מהמיתוס על “ירושלים השמימית” ועד לסיסמאות של פוליטיקאים פולנים: למי נחוצה ההיסטוריה על העברת יהודים מישראל לאוקראינה, ואוקראינים לפולין.
בפולין מופצת Ukropolin — תאוריית קונספירציה אנטישמית ואוקראינופובית ממוצא רוסי. לפי התאוריה, היהודים אמורים לעבור מישראל לאוקראינה וליצור שם מדינה חדשה, בעוד האוקראינים יתיישבו בפולין, יקבלו אזרחות ויפקיעו בהדרגה מהפולנים את השליטה על מדינתם. תומכי הגרסה הזו משלבים את המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה באותו תכנון דמיוני: כאילו השטחים האוקראינים משוחררים במיוחד עבור האוכלוסייה היהודית העתידית.
מחבר: אלכסנדר חמלניצקי
פולין, נובמבר 2026: מדוע מדברים על “הקונספירציה החדשה” עכשיו
אין החלטות של ממשלות פולין, אוקראינה או ישראל המאשרות פרויקט כזה. אך הסיפור עצמו כבר מספר שנים משמש בוויכוחים פוליטיים פולניים, פרסומים והופעות של פעילים לאומניים.
הסיבה לפנות אליו דווקא בתחילת נובמבר 2026 קשורה למחקרים חדשים והצהרות פומביות. בספטמבר הציג המכון הפולני למחשבה פוליטית על שם גבריאל נרוטוביץ’ דו”ח בן 60 עמודים של ד”ר קטז’ינה קוויאטקובסקה-מוסקאלביץ’ “מי מפחיד את Ukropolin? ניתוח מושגי של הנרטיב הרוסי בפולין”. ב-23 בספטמבר דנו בממצאי המחקר ברדיו TOK FM. לאחר מכן, ב-7 באוקטובר, בדקה הארגון הפולני Demagog הצהרות נוספות על כביכול הכנה להשתלטות על חלק מפולין על ידי אוקראינים. בתחילת נובמבר הנושא שוב הופיע בסדר היום המידע הפולני והאוקראיני.
השם עצמו מופיע באינטרנט הפולני בערך משנת 2022. הוא מורכב מ-“Ukro“, המתייחס לאוקראינה, וPolin — השם של פולין בעברית. תומכי הקונספירציה מציינים במילה זו את הישות המדינית הפולנית-אוקראינית המיועדת, שלכאורה תהיה תחת שליטת יהודים ואליטות פוליטיות זרות.
בפועל, אין מדובר בהצעת חוק, הסכם בינלאומי או יוזמה של ממשלה כלשהי. זהו מיתוס פוליטי שמחבר תהליכי הגירה אמיתיים, מלחמה רוסית ושיתוף פעולה בינלאומי עם תפיסות ישנות על שליטה יהודית סודית בעולם.
נאנווסטים כבר ניתחו בעבר אגדה קרובה על “ירושלים השמימית”.
בגרסה הפולנית נוספו לה עוד אלמנט — אובדן העצמאות הפולנית.
למי מיועדת אוקראינה ולמה פולין נחוצה בתרחיש הזה
אחד הדוגמאות הבולטות להפצת Ukropolin לא נמצא באינטרנט. בסוף 2025 ליד תחנת המטרו Centrum בוורשה חילקו עלונים “Ukropolin וההיסטוריה שלו”, שהוכנו על ידי התנועה “ריבונות העם הפולני” (Suwerenność Narodu Polskiego).
מחברי העלון טענו כי אוקראינה אמורה להיות מקלט ליהודים במקרה של החמרת המצב של ישראל במזרח התיכון. לפי גרסה זו, מותם של אוקראינים במלחמה והגירת מיליוני פליטים לאירופה כביכול משחררים שטחים לתושבים חדשים. מקום מיוחד בתוכנית המיועדת הוקצה לפולין: האוקראינים שהתיישבו שם אמורים כביכול לקבל אזרחות, זכויות בחירה ובסופו של דבר להפוך לרוב פוליטי.
כך, שתי הטענות מתחברות למבנה אחד: היהודים כביכול תופסים את אוקראינה, והאוקראינים — את פולין. את ארגון התהליך הזה מייחסים לעיתים לחוגים יהודיים, לעיתים לארה”ב ולמדינות מערביות אחרות, ולעיתים לשלטונות פולין. עם זאת, אין מסמכים שיכולים לאשר את קיומה של תוכנית כזו, והמפיצים של התאוריה אינם מציגים אותם.
