ב-6 בנובמבר 2026 הציע המומחה האוקראיני לביטחון, סרגיי רספוטני, להשתמש בניסיון של ישראל בעת בחינת כללי ההגנה על האוכלוסייה האזרחית. בתגובה לסוכנות “אינטרפקס-אוקראינה” הוא קישר את הצורך בשינויים כאלה עם הטרגדיה בקמישבהה שבמחוז זפורוז’יה, שם תקיפה אווירית רוסית הרסה בית ספר עם מקלט תת-קרקעי. נכון ליום שישי, מספר ההרוגים הגיע ל-53 אנשים.
מחבר: מערכת נאנובוסטי
רספוטני סבור כי בניית בתי ספר תת-קרקעיים ללא קונספט כולל של ביטחון אזרחי עשויה ליצור סיכונים נוספים. הניסיון הישראלי, לדעתו, ראוי ללימוד נפרד.
תשע פצצות אוויר ואנשים מתחת להריסות
ב-2 בנובמבר תקפה התעופה הרוסית בית ספר בקמישבהה, כ-20 קילומטרים מקו החזית. במבנה חולקה סיוע הומניטרי לתושבים המקומיים. לאחר הפיצוצים הראשונים, אנשים מצאו מחסה מתחת לאדמה, אך הגיעו תקיפות נוספות שהרסו את המקלט.
ב-6 בנובמבר אישר ראש המינהל הצבאי האזורי של זפורוז’יה, מיכאיל סמקין, את מותם של 53 אנשים. המחלצים עבדו ביום החמישי. קודם לכן דווח על עשרות נעדרים. בין הקורבנות היו אזרחים, אנשי משטרה ומחלצים.
רספוטני, העומד בראש קבוצת המומחים Safety Shelters ובעל ניסיון של 35 שנה בבנייה אזרחית וצבאית, מדבר על תשע פצצות אוויר מתוקנות במשקל קרבי של 1200–1400 קילוגרמים.
עם זאת, הדיווחים על סדר התקיפות וסוגי התחמושת משתנים. המודיעין האוקראיני דיווח על שתי פצצות ראשוניות, שימוש לאחר מכן ב-FAB-3000 ועוד שש תקיפות אוויריות. לכן, הטענה שכל תשע הפצצות היו דווקא FAB-3000 דורשת אישור נוסף.
מדוע עלתה השאלה על בתי ספר תת-קרקעיים
רספוטני דורש כבר שנה שנייה לפתח קונספט אחיד לביטחון האוכלוסייה האזרחית. היא צריכה לכלול הגנה הנדסית, איומים צבאיים, ארגון עבודת מוסדות והדרכת אנשים לפעול בעת הפגזות.
בעיה נפרדת היא הצטברות קבועה של אנשים. אפילו מקלט חזק, שמיקומו ידוע ואליו מגיעים לפי לוח זמנים מאות אזרחים, אי אפשר להעריך רק לפי עובי הבטון.
המומחה מזכיר את הריסת תיאטרון הדרמה במריופול ואת הניסיון הבריטי להשתמש במטרו כמקלט במלחמת העולם השנייה. במיוחד הוא מזכיר את פגיעת התחנה בעומק של כ-8 מטרים. עם זאת, דוגמאות היסטוריות אלה דורשות להבחין בין הרס ישיר של מבנים לבין מות אנשים מסיבות אחרות.
באביב 2024 פיתח משרד החינוך של אוקראינה, בתמיכת יוניסף וקרן באפט, תיעוד טיפוסי למקלטים בבתי ספר וגני ילדים. היא אפשרה לקצר את התכנון מכחמישה חודשים לאחד-אחד וחצי. עלות התיעוד הקודמת הוערכה ב-1–1.5 מיליון גריבנה למוסד. הפרויקטים כללו התאמה לתנאים המקומיים, כולל מחקרים גיאולוגיים.
רספוטני דורש לקבוע מי בדק את התאמת הפתרונות הללו דווקא לערים קרובות לחזית. עם זאת, המידע שפורסם עד כה לא מאפשר לקבוע שהסיבה להרס בית הספר בקמישבהה הייתה פגם תכנוני ספציפי.
מה קורה בישראל בזמן הפגזות אינטנסיביות
לקורא הישראלי מוכר פיקוד העורף — פיקוד העורף, מבנה צבאי הקובע את כללי ההגנה האזרחית.
כאן בטיחות התלמידים נקבעת לא רק על ידי קיומו של מיקלוט — מקלט, או ממד — חדר מוגן. נלקחים בחשבון המרחק למקלט, זמן האזהרה, עוצמת ההפגזות והגבלות אזוריות.
לדוגמה, באפריל 2026, במהלך החרפת המצב, נסגרו מוסדות חינוך באזורים מסוימים בישראל. ביישובים מסוימים הותרו שיעורים רק בתוך חדרים מוגנים. באחרים — אם ניתן להגיע אליהם בזמן שנקבע.
זהו הבדל חשוב: קיומו של מקלט אינו אומר אישור אוטומטי לאסוף ילדים.
בנוסף, הממד הישראלי מיועד בדרך כלל לאיומים מחושבים מסוימים, בעיקר הקשורים להפגזות רקטות ורסיסים. אי אפשר לראות בו הגנה מובטחת מפני פגיעה ישירה של פצצת אוויר במשקל שלושה טון.
מדוע אי אפשר פשוט להעביר את הכללים הישראליים לאוקראינה
ערים אוקראיניות קרובות לחזית מתמודדות עם איום של פצצות אוויר כבדות מונחות, המופעלות ממטוסים במרחק מהיעד. לכן, התקנים הישראליים לבנייה והמרחקים למקלטים אינם יכולים לקבוע אוטומטית את בטיחות בתי הספר האוקראיניים.
עם זאת, ישראל יכולה לספק ניסיון בארגון הדרכה, הגבלת הצטברות אנשים, הערכת חדרים מוגנים ובחינת מצב העבודה של מוסדות בעת שינוי איומים.
חשוב במיוחד להבחין בין בית ספר שבו לומדים ילדים מדי יום לבין מקלט תת-קרקעי המשמש בו זמנית לסיוע הומניטרי. בקמישבהה אנשים התאספו לא לשיעורים, אלא למזון. עובדה זו משנה את אופי ההחלטות הארגוניות הנדרשות.
ב-4 בנובמבר גינה משרד החוץ של ישראל רשמית את התקיפה הרוסית בקמישבהה, הביע תנחומים למשפחות ההרוגים ואיחל החלמה לפצועים. אז דווח על 40 קורבנות.
האפשרות לשיתוף פעולה מקצועי בין ישראל לאוקראינה בתחום ההגנה האזרחית נותרת שאלה נפרדת. אין עדיין אישורים לתוכנית מוסכמת לבחינת פרויקטים של בתי ספר תת-קרקעיים.
הטרגדיה בקמישבהה הראתה את גבולות הגישה שבה קיומו של חדר תת-קרקעי נתפס כהבטחה מספקת לביטחון. עבור אוקראינה, הניסיון הישראלי מעניין לא בתוכניות מוכנות, אלא במערכת של פתרונות: מתי לאפשר שיעורים, כמה אנשים יכולים להיות יחד ובאילו איומים יש להגביל את השימוש אפילו במקלט מצויד.
הוסיפו את נאנובוסטי לגוגל, כדי לעקוב אחר האירועים בישראל ובאוקראינה ומשמעותם לשתי המדינות.