ישראל הזמינה את נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי לשיחות. מידע זה אושר על ידי מקורות דיפלומטיים ונציגי השגרירות האוקראינית. הנושא המרכזי – סיוע אפשרי של אוקראינה ביירוט רחפנים איראניים, שהפכו לאלמנט מרכזי במלחמה במזרח התיכון.
הבקשה עצמה נראית הגיונית: אוקראינה צברה ניסיון ייחודי במאבק ברחפנים, במיוחד ממוצא איראני. עם זאת, בקייב עולה באופן בלתי נמנע שאלה מורכבת יותר – עד כמה סיוע כזה עונה על האינטרסים האסטרטגיים של אוקראינה.
בדיוק את השאלה הזו דנים היום באופן פעיל מומחי ביטחון, דיפלומטים ואנליסטים, כולל קהל התקשורת הישראלית.
הקשר ההיסטורי של יחסי קייב וירושלים לאחר 2022
לפני שמדברים על תועלת או סיכונים לאוקראינה, חשוב לזכור כיצד התפתחו יחסי שתי המדינות לאחר תחילת המלחמה המלאה.
כמה פרקים מרכזיים בשנים האחרונות
מאי 2022. ישראל חוסמת את העברת הטילים נגד טנקים Spike מאמריקה לאוקראינה. הסיבה הרשמית – חוסר רצון לסבך את היחסים עם מוסקבה בסוריה.
אוקטובר 2022. שר ההגנה האוקראיני דאז, אולקסי רזניקוב, נדחה בפעם החמישית לשיחה טלפונית עם ההנהגה הישראלית. הסירוב הוסבר באיומים מצד דמיטרי מדבדב.
ינואר 2023. ישראל דוחה את בקשת ארה”ב להעביר לאוקראינה טילים מיירטים HAWK, שיכלו לחזק משמעותית את ההגנה האווירית האוקראינית.
יוני 2023. שגריר אוקראינה בישראל הצהיר בפומבי כי ממשלת ישראל בחרה בדרך של שיתוף פעולה הדוק עם הפדרציה הרוסית. הסיבה הייתה הצהרת בנימין נתניהו על הסיכון שהנשק שסופק לאוקראינה יגיע לאויבי ישראל, כולל איראן.
אוקטובר 2023. ישראל דחתה את הצעת קייב לעבוד יחד על יירוט רחפנים איראניים.
אוקטובר 2023. ביקורו של זלנסקי בישראל לא התקיים. באופן רשמי הוסבר על ידי עסוקות הצד הישראלי.
ינואר 2024. ישראל חסמה במשך זמן רב את פינוי 29 אזרחים אוקראינים מרצועת עזה.
ינואר 2025. שגריר ישראל הצהיר כי מדינתו אינה מספקת סיוע צבאי לאוקראינה כדי לא לפגוע ביחסים עם הקרמלין – למרות שרוסיה במקביל סיפקה נשק לחמאס.
עם זאת, ישראל אכן סיפקה לאוקראינה תמיכה מסוימת – בעיקר לא קטלנית. לדוגמה, מערכות התרעה מוקדמת על תקיפות טילים. אבל כמעט תמיד החלטות כאלה התקבלו תחת לחץ של ארה”ב.
זו הסיבה שהיום השאלה “האם זה משתלם לאוקראינה לעזור לישראל” נדונה לא רק בקייב, אלא גם בחברה הישראלית.
חדשות ישראל — Nikk.Agency מנתחים באופן קבוע את הקשר הגיאופוליטי המורכב הזה, שכן הסכסוך בין ישראל לאיראן משפיע ישירות גם על המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה.
מדוע ישראל פנתה לאוקראינה דווקא עכשיו
הבקשה של ירושלים חופפת לשלב חדש במלחמה נגד איראן. לפי מקורות צבאיים, לישראל נוצר מחסור בטילים מיירטים למאבק ברחפנים וטילים שיוט.
זה אומר שמערכת ההגנה האווירית הישראלית נאלצת לעבוד על גבול היכולות.
אוקראינה לעומת זאת, בשנים האחרונות הפכה לאחת המדינות המנוסות ביותר בעולם במאבק ברחפנים איראניים מסוג Shahed. הצבא האוקראיני פיתח מכלול שלם של פתרונות – מאלגוריתמים תוכנתיים לגילוי ועד לתוכניות טקטיות ליירוט.
