויותר מכשירים ריאקטיביים בהתקפות. הם מהירים יותר, עולים גבוה יותר, קשים יותר ליירוט על ידי רחפנים זולים וכבר מאלצים את אוקראינה לשנות מחדש את מערכת ההגנה האווירית.

מ-Shahed ל-Geran-5 – וחזרה לאיראן: איך המלחמה באוקראינה יוצרת איום חדש לישראל

ב-13 בספטמבר 2026, Financial Times תיארה בפירוט את המעבר הזה והדגישה במיוחד את Geran-4 ו-Geran-5. במרחב המידע האוקראיני הופיעה כמעט מיד נוסחה נוספת: “איראן ביקשה מרוסיה דווקא את ה-Geran-5 החדשים למלחמה נגד ישראל וארה”ב”. כאן צריך להיות זהירים יותר. החומר של FT מאשר את הקפיצה הטכנולוגית החדה של ה’גרנים’ הרוסיים, אך הנתונים הזמינים לציבור אינם מאפשרים לטעון שטהרן ביצעה הזמנה ספציפית דווקא על Geran-5. קודם לכן, עוד באביב, FT אכן דיווחה שרוסיה החלה להעביר לאיראן רחפנים תקיפה ושטהרן מתעניינת בשיפורים הרוסיים לטכנולוגיה האיראנית. סוג המכשירים שסופקו אז לא נקרא סופית.

ההבדל נראה קטן, אבל עבורנו הוא עקרוני. דבר אחד הוא תנועה טכנולוגית רוסית-איראנית מאושרת בכיוון ההפוך. דבר אחר הוא לכתוב שכבר נשלח לאיראן Geran-5 ספציפי, כאשר עדיין לא ניתן להוכיח זאת.

מחבר החומר — מערכת NAnews.

איראן נתנה לרוסיה Shahed. רוסיה תוך ארבע שנים עשתה ממנו משהו אחר

את ה-Shahed-136 הראשון בשימוש רוסי גילו באוקראינה כבר בספטמבר 2022. על הגוף כבר אז היה סימון רוסי “גרן-2”. לאחר מכן הופיעו ייצור רוסי, סדרות משלהם, אלקטרוניקה אחרת, חלקי לחימה חדשים, מודמים, ניווט, מצלמות — ובשלב מסוים המילה “העתק” הפסיקה להסביר את המתרחש.

לאחרונה CSIS תיאר במדויק את המודל הרוסי של עבודה עם Geran: זה לא מבנה אחד סופי שעשו פעם ומייצרים במשך שנים. השינוי הולך לחזית, שם בודקים אותו, המידע חוזר למהנדסים; מה שעבד, נכנס לסדרה די מהר. לא עבד — זרקו, עשו אחרת. לפעמים בין התקנת בלוק חדש לשימוש במכשיר עברו ממש שבוע.

למלחמה זו תכנית לא נעימה. לישראל — גם כן, שכן הטכנולוגיה הראשונית הגיעה דווקא מאיראן.

כבר ניתחנו בפירוט איך המלחמה באוקראינה הפכה לשדה ניסויים למלחמה עתידית נגד ישראל וארה”ב. כעת נוסחה זו נראית עוד יותר מילולית: איראן העבירה את המערכת הראשונית לרוסיה, רוסיה קיבלה ארבע שנות שימוש נגד ההגנה האווירית האוקראינית המשתנה כל הזמן, והשיפורים הרוסיים כבר החלו לעניין את הספק הראשוני.

לא מעגל אפילו. יותר כמו ספירלה צבאית כזו.

Geran-5 — זה כבר לא ה’מופד’ שהאוקראינים התרגלו לשמוע

Geran-5 תועד לראשונה במתקפות משולבות רוסיות על אוקראינה בתחילת ינואר 2026. ומבחוץ זה בכלל לא ה-Shahed-136 המשולש המוכר.

למכשיר גוף גלילי ארוך, כנף ישרה, זנב ומנוע טורבו-ריאקטיבי. המודיעין הצבאי האוקראיני סבור שמבנית הוא הרבה יותר קרוב לא למכשיר Shahed-136, אלא למכשיר איראני אחר — Karrar. כך שגם המקור כאן הפך למורכב יותר: Geran-5 נכנס לקו הרוסי של ‘גרנים’, אך הוא לא העתק מוגדל של Shahed-136.

