הפרקליטות של מדינת ישראל הגישה ב-6 באוגוסט 2026 לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שני תושבי אשקלון – תמירלן, אזרח ישראלי בן 26, המכונה גם תמרלן בפרסומים, אמשוקוב ואלינה קושנירנקו, אזרחית אוקראינה בת 24.
הם נעצרו כבר ב-12 ביולי במהלך חקירה משותפת של יחידת הפשעים הבינלאומיים של משטרת ישראל והשירות הכללי לביטחון – שב”כ. הפרקליטות ביקשה להשאיר את הנאשמים במעצר עד לסיום ההליך המשפטי.
החדשות התפשטו במהירות תחת כותרות על “אוקראינית שריגלה עבור איראן”. אך נאנובוסטי – חדשות ישראל בחנו את המסמך המלא של כתב האישום בן עשר העמודים. הוא מציג תמונה מורכבת יותר: לפי הפרקליטות, אמשוקוב היה בקשר ישיר עם המדריכים האיראניים לכאורה. קושנירנקו מואשמת בהשתתפות במשימות נפרדות, אך לא בכל הפעולות שפרסומים מסוימים ייחסו אוטומטית לשניהם.
חשוב גם דבר נוסף: כתב האישום הוא עמדת הפרקליטות ולא החלטת בית המשפט. בעת פרסום הכתבה אין פסק דין, אשמתם של אלינה קושנירנקו ותמירלן אמשוקוב לא נקבעה.
במה בדיוק הואשמה אלינה קושנירנקו
הפרקליטות מאשימה את תמירלן אמשוקוב בקשר עם סוכן זר וב-16 מקרים של העברת מידע שיכול להועיל לאויב.
לאלינה קושנירנקו הוגש אישום צר יותר – שמונה מקרים של העברת מידע כזה. אין אישום נפרד בקשר עצמאי עם סוכן זר לגביה במסמך.
ההבדל הזה הוא עקרוני.
מבנה האישום מראה שהפרקליטות רואה באמשוקוב את איש הקשר העיקרי שקיבל הודעות, הוראות ותשלומים במטבעות קריפטו. לפי החקירה, קושנירנקו גויסה לביצוע משימות על ידי שותפה באפריל 2026. התקופה המשוערת של הפעילות נמשכה עד יולי.
המסמכים הקיימים אינם מאפשרים לקרוא לקושנירנקו “מנהיגת הרשת”, “סוכנת איראנית” או אדם שהקים קשר עצמאי עם המודיעין האיראני.
מי היא אלינה קושנירנקו
יש מעט נתונים ביוגרפיים מאומתים עליה.
בכתב האישום נכתב שאלינה קושנירנקו נולדה ב-2002, התגוררה באשקלון והייתה במעצר מאז 12 ביולי 2026. דיווחים ישראליים מכנים אותה אזרחית אוקראינה ושותפתו של אמשוקוב.
בינתיים, במקורות פתוחים אמינים אין עדיין מידע:
- מאיזה עיר או אזור באוקראינה היא הגיעה;
- מתי היא הגיעה לישראל;
- על איזה בסיס היא שהתה במדינה;
- האם היא עבדה והיכן למדה;
- האם יש לה קרובי משפחה בישראל;
- האם הזוג היה בנישואים רשומים;
- האם היו לה בעבר בעיות עם החוק.
באינטרנט נמצאים חשבונות של מספר נשים בשם אלינה קושנירנקו. עם זאת, נאנובוסטי לא מצאו פרופיל שניתן היה לקשר באופן אמין בו זמנית עם אשקלון, אמשוקוב והתיק הפלילי. פרסום תמונות של נשים עם אותו שם או ייחוס ביוגרפיה זרה לנאשמת יהיה הפרה של גבולות מקצועיים ואנושיים.
גם אין עדיין דיוקן מאומת של קושנירנקו. התקשורת הישראלית משתמשת בעיקר באיורים עם סמלים של איראן, מכוניות משטרה או צלליות של אנשים.
