- June 4, 2026
- 12:04 am
- בעולם
ב-3 ביוני 2026, סנט פטרסבורג התעוררה לא לצלילי המוזיקה העסקית של הפורום הכלכלי הבינלאומי של פטרסבורג, אלא לפיצוצים, עשן ושמים סגורים. הפורום הכלכלי הבינלאומי של פטרסבורג 2026 מתקיים רשמית מה-3 עד ה-6 ביוני במרכז הכנסים ‘אקספופורום’ בכביש פטרסבורג, 64/1, אך היום הראשון של הפורום עבור העיר התחיל במתקפה מסיבית של רחפנים, שריפות ותגובות זועמות של תושבים ברשתות החברתיות.
הפורום הכלכלי הבינלאומי של פטרסבורג נפתח ‘עם אש’: מה קרה בפטרסבורג ב-3 ביוני
בלילה שבין ה-2 ל-3 ביוני ובבוקר המוקדם, הרשויות הרוסיות דיווחו על מתקפה רחבת היקף של רחפנים על מחוז לנינגרד וסנט פטרסבורג. לפי דיווחים שונים, מספר הרחפנים שהופלו הגיע לעשרות: מושל מחוז לנינגרד, אלכסנדר דרוזדנקו, דיבר תחילה על 30, לאחר מכן על 50 רחפנים, ומאוחר יותר בדיווחים רוסיים ובינלאומיים הופיעה המספר 59 רחפנים.
על רקע זה, פעילות נמל התעופה פולקובו הוגבלה זמנית, טיסות עוכבו, וחלק מהמטוסים הופנו לשדות תעופה חלופיים. עבור העיר, שהייתה אמורה להציג לאורחים זרים את ‘חלון הראווה של הכלכלה הפוטינית’, התמונה הייתה שונה לחלוטין: שמים סגורים, עשן מעל הנמל ואנשים שלמדו על המתרחש לא ממערכת ההתראה, אלא מהפיצוצים מחוץ לחלונות.
תחת מתקפה — מסוף הנפט, קרונשטאדט והתשתית הצבאית
המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה דיווח כי כוחות ההגנה של אוקראינה פגעו במסוף הנפט של פטרסבורג, וכן בספינות ובמתקני תשתית בנמל קרונשטאדט. לפי מקורות אוקראיניים, בשטח מסוף הנפט פרצה שריפה, והיקף הנזקים במתקנים הצבאיים עדיין מתברר.
בנפרד, מדיה אוקראינית ובינלאומית דיווחו על פגיעה בקורבט הרוסי ‘בויקי’ בקרונשטאדט. מפקד כוחות המערכות הבלתי מאוישות של אוקראינה, רוברט ברובדי, הידוע כ’מאדיאר’, דיווח על פגיעה בספינה, ורדיו חירות הבהיר כי מדובר בקורבט שהיה בתיקון והיה קשור לליווי ספינות הצי הרוסי ‘הצל’.
הסמליות של הרגע הייתה בולטת מדי מכדי שניתן יהיה להסתיר אותה מאחורי הודעות לעיתונות פרוטוקוליות. בעוד האורחים נסעו לפורום הכלכלי הבינלאומי של פטרסבורג לדבר על ‘עתיד יציב’, מעל מסוף הנפט של פטרסבורג עלו ענני עשן, וקרונשטאדט — אחת מבסיסי הצי הבלטי — הופיעה בחדשות לא כגאווה ימית של רוסיה, אלא כנקודה פגיעה נוספת.
«איפה הסירנות?» — תושבי פטרסבורג קרעו את השקט הרשמי
הבעיה העיקרית עבור הרשויות הרוסיות לא הייתה רק במתקפה עצמה. מה שהפחיד אותם היה כמה מהר המציאות העירונית התרחקה מהתמונה הרשמית. תושבי פטרסבורג כתבו שהרחפנים עפו מעל הבתים, החלונות רעדו מהפיצוצים, ואנשים לא קיבלו אזהרות ברורות בזמן.