לפי הכרטיס הנוכחי של הפרויקט האוקראיני War&Sanctions, המסה המקסימלית של Geran-5 מגיעה ל-850 ק”ג, החלק הקרבי — כ-90 ק”ג. מהירות השיוט מצוינת בטווח של 450–600 קמ”ש, הטווח — כ-950 ק”מ, זמן הטיסה — עד שעתיים, הגובה המקסימלי — עד 6 ק”מ.

זו כבר גבול חשוב. ה’גרן’ הרגיל עם מנוע בוכנה הוא יחסית איטי, אפשר ללוות אותו זמן רב, להוציא עליו קבוצה ניידת או להרים רחפן יירוט זול. כאשר המטרה נעה ב-500–600 קמ”ש, הזמן הופך להיות הרבה פחות.

וכאן אין צורך להמציא נשק על. אפשר להפיל את Geran-5, אוקראינה מפילה אותם. פשוט לעשות זאת בזול ובמספרים גדולים כבר הרבה יותר קשה.

למה אי אפשר לקרוא את ה-60% האוקראיניים כ’Geran-5 חודר את ההגנה האווירית בארבעה מתוך עשרה מקרים’

אחד המספרים הנפוצים ביותר כיום הוא כ-60% מהרחפנים הריאקטיביים המיורטים לעומת 90–95% מהבוכנתיים הרגילים. המספר אמיתי, אבל לעיתים קרובות מספרים אותו לא נכון.

נציג חיל האוויר האוקראיני יורי איגנאט דיבר דווקא על היעילות הכללית נגד רחפנים ריאקטיביים, ולא על סטטיסטיקה של Geran-5 בלבד. באוגוסט רוסיה כבר השתמשה במכשירים כאלה כמעט מדי יום, ומספר המטרות הריאקטיביות עלה בחדות. לפי הנתונים שמביאים ISW/CTP, רק באוגוסט רוסיה השתמשה ביותר מ-2,800 רחפנים ריאקטיביים; הם היוו כבר כ-56% מהרחפנים הרוסיים הארוכים של אותו חודש.

כלומר, הנוסחה ‘אוקראינה מפילה 60% Geran-5’ היא גסה מדי. נכון יותר: הצד האוקראיני מעריך את תוצאת היירוט הנוכחית של כל מחלקת הרחפנים הריאקטיביים בכ-60%, בעוד שבמכשירים הבוכנתיים האיטיים יותר המדד נמצא באזור 90–95%.

לישראל גם כן חשוב התיקון הזה. אי אפשר לקחת את האחוזים האלה ולהעביר אותם לצה”ל. רדארים אחרים, תעופה אחרת, שטח אחר לגמרי, שכבות הגנה אחרות.

אבל הפיזיקה עדיין נשארת פיזיקה: מטרה שטסה פי שלושה מהר יותר משאירה פחות דקות להחלטה.

מנוע סיני ו’קומטה’: מה נמצא בפנים

הלב של Geran-5 הוא מנוע טורבו-ריאקטיבי סיני TELEFLY TF-TJ2000A עם דחף של כ-200 קג”ס. המודיעין האוקראיני גילה במכשיר גם מערכת ניווט רוסית עמידה להפרעות ‘קומטה-M12’ עם אנטנה בת 12 אלמנטים, ניווט אינרציאלי, Tracker V3 מבוסס Raspberry Pi ומודמים 3G/LTE, וכן מודם MESH סיני Xingkay Tech XK-F358.

תקשורת MESH כאן דורשת הסבר נפרד. כמה מכשירים או צמתים יכולים לתמוך ברשת ולהעביר נתונים זה דרך זה, מה שמסבך את הסכמה הפשוטה ‘הפריעו ל-GPS — הרחפן אבד’. זה לא אומר חוסר פגיעות מוחלט להפרעות אלקטרוניות, כמובן שלא, אבל המשימה להגנה נעשית יותר מעצבנת.

Financial Times כותב גם על כיוון אחר בפיתוח המכשירים הריאקטיביים הרוסיים החדשים: מצלמות תרמיות, זיהוי אוטומטי של מטרה, אלמנטים של הנחיה בשימוש ב-AI, פתרונות ניווט עמידים להפרעות. גם כאן אין לערבב את כל האפשרויות בקופסה אחת ולטעון שכל Geran-5 שנמצא יש לו אותו סטנדרט ציוד. הסדרות משתנות, הציוד גם כן.

זה בדיוק ההימור הרוסי: לא רחפן יקר מושלם, אלא הרבה רחפנים שהם כל הזמן קצת שונים.

ומאיפה שם המיקרו-שבבים המערביים

פירוק Geran-5 נתן עוד סיפור לא נעים. מומחים אוקראינים זיהו רכיבים של Texas Instruments, CTS Corporation ו-Monolithic Power Systems האמריקאיות, וכן של Infineon Technologies הגרמנית.