בעלון מופיע גם סתירה אופיינית. מחבריו מתלוננים בו זמנית על כביכול התבססות המונית של אוקראינים בפולין וטוענים כי רבים מהפליטים כבר חזרו הביתה, אך ממשיכים לקבל באופן בלתי חוקי את הקצבאות הפולניות 800+ — תשלומים ממשלתיים למשפחות עם ילדים. חוסר ההתאמה הפנימי של הטענות אינו מפריע להשתמש בהן ליצירת חשדות כלפי הפליטים האוקראינים.
מקום נפרד במבנה הזה תופסת המלחמה הרוסית. מחברי העלון מטילים ספק באחריות מוסקבה לאיום על ביטחון פולין ומצהירים: “לא פוטין מאיים במלחמה, אלא אלה שמפחידים איתו”. פוליטיקאים פולנים שתומכים באוקראינה מכונים בכך בוגדים באינטרסים הלאומיים. כך יוצא שהאגרסיה הרוסית נדחקת לשוליים, והעזרה לאוקראינה מוצגת כמסוכנת לפולין עצמה.
מהכוזרים ועד “ישראל 2.0”: השורשים הרוסיים
כדי להבין את מקור Ukropolin, יש לפנות למיתולוגיה אנטישמית הרבה יותר ישנה. אחד הדימויים המרכזיים שלה הוא כוזריה.
הכוזרים התקיימו בימי הביניים בשטחים של הים השחור והים הכספי. בערך במאה השמינית חלק מהשכבה השלטת שלהם קיבלה את היהדות. עובדה היסטורית זו אינה קשורה לשום תוכניות מודרניות להעברת ישראל, אך כבר בעיתונות האנטישמית הרוסית של המאה ה-19 תוארו הכוזרים כמשתתפים בקונספירציה רבת שנים נגד העמים הסלאביים.
לאחר התפרקות ברית המועצות קיבלה התאוריה שם חדש — “הכוזריה השלישית”. בתפיסות תומכיה, השלטון הבולשביקי היה כביכול “הכוזריה השנייה”, וה”שלישית” העתידית הייתה אמורה לקום בשטחים האוקראיניים. כך ניסו מחברים אנטישמיים לקשר תקופות היסטוריות ואירועים פוליטיים שונים לחלוטין לסיפור דמיוני אחד.
בשנות ה-2000 הוסיפו חוגים אולטרה-לאומניים רוסיים לסיפור הזה טענות על “ממשלת עולם”, נאט”ו ואליטות מערביות. משנת 2012 דובר בחוגים רדיקליים על פנטזיה של “כוזריה חדשה” בשטחים האוקראיניים. לאחר המידאן ותחילת האגרסיה הרוסית ב-2014 הותאמה הפנטזיה למצב הפוליטי החדש.
אז הופצו שמות כמו “ירושלים השמימית”, “ירושלים החדשה” ו”ישראל 2.0″.
קונספירולוגים טענו כי בדרום ובמזרח אוקראינה מתוכנן להקים מדינה יהודית, שאליה יעברו מיליוני תושבי ישראל. בגרסאות שונות השתנו הגבולות, הבירה המיועדת, המועדים ומספר המתיישבים. נאנווסטים ניתחו בפירוט את האגדה הזו, כולל התאריך המומצא של שנת 2031.
אחד המפיצים הבולטים של טענות כאלה היה הפעיל הפרו-רוסי איגור ברקוט. הוא הציג את עצמו כמנהיג תנועת “אוקראינה הגדולה”, סיפר על פרויקט “ירושלים החדשה”, הציג מפות של ההעברה המיועדת והצהיר על כביכול הופעתם של המתיישבים הראשונים באודסה. באחת הגרסאות נקבעה שנת 2027 כמועד למימוש התוכנית.
הסיפורים הללו חדרו גם לסביבה הפרו-רוסית בשטחים הכבושים של מחוזות דונצק ולוהנסק. בשנת 2019 יועץ לנשיא רוסיה סרגיי גלאזייב טען בפומבי כי השלטונות האוקראיניים מתכוונים ליישב את דונבאס ביהודים. הקרמלין אז התרחק מדבריו, כינה אותם דעה אישית של היועץ, אך טענה כזו נשמעה כבר לא רק בעיתונות שולית, אלא גם מאדם מסביבתו של נשיא רוסיה.
במחקרה מסתמכת קטז’ינה קוויאטקובסקה-מוסקאלביץ’, בין היתר, על עבודות האנתרופולוג ויקטור שנירלמן והחוקר של פעולות מידע קונסטנטין זידיראקי. הם עוזרים לעקוב אחר איך מיתוסים אנטישמיים התאחדו עם תעמולה רוסית נגד אוקראינה והמערב. זה לא מוכיח שולדימיר פוטין המציא אישית את Ukropolin או מנהל כל מפיץ פולני של התאוריה. עם זאת, מקורם של מרכיבי המפתח של הסיפור הזה בסביבה הלאומנית והפרו-קרמלינית הרוסית מתועד.