ברשתות החברתיות נשמעו זעם, פחד והומור שחור:
«זו הייתה אחת הלילות המפחידים. עפו ממש מעל המרפסת, סביב הבית, כל הלילה פיצוצים. אזהרות, כמובן, לא היו».
«איפה הסירנות?»
«אין הגנה אווירית, אבל יש עוד קרקס עם הפורום».
«למה לא תיאמו את קיום הפורום עם זלנסקי?»
«זה כנראה העשן של הניצחון הבלתי נמנע שעליו דיבר פוטין».
«אין להם שם ברביקיו בפורום הכלכלי הבינלאומי של פטרסבורג!»
תגובות אלו חשובות לא פחות מהודעות רשמיות. הן מראות: אפילו תושבי העיר השנייה בחשיבותה ברוסיה כבר לא מרגישים בתוך תפאורה אימפריאלית מוגנת. כאשר רחפנים מגיעים לפטרסבורג, ובקרבת מקום הפורום הכלכלי הראשי בוערת תשתית, הנוסחה הקרמלינית המוכרת ‘הכל בשליטה’ מתחילה להישמע כמו לעג.
אזהרות, בוטים וניסיון להשתיק את הפאניקה
מדיה עירונית רוסית כתבה כי בבוקר ה-3 ביוני בפטרסבורג הוכרזה אזעקת אוויר, ומערכת ההגנה האזרחית המליצה לאנשים לעזוב את המרחבים הפתוחים, להסתתר במבנים ולהתרחק מהחלונות. אך לפי תגובות התושבים, רבים חשו את הדאגה לפני שקיבלו הסבר ברור מהרשויות.
בעמוד של המושל אלכסנדר בגלוב, לפי תצפיות המשתמשים, החלו להופיע תגובות מרגיעות: ‘לשמור על הקרובים’, ‘העיר תעמוד’, ‘לשמור על רוגע’. אך רטוריקה כזו עובדת רע כאשר אנשים רואים עשן, שומעים פיצוצים וקוראים הודעות על מתקנים שנפגעו.
בגלוב הצהיר מאוחר יותר על הסרת תוצאות המתקפה ודיווח על ארבעה פצועים, שמצבם הוערך כיציב. גם דובר על מתקפה על מתקני תשתית בקרונשטאדט, במחוז קירובסקי ובמחוז קרסנוסלסקי של סנט פטרסבורג.
עבור הקהל הישראלי, בסיפור הזה יש עצב מובן. ישראלים מכירים היטב מה זה סירנות, אזעקות, פיצוצים ליליים ותלות האזרחים במערכת התראה כנה. ההבדל הוא שבישראל החברה דורשת מהמדינה הגנה ודיווח, בעוד ברוסיה מציעים לאנשים לעיתים קרובות לשתוק, לסבול ולהאמין בטלוויזיה.
לכן עבור חדשות ישראל — Nikk.Agency הסיפור הזה חשוב לא כ’פאניקה יומיומית רוסית’, אלא כמדד לאופן שבו המלחמה, שהחלה מוסקבה נגד אוקראינה, חוזרת לתשתית הצבאית, הנמלית והפוליטית של רוסיה.
למה המתקפה על פטרסבורג הפכה לאות פוליטי
הפורום הכלכלי הבינלאומי של פטרסבורג עבור הקרמלין — לא רק כנס. זה חלון ראווה, שבו המערכת הפוטינית מנסה להראות כל שנה שהסנקציות לא עובדות, שאין בידוד, שותפים מגיעים, הכסף מסתובב, ורוסיה כאילו חיה חיים נורמליים.
ב-3 ביוני 2026, חלון הראווה הזה נסדק ממש ביום הפתיחה.
בעוד התוכנית הרשמית של הפורום הכלכלי הבינלאומי של פטרסבורג הייתה אמורה למכור את דמות ‘הדיאלוג הפרגמטי’ ו’העתיד היציב’, העיר האמיתית קיבלה הודעה אחרת: המתקפות האוקראיניות לטווח ארוך מסוגלות להגיע עד הבלטי, עד מתקנים צבאיים, עד לוגיסטיקת הנפט ועד למקומות הסמליים של המשטר הפוטיני.