ובשני גנרטורים של CTS הצליחו לקבוע את תאריכי הייצור: אחד יוצר בפברואר 2024, השני — בספטמבר 2025. לכן ההסבר הרגיל על מחסני האלקטרוניקה הרוסיים שנרכשו לפני הפלישה המלאה כבר לא מתאים כאן.

זה לא הוכחה לכך שהיצרנים עצמם מכרו במודע חלקים לתעשייה הצבאית הרוסית. אלקטרוניקה מודרנית עוברת דרך מפיצים, מתווכים, מדינות שלישיות, מכירות חוזרות — השרשרת יכולה להיות ארוכה. אבל התוצאה הסופית מונחת לפני המומחים האוקראינים באופן פיזי: רכיבים אמריקאיים וגרמניים נמצאו בתוך מכשיר תקיפה רוסי של 2026.

בתמונה 5.5 מטר מוטת כנפיים. והבסיס האוקראיני עכשיו אומר 3.2. מי טעה?

לאינפוגרפיקה שמתפשטת כעת יש פרט מעניין. שם מצוינת מוטת כנפיים 5.5 מטר, וזה לא פנטזיה של מחבר התמונה.

כאשר המודיעין הצבאי האוקראיני תיאר לראשונה את Geran-5 בינואר, נמסרו אורך של כ-שישה מטרים ומוטת כנפיים עד 5.5 מטר. המספרים האלה הספיקו להיכנס לעשרות פרסומים.

אבל הכרטיס הנוכחי של Geran-5 בבסיס הרשמי War&Sanctions כבר מראה מידות אחרות: אורך 6.5 מטר, מוטת כנפיים 3.2 מטר. עם זאת, המהירות, המסה, החלק הקרבי של 90 ק”ג והטווח נשארו בערך באותם גבולות.

למה הנתונים השתנו, לא מצאנו הסבר ציבורי נפרד. לכן NAnews לא תבחר מספר נוח ותציג אותו כבלתי ניתן לערעור: ההערכה המוקדמת — 5.5 מ’, הכרטיס הנוכחי של המודיעין — 3.2 מ’.

כך קורה עם נשק חדש שנחקר על פי שברים, ולא על פי דרכון מפעל.

NAnews — חדשות ישראל | Nikk.Agency

אלבוגה כבר מייצרת את זה לא בבודדים

כאן הסיפור הופך להיות באמת חשוב. אפשר היה לראות את Geran-5 כניסוי רוסי נוסף אם היה מדובר בכמה עשרות מכשירים.

אבל המודיעין האוקראיני באוגוסט העריך את הייצור של Geran-4 ו-Geran-5 בכ-3,000 יחידות בחודש במפעלים ברוסיה, כולל ייצור הקשור לאזור הכלכלי המיוחד ‘אלבוגה’ בטטרסטן. במקביל רוסיה עצרה את ייצור Geran-3 ומעבירה משאבים דווקא לגרסאות הריאקטיביות החדשות.

כאן כבר רואים למה כל זה נעשה. אוקראינה בנתה יירוט זול יחסית המוני של ה-Shahed/Geran-2 הישנים — רוסיה עונה במטרה שקשה לרחפן יירוט זול להדביק.

אוקראינה יוצרת יירוטים מהירים יותר. רוסיה שוב משנה משהו.

וכך במעגל, רק שהקצב כל הזמן עולה.

ובינתיים איראן כבר מקבלת רחפנים רוסיים — זה לא תיאוריה

כאן חוזרים לטהרן. עוד במרץ Financial Times, בהתבסס על נתוני מודיעין מערביים, דיווחה שרוסיה מכינה ומבצעת העברה רב-שלבית לאיראן של רחפנים על רקע המלחמה עם ישראל וארה”ב.

איזה סוג בדיוק הועבר אז, לא נקבע סופית בפומבי. מקורות FT הניחו Geran-2 — הגרסה הרוסית של ה-Shahed-136 האיראני המקורי, אך במקביל ציינו שלאיראן מעניינים במיוחד השיפורים הרוסיים: מטען כבד יותר, ניווט ועמידות להפרעות.

זה מתאים היטב גם למה ש-NAnews כבר גילו קודם. רוסיה מספקת לאיראן דרך הים הכספי תחמושת, חומרי נפץ ורכיבי רחפנים; ניתחנו את המסלול הזה בפירוט במאמר על האספקות הצבאיות הרוסיות לאיראן דרך הים הכספי.

