מאיראן “איימו” על אוקראינה בטילים בליסטיים לאחר התקיפה על הלוגיסטיקה הצבאית הרוסית-איראנית

ערוץ הטלגרם הגדול בשפה האנגלית Middle East Spectator (400 אלף מנויים), התומך בעקביות באיראן ובכוחות הקשורים לטהראן, פרסם איום על תקיפת טילים על אוקראינה. הסיבה לכך הייתה הצהרתו של ולדימיר זלנסקי על סדרת פעולות אוקראיניות ארוכות טווח חדשות, כולל פגיעה בספינה צבאית רוסית ובספינות ששימשו להובלת מטענים צבאיים הקשורים לאיראן.

הפרסום הופיע בצהריים ב-25 ביולי 2026, זמן קצר לאחר הודעת נשיא אוקראינה. הערוץ פרסם מפה של טווח הטילים האיראניים וטען כי כל שטח אוקראינה נמצא כביכול בטווח הפגיעה של הטיל הבליסטי האיראני Khorramshahr-4.

עם זאת, חשוב להפריד בין העובדות: לא מדובר בהצהרה רשמית של ממשלת איראן, משרד ההגנה של המדינה או משמרות המהפכה האסלאמית. האיום הופץ על ידי מקור מידע פרו-איראני לא רשמי אך משפיע, עם קהל של כ-400 אלף מנויים.

מה הצהיר ולדימיר זלנסקי

ב-25 ביולי ולדימיר זלנסקי הודיע כי אוקראינה ממשיכה ליישם את מה שנקרא סנקציות ארוכות טווח בתגובה למתקפות הרוסיות על ערים ותשתיות אוקראיניות.

לדבריו, בלילה שבין 24 ל-25 ביולי, כוחות ההגנה של אוקראינה פגעו במטרות בכמה אזורים מרוחקים ברוסיה.

בין האובייקטים שנקראו:

• מפעל בקירוב, המספק רכיבים לנשק המשמש את רוסיה נגד אוקראינה;
• מתקן זיקוק נפט בטיומן;
• מתקן לוגיסטי ביקטרינבורג;
• מחסן דלק ושמנים ברוסטוב על הדון;
• ספינה צבאית רוסית בים הכספי;
• ספינות שהיו מעורבות בהובלת מטענים צבאיים בשיתוף עם איראן.

זלנסקי ציין במיוחד כי המפעל בקירוב נמצא כ-1200 קילומטרים מגבול אוקראינה. הוא כינה את תוצאות הפעולות בים הכספי “חזקות מאוד”.

כמה פרסומים ישראליים ובינלאומיים דיווחו כי אוקראינה הצהירה על פגיעה בספינה צבאית רוסית ובספינות מטען הקשורות להובלות צבאיות איראניות.

עם זאת, בעת הפרסום לא נקראו באופן רשמי הספינה הצבאית הספציפית, מספר הספינות שהותקפו, אופי הנזקים והמיקום המדויק של הפעולה.

כיצד עיוות הערוץ הפרו-איראני את ניסוחו של זלנסקי

Middle East Spectator תחילה חזר על ההצהרה האוקראינית בצורה יותר קטגורית ממה שנשמעה במקור. הערוץ דיווח כאילו הכוחות האוקראיניים פגעו בספינת מטען צבאית רוסית שהייתה בדרכה לאיראן.

זלנסקי לא דיבר על ספינה ספציפית שהייתה בדרכה לנמל איראני בזמן ההתקפה, אלא על ספינות ששימשו להובלות צבאיות הקשורות לאיראן.

ההבדל הזה חשוב. הניסוח של המקור הפרו-איראני הפך את הפגיעה בשרשרת הלוגיסטית של רוסיה ואיראן לכאילו התקפה אוקראינית ישירה על מטען שהיה בדרכו ישירות לאיראן.

מיד לאחר מכן פרסם Middle East Spectator מפה עם אזורי טווח קונצנטריים של טילים איראניים וכתב:

“תזכורת קטנה למר זלנסקי: כל אוקראינה נמצאת בטווח הפגיעה של טילים בליסטיים איראניים, כולל Khorramshahr-4 הכבד במיוחד. למרות שזה היה בזבוז של טילים טובים.”

בזמן הצילומים שסופקו, הפוסט הראשון פורסם בסביבות 15:52, והפרסום עם האיום – ב-15:54. מאוחר יותר הפוסט השני נערך.

כך הופיע האיום כמעט מיד לאחר הפצת הצהרת נשיא אוקראינה.

מדוע ניתן לראות בכך איום

בפרסום לא היה מסר ישיר על החלטה שהתקבלה לתקוף את אוקראינה. הערוץ גם לא טען שקיבל מידע מתאים מהצבא האיראני.

עם זאת, השילוב של מפת טווח הטילים, אזכור הטיל הבליסטי הספציפי והפנייה לזלנסקי לאחר המכה האוקראינית יש לו משמעות מאיימת ברורה.

