ישראל וקייבשצ’ינה דנים בהרחבת השיקום: 57 מומחים כבר עברו הכשרה ישראלית

ב-7 בספטמבר 2026 נודע על שלב חדש בשיתוף הפעולה הרפואי בין ישראל למחוז קייב. שגריר ישראל באוקראינה רוי רוזנבליט וראש המינהל הממשלתי של מחוז קייב, טימור טקצ’נקו, ביקרו בבית החולים הקליני של מחוז קייב, שם דנו בשיקום חיילים ואזרחים, הכשרת רופאים ופסיכולוגים אוקראינים, חילופי מומחים ואפשרות לצייד מוסדות רפואיים בציוד מודרני.

אבל זו לא סיפור של ביקור דיפלומטי אחד. מחבר החדשות פאבל שווייקו עקב אחרי כך שהמפגש הנוכחי ממשיך שרשרת פרויקטים שכבר כוללת בית חולים שדה ישראלי באוקראינה, טיפול בחיילים אוקראינים פצועים בישראל, הכשרת מומחים לעבודה עם טראומה וניסיונות להעביר את השיטות הישראליות ישירות לבתי החולים האוקראינים.

לבית החולים בקייב לא דרושות הצהרות, אלא מקומות נוספים

הבעיה המעשית העיקרית נוסחה על ידי טקצ’נקו עצמו. מחוז קייב מחפש אפשרויות להרחיב את מחלקת השיקום של בית החולים הקליני המחוזי כדי להגדיל את מספר המטופלים שיוכלו לעבור שיקום לאחר פציעות ותוצאות אחרות של המלחמה. חלקית, את הפלטפורמה הזו כבר תומכות מבנים לא ממשלתיים, כולל קרן ויקטור וילנה פינצ’וק במסגרת תוכנית RECOVERY, אך ראש המחוז אומר במפורש: הצורך בהשקעות נותר משמעותי.

כאן חשוב לא להחליף החלטה שטרם התקבלה בפרויקט שכבר התקיים. ישראל עדיין לא הכריזה שהיא מממנת את הרחבת המחלקה, לא נקבה בסכום, לא פורסם רשימת ציוד או לוח זמנים לאספקה. אושר דבר אחר: הצדדים דנים בהתמחויות והכשרות לרופאים ופסיכולוגים אוקראינים, חילופי מקצועיים וחיזוק מוסדות רפואיים בציוד.

לקורא הישראלי יש עוד פרט גיאוגרפי. קייבשצ’ינה – זה לא קייב עצמה, אלא המחוז סביב הבירה, כולל בין היתר את בוצ’ה, אירפין וערים אחרות, שדרכן עברה הכיבוש הרוסי והקרבות הקשים בשנת 2022. לכן, הבקשה לשיקום באזור נוגעת בו זמנית לחיילים פעילים, ותיקים ומספר גדול של אזרחים.

57 אנשים כבר עברו הכשרה – זה לא הבטחה לעתיד

המספר הקונקרטי ביותר של המפגש הנוכחי – 57 מומחים ממחוז קייב, שכבר עברו הכשרה בעבודה עם טראומה ותמיכה פסיכולוגית בתנאי מלחמה בזכות שיתוף הפעולה עם Israel Trauma Coalition. תוצאה זו טקצ’נקו ציין במיוחד במהלך ביקורו של רוזנבליט.

Israel Trauma Coalition הופיעה בסיפור הזה כבר בסתיו 2023. ב-19 בינואר 2024, המינהל המחוזי של קייב והקואליציה הישראלית חתמו על מזכר לפיתוח עמידות הלחץ של האזור, הכשרת מומחים ויצירת מערכת תמיכה פסיכולוגית עמידה יותר. לפני החתימה הפורמלית על המסמך, ההכשרה כבר עברה על ידי עובדי בתי חולים, אמבולנסים ומנהלי מוסדות חינוך.

כלומר, השאלה הנוכחית השתנתה. לפני שנתיים דובר על איך להתחיל להעביר את הניסיון הישראלי למומחים של קייבשצ’ינה; היום כבר אפשר לספור את האנשים המוכנים ולדון באילו מוסדות ובאיזה ציוד הידע הזה יעבוד באופן קבוע.