מתקבלת היסטוריה מוזרה מאוד עם מחבר הנשק. איראן פעם סיפקה את הבסיס. רוסיה לוקליזציה את הייצור. אוקראינה הכריחה אותה לשדרג את המכשיר במשך שנים. עכשיו חלק מהפתרונות הרוסיים האלה הולכים חזרה לכיוון איראן.

מי מעתיק ממי בשרשרת הזו כבר קשה לפעמים להבין.

מה בדיוק כאן צריך להדאיג את ישראל

לא השם עצמו Geran-5. בישראל לפעמים קל מדי להוריד את הוויכוח לרקטה ספציפית או רחפן ספציפי: האם ‘חץ’ יכול להפיל אותו, האם מטוס יכול ליירט, האם יש מספיק טווח.

אבל האיום העיקרי הוא אחר — מתקפה מעורבת המונית.

ל-Geran-5 יש טווח של כ-950 ק”מ, ולכן מקום השיגור למתקפה על ישראל הופך להיות קריטי: לא מכל נקודה באיראן מכשיר כזה בכלל יוכל להגיע. אבל מהאזורים המערביים של המדינה הגיאוגרפיה כבר הופכת להיות אחרת, ורוסיה ואיראן עובדים במקביל על טווחים שונים, נושאים וגרסאות של המשפחה.

הוסיפו לכך את ה-Shahed הרגילים, מכשירים טילים ובליסטיים. ההגנה צריכה תוך כמה דקות לסווג את המטרה, להבין את מסלולה, להחליט במה בדיוק ליירט ולא לבזבז תחמושת יקרה במקום שבו אפשר היה להשתמש באמצעי זול יותר.

ואז מגיעה המטרה הבאה. אחר כך עוד עשרים.

כאן ה-60% האוקראיניים מתחילים להיות מועילים לישראל — לא כתחזית להפסדים עתידיים של ישראל, אלא כאזהרה על שינוי הכלכלה של המלחמה האווירית.

אוקראינה בסיפור הזה — כבר לא רק מקבלת הגנה אווירית מערבית

במשך ארבע שנים אוקראינה צברה כמות עצומה של נתונים על Shahed ו’גרנים’ הרוסיים: גילוי אקוסטי, הפרעות אלקטרוניות, קבוצות ניידות, מטוסים, רחפנים יירוט זולים, בחירת גובה ומסלול. חלק מהפתרונות התבררו כדרך ללא מוצא, חלקם מיוצרים היום בעשרות אלפים.

והצבא הישראלי כבר פונה לניסיון האוקראיני במקטעים אחרים של מלחמת הרחפנים. NAnews סיפרו, למשל, איך שיטות ההגנה האוקראיניות נגד רחפני FPV הופיעו בפרקטיקה של צה”ל בצפון ישראל.

עם Geran-4 ו-Geran-5 החלפת נתונים כזו הופכת להיות עוד יותר יקרה. לישראל אין טעם לעבור מחדש את אותו מסלול טעויות שאוקראינה כבר שילמה עליו באובייקטים הרוסים, יירוטים אבודים ומאות התקפות אמיתיות.

מה גם שהאויב, בעצם, הוא כבר ספק הטכנולוגיות המשותף מהצד השני.

בהתחלה היה איראן → רוסיה. עכשיו החצים הולכים לשני הכיוונים

ב-2022 התכנית נכנסה לשורה אחת: איראן מספקת Shahed לרוסיה, רוסיה משגרת אותם על אוקראינה.

ב-2026 השורה הזו כבר לא עובדת. המבנה האיראני הגיע לרוסיה, התעשייה הרוסית עיבדה אותו מחדש, המנועים הסיניים נתנו מהירויות חדשות, המלחמה באוקראינה נתנה כמות עצומה של משוב קרבי, והגרסאות והמרכיבים הרוסיים עכשיו הולכים חזרה לאיראן. האלקטרוניקה המערבית באיזשהו אופן ממשיכה להיכנס לתוך השרשרת הזו.

Geran-5 במובן כזה — לא סתם רחפן רוסי נוסף.

זה דבר שנולד מיד מכמה מלחמות וכמה מדינות: קו טכנולוגי איראני, ייצור רוסי, רכיבים סיניים, מיקרו-אלקטרוניקה מערבית והשמיים האוקראיניים כמקום לבדיקת קרב רב-שנתית.

ואם הדורות הבאים של המערכת הזו אכן יגיעו בהמוניהם לאיראן, ישראל תקבל נשק שלמד לעקוף הגנה אווירית לא בשדה ניסויים.

הוא למד את זה באוקראינה.