המשפט על כך שהשימוש בטילים יהיה “בזבוז” אינו מבטל את האיום, אלא רק מציג אותו בצורה מזלזלת. למעשה, מחברי הפרסום הזכירו לאוקראינה את האפשרות של תקיפת טילים מצד איראן והציגו את השטח האוקראיני כמטרה פוטנציאלית.

הכי נכון לקרוא למה שקרה איום מצד מקור מדיה פרו-איראני, אך לא איום רשמי של איראן.

מדוע הים הכספי חשוב לרוסיה ולאיראן

הים הכספי הפך לאחד מהמסדרונות התחבורה החשובים ביותר בין רוסיה לאיראן לאחר תחילת התוקפנות הרוסית המלאה נגד אוקראינה.

באמצעות נמלים איראניים ורוסיים בים הכספי ניתן להוביל:

• תחמושת;
• פגזי ארטילריה;
• רכיבים למל”טים תקיפה;
• ציוד תעשייתי;
• סחורות דו-שימושיות;
• מטענים אחרים הנדרשים לתעשייה הצבאית הרוסית.

מסלול כזה חשוב במיוחד מכיוון שהים הכספי אינו מחובר לנתיבי ים בינלאומיים הנשלטים על ידי מדינות נאט”ו. ספינות יכולות לנוע בין נמלים איראניים לנמלים רוסיים בדאגסטן ובמחוז אסטרחן, מבלי לעבור דרך הבוספורוס או מצרים.

התקפות על ספינות ותשתיות נמל בים הכספי מרחיבות את הגיאוגרפיה של הפעולות האוקראיניות ומראות כי קייב מנסה להשפיע לא רק על מפעלים רוסיים, אלא גם על ערוצי אספקה חיצוניים של הצבא הרוסי.

אוקראינה כבר תקפה ספינות בים הכספי

הצהרתו הנוכחית של זלנסקי לא הייתה ההודעה הראשונה על פעולות אוקראיניות נגד הובלות רוסיות-איראניות.

בעבר הצהירה אוקראינה על פגיעה בים הכספי בספינות “המלחין רחמנינוב” ו”אסקאר-סארידג’ה”. לפי הגרסה האוקראינית, הן שימשו להובלת מטענים צבאיים בין איראן לרוסיה.

הפעולה בוצעה בהשתתפות כוחות המבצעים המיוחדים של אוקראינה ותנועת ההתנגדות. נציגי התנועה העבירו מידע על מסלולי הספינות ואופי המטענים המובלים.

עם זאת, אין מספיק בסיסים לטעון כי בהצהרת זלנסקי מ-25 ביולי מדובר היה דווקא על הספינות הללו. ייתכן שהנשיא דיווח על פעולה חדשה ומטרות אחרות.

מה ידוע על הטיל Khorramshahr-4

Khorramshahr-4, המכונה גם Kheibar, הוא טיל בליסטי איראני לטווח בינוני. הוא הוצג על ידי איראן במאי 2023.

לפי המאפיינים שהצהירה איראן:

הרשויות האיראניות טענו כי הטיל קיבל זמן הכנה מקוצר לשיגור ויכול לשאת אחד מראשי הקרב הכבדים ביותר מבין הטילים האיראניים מסוג זה.

השם Khorramshahr קשור לעיר איראנית שנהרסה במהלך מלחמת איראן-עיראק. השם הנוסף Kheibar יש לו משמעות דתית-היסטורית ותעמולתית ומשמש באופן קבוע על ידי איראן בשמות נשק.

האם הטיל באמת יכול להגיע לאוקראינה

הטענה של Middle East Spectator כי “כל אוקראינה” נמצאת בטווח הפגיעה של Khorramshahr-4 אינה יכולה להתקבל ללא הסתייגויות נוספות.

הטווח המוצהר של הטיל הוא כ-2000 קילומטרים. זה תיאורטית מספיק כדי להגיע מדרום, מרכז וכנראה חלקים אחרים של אוקראינה אם משוגר מאזורי מערב או צפון-מערב איראן.

עם זאת, הטווח האמיתי תלוי בכמה גורמים:

• אזור השיגור הספציפי;
• משקל ראש הקרב;
• המסלול הנבחר;
• מצב הטיל הטכני;
• הטווח האמיתי ולא המוצהר;
• יכולות ההגנה האווירית והטילים.

המפה שהוצגה על ידי הערוץ היא המחשה ולא חישוב מקצועי של עמדות שיגור אפשריות. עליה מעגלי הטווח נמדדים מנקודה מרכזית מותנית באיראן, אף על פי שטילים אמיתיים משוגרים מבסיסים צבאיים ספציפיים.

לכן, לא ניתן לטעון כי כל שטח אוקראינה יכול להיות מובטח להיפגע על ידי Khorramshahr-4 רק על בסיס התמונה הזו.

האם איראן יכולה באמת לתקוף את אוקראינה

נכון לעכשיו, אין דיווחים מאומתים על כך שההנהגה האיראנית קיבלה החלטה להשתמש בטילים בליסטיים נגד אוקראינה.

גם אין נתונים פומביים