מי הפך את Ukropolin לסיסמה פוליטית פולנית
בין המפיצים הבולטים ביותר של המונח בפולין המחקר מציין את הדיפלומט לשעבר קשישטוף בלינסקי.
הוא פרסם את הספרים “פולין או UkroPolin, כלומר פולין — פלסטין של אירופה?” בשנת 2023 ו-“UkroPolin. מא’ עד ת’” בשנת 2025. בפרשנותו, האיחוד המיועד של פולין ואוקראינה קשור לחוגים יהודיים וגרמניים, והפוליטיקאים הפולנים מתוארים כמבצעי תוכניותיהם.
מנהיג תנועת “ריבונות העם הפולני” סלאבומיר זקשבסקי השתמש בסיסמה “עצור Ukropolin” במחאות חקלאים בשנת 2024. העלון הוורשאי מסוף 2025 התייחס ישירות לספרו של בלינסקי.
תפקיד משמעותי בהפצת תפיסות כאלה שיחקה סביבת ההוצאה Myśl Polska, הקשורה למסורות התנועה הלאומית-דמוקרטית הפולנית. בין מחבריו מוזכר חבר הסיים לשעבר ומייסד המפלגה הפרו-רוסית “זמנה” מטאוש פיסקורסקי. הפובליציסט קונרד רנקאס השתמש במונח Ukropolin כבר בשנת 2022. במאי 2024 פרסם מאמר “מלחמה על UkroPolin?”, שבו שיער כי איחוד פולין ואוקראינה עשוי להיות מועיל לארה”ב ובריטניה כדרך לשלב את אוקראינה בנאט”ו דרך פולין.
נאט”ו — הברית הצפון-אטלנטית, שחברה בה פולין מאז 1999. עם זאת, לא החברות של פולין בברית ולא תמיכתה באוקראינה מאשרים את קיומו של פרויקט מדינה מאוחדת.
במחקר נבחנת גם פעילותה של אגנסקה פיוואר, ששיתפה פעולה בעבר עם המערכת הפולנית של ספוטניק הרוסי הממשלתי. בינואר 2023 הודיעה על עזיבתה את Myśl Polska, ומאוחר יותר פרסמה הרהורים על “ירושלים החדשה” כמטרה סודית לכאורה של המלחמה. עיתונאים תיארו את פגישותיה עם אלכסנדר לוקשנקו, סרגיי לברוב ושגריר רוסיה בוורשה סרגיי אנדרייב, וכן קשרים עם מועדון האופנוענים “זאבי הלילה”. בהמשך השתתפה פיוואר באירועים של מפלגת גרז’גוז’ בראון.
קשרים אלה מראים דרך אילו חוגים פוליטיים ומדיה הופצו הרעיונות המתאימים. אך הקשרים עצמם עם נציגים רוסיים אינם מהווים הוכחה למימון ישיר או קבלת הוראות ממוסקבה.
המפיץ הפוליטי הבולט ביותר של הסיסמה היה גרז’גוז’ בראון, מנהיג “קונפדרציית הכתר הפולני”. בבחירות לנשיאות בשנת 2025 הוא קיבל 6.34% מהקולות בסיבוב הראשון. במהלך הקמפיין נעשה שימוש בניסוחים “לא Ukropol, לא Ukropolin, לא Judeopolonia”, ששילבו דחייה של הנוכחות האוקראינית עם תפיסות אנטישמיות על השפעת היהודים על פולין.
בראון היה ידוע היטב עוד לפני הקמפיין הזו. בדצמבר 2023 כיבה במטף נרות חנוכה במהלך טקס בסיים הפולני — הפרלמנט של המדינה. מאוחר יותר השתמש הפוליטיקאי בביטוי “חזית רחבה של מטפים”, ותמונת מטף הופיעה על מוצרים של תומכיו.
המחקר הפולני מזכיר גם איגודים לאומניים אחרים, כולל Kamraci ו-Bronimy Polskiej Granicy, וכן ויכוחים סביב הזיכרון על הפוגרום ביהודים ביידוובנה בשנת 1941, שבוצע על ידי תושבים מקומיים תחת שליטה גרמנית. נבחן גם המגזין Najwyższy Czas!, שהוקם על ידי ינוש קורווין-מיקה.