ההצעה הראשונה עוררה בה חשד
אחת הפרטים החשובים ביותר נמצאת בכתב האישום עצמו.
בדצמבר 2025 כתב לאמשוקוב משתמש טלגרם בשם “רפאל”. הקשר התרחש בקבוצה שהמסמך מכנה “צ’אט באשדוד”. אדם לא ידוע הציע לאמשוקוב להגיע עם שותפתו למסעדה באשדוד, לצלם את המקום, התפריט והחשבון. המארגן הבטיח לשלם עבור האוכל ולשלם בנוסף עבור הצילום.
אמשוקוב סיפר על כך לקושנירנקו. לפי האישום, היא מיד הניחה שההצעה עשויה להגיע מטרוריסטים ושאלה:
“מה איתך? ואם הם מתכננים משהו?”
לאחר מכן, הזוג לא ביצע את המשימה הראשונה.
האפיזודה הזו מציבה בפני החקירה ובית המשפט העתידי שאלה חשובה: אם קושנירנקו ראתה את הסכנה האפשרית מההתחלה, מדוע, לפי גרסת הפרקליטות, לאחר כמה חודשים היא בכל זאת הסכימה להשתתף בצילומים?
תשובת ההגנה לשאלה זו עדיין לא הוצגה בפומבי.
גיוס חדש התחיל בקבוצה “קניות אירופאיות”
כארבעה חודשים לאחר מכן כתב לאמשוקוב משתמש אחר – “אסלן”. הקשר נוצר בקבוצת טלגרם בשם שנרשם באישום באותיות לטיניות: EVROPEISKIE ZAKUPKI, כלומר “קניות אירופאיות”.
וזו כבר לא פרט מופשט.
מבצע הריגול המשוער, אם גרסת הפרקליטות תאושר, התחיל לא בצ’אט סגור למרגלים, אלא בתוך קבוצות רגילות ברוסית, שבהן משתמשים תושבי ישראל לתקשורת, מודעות וקניות.
בהתחלה הציע “אסלן” להעביר כסף לכרטיס של אמשוקוב. הוא היה צריך למשוך מזומן ולהעביר אותו לאדם אחר תמורת עמלה. אמשוקוב סירב, אך המשיך את ההתכתבות. מאוחר יותר הציע “אסלן” לבצע משימות עבורו ועבור משתמש בשם “דוד”: לצפות בכתובות, לצלם מבנים ולחפש אנשים לפי תמונות שנשלחו. התשלום הובטח במטבעות קריפטו.
לפי גרסת הפרקליטות, לאחר מכן גייס אמשוקוב את קושנירנקו.
אילו משימות מייחסים לה
האישום מקשר את קושנירנקו לשמונה אפיזודות ספציפיות. לא מדובר רק בתמונות של אתרי תיירות.
צילום חוזר של בניין באשדוד
בהתחלה צילם אמשוקוב בעצמו בניין מגורים באשדוד, את סביבתו ודרכי הגישה אליו. מאוחר יותר הוא חזר לשם עם קושנירנקו. הזוג, כך טוענת הפרקליטות, צילם שוב את הבניין ושלח את הסרטונים למדריך. עבור בלוק המשימות הזה התקבלו לחשבון הדיגיטלי של אמשוקוב כ-300 דולר.
ביתו של עובד במפעל ביטחוני
המשימה הבאה נגעה לבניין מגורים בבאר שבע, שבו התגורר עובד במפעל ביטחוני. המדריך שלח תמונה של אדם שהיה צריך לאתר.
לאחר הצילום הראשון המדריך לא היה מרוצה. ב-9 ביוני חזרו אמשוקוב וקושנירנקו, לפי האישום, לבניין, צילמו את הבית, הסביבה ודרכי הגישה. הם נאלצו לחזור על הצילום שוב. עבור המשימה שבוצעה הועברו כ-550 דולר.
