ב-20 באוקטובר 2026, המהדורה האוקראינית Fixygen דיווחה: חלקם של האוקראינים המביעים יחס חיובי לישראל ירד ל-35.6%. המספר אינו נעים, אך יש לו הקשר חשוב. בעשר מדינות אירופאיות שנחקרו בשנת 2026 על ידי Pew Research Center, חלקם של ההערכות החיוביות לישראל נע בין 15% ל-32%. זה לא דירוג כללי – שיטות הסקרים שונות, – אך ההשוואה עוזרת להבין שהחברה האוקראינית לא הפכה בעיקר לעוינת לישראל.
מחבר: אלכסנדר חמלניצקי
ההערכות החיוביות עדיין רבות מהשליליות
הסיבה הייתה הגל השלישי של המחקר Active Group ו-Experts Club, שנערך באוגוסט ולא באוקטובר 2026. Active Group היא חברת מחקר אוקראינית, Experts Club הוא מרכז מידע וניתוח.
מבין 800 נשאלים מבוגרים, 10.4% ענו “חיובי לחלוטין”, 25.2% – “די חיובי”. עמדה ניטרלית נבחרה על ידי 39.7%, די שלילית – 14.7%, שלילית לחלוטין – 7.2%. עוד 2.7% לא החליטו.
סך הכל: 35.6% הערכות חיוביות מול 21.9% שליליות. ההבדל הוא 13.7 נקודות אחוז. 75.3% מהנשאלים מתייחסים לישראל בחיוב או בניטרליות. אי אפשר לרשום ניטרליות כתמיכה, אך גם לא נכון לראות באנשים אלה מתנגדים לישראל.
קיימת מגמה של ירידה באהדה. באוגוסט 2025, 44.7% מהאוקראינים התייחסו לישראל בחיוב, 13.7% בשלילה; במרץ 2026 – 38.7% ו-19.8%; באוגוסט 2026 – 35.6% ו-21.9%.
במהלך השנה, חלקם של ההערכות החיוביות ירד ב-9.1 נקודות, השליליות – עלה ב-8.2. החלק הניטרלי כמעט ולא השתנה: 40% באוגוסט 2025 ו-39.7% שנה לאחר מכן.
בחומר הקודם של נאנובסטי נבחן בפירוט הגל הראשון; בפרסום ממאי 2025 – מדידה מוקדמת יותר עם 42.1% הערכות חיוביות.
המחקר נערך באינטרנט, דרך פאנל SunFlowerSociology. המארגנים מצהירים על ייצוגיות לפי מין, גיל ואזור ומקסימום טעות תיאורטית של ±3.5 נקודות. לכן, שינוי של 3.1 נקודות בין מרץ לאוגוסט לא צריך להיחשב כהוכחה מוחלטת לשינוי חד. השינוי השנתי בולט יותר.
עשר מדינות אירופאיות: הערכות חיוביות אפילו פחות
המרכז האמריקאי Pew Research Center סקר 44,657 אנשים ב-36 מדינות מ-8 בפברואר עד 13 במאי 2026. אוקראינה לא נכללה במחקר.
בהונגריה, 32% מהנשאלים מתייחסים לישראל בחיוב, ביוון – 30%, בבריטניה – 25%, בצרפת – 24%, בגרמניה – 23%, באיטליה – 21%, בהולנד – 20%, בשוודיה – 19%, בספרד – 17%, בפולין – 15%.
הערכות שליליות – מ-54% בהונגריה עד 78% בספרד ובשוודיה. בגרמניה הן 73%, בבריטניה – 69%, בצרפת – 68%.
Pew גם מציין החמרה בשנה: חלקם של ההערכות החיוביות באיטליה ירד מ-29% ל-21%, בגרמניה – מ-31% ל-23%, בבריטניה – מ-30% ל-25%.
35.6% האוקראינים גבוהים פורמלית מהמדדים החיוביים של כל עשר המדינות הללו. אבל אי אפשר להשוות אותם כתוצאות של סקר אחד: בשאלון האוקראיני הייתה תשובה ניטרלית עצמאית, ו-Pew הציע ארבע דרגות של יחס חיובי או שלילי ואפשרות לא לענות. המועדים והשיטות שונים.
לכן זהו הקשר בינלאומי ולא הוכחה למקום הראשון של אוקראינה בדירוג האירופאי. חשוב יותר דבר אחר: גם על רקע ירידת האהדה, התמונה האוקראינית לא נראית כמקרה יוצא דופן של רגשות אנטי-ישראליים.
מה אומרים מחקרים אוקראיניים אחרים
המרכז הסוציולוגי רזומקובה תיעד 75% הערכות חיוביות לישראל בפברואר-מרץ 2023. בספטמבר 2024 – 58%, ובאפריל-מאי 2025 – 63.6%.
זהו סדר סוציולוגי אחר; אי אפשר לחבר אותו מכנית עם הנתונים של Active Group.
נאנובסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר שמו לב: היחס לישראל כמדינה ובחירת צד במלחמה מסוימת – שאלות שונות.