עם זאת, לא כל ההוצאות הימניות הפולניות תומכות בתאוריית Ukropolin. כפי שמציינת החוקרת, Do Rzeczy מתייחסת אליה בביקורתיות, ו-Gazeta Polska מקשרת ישירות סיפורים כאלה עם דיסאינפורמציה של הקרמלין. לכן, הפצת הקונספירציה על ידי חוגים פוליטיים מסוימים אינה יכולה להיות מזוהה עם עמדת החברה הפולנית כולה.
למה ישראל, חב”ד ונרות חנוכה מופיעים בסיפור הזה
ישראל משמשת בתאוריית Ukropolin לא רק כמקור המיועד של מתיישבים עתידיים. כמעט כל קשרים בין ישראל לאוקראינה יכולים להיות מוצגים על ידי תומכיה כהוכחה להסכם פוליטי סודי.
לדוגמה, בנובמבר 2022 פרסם המגזין Najwyższy Czas! חומר עם אזכור Ukropolin בקשר לפסגת החדשנות האוקראינית-ישראלית שתוכננה לדצמבר בוורשה — פורום לשיתוף פעולה חדשני אוקראיני-ישראלי. מפגשים כאלה נערכו בעבר בתל אביב ובקייב. אך אירוע עסקי בינלאומי רגיל הפך לעילה לחשדות על תוכנית סודית.
אותו מגזין השתמש במונח Ukropolin גם בהקשר למחאת אוקראינים בקרקוב, שלאחריה בוטל קונצרט של להקת Little Big הרוסית. הפעילות האזרחית של הפליטים האוקראינים הוצגה כדוגמה להתערבותם בפוליטיקה הפולנית.
תפקיד מיוחד מייחסים הקונספירולוגים לחב”ד. זהו תנועה דתית חסידית בינלאומית, שהוקמה בסוף המאה ה-18 ועובדת באופן פעיל עם קהילות יהודיות במזרח אירופה. חב”ד אינו ממשלת ישראל, אינו מנהל את האזרחות הישראלית ואינו בעל סמכויות לשנות את גבולות המדינה.
עם זאת, בנאומיו של בראון ובספריו של בלינסקי מיוחס לחב”ד השתתפות ביצירת “הכוזריה השלישית” והשפעה על מנהיגי פולין. בכך מתוארים היהדות, הציונות הפוליטית, חב”ד ומדינת ישראל כאילו הם מבנה מרכזי אחד. תחליף כזה מאפשר להציג את הפעילות הדתית של הקהילות היהודיות כחלק מקונספירציה בינלאומית לכאורה.
באופן דומה נעשה שימוש בנושא חנוכה. עבור הקורא הישראלי זהו חג מוכר היטב, שבו מדליקים נרות על חנוכייה. בפרלמנט הפולני נערכו טקסים כאלה במשך שנים רבות. אך תומכי תאוריות אנטישמיות מציגים אותם כסימנים לכפיפות של השלטונות הפולניים לארגונים יהודיים.
המחקר גם מתייחס להחלטת הנשיא קרול נברוצקי לא להמשיך בשנת 2025 את המסורת החנוכית בארמון הנשיאות. עם זאת, אין בסיסים להסביר אוטומטית את ההחלטה הזו בהשפעת Ukropolin: אירועים פוליטיים שונים אינם יכולים להיות מוסברים בסיבה משותפת ללא הוכחות.
בדצמבר 2025 קיבלה דיסאינפורמציה כזו צורה חדשה. בחשבון מזויף בטיקטוק הופיעו סרטונים עם קול שנוצר באופן מלאכותי, שהוצג כקולה של מירוסלאבה קריק, מנהלת קרן “הבית האוקראיני” בוורשה, המסייעת לפליטים אוקראינים. בהקלטה כביכול הציעו להדליק נר חנוכה נוסף עבור חיילים אוקראינים. במקביל הופץ צילום מסך מזויף של הודעה בשם קריק.
קודם לכן, באותה שנה 2025, נשלחו בשם הקרן פניות מזויפות לרשויות עירוניות פולניות בבקשה לאפשר הפגנות של אוקראינים לתמיכה במועמד לנשיאות רפאל טשסקובסקי. במחקר מתוארים האירועים הללו, אך זהות מארגני ההתקפות לא נקבעה.
מנגנון דומה כבר הופיע בדיסאינפורמציה הרוסית סביב אוקראינה. נאנווסטים סיפרו על זיופים הקשורים לעלייה החסידית לאומן, ועל הפצת סיפורים אנטישמיים סביב הפוליטיקה האוקראינית.