כתובת בחיפה
ב-14 ביוני צילם אמשוקוב בניין מגורים בחיפה. בערב הוא חזר לשם עם קושנירנקו. החקירה טוענת שהם תיעדו שוב את הבניין עצמו, את השטח לידו ואת דרכי הגישה האפשריות. עבור החומרים שולם כ-500 דולר.
מרכז הקניות “רמת אביב”
משימה במרכז הקניות “רמת אביב” בתל אביב נראית מדאיגה במיוחד.
המדריך רצה לקבל הקלטות של הבניין, יציאות החירום והאזור שלא נמצא תחת מעקב מצלמות. ב-22 ביוני הזוג לכאורה סייר בחנויות וגילה חלק מהגרם מדרגות בין הקומה הראשונה לשנייה, שבו לא ראו מצלמות. החלק הזה צולם ונשלח למזמין.
כאן כבר קשה לדבר על סרטון תיירותי מקרי. לפי גרסת האישום, המדריך הלא ידוע התעניין דווקא בפגיעות של מערכת הביטחון של המתקן האזרחי.
ביתו של עובד כוחות הביטחון
ב-23 ביוני הגיעו אמשוקוב וקושנירנקו, כך טוענת הפרקליטות, לבית פרטי בקדימה-צורן. שם התגורר עובד בכוחות הביטחון הישראליים. לנאשמים נמסרה תמונתו, אך לא נמסר שמו או תפקידו.
הזוג צילם את הבית, השטח והדרכים. המדריך שוב דרש לשפר את החומר. את הצילום החוזר ביצע אמשוקוב לבד.
נסיעה לאילת
ב-29 ביוני נסעו שני הנאשמים לאילת. הם, לפי המסמך, צילמו את הטיילת, קו החוף, הים, הנמל, המדינות השכנות והספינות שחשבו שהן צבאיות.
המדריך הזר הורה להם להתקרב לנמל הצבאי הסגור ולצלם את הספינות. לאחר מכן נשלח אמשוקוב לאובייקט ימי ליצירת תמונה פנורמית. הוא הגיע, אך פחד ועזב מבלי לבצע את החלק הזה של המשימה.
מכיוון שאיכות הווידאו לא סיפקה את המזמין, הועברו לאמשוקוב עוד 1,200 דולר לרכישת טלפון סמסונג מודרני יותר. קושנירנקו, לפי גרסת הפרקליטות, עזרה להפעיל את המכשיר, שילמה עבור כרטיס ה-SIM והשתתפה ביצירת כתובת דואר אלקטרוני חדשה.
ב-1 ביולי הם שוב צילמו את הנמל, הים וקו החוף של אילת.
הר הרצל: משימה שלא מייחסים לאוקראינית
חלק מהפרסומים מדווחים כי “הזוג צילם את הר הרצל”. המסמך המלא מאפשר להבהיר את הניסוח הזה.
הצילום של הר הרצל, הכניסה, דרכי הגישה, מוזיאון הרצל, חיילי צה”ל והקברים מיוחס לאמשוקוב באופן אישי. בלוק זה לא נכלל ברשימת שמונת האפיזודות המיוחסות לקושנירנקו.
ב-5 ביולי הגיע אמשוקוב להר הרצל בסביבות 11:45. באותו ערב התקיימה שם טקס זיכרון ממלכתי לתיאודור הרצל בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו. למחרת חזר הנאשם והמשיך בצילום. ב-14 ביולי היה אמור להתקיים בהר הרצל טקס זיכרון לזאב ז’בוטינסקי, גם הוא בהשתתפות נתניהו.
אין הוכחות פומביות לכך שהמדריכים האיראניים המשוערים ידעו מראש את לוח הזמנים של ראש הממשלה. הקשר בין הצילומים והטקסים משתקף באישום, אך המשמעות המבצעית שלו צריכה להיבחן על ידי בית המשפט.
למי הועברו הכספים
הפרקליטות טוענת שעבור כל המשימות שבוצעו הועברו 4,451.7 דולר במטבעות קריפטו. עוד 2,300 דולר נותרו ללא תשלום.