MASHAV הראה מנגנון אחר: אדם לומד בישראל ומתחיל פרויקט בבית

גישה זו החדשות כבר ראו בסיפור אוקראיני קונקרטי. בשנת 2024 סיפרנו על בוגרת קורס MASHAV, נטלי גליצקי-פסיצ’ניק, שקיבלה מענק קטן לפרויקט תמיכה באנשים שחזרו משדה הקרב ובמשפחותיהם. היא עברה בישראל תוכנית על טראומה, עמידות ללחץ ותמיכה פסיכולוגית, ולאחר מכן השתמשה בידע שנרכש בעבודה באוקראינה.

זהו מנגנון חשוב שקל לאבד במילים “חילופי ניסיון”. הקורס עצמו עוזר לעשרות משתתפים; מומחה שחוזר ויוצר תוכנית עובדת, מסוגל ליישם את השיטה הזו במשך שנים כבר ללא נוכחות קבועה של הצוות הישראלי.

היקף MASHAV רחב בהרבה מפרויקט אחד. לפי נתוני משרד החוץ של ישראל לשנים 2022–2026, יותר מ-3,000 מומחים השתתפו בתוכניות מקוונות לתגובה לטראומה, עזרה ראשונה ותמיכה פסיכולוגית, ועוד כ-250 מומחים בתחום בריאות הנפש, שיקום וניהול משאבי מים עברו תוכניות מקצועיות ישירות בישראל.

בתחילת המלחמה ישראל הביאה בית חולים. עכשיו המשימה שונה

באביב 2022 ישראל עבדה באוקראינה בעיקר כספקית עזרה רפואית דחופה. במוסטיסקה שבמחוז לבוב הוקם בית חולים שדה אזרחי “כוכב מאיר”, שדרכו, לפי נתוני משרד החוץ הישראלי, עברו כ-7,000 מטופלים – תושבים מקומיים ואנשים שהגיעו מהאזורים המרכזיים והמזרחיים של אוקראינה.

השלב הבא התרחש כבר בישראל. 14 חיילים אוקראינים פצועים עברו כאן שיקום מקיף ופרוטזות בתוכניות שאורגנו על ידי משרד החוץ הישראלי, MASHAV ומשרד הבריאות. זו עבודה ארוכה בהרבה מרפואה דחופה: יש ללמד את המטופל מחדש לנוע, להשתמש בפרוטזות, לחזור לעצמאות יומיומית ולהסתגל פסיכולוגית.

מקרה כזה החדשות תיארו בפירוט כבר בשנת 2023. חייל אוקראיני אנדריי חומיאק, שאיבד את שתי רגליו, עבר שיקום במרכז הישראלי “לוינשטיין”. יום הטיפול שלו כלל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, אימונים בחדר כושר ובבריכה – כלומר לא הליך רפואי אחד, אלא שרשרת ארוכה של החזרת האדם לחיים עצמאיים.

לכן “לוינשטיין” במשא ומתן הנוכחי – לא שם מקרי

מרכז השיקום הרפואי “לוינשטיין” שוב מצוין בין הארגונים הישראליים שאיתם הצד האוקראיני רוצה להרחיב את שיתוף הפעולה. בשנת 2024 משרד החוץ הישראלי אישר שחיילים אוקראינים עברו שם שיקום במסגרת תוכנית הומניטרית של MASHAV; באותו מרכז משתקמים גם חיילים ישראלים לאחר פציעות קשות.

עבור אוקראינה, הערך של שותפות כזו אינו מוגבל לאפשרות להביא עוד כמה מטופלים לרעננה. חשוב בהרבה לקבל גישה לארגון השיקום: איך מחברים רופא שיקום, פיזיותרפיה, פרוטזות, תמיכה פסיכולוגית, עבודה עם המשפחה והחזרת המטופל לחיים רגילים.

החדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר צפו במודל דומה בקיץ 2026 בחיפה. אז למרכז הרפואי “בני ציון” הגיעו שבעה אוקראינים עם פציעות עיניים קשות, ויחד איתם שלושה רופאים ואחות מלבוב. המומחים הישראלים ביצעו את הטיפול, אך הצוות האוקראיני למד במקביל את השיטות שמתוכננות ליישם לאחר מכן בלבוב.

