מוסקבה “מבקרת” את ישראל לאחר ישיבת מועצת הביטחון של האו”ם: ויכוח על “נאציזם”, אוקראינה והמזרח התיכון

הנאום של שר החוץ של ישראל גדעון סער בישיבת מועצת הביטחון של האו”ם עורר תגובה חריפה מצד המשלחת הרוסית. הנציגות הקבועה של רוסיה באו”ם הביעה “צער” על כך שישראל, לפי ניסוחם, “יותר ויותר נכנעת לגל האנטי-רוסי”.

הסיבה הייתה הערה פומבית של סער כלפי הנציג הרוסי ואסילי נבנזיה.

הערה של סער ותשובת מוסקבה

“היה מצחיק להקשיב”

בישיבת מועצת הביטחון, שר החוץ של ישראל הגיב לנאום של הנציג הרוסי, שנגע בנושאים של משפט בינלאומי, כיבוש וסיפוח שטחים.

“היה מצחיק לשמוע איך הנציג של רוסיה מדבר על משפט בינלאומי, על כיבוש, סיפוח שטחים ופתרון סכסוכים בדרכי שלום. בקושי התאפקתי לא לצחוק בקול רם”, אמר סער.

הצד הרוסי בהערה רשמית ציין כי עצם האזכור של נאומם על ידי השר הישראלי כביכול מעיד על כך שזה “פגע בו בנקודה רגישה”.

בהצהרת המשלחת הרוסית נשמעה הנוסחה כי הקולגות הישראליים “נכנעים לגל האנטי-רוסי”, מה שמוסקבה רואה כנטייה שלילית בדיאלוג הדו-צדדי.

אוקראינה, “נאציזם” והריטוריקה של הקרמלין

נושא שוחביץ’ ובנדרה

בתשובתם, הדיפלומטים הרוסים שוב קישרו את המשבר האוקראיני עם טענות על “התפרצות נאו-נאציזם” והאדרת דמויות היסטוריות כמו רומן שוחביץ’ וסטפן בנדרה. טיעונים אלו הקרמלין משתמש בהם באופן קבוע בריטוריקה הבינלאומית לאחר תחילת המלחמה המלאה נגד אוקראינה.

בהצהרה נטען כי תופעות כאלה “מסוכנות” וכביכול מהוות אחת הסיבות לסכסוך. מדובר בקו המסורתי של מוסקבה – לקשור את הפוליטיקה האוקראינית המודרנית לנושא מלחמת העולם השנייה.

ישראל, כמדינה שנוצרה לאחר טרגדיית השואה, מגיבה באופן קבוע לניסיונות לנצל את נושא הנאציזם בוויכוחים פוליטיים.

המזרח התיכון והשאלה הפלסטינית

יהודה, שומרון ו”הנוסחה של שתי מדינות”

המשלחת הרוסית גם חזרה על עמדתה לגבי מעמד יהודה ושומרון, וכינתה את השטחים הללו “פלסטיניים כבושים”. מוסקבה הדגישה כי הערכותיה על פעולות ישראל באזור – כולל המצב סביב לבנון, סוריה ואיראן – נותרות ללא שינוי.

בהצהרה נאמר כי ערבויות ביטחוניות ארוכות טווח לישראל, לדעת מוסקבה, אפשריות רק “בדרך פוליטית-דיפלומטית” על בסיס הנוסחה של שתי מדינות.

עמדה זו סותרת את הקו הנוכחי של ממשלת ישראל, שמאתגרת באופן פעיל את הנרטיב הפלסטיני על קיומו של ישות קוואזי-מדינית מלאה בשם “פלסטין”, הכוללת את יהודה, שומרון ועזה.

בהקשר זה חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינים כי הקונפליקט בריטוריקה במועצת הביטחון של האו”ם משקף פער רחב יותר בעמדות של מוסקבה וירושלים בנושאים בינלאומיים מרכזיים – מאוקראינה ועד למעמד השטחים הפלסטיניים.

הרקע הפוליטי והסימנים הדיפלומטיים

תגובת מוסקבה מראה כי ההצהרות של השר הישראלי נתפסו כאתגר ישיר. האירוניה הפומבית כלפי העמדה הרוסית במועצת הביטחון הפכה למקרה נדיר של עימות גלוי בזירה הדיפלומטית.

המצב מדגים כי המדיניות החוץ הישראלית בתנאי המלחמה באוקראינה הופכת ליותר ברורה ופומבית. ומוסקבה, מצידה, מגיבה בחומרה לכל סימן שהיא מפרשת כהתרחקות מה”זהירות” הקודמת של ירושלים.

המחלוקות בזירה האו”ם – זה לא אפיזודה, אלא השתקפות של שינוי מבני ביחסים בתנאי שינוי גלובלי של בריתות וקדימויות.