עם זאת, הכסף לא הועבר לחשבון מאומת של קושנירנקו, אלא לארנק הדיגיטלי של אמשוקוב.
זה לא פוטר את קושנירנקו מאחריות אפשרית על הפעולות שמייחסים לה. אך לטעון שהיא קיבלה באופן עצמאי העברות קריפטו מאיראן, המסמכים הקיימים לא מאפשרים.
נאנובוסטי – חדשות ישראל רואים בהבהרה כזו חובה: בתיק פלילי רגיש אי אפשר להעביר אוטומטית את כל הפעולות של נאשם אחד לאחר.
מה אמרו הנאשמים לחקירה
לפי נתוני הפרקליטות, שניהם הודו שביצעו את המשימות. בתחילה הם הכחישו שידעו על המקור האיראני של המזמינים.
מאוחר יותר, כך טוען האישום, הם דיווחו שמתחילת הדרך חשדו ברצינות, ובמהלך הנסיעה לאילת הבינו שהם עשויים לעבוד עבור הצד האיראני, אך המשיכו לבצע את המשימות.
בינתיים זהו תיאור של צד התביעה. אין תיעוד מלא של החקירות, עמדות עורכי הדין והערכה עצמאית של ההודאות הללו במרחב הציבורי.
מדוע התיק הזה חשוב לא רק בגלל האזרחות האוקראינית
האזרחות האוקראינית של קושנירנקו חשובה לשאלת ההגנה הקונסולרית והתגובה של המדינה האוקראינית. אך היא לא מסבירה את המניע המשוער או את מנגנון הגיוס.
בעת הכנת הכתבה, שגרירות אוקראינה בישראל ומשרד החוץ האוקראיני לא הגיבו בפומבי על הגשת האישום. לא ידוע גם אם הקונסול האוקראיני יצר קשר עם העצורה והאם ניתנת לה עזרה קונסולרית. עזרה כזו יכולה להינתן ללא הודעה פומבית.
שימוש בתיק הזה להאשמת אוקראינים בישראל יהיה גם שגוי עובדתית וגם מועיל לאיראן עצמה. לפי נתוני הרשויות הישראליות, מגייסים איראניים פונים לאנשים ממוצא, גיל ומעמד חברתי שונים. הם מתעניינים בגישה למקום הנדרש, פגיעות כלכלית ונכונות להמשיך לאחר המשימה הראשונה “הבלתי מזיקה”.
בשנת 2025 ישראל אף השיקה קמפיין לאומי “כסף קל – מחיר כבד”. באותה עת דיווחו הרשויות על יותר מ-25 תיקים שנחשפו ויותר מ-35 נאשמים בעבירות חמורות נגד הביטחון.
כיצד נראית תבנית הגיוס
מכתב האישום נגד הזוג מאשקלון עולה מודל עקבי:
בהתחלה כותבים לאדם בקבוצת טלגרם מוכרת. מציעים פעולה פשוטה – ללכת למסעדה, לקבל העברה, לצלם בניין רגיל. לאחר מכן בודקים אם הוא מוכן לעקוב אחר ההוראות ולקבל כסף.
לאחר מכן המשימות נעשות מורכבות יותר. מופיעות תמונות של אנשים ספציפיים, בתים של עובדים במפעלים ביטחוניים, יציאות חירום, אזורים ללא מצלמות, נמלים צבאיים וניסיונות להקים מעקב קבוע.
התשלום מתבצע במטבעות קריפטו, ומציעים למבצע לרכוש טלפון נפרד, כרטיס SIM חדש ודואר אלקטרוני. המדריך בודק את איכות החומר ומכריח לחזור לאובייקט.
דווקא ההדרגתיות הופכת מבצעים כאלה למסוכנים. אדם יכול לשכנע את עצמו שהוא רק מצלם רחוב או מרכז קניות. אך בשלב זה המזמין כבר בדק את יכולת הניהול שלו, המסלולים, הפחדים והיחס לכסף.