בדצמבר 2023, לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר, 69% מהנשאלים על ידי המכון הבינלאומי לסוציולוגיה של קייב (KMIS) הביעו אהדה לישראל בסכסוך הישראלי-פלסטיני. בקיץ 2025 בסכסוך של ישראל עם איראן, 42% הביעו אהדה לישראל, 3% לאיראן, 42% לא תמכו באף צד. אז נאנובסטי כתבו בפירוט על הסקר הזה.
ובאפריל 2026 KMIS שאל כבר על היחס לפעולות המשותפות של ארה”ב וישראל נגד איראן: 22% בחרו בצד של ארה”ב וישראל, 7% – של איראן, 65% לא תמכו באף אחד.
המנהל הכללי של KMIS אנטון גרושצקי ציין במיוחד: היחס לפעולה המשותפת עשוי לשקף גם את היחס למדיניות האמריקאית, ולא רק לישראל. אחוזים אלה אינם מודדים אהדה לישראלים כעם.
הזוויות הישראליות והאוקראיניות
בישראל ניתן לפרש בטעות את המספרים הללו כעדות להחמרת היחס של האוקראינים ליהודים. אך היחס למדינה, לממשלתה ולקהילה היהודית – מדדים שונים.
KMIS ציין בנפרד את היחס החיובי של החברה האוקראינית ליהודים באוקראינה. במחקרו על המרחק החברתי בספטמבר 2025, היהודים החיים באוקראינה נמצאו מיד אחרי האוקראינים עצמם.
גם הגיאוגרפיה של המחקר של Active Group באוגוסט היא משמעותית. מבין חמש המדינות שנבחנו במזרח התיכון ובאזור השכן, ישראל הייתה במקום השני מבחינת חלקם של ההערכות החיוביות אחרי טורקיה.
לטורקיה התייחסו בחיוב 52.3% מהנשאלים, לערב הסעודית – 29%, לירדן – 20.5%, ללבנון – 12.9%. חלקם של ההערכות השליליות היו בהתאמה 7.4%, 9%, 7.2% ו-22.1%. את ערב הסעודית וירדן רוב הנשאלים העריכו כניטרליות.
ישראל מעוררת אצל האוקראינים תגובות יותר מוגדרות. אפשר לדון בסיבות, אך הסקר עצמו לא קבע אותן.
ההיסטוריה היהודית של קייב, אודסה, לבוב וצ’רנוביץ קשורה להיסטוריה של ישראל המודרנית; למשפחות רבות יש קרובים בשתי המדינות. שיתוף הפעולה אינו מוגבל להיסטוריה.
תוכנית הסיוע הבינלאומית הישראלית מש”ב, הפועלת במשרד החוץ של ישראל, מדווחת כי בית החולים השדה “כוכב מאיר” במוסטיסקה שבמחוז לבוב, ליד הגבול הפולני, קיבל כ-7,000 מטופלים. ישראל סיפקה טיפול לשבעה ילדים עם מחלות אונקולוגיות, שיקום ל-14 חיילים אוקראינים פצועים, העבירה שישה רכבי אמבולנס משוריינים, ארגנה הכשרה לאלפי מומחים.
באוגוסט 2026 משרד החוץ של אוקראינה הודה בנפרד לישראל על הסיוע ההומניטרי והאנרגטי.
לפי נתוני Experts Club, הסחר בשנת 2025 עלה על 353 מיליון דולר (כ-1.09 מיליארד שקל לפי שער החליפין של 21 באוקטובר 2026). היצוא האוקראיני עמד על 132.4 מיליון דולר (כ-409 מיליון שקל), היבוא מישראל – יותר מ-221 מיליון דולר (יותר מ-682 מיליון שקל), הגירעון המסחרי של אוקראינה – כ-88.6 מיליון דולר (274 מיליון שקל).
גם את ההקשר האוקראיני אי אפשר להתעלם. באוקראינה נמשכת המלחמה, טילים רוסיים ומל”טים מאיימים על אזרחים מדי יום, ואיראן משתפת פעולה עם רוסיה בתחום הנשק המל”טי. הציפיות של אוקראינה משותפים זרים גבוהות.
ישנם גם ויכוחים דיפלומטיים פומביים: באפריל 2026 משרד החוץ של אוקראינה הביע מחאה על דגנים שאוקראינה טוענת כי רוסיה הוציאה מהשטחים הכבושים; הצד הישראלי ערער על הטענות שהוצגו.
אך הסקר לא קבע אילו אירועים בדיוק שינו את היחס של הנשאלים.
מה נשאר מאחורי המספרים
חלקם של האוקראינים המביעים יחס חיובי לישראל ירד – יש להכיר בכך. אך הוא עדיין עולה על חלקם של ההערכות השליליות, והנתונים האירופאיים מראים שהחמרת התדמית של ישראל היא בעיה בינלאומית, לא ייחוד של אוקראינה.
מייסד Experts Club מקסים אוראקין מציע לשגרירויות לספר באופן קבוע על תוצאות שיתוף הפעולה. במקרה של ישראל, כבר יש חומר לשיחה כזו: עבודת הרופאים, שיקום הפצועים, הכשרת מומחים אוקראינים ותמיכה במערכת האנרגיה.
זהו מענה יותר ענייני לשינוי בדעת הקהל מאשר ויכוח על אחוזים.