חברים יקרים וקוראים,
בערב 11 בספטמבר מתחיל ראש השנה 5787 — ראש השנה תשפ״ז. השנה החדשה היהודית מגיעה ברגע שבו גם ישראל וגם אוקראינה מבינים שוב במיוחד את מחיר המילים הפשוטות: בית, משפחה, ביטחון, חיים.
אנו רוצים לאחל ש-5787 תהיה שנה של חזרה — לחיים נורמליים, למשפחות, לבית. שנה שבה יהיו פחות לוויות וסירנות, פחות הודעות מדאיגות באמצע הלילה, פחות ציפייה לשיחה מהחזית.
שיהיה הטוב חזק יותר מהרע, השלום חזק יותר מהמלחמה, והתקווה חזקה יותר מהפחד. שיהיו הבתים בישראל ובאוקראינה מלאים באור, אהבה וברכה.
שנה טובה ומתוקה — שנה טובה ומתוקה!

ישראל: בני הערובה חזרו הביתה, אך הפצע של המלחמה נשאר
לפני שנה אחת מהאיחולים המרכזיים בראש השנה נשמע כמעט בכל בית ישראלי: להחזיר את בני הערובה מעזה.
בשנת 5787 ישראל נכנסת כבר עם מציאות אחרת. בינואר 2026 הוחזר הביתה האחרון מהישראלים שהוחזקו בעזה — רן גבילי. כל בני הערובה החיים והנפטרים הוחזרו לישראל.
למדינה זה היה סיום של אחד הפרקים הכואבים ביותר של הטרגדיה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023. אך סיום סיפור בני הערובה לא אומר שהשלכותיו נעלמו. משפחות הנפטרים, המשוחררים מהשבי, הפצועים, החיילים וקהילות שלמות בדרום ובצפון ימשיכו לחיות עם מה שקרה.
לכן האיחול לראש השנה הזה כבר אחר: שלא תצטרך ישראל להחזיר את אנשיה משבי כזה שוב.
צפון, איראן, חות’ים: המלחמה השתנתה, האיומים נשארו
ישראל פוגשת את שנת 5787 לא בשקט.
בצפון נמשך העימות עם ‘חיזבאללה’. ב-10 בספטמבר דיווח צה”ל על השמדת מתחם תת-קרקעי גדול של הארגון באזור עלי אל-טאהר בדרום לבנון. המצב סביב פירוק ‘חיזבאללה’ מנשקו נשאר אחד מהשאלות המרכזיות של ביטחון ישראל.
סוריה השתנתה לאחר נפילת משטר בשאר אסד, וגם כל מערכת הביטחון האזורית השתנתה. אך הגבול הצפוני לא הפך למקום שקט.
נשארת איראן. נשארות הכוחות הנתמכים על ידי טהראן באזור. החות’ים בתימן בימים אלה שוב מרחיבים את נוכחותם לאורך הים האדום ויוצרים איום על אחד מנתיבי הים החשובים בעולם — דרך באב אל-מנדב.
כלומר, מפת האיומים השתנתה, אך תחושת הסכנה לישראל לא נעלמה.
НАновости — Новости Израиля | Nikk.Agency
ולכן במיוחד השנה החדשה הזו אנו מאחלים לחיילי צה”ל לחזור הביתה בחיים. למילואימניקים — לחזור להיות אבות, אמהות, בעלים, נשים, סטודנטים, רופאים, מתכנתים ומורים, ולא אנשים שמחכים כל הזמן לצו 8 חדש.
ישראל נכנסת ל-5787 גם לפני בחירות
ראש השנה הזה יהיה לישראל תחילתה של לא רק שנה חדשה, אלא גם סתיו פוליטי מאוד.
ל-27 באוקטובר 2026 נקבעו הבחירות לכנסת. הרשימות כבר הוגשו, מתחילה החלק המכריע של הקמפיין. החברה הישראלית שוב תתווכח — על ביטחון, אחריות ל-7 באוקטובר, עתיד עזה, יחסים עם השכנים, כלכלה, דת ומדינה.
אפשר להצביע למפלגות שונות, לראות את עתיד המדינה בצורה שונה לגמרי ולהתווכח עד צרידות. אך היינו רוצים שבשנת 5787 שאלה אחת תפסיק להיות נושא לוויכוח: ישראל צריכה להישאר בית שבו אנשים מרגישים מוגנים.
אוקראינה: השנה החמישית של המלחמה הגדולה
לאוקראינה השנה היהודית החדשה גם מגיעה תחת קול אזעקות האוויר.
המלחמה המלאה שהחלה רוסיה בפברואר 2022 נמשכת כבר חמש שנים. קו החזית נמתח על כ-1200 קילומטרים, והטילים והמל”טים עדיין מגיעים רחוק מעבר לגבולותיה.
תחילת ספטמבר שוב הראתה כמה רחוק השלום. ב-8 בספטמבר רוסיה ביצעה מתקפת טילים ומל”טים כבדה על קייב ואזורים אחרים. ב-11 בספטמבר, ביום תחילת ראש השנה, התעוררה שוב בירת אוקראינה לאחר מתקפה רוסית.
לאוקראינים המלחמה כבר נמדדת לא רק בקילומטרים של החזית. היא נמדדת באנשים החסרים ליד שולחן המשפחה.