הפרויקט עצמו התחיל עוד קצת קודם: החדשות דיווחו על הגעת משלחת UNBROKEN לישראל ועל המשימה להעביר את הניסיון שנרכש בחיפה למערכת האוקראינית. בזה טמונה ההבדל בין פינוי רפואי חד פעמי למערכת: מטופל אחד חוזר הביתה לאחר טיפול, והרופא חוזר הביתה עם דרך לטפל בבאים.

למה לאוקראינה לא מספיק לשלוח פצועים לחו”ל

ארבעה עשר חיילים אוקראינים שעברו שיקום מקיף בישראל – עזרה משמעותית לארבעה עשר אנשים ספציפיים. אבל אפילו המספר הזה מראה את גבול המודל הזה: אוקראינה לא יכולה לבנות מערכת שיקום על שליחה מתמדת של מספר עצום של מטופלים לחו”ל.

לכן, 57 המומחים שהוכשרו היום, תוכניות הרחבת המחלקה וההתמחויות העתידיות לא ניתן לראות בנפרד. כוח אדם ללא מקומות נוספים בבתי חולים נתקל במהירות בקיבולת; מקומות חדשים ללא צוות מוכן לא מספקים שיקום מודרני; ציוד ללא פרוטוקולים עובדים גם לא פותר את הבעיה.

בדיוק כאן ישראל יכולה לתת לאוקראינה את מה שאי אפשר לספק במשאית הומניטרית: ניסיון מעשי של מערכת שעובדת שנים רבות עם תוצאות של מלחמות, פיגועים, קטיעות, פציעות פיזיות קשות ומצבים פוסט-טראומטיים. אוקראינה, מצידה, נאלצת להרחיב פתרונות כאלה לשטח ולמספר מטופלים שאינם ניתנים להשוואה עם הישראלים.

שגריר חדש נכנס למערכת שכבר עובדת

לביקור יש גם פרט דיפלומטי. רוי רוזנבליט התחיל את שליחותו באוקראינה ממש לאחרונה: ב-21 באוגוסט 2026 סגן שר החוץ של אוקראינה, אלכסנדר מישצ’נקו, קיבל את עותקי כתב האמנתו. לפני הביקור בבית החולים המחוזי עברו פחות משלושה שבועות.

לכן, שיתוף הפעולה הרפואי לא ניתן לייחס לשגריר החדש – הוא הופיע הרבה לפניו. אבל אחד הכיוונים המעשיים הראשונים של עבודתו כבר קשור להמשך פרויקטים קיימים, ולא ליצירת הצהרה חדשה ויפה מאפס.

מה עכשיו צריך להופיע כדי שהמפגש יהפוך לפרויקט חדש

נכון להיום יש נקודת מוצא ברורה: 57 מומחים שהוכשרו בקייבשצ’ינה, שיתוף פעולה פעיל עם Israel Trauma Coalition, ניסיון MASHAV, חיילים אוקראינים שעברו שיקום ב”לוינשטיין”, והצורך הקונקרטי של בית החולים הקליני המחוזי של קייב להגדיל את יכולות השיקום.

עכשיו כבר דרושות מספרים אחרים. כמה מטופלים נוספים תוכל המחלקה לקבל, כמה מומחים אוקראינים ייצאו להתמחויות חדשות, איזה ציוד יועבר, מי ישלם על ההרחבה ומתי היא אמורה להסתיים – הנתונים האלה עדיין לא קיימים.

בדיוק הם יהוו את המבחן של הביקור הנוכחי. ישראל כבר הראתה שהיא מסוגלת לפתוח בית חולים שדה, לקבל מטופל פצוע קשה, להכשיר מומחה אוקראיני ולהעביר טכנולוגיה רפואית נפרדת. הרמה הבאה מורכבת יותר: לגרום לכך שהניסיון הישראלי יעבוד באופן קבוע בתוך בית חולים אוקראיני – והעזרה לפצוע הבא לא תהיה תלויה ביכולת לארגן לו טיסה לישראל.