הגשר ששרד את המלחמה: מהגרים אוקראינים ומגזר הטכנולוגיה של ישראל

מאת מערכת NAnews: הקשרים בין ישראל לאוקראינה אינם נבנים רק באמצעות דיפלומטיה, סיוע או שיתוף פעולה ביטחוני. מאז 2022 אלפי אנשים נשאו עמם בין שתי המדינות ניסיון מקצועי, קשרים עסקיים וידע טכנולוגי. בטור האורח הזה עבור NAnews, מארק גינסברג בוחן כיצד מהגרים אוקראינים הפכו לחלק מהאקוסיסטם הטכנולוגי של ישראל — והאם הגשר האנושי הזה יוכל לשרוד את המלחמות שיצרו אותו.

מאת מארק גינסברג
מארק גינסברג הוא מומחה ישראלי לשיווק דיגיטלי ופרשן בנושאי טכנולוגיה ובינה מלאכותית, עם יותר משני עשורים של היכרות ישירה עם כלכלת החדשנות של המדינה. הוא במקור מדרום פלורידה וכיום מתגורר באפרת. גינסברג מנתח את התפתחות האקוסיסטם הטכנולוגי של ישראל ואת ההשפעות הרחבות יותר של הבינה המלאכותית על עסקים, מדיניות וחברה.

שתי מלחמות, אולם נחיתות אחד

כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה בפברואר 2022, ישראל קלטה עשרות אלפי מהגרים מאוקראינה לצד גל גדול אף יותר מרוסיה. באותה שנה הגיעה העלייה לשיא של 23 שנה, עם יותר מ-70,000 עולים חדשים, ובהם מהנדסים, מפתחים ומייסדי חברות רבים, שבפועל ארזו את הקריירות שלהם בתוך מזוודות. קהילת הישראלים בעלי השורשים האוקראיניים, שעליה NAnews כותבת כבר שנים, התרחבה לפתע באלפי אנשי טכנולוגיה שיכולים להקים חברות בשתי שפות ולהתנהל בשתי תרבויות עסקיות ללא מתורגמן. הם הגיעו אל מגזר ההייטק הישראלי בדיוק כאשר הוא עצמו נכנס לתקופה של התכווצות, ולאחר מכן — למלחמה.

המפגש הזה בין הנסיבות יצר דבר שאף אחת מהמדינות לא תכננה — גשר מתפקד בין שתי כלכלות הנמצאות תחת אש.

הגשר הזה אמיתי, והתנועה עליו מתנהלת בשני הכיוונים.

מהנדסים שמבינים את שני שדות הקרב

בעשור האחרון מכר מגזר הטכנולוגיה הישראלי לעולם מערכות הגנה שנבנו כמענה לאיומים של ישראל עצמה, והשנתיים האחרונות הראו עד כמה הניסיון הזה ניתן ליישום גם במקומות אחרים.

מהנדסים אוקראינים שהצטרפו לחברות ישראליות הביאו עמם הבנה של מציאות מלחמת הרחפנים והלוחמה האלקטרונית, הנבחנת מדי יום בחזית האוקראינית. חברות ישראליות, שהרגולציה מגבילה את יכולתן למכור מוצרי ביטחון ישירות לקייב, הצליחו בכל זאת לבנות ערוצי קשר עם סצנת ה-defense-tech האוקראינית, וה-Jerusalem Post דיווח כי ירושלים עוברת כעת מהתמקדות בסיוע הומניטרי לעבר שיתוף פעולה עתידי בתחום הטכנולוגיות הביטחוניות בין שתי המדינות. שר החוץ אנדריי סיביהא אישר ביולי 2025 כי קייב וירושלים מתכוונות להשיק פרויקטים משותפים בתחומי הביטחון והטכנולוגיה. האנשים המתאימים ביותר לעבוד על פרויקטים כאלה הם מהגרים שמבינים את שני ההקשרים בו-זמנית.

מגזר טכנולוגיות ביטחוניות שהפך למגן עבור אחרים מתחזק כאשר הוא קולט מהנדסים שבמשך שנים חשבו על איומים בצד השני של היבשת. שום דבר מזה לא היה חלק מהתוכנית כאשר המשפחות הללו עלו על מטוסים בוורשה ובבוקרשט. אבל זו התוצאה.

מה הגשר הזה נושא כיום

התנועה עליו רחבה הרבה יותר מהתחום הביטחוני. צוותים אוקראיניים-ישראליים פועלים בתחום הסייבר, הטכנולוגיה החקלאית והמערכות הרפואיות — תחומים שבהם חברות ישראליות כבר בנו לעצמן מוניטין עולמי ושבהם בוגרי תחומי STEM מאוקראינה נחשבים חזקים באופן מסורתי. החדשנות היוצאת מישראל הפכה לאחד מענפי היצוא האסטרטגיים המרכזיים של המדינה, ומהנדסי התפוצה שנמצאים כעת בתוך המערכת הזאת מעניקים לחשיבה האוקראינית על פיתוח מוצרים מקום סביב השולחן. חברות אמריקאיות שמו לב לכך.

מתכנני ביטחון אמריקאים מדברים בגלוי על הצורך להשתלב עם החדשנות של בעלות הברית, ורשימת בעלות הברית שמייצרות טכנולוגיות שנבחנו בתנאי לחימה אמיתיים כוללת כיום גם את ישראל וגם את אוקראינה.

שתי המלחמות מתקרבות לסיומן בקצב שונה, וכעת הגשר הזה עומד בפני המבחן האמיתי שלו. חלק מהמהגרים יחזרו כדי לשקם את התעשייה האוקראינית, וישראל צריכה לאחל להם הצלחה, משום שהגרסה החזקה ביותר של היחסים האלה היא שני מגזרי טכנולוגיה בריאים עם קשרים אישיים צפופים ביניהם. אחרים יישארו, יקימו חברות בהרצליה ובחיפה וישמרו את המסדרון הזה פתוח מבפנים.

אבל התרחיש שמעניין במיוחד הוא תרחיש הביניים — מייסד חברה שנע בין קייב לתל אביב ועובד עם משקיעים בשתי המדינות. בעוד עשר שנים, ייתכן שמקורם של כמה מהקשרים הטכנולוגיים החשובים ביותר באזור לא יהיה באמנה כלשהי. הסיפור שלהם יתחיל באולם הנחיתות של 2022 — עם אלפי המהנדסים שיצאו ממנו אל שני עתידים בו-זמנית.

מאת מערכת NAnews: הטיעון של גינסברג מצביע על מערכת יחסים שעדיין נמצאת בתהליך התהוות. הקשר הטכנולוגי בין ישראל לאוקראינה עדיין אינו מערכת מאורגנת אחת, והיקפו לטווח הארוך נותר לא ברור. אבל האנשים שעברו בין שתי המדינות מאז 2022 כבר יצרו רשתות מקצועיות שלא התקיימו באותה צורה לפני המלחמה.

מבחינת NAnews, זה בדיוק הדבר שכדאי להמשיך לעקוב אחריו: האם הקשרים האישיים והמקצועיים האלה יהפכו לחברות יציבות, לפרויקטים משותפים, לערוצי השקעה ולשותפויות מחקר. אם זה יקרה, אחת התוצאות העמידות ביותר של גל ההגירה של 2022 עשויה להיות דבר שאף ממשלה לא תכננה מלכתחילה — גשר טכנולוגי מתפקד בין ישראל לאוקראינה.