חלקם עכשיו בחפירות. אחרים — בבתי חולים. מישהו נשאר בשבי הרוסי. מישהו נחשב נעדר. מיליוני אוקראינים ממשיכים לחיות מחוץ לעריהם ומחוץ למדינתם, מנסים לבנות חיים חדשים ולא לאבד קשר עם הישנים.
שבויים: החזרה נמשכת
כאן הסיפור של אוקראינה קרוב במיוחד לקורא הישראלי.
ישראל חיה כמעט שנתיים וחצי עם שמות בני הערובה. תמונותיהם היו ברחובות, בתחנות, בכיכרות ובחלונות הבתים. אוקראינה חיה עם שמות שבויים ונעדרים שלה כבר הרבה יותר זמן.
ההחלפות נמשכות. רק בקיץ 2026 חזרו הביתה 466 מגיני אוקראינה ו-12 אזרחים. ב-19 באוגוסט אוקראינה ורוסיה ביצעו עוד החלפה — 103 חיילים מכל צד.
אך מאחורי המספרים האלה נשארות אלפי משפחות שאין להן עדיין תשובה לשאלה: מתי הוא יחזור? מתי היא תחזור?
יש גם אזרחים אוקראינים המוחזקים באופן בלתי חוקי על ידי רוסיה או שנעלמו בשטחים הכבושים. לכן אחד מאיחולינו לשנת 5787 נשמע גם עבורם:
שיפגשו את שולחן החג הבא בביתם.
המשא ומתן התחיל שוב — השלום עדיין לא
בימים האחרונים הופיעה תקווה זהירה נוספת.
נציגים אמריקאים סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר ביקרו שוב במוסקבה ובקייב, מנסים להחזיר את המשא ומתן לסיום המלחמה למסלול מעשי. ולדימיר זלנסקי לאחר הפגישה דיבר על רעיונות שהוצעו על ידי הצד האמריקאי, שיכולים להיות בסיס לעבודה נוספת.
אך פריצת דרך עדיין אין.
מוסקבה וקייב עדיין חלוקות עקרונית בשאלת השטחים ותנאי סיום המלחמה. נדונים הסכמים אפשריים על אנרגיה, סחר תבואה, החלפות שבויים ומערכת הביטחון העתידית.
לכן יהיה לא נכון לפגוש את שנת 5787 בהבטחות לשלום מהיר.
אך אפשר לאחל דבר אחר: שהדיפלומטיה תתחיל סוף סוף להימדד לא בכמות הפגישות, אלא בכמות האנשים שהפסיקו למות.
ישראל ואוקראינה: לא אותן מלחמות, אבל רגשות מובנים זה לזה
אין צורך לטעון שמלחמות ישראל ואוקראינה זהות. הן שונות בהיסטוריה, באויבים, בגיאוגרפיה ובנסיבות.
אבל יש דברים שהיום לישראלי אין צורך להסביר לאוקראיני — ולהפך.
מה זו אזעקה באמצע הלילה.
מה זה אומר לבדוק אוטומטית איפה המקלט הקרוב.
למה הודעה ‘אני בסדר’ לפעמים חשובה יותר משיחה ארוכה.
מה מרגישים הורים של אדם שנמצא בחזית.
איך נראה מקום ריק ליד שולחן המשפחה.
כמה חזק אדם יכול לרצות לא נאומים מנצחים, אלא פשוט בוקר רגיל אחד, שבו הילדים הולכים לבית הספר ואיש לא בודק חדשות מיד לאחר ההתעוררות.
כנראה, כאן בין ישראל ואוקראינה היום קיימת קשר שלא ניתן למדוד בהצהרות רשמיות ופרוטוקולים דיפלומטיים.
ביחד לאור
מערכת НАновости — Новости Израиля | Nikk.Agency מודה לכל מי שנשאר איתנו.
אנו ממשיכים לכתוב על חיפה וקייב, תל אביב ואודסה, ירושלים ולבוב. על אנשים שעוזרים זה לזה, נלחמים, מרפאים, מצילים, חוזרים הביתה, מגדלים ילדים, מתווכחים, טועים ועדיין ממשיכים לחיות.
ראש השנה — חג לא של הבטחה שהכל פתאום יהיה טוב.
זו הזדמנות לאחל שוב שהשנה הבאה תהיה טובה יותר מהקודמת.
שבישראל לא יהיו בני ערובה חדשים.
שהחיילים יחזרו למשפחותיהם.
שאוקראינה תחזיר את שבוייה ואת אנשיה.
שהטילים והמל”טים יפסיקו לקבוע את לוח הזמנים של חיינו.
שהמילה ‘בית’ שוב תציין מקום שבו בטוח.
שנה טובה ומתוקה! שנה טובה, חברים!
שיהיה 5787 שנה של חיים, חזרה ושלום.
שבישראל ובאוקראינה יהיו יותר מפגשים מאשר פרידות. יותר לידות, חתונות וחגיגות משפחתיות מאשר הודעות על אובדן. יותר אור בחלונות — ופחות אור מפיצוצים בשמי הלילה.
שלום לישראל. שלום לאוקראינה. בריאות למשפחותינו. ושכל מי שמחכים לו בבית יחזור.
שנה טובה ומתוקה — שנה טובה ומתוקה 5787!