אומן — עיר אוקראינית, שאליה מגיעים מדי שנה עולי רגל יהודים לקבר רבי נחמן מברסלב. זו מסורת דתית, ולא עדות לתוכניות טריטוריאליות של ישראל. עם זאת, בפרסומים קונספירולוגיים מחברים נסיעות עולי רגל אמיתיות עם תשלומים מומצאים למתיישבים, סיפורים על אוטונומיה יהודית וסרטונים מזויפים. כך אפילו קשרים רגילים של ארגונים יהודיים ואוקראיניים יכולים להפוך לכאורה להוכחות לקונספירציה מתוכננת מראש.
מה הראתה בדיקת העובדות ולמי התאוריה מועילה
באוקטובר 2026 ההיסטוריונית הפולנית לוצינה קולינסקה, שהשתתפה באירועים הקשורים לסביבתו הפוליטית של בראון, דיברה שוב על תביעות טריטוריאליות אוקראיניות לכאורה כלפי פולין.
בהקלטה שפורסמה ב-3 באוקטובר, היא טענה כי אוקראינה מתכוונת לתפוס חלק מפודקרפטיה — אזור פולני בגבול עם אוקראינה. מדובר היה כביכול ב-19 מחוזות, כלומר מחוזות מנהליים. לפי גרסת קולינסקה, הפולנים היו אמורים להיות מפונים תחת מסווה של פינוי ולא לאפשר להם לחזור הביתה.
לסיפור הזה נוספו טענות על מוות המוני של אנשים שחוסנו נגד COVID-19, כביכול צפוי תוך חמש שנים. לאחר מכן, לפי הגרסה הקונספירולוגית, אמורה הייתה לקום מדינה פולנית-אוקראינית תחת הנהגה יהודית. כך בסיפור אחד חוברו אנטישמיות, אוקראינופוביה ודיסאינפורמציה על חיסונים.
ב-7 באוקטובר בדקה הארגון Demagog את ההצהרות הללו. אחד הגורמים לשיחות על תביעות טריטוריאליות היה יוזמת חבר הפרלמנט האוקראיני איגור גוז’ להשתמש בגרסאות אוקראיניות של שמות יישובים פולניים מסוימים במסמכים אוקראיניים. עם זאת, ההצעה לא כללה שינוי גבולות מדיניים.
הכללים הפולניים לפינוי גם אינם כוללים תוכנית להעברת אוכלוסייה בכפייה עם איסור חזרה לאחר מכן. הטענה על מוות המוני של אנשים שחוסנו נגד COVID-19 אינה נתמכת בנתונים רפואיים. בודקי העובדות לא מצאו הוכחות לאלמנטים המרכזיים של ההשתלטות המיועדת.
כתוצאה מכך, תאוריית Ukropolin אינה רק אוסף של טענות פנטסטיות על עתיד אירופה. היא מאפשרת להציג את הפליטים האוקראינים כאיום על המדינה הפולנית, את המסורות הדתיות היהודיות — כסימן לשליטה פוליטית סודית, ואת העזרה לאוקראינה — כבגידה אפשרית באינטרסים הלאומיים.
לפי הערכת קטז’ינה קוויאטקובסקה-מוסקאלביץ’, תפיסות כאלה תורמות להפצת חוסר אמון כלפי אוקראינים, יהודים ופוליטיקאים התומכים בשיתוף פעולה עם קייב. במקביל, הן מסיטות את תשומת הלב מהאגרסיה הרוסית לקונספירציה לכאורה בין אוקראינה, ישראל והמערב.
תוצאה כזו עונה על האינטרסים של התעמולה הרוסית. עם זאת, חשוב להבחין בין מקור התאוריה לבין הארגון הישיר של הפצתה: המחקר הפולני עוקב אחר השורשים הרוסיים של הסיפור הקונספירולוגי, אך אינו קובע שכל תומך שלו בפולין פועל לפי הוראה אישית של פוטין.
Ukropolin אינו קיים כפרויקט מדיני. קיימת היסטוריה מתועדת של הפצת מיתוס אנטישמי — מעיתונות לאומנית רוסית ועד עלונים פולניים, פרסומים והופעות של פוליטיקאים.
הסכמה, לפיה היהודים כביכול צריכים לתפוס את אוקראינה, והאוקראינים — את פולין, מאפשרת להפנות חשדות נגד שני העמים בו זמנית. בה, תוצאות אמיתיות של המלחמה הרוסית, הגירת מיליוני אוקראינים, שיתוף פעולה בינלאומי והחיים הדתיים היהודיים הופכים לפרטים של עסקה דמיונית. על ערבוב זה של אירועים נבדקים עם האשמות בלתי מאושרות נשענת תאוריית Ukropolin.