מה לעשות במקרה של הצעה דומה
אם אדם לא מוכר מציע לכם לצלם בית, כניסה, יציאת חירום, מצלמת מעקב, אובייקט צבאי או אדם ספציפי, אסור להמשיך בהתכתבות מתוך סקרנות או “בדיקת המזמין”.
שמרו את ההודעות והמידע על החשבון. אל תלחצו על קישורים שנשלחו, אל תקבלו כסף ואל תערבו מכרים. פנו למשטרת ישראל או לשירותי הביטחון המוסמכים.
הצעות מסוכנות במיוחד הן:
- לקבל כסף ולהעביר אותו במזומן;
- להשתמש במטבעות קריפטו;
- לרכוש טלפון או כרטיס SIM נפרד;
- לחזור לאובייקט אחד מספר פעמים;
- לחפש אדם לפי תמונה;
- לצלם אזורים ללא מצלמות ודרכי גישה.
בתיק של אמשוקוב וקושנירנקו כמעט כל הסימנים הללו, לפי גרסת הפרקליטות, הופיעו בהדרגה.
מה נותר לא ידוע
בעת פרסום הכתבה אין תשובה פומבית למספר שאלות מפתח.
לא ידוע מה יטענו עורכי הדין של קושנירנקו. לא פורסמו פרטים על חייה באוקראינה ובישראל. אין מידע מאומת על מעמדה ההגירה, עבודתה והשכלתה.
לא ברור אם היא פעלה תחת השפעת שותפה, בגלל כסף, פחד או מסיבה אחרת. הפרקליטות טוענת שהיא הבינה או התעלמה במודע מהסכנה. ההגנה עשויה לערער על מודעותה ועל פרשנות הפעולות הספציפיות.
לא נקבע על ידי בית המשפט אם המשתמשים “אסלן” ו”דוד” אכן ייצגו את המודיעין האיראני הרשמי, אף על פי שהאישום מגדיר אותם כסוכנים שפעלו בשם איראן.
מדוע תמצית קצרה כאן אינה מספיקה
החדשות ‘אוקראינית נעצרה על ריגול’ מדווחות על האזרחות והאישום, אך מסתירות את העיקר.
את הקשר החשוד הראשון היא, לפי האישום עצמו, ניסתה לעצור. את הקשר עם המדריך שמר השותף שלה. הכסף נכנס לארנק הדיגיטלי שלו. את השטח ההנצחה ההררי בירושלים הוא צילם לבד. לקושנירנקו מייחסים השתתפות בשמונה מקרים נוספים, כולל צילום בית של איש ביטחון, מרכז קניות ונמל אילת.
בדיוק בגלל זה חדשות נפרדות את האישום מהפסק, את תפקידו של אחד המעורבים מתפקידו של אחר ואת המסמך המאושר מהשערות של הרשתות החברתיות.
האזרחות של אלינה קושנירנקו לא צריכה להיות לא תירוץ ולא סיבה להאשמה קולקטיבית של אוקראינים. ההחלטה על אחריותה האישית צריכה להתקבל על ידי בית המשפט הישראלי לאחר בחינת הראיות וטענות ההגנה.
כיצד נבדק החומר
המערכת בחנה את הטקסט המלא של כתב האישום בן עשר העמודים של פרקליטות מחוז תל אביב, והשוותה אותו לדיווחים של Ynet, The Jerusalem Post, Israel Hayom ופרסומים ישראליים אחרים. נבדקו בנפרד הודעות פומביות של מוסדות דיפלומטיים אוקראיניים ופרופילים ביוגרפיים אפשריים של הנאשמת.
לא נמצא פרופיל אישי מהימן, תמונה מאושרת, תגובת ההגנה או הצהרת שגרירות אוקראינה בעת הפרסום.
מקור עיקרי: כתב האישום של מדינת ישראל מ-6 באוגוסט 2026.
