ברשתות החברתיות מופצת מפה יוצאת דופן של קייב: על תמונת לוויין של אובולון מונחת כוכב זהב בעל שש קצוות. הקצה העליון שלה נמצא ליד תחנת המטרו “גיבורי דנייפר”, התחתון – בכיוון תחנת “אובולון”.
מחבר: אלכסנדר חמלניצקי, חדשות ישראל — Nikk.Agency
מתחת לתמונה מספרים, כאילו האדריכל היהודי מיכאל פייסחוביץ’ בודילובסקי הניח בסתר את מגן דוד בתכנון של מתחם מגורים סובייטי גדול.
אז האם יש כוכב דוד באובולון? דמיון גיאומטרי אכן קיים. אבל הרחובות אינם יוצרים כוכב שלם ומדויק בעל שש קצוות.
בתמונה הפופולרית, הסימן הזהוב מצויר על גבי תמונת לוויין. חלקים מסוימים שלו תואמים את כיווני הרחובות, אחרים חוצים חצרות, מבנים ושכונות מגורים. אם תסירו את הכיסוי הזהוב, לא יופיעו שני משולשים שלמים המורכבים מרחובות רציפים.
אז למה האזור כל כך דומה לדפוס גיאומטרי? ומה היה הקשר של בודילובסקי אליו?
למה רחובות אובולון יוצרים צורות יוצאות דופן
אובולון ממוקמת בצפון קייב, על הגדה הימנית של הדנייפר. לפני הבנייה ההמונית, כאן השתרעו מרעות מוצפות, חוצות אגמים ותעלות.
בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 הכינו את השטח למתחם מגורים חדש. לכאן נשאבו מיליוני מטרים מעוקבים של חול, העלו את מפלס הקרקע להגנה מפני הצפה, סללו כבישים ובנו מטרו. המחצבות שמהן נלקח החול הפכו בהדרגה לאגמים.
רשת רחובות מלבנית רגילה לא התאימה לשטח זה.
לכן האדריכלים השתמשו בצירי אלכסון קצרים, צמתים בצורת V ושכונות מגורים מרובות צלעות. מגובה הם מזכירים חלות דבש. חלק מהצמתים אכן דומים לחלקים של כוכב בעל שש קצוות.
וההסבר לתכנון כזה נשמר.
בחומר היסטורי על תכנון אובולון האדריכלים גריגורי סלוצקי ויורי פסקביץ’ מתארים את ה”קומפוזיציה האסימטרית החופשית” שבחרו. צמתים בצורת V אפשרו לקצר את הדרך להולכי רגל לתחנות המטרו.
בין מחברי התוכנית הכללית מצוין גם ליאוניד פילנקו.
המתכננים סיפרו בפירוט על התחבורה, מסלולי הולכי הרגל, התנאים הטבעיים ומיקום הבתים. עם זאת, על כוכב דוד בהסבר שלהם אין דבר.
מאיפה הופיעה האגדה על מגן דוד הסודי
ב-3 באוגוסט 2026, חוקר קייב קיריל סטפנץ סיפר על הסיפור הזה בחומר עבור המגזין “טי קייב”.
לדבריו, בקרב חוקרי ההיסטוריה של קייב קיימת אגדה הקושרת את הזוויות הבלתי רגילות של רחובות אובולון למוצא היהודי של האדריכל מיכאל בודילובסקי.
אבל סטפנץ עצמו מתייחס לגרסה זו בספקנות. הוא מסביר את הדפוס המורכב של הרחובות בתכונות השטח המוגבלות על ידי מחצבות הידרונמיה.
מי היה הראשון שהציע שבתכנון הוסתר כוכב דוד, אינו ידוע בוודאות. לא נמצא גם שרטוט פרויקט היסטורי שבו סמל זה היה מסומן כתוכנית של האדריכלים.
מגן דוד – בעברית “מגן דוד”, כוכב בעל שש קצוות על דגל המדינה של ישראל. זהו אחד הסמלים המרכזיים של הזהות היהודית.
לקורא הישראלי ההנחה על מגן דוד סודי בקייב הסובייטית נשמעת במיוחד מסקרנת. בברית המועצות, החיים הדתיים והלאומיים היהודיים היו תחת לחץ ממשלתי, והבעת זהות יהודית בפומבי לעיתים קרובות עוררה חשד מצד השלטונות.
עם זאת, מוצאו היהודי של האדריכל אינו אומר שהוא בכוונה השתמש בסמל לאומי בעבודתו.
מיכאל בודילובסקי: מי הוא ומה בנה באובולון
מיכאל פייסחוביץ’ בודילובסקי נולד בשנת 1928 ברדומישל, בשטח מחוז ז’יטומיר הנוכחי של אוקראינה.
הוא סיים את המכון להנדסה ובנייה בקייב. בין מוריו היה יוסף קרקיס – אדריכל אוקראיני ידוע ממוצא יהודי.
בשנת 1951 פוטר קרקיס במהלך הקמפיין הסובייטי נגד “קוסמופוליטיות”. מאחורי האשמה זו לעיתים קרובות הסתתרה רדיפת האינטליגנציה היהודית. בודילובסקי ארגן איסוף חתימות סטודנטים להגנת המורה. הפנייה קיבלה את השם “מכתב השלושה עשר”.