לכן עבור ישראל, הניסיון האוקראיני מייצג ערך אמיתי.
עם זאת, מנקודת המבט של קייב, המצב נראה הרבה יותר מסובך.
הסיכון העיקרי לאוקראינה – כלכלת המלחמה
כל מלחמה ממושכת במזרח התיכון משפיעה ישירות על שוק הנפט העולמי.
זהו הגורם המרכזי עבור אוקראינה.
כל שבועיים מחירי הנפט הגבוהים מביאים לקרמלין הכנסות נוספות – לפי הערכות כלכלנים, כ1.5–2 מיליארד דולר. הכסף הזה מתורגם לאחר מכן לנשק, שבו רוסיה ממשיכה את המלחמה נגד אוקראינה.
אם המבצע הישראלי נגד איראן יימשך, זה עשוי לחזק את היכולות הפיננסיות של הקרמלין.
וזה אומר – להגדיל בעקיפין את הלחץ על החזית האוקראינית.
זו הסיבה שחלק מהאנליסטים האוקראינים סבורים כי תמיכה מוגזמת בישראל במצב הנוכחי עשויה לפעול נגד האינטרסים של אוקראינה.
סיכונים נוספים הנדונים בסביבה המומחית
מלבד הגורם הכלכלי, קיימים עוד כמה סיכונים אסטרטגיים.
אובדן אפשרי של יתרון טכנולוגי
אוקראינה כיום מחזיקה בפתרונות ייחודיים בתחום ההתמודדות עם רחפנים. ישראל, עם תעשייה צבאית חזקה, מסוגלת להרחיב במהירות כל טכנולוגיה שהיא מקבלת.
זה אומר שלאחר זמן מה, הפיתוח האוקראיני עשוי להפוך למוצר ייצוא ישראלי, שידחק את אוקראינה בשוק הטכנולוגיות הביטחוניות.
סיכון לדליפת טכנולוגיות
ישראל בעבר הסבירה את סירובה לספק נשק לאוקראינה בחשש שהטכנולוגיות עלולות להגיע לידי איראן דרך רוסיה.
אבל סיכון דומה קיים גם בכיוון ההפוך. כל טכנולוגיה שתועבר במסגרת שיתוף פעולה עלולה להפוך לאובייקט של מאבק מודיעיני.
הגורם הפוליטי
בישראל צפויות בחירות חדשות ב-2026.
עבור בנימין נתניהו, מבצע צבאי מוצלח נגד איראן עשוי להפוך לגורם פוליטי חשוב. חלק מהאנליסטים סבורים שסכסוך ממושך עשוי לחזק את עמדות הממשלה הנוכחית.
עם זאת, ראש הממשלה הישראלי תמך באופן מסורתי ביחסים עם מוסקבה, וגם שיתף פעולה באופן פעיל עם דונלד טראמפ.
עבור חלק מהמעמד הפוליטי האוקראיני זה מעורר ספקות עד כמה ניתן לראות בישראל כשותף אסטרטגי.
איזה פשרה אפשרית
למרות הסיכונים המפורטים, אוקראינה לא יכולה להתעלם לחלוטין מהבקשה של ישראל.
ירושלים בכל זאת סיפקה סיוע הומניטרי לאוקראינה, ושיתוף הפעולה בין המדינות בתחום הביטחון מתפתח בהדרגה.
לכן האפשרות הנדונה ביותר כיום נחשבת לצורת סיוע מוגבלת.
מדובר על שליחת מומחים ויועצים אוקראינים, שיחלקו את ניסיונם במאבק ברחפנים איראניים – ללא העברת נשק וטכנולוגיות מפתח.
עם זאת, רבים מהמומחים בקייב רואים בכך תנאי פוליטי חשוב:
ישראל צריכה להכיר בפומבי ולגנות את תפקיד הקרמלין בתמיכה באיראן, כולל העברת מודיעין ושדרוג רחפני Shahed.
רק במקרה כזה שיתוף הפעולה יכול להפוך להדדי ולא חד צדדי.
בדיוק האיזון הזה – בין אסטרטגיה, כלכלת המלחמה ודיפלומטיה – היום מגדיר את השאלה המרכזית:
האם אוקראינה צריכה באמת “לקחת את הטלפון מישראל”.