סוף עידן אורבן: הונגריה בחרה במאדיאר ומשנה את המאזן באירופה

הונגריה עברה מהפך פוליטי שנראה עד לאחרונה כמעט בלתי אפשרי. בבחירות לפרלמנט ב-12 באפריל 2026, מפלגת Tisza בראשות פטר מדיאר הביסה את ויקטור אורבן, וסיימה את כהונתו בת 16 השנים בשלטון. עם שיעור הצבעה של כמעט 80 אחוזים, שיא להונגריה הפוסט-קומוניסטית, אורבן הכיר בתבוסה, ויריבו השיג תוצאה מספקת לרוב חוקתי.

עבור אירופה, זה לא רק שינוי שם במשרד ראש הממשלה. זהו מכה למודל ‘דמוקרטיה לא ליברלית’ שאורבן מכר במשך שנים כאלטרנטיבה לאירופה של בריסל. עבור אוקראינה, זהו סיכוי להונגריה צפויה יותר בתוך האיחוד האירופי ונאט”ו. ועבור ישראל, זהו סיבה לבחון באופן מפוכח מי היה באמת שותף אמין ומי רק שילב בצורה מיומנת ידידות מופגנת עם ירושלים, קשרים הדוקים עם מוסקבה, וכפי שנחשף בפרסום של הוושינגטון פוסט, נכונות לעזור לאיראן ברגע רגיש.

מה קרה בהונגריה

מדיאר קיבל מנדט לפירוק מערכת אורבן

ניצחון פטר מדיאר לא היה סמלי, אלא מוחץ. לפי נתוני רויטרס, AP ומקורות תקשורת מערביים גדולים אחרים, מפלגת Tisza השיגה רוב של שני שלישים בפרלמנט, מה שמאפשר לשנות חוקים מרכזיים ולשכתב את הכללים שעליהם בנה אורבן את מערכת השליטה שלו על המדינה, בתי המשפט והמרחב הציבורי. במספר דיווחים מופיע תוצאה של 138 מושבים ל-Tisza בפרלמנט של 199 מושבים – מעל הסף הנדרש לשינויים חוקתיים.

זו היא הסנסציה האמיתית. אורבן לא רק הפסיד מחזור בחירות נוסף. הוא איבד את הארכיטקטורה של חסינות שהחזיקה אותו במשך שנים במעמד של מנהיג כמעט בלתי ניתן להחלפה. רק אתמול המודל שלו נחשב יציב, והיום בבודפשט מדברים על פירוק המערכת, החזרת שלטון החוק והפשרת הכספים האירופיים שנחסמו עקב טענות האיחוד האירופי למצב הדמוקרטיה בהונגריה.

למה ההונגרים הלכו על שינוי השלטון הזה

תפקיד מפתח שיחקו לא ויכוחים מופשטים על תיאוריה פוליטית, אלא דברים מאוד ארציים: קיפאון כלכלי, אינפלציה, עייפות משחיתות, התדרדרות השירותים הציבוריים והרגשה כללית שהשלטון חי זמן רב מדי במציאות משלו. רויטרס ו-AP מציינים שדווקא הבעיות היומיומיות – בריאות, תחבורה, מחירים, איכות הניהול – היו השפה שבה מדיאר הצליח להגיע לבוחר.

החברה ההונגרית הראתה את מה שרבים כבר לא ציפו ממנה: בגרות פוליטית ויכולת להתארגן ללא כאוס. אורבן הכיר בתבוסה בליל הבחירות והצהיר שישרת את המדינה כבר מהאופוזיציה. עבור מדינה שהובאה במשך שנים כדוגמה ל’סיפור של חוסר החלפה זוחלת’, זהו באמת אירוע גדול.

למה זה חשוב לאירופה ולאוקראינה

בבריסל משתנה לא הטון, אלא האיזון

אורבן היה אחד השותפים הבעייתיים ביותר של האיחוד האירופי בכיוון האוקראיני. רויטרס מכנה אותו ישירות כמתנגד מפתח למאמצי האיחוד האירופי לתמוך באוקראינה במלחמה נגד הפלישה הרוסית. הוושינגטון פוסט כתבה במיוחד על חסימת הלוואה אירופית של 90 מיליארד לאוקראינה. על רקע זה, ניצחון מדיאר משנה לא רק את הפוליטיקה הפנימית ההונגרית, אלא גם את מאזן הכוחות בתוך האיחוד האירופי עצמו.

מדיאר בנה את הקמפיין שלו כפרו-אירופי ואנטי-שחיתותי, הבטיח לשקם את היחסים עם האיחוד האירופי ונאט”ו, להחזיר להונגריה את הקרנות הקפואות ולהפוך את המדינה מהקונפליקט של אורבן עם בריסל לפורמט שיתוף פעולה יותר עובדתי. בין העדיפויות החוץ-מדיניות הראשונות שלו, התקשורת המערבית מציינת את בריסל וורשה. המסר נקרא בקלות: הונגריה החדשה רוצה להיות שוב חלק ממרכז קבלת ההחלטות האירופי, ולא סבוטור פנימי קבוע.

לכן חדשות ישראל — חדשות ישראלהונגריה | Nikk.Agency רואים בהצבעה הזו לא כרוקציה פוליטית פנימית רגילה בבודפשט, אלא כהיפוך שיכול להשפיע גם על הסיוע האירופי לאוקראינה וגם על האקלים הכללי בתוך האיחוד האירופי, שבו הונגריה של אורבן שיחקה זמן רב מדי תפקיד של בלם נוח להחלטות לא נעימות לקרמלין.

עבור קייב זו באמת חדשות טובות

וולודימיר זלנסקי כבר בירך את המנצח, ומנהיגים אירופיים קיבלו את תוצאות הבחירות כפריצת דרך דמוקרטית והזדמנות לאתחל את היחסים של הונגריה עם האיחוד האירופי. עבור אוקראינה זה חשוב במיוחד, כי בודפשט תחת אורבן הפכה באופן קבוע למקור לחסימות, שערוריות ועצבנות בתוך המחנה המערבי. עכשיו לקייב יש סיכוי לעבוד לא עם פוליטיקאי שבמשך שנים איזן בין בריסל למוסקבה, אלא עם מנהיג שמבטיח קו יותר שקוף ואירופי.

כמובן, אין לצפות לאידיליה מיידית. אפילו בודפשט ידידותית לאוקראינה לא תפתור את כל בעיות האיחוד האירופי בתנועה אחת. אבל היעלמותו של לוביסט חזק ומנוסה של קו אורבן בתוך האיחוד היא כבר הקלה אסטרטגית לאירופה, ובעקיפין, לישראל, שגם היא מעוניינת בקונטור אירופי יותר יציב ופחות פרו-רוסי.

מה זה אומר עבור ישראל

אורבן היה שותף נוח, אך לא בהכרח אמין

המבט הישראלי על הסיפור הזה לא צריך להיות שטחי. כן, אורבן תמך פומבית בישראל במספר נושאים בינלאומיים והפגין קרבה לבנימין נתניהו. הוושינגטון פוסט כותב שנתניהו תמך פומבית באורבן ערב הבחירות, והרשויות ההונגריות בשנים האחרונות הלכו לא פעם לקראת העמדה הישראלית בזירה הבינלאומית. אבל אותו חומר מזכיר גם דבר אחר: לאחר התקפה עם פייג’רים, הצד ההונגרי, לפי הנתון של העיתון, הציע עזרה לאיראן – הספונסר הראשי של ‘חיזבאללה’.

וכאן מתחיל הדבר החשוב ביותר. הונגריה של אורבן ניסתה בו זמנית להתיידד עם ישראל, לשמור על יחסים מיוחדים עם רוסיה, להישאר פלטפורמה נוחה לאירופה הלאומית-שמרנית ולא לשרוף גשרים עם אלה שפועלים נגד ביטחון ישראל. רב-כיווניות כזו יכולה להיראות נוחה בטקטיקה קצרה, אך בטווח הארוך היא הפכה את בודפשט לשותף עם תחתית כפולה.

לכן תבוסת אורבן עבור ישראל אינה בהכרח חדשות רעות. להפך, בפרספקטיבה אסטרטגית, הונגריה שחוזרת למוסדות האירופיים, לשלטון החוק ולמדיניות חוץ יותר צפויה, נראית הרבה יותר מכובדת ואמינה מהונגריה שניסתה לשבת על כמה כיסאות בו זמנית – מירושלים ועד מוסקבה.

ניצחון מדיאר לא מבטיח ניסים ולא מוחק בלילה אחד את כל עקבות אורבן בבתי המשפט, בתקשורת ובחברות הממשלתיות. אבל הוא כבר הפך לדוגמה נדירה לכך שחברה, שהתעייפה מ’יד חזקה’ ממושכת, מוצאת בכל זאת את הכוח להחליף שלטון בצורה שלווה. עבור הונגריה זהו סיכוי לחזור לאירופה הפוליטית. עבור אוקראינה – סיכוי להונגריה פחות רעילה בתוך האיחוד האירופי. ועבור ישראל – תזכורת לדבר פשוט: השותף הטוב ביותר הוא לא זה שמדבר בקול רם את המילים הנכונות, אלא זה שקשריו ומעשיו האמיתיים אינם מערערים את ביטחון האזור.