לאחר סיום המכון עבד בודילובסקי ב”קייבפרויקט”, שם השתתף ביצירת מספר מבנים יוצאי דופן.
באובולון הוא עסק במיקרו-רובע ניסיוני מס’ 2. בין עבודותיו – מגדלים גליליים שקיבלו את הכינוי העממי “תירס”, סופרמרקט מס’ 3 ובתי מגורים מדורגים ליד אגם ירדן.
מבנים אלה בלטו בין בתי הפאנלים הסובייטיים הרגילים. עבור חלקם יושמו פתרונות בנייה חדשניים.
עם זאת, בודילובסקי לא היה המחבר היחיד של התוכנית הכללית של אובולון, ולכן לייחס לו את כל דפוס הרחובות היסטורית אינו נכון.
בשנת 1978 היגר האדריכל יחד עם אשתו סבטלנה לארצות הברית. בשיקגו הוא עבד במשרד Murphy/Jahn Architects, הקשור לאדריכל הידוע הלמוט יאן.
בפברואר 2022 פרסמה היסטוריונית האדריכלות יבגניה גובקינה ראיון גדול עם בודילובסקי. הוא נזכר בפירוט בקייב, במוריו, בפקידים הסובייטיים ובעבודה על פרויקטים אדריכליים יוצאי דופן.
על מגן דוד הסודי בודילובסקי לא סיפר בראיון זה. אמנם, שאלה כזו לא נשאלה לו.
בשנת 2026, לפי תאריך הלידה שלו, מלאו לו 98 שנים. אין למערכת אישור מהימן על מצבו הנוכחי.
חדשות ישראל — Nikk.Agency
ההיסטוריה היהודית של בודילובסקי, המאושרת על ידי מסמכים
יש בביוגרפיה של האדריכל אפיזודה שיש לה קשר ישיר לזיכרון היהודי של קייב.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 השתתף בודילובסקי בעבודה על פרויקט תחרותי של אנדרטה לקורבנות באבי יאר יחד עם האדריכל אברהם מיילצקי והאמנים אדה ריבצ’וק וולדימיר מלניצ’נקו.
שמותיהם נשמרו מתחת לתמונה של הפרויקט במאמר של הסופר ויקטור נקרסוב “אנדרטאות חדשות”, שפורסם במגזין “אמנות דקורטיבית של ברית המועצות” בשנת 1966.
באבי יאר הוא ערוץ בקייב שבו ב-29-30 בספטמבר 1941 ירו הנאצים כמעט 34 אלף יהודים. מאוחר יותר נהרגו כאן גם נציגים של קבוצות אוכלוסייה אחרות. עבור ישראל, באבי יאר הוא אחד המקומות החשובים ביותר לזיכרון השואה באוקראינה.
השלטונות הסובייטיים נמנעו במשך עשרות שנים מהכרה נפרדת בטרגדיה היהודית של באבי יאר.
על הפעולות הציבוריות הראשונות לזיכרון סיפרו חדשות ישראל בפרסום “אסיפה מבישה של לאומנים יהודים ואוקראינים”: בשנת 1966 התקיים המפגש הראשון בבאבי יאר.
קיימת גם קשר אחר בין האדריכלות האוקראינית לישראל. יליד אומן יהודה מגידוביץ’ הפך לאדריכל הראשי הראשון של תל אביב. על גורלו ניתן לקרוא בחומר שלנו “יהודים מאוקראינה: מאומן לעיר הלבנה”.
אז האם כוכב דוד מוסתר באובולון?
אם תסירו את הקונטור הזהוב מהתמונה הפופולרית, יישאר מתחם מגורים עם שכונות מרובות צלעות ורחובות אלכסוניים. הקווים הנפרדים שלהם מאפשרים לדמיין כוכב בעל שש קצוות, אך אינם מתגבשים להקסגרמה שלמה.
ניתן לבדוק זאת ישירות על מפת לוויין: לעקוב אחר צידי המשולשים המצוירים ולראות היכן הם הולכים לאורך הרחובות האמיתיים והיכן הם חוצים את הבנייה.
האדריכלים אכן יצרו בכוונה גיאומטריה יוצאת דופן באובולון. אבל ההסבר שנשמר מקשר אותה לתחבורה, למרחקים למטרו ולתנאים הטבעיים.
לכן אין בסיס לטעון שבודילובסקי הכניס בסתר את מגן דוד לתוכנית הכללית של האזור. ייתכן שיום אחד יימצאו עדויות ארכיוניות לא ידועות. בינתיים לפנינו אגדה עירונית שצמחה מתוך מאפייני התכנון האמיתיים.
ובכל זאת, ההיסטוריה היהודית של האזור הזה אינה מומצאת. בודילובסקי השאיר באובולון מבנים משלו, ובמסמכים משנת 1966 שמו מופיע לצד פרויקט האנדרטה של באבי יאר.
ניתן לקבוע זאת ללא קווים זהובים על מפת לוויין.