ההגנה האווירית מספיקה לא לאימפריה, אלא לאיים נפרדים של שלטון
אחד המסקנות העיקריות מהמתקפה הזו — בעיית ההגנה האווירית הרוסית. אם אפילו בימי הפורום הכלכלי הבינלאומי של פטרסבורג, כאשר תשומת הלב של הקרמלין מופנית לפטרסבורג, העיר לא נראית מכוסה באופן אמין, אז השיחות על ‘מגן בלתי חדיר’ שוב מתבררות כהצגה תעמולתית.
מקורות רוסיים ואוקראיניים כתבו שהרחפנים עפו נמוך, ובמקומות מסוימים ניסו להפיל אותם בנשק קל. גם בלוגרים ז’דיים הכירו בבעיה: רחפנים בגובה נמוך נשארים מטרה קשה להגנה אווירית מסורתית, במיוחד כאשר המתקפה מתבצעת באופן מסיבי ובכמה כיוונים.
זה כבר לא פרק בודד, אלא מציאות צבאית חדשה. אוקראינה מעבירה באופן שיטתי לחץ על התשתית הרוסית, שעובדת למען המלחמה: תחנות נפט, בסיסים צבאיים, מתקני תיקון של הצי, מפעלים, שדות תעופה. לוגיקה כזו מובנת גם לישראלים: אם האויב משגר רקטות, רחפנים וטרור נגד אזרחים, אז המכונה הצבאית שלו לא צריכה להרגיש בטוחה בעורף העמוק.
עשן מעל הנמל במקום תמונת הצלחה
לאחר השריפה בפטרסבורג, שירותי איכות האוויר רשמו החמרה במדדים. AccuWeather הצביע על זיהום אוויר בעיר, ומדיה מקומית כתבה על רמת זיהום גבוהה לאחר המתקפה והעשן מעל מתקני התשתית.
וכאן מופיעה כמעט סצנה קולנועית: אורחי הפורום נוסעים לדבר על ‘פיתוח’, ‘השקעות’ ו’עתיד’, ומעל העיר תלוי עשן מהמלחמה שרוסיה עצמה הביאה לאוקראינה. זה לא ‘פיצוץ’, לא ‘עשן’ ולא ‘תקרית’. זו הצד השני של התוקפנות.
עבור הקרמלין, לא רק האובדן הפיזי של מתקן או ספינה כואב. כואב עצם העובדה שהפורום הראשי של המשטר נמצא בחדשות לא כחגיגה כלכלית, אלא כרקע למתקפת רחפנים.
מה זה משנה עבור אוקראינה, ישראל וצופים במלחמה
אוקראינה מראה שהיכולות לטווח ארוך שלה הופכות לגורם לחץ אסטרטגי. לפני שנתיים, קייב חסרה באופן קריטי כלים כאלה. כעת, החלק האירופי של רוסיה, כולל הבלטי ופטרסבורג, כבר לא נראה בלתי נגיש.
עבור ישראל, הסיפור הזה גם לא זר. איראן, רוסיה, חמאס, חיזבאללה ומשתתפים אחרים בציר האנטי-מערבי והאנטי-ישראלי עוקבים בקפידה אחר יעילות הרחפנים, ההגנה האווירית, המודיעין והמתקפות על תשתיות. לכן המתקפה על פטרסבורג — זו לא רק אפיזודה אוקראינית-רוסית. זו חלק ממלחמת טכנולוגיות, עצבים ואותות פוליטיים גדולה.
המסקנה העיקרית פשוטה: רוסיה ניסתה להראות לעולם פורום של כוח, אך הראתה פגיעות. הפורום הכלכלי הבינלאומי של פטרסבורג נפתח ב’אקספופורום’, אך סדר היום האמיתי נוצר לא באולמות עם פאנלים עסקיים, אלא מעל הנמל, בקרונשטאדט, בפולקובו הסגור ובתגובות תושבי פטרסבורג, שהבינו פתאום שהמלחמה כבר לא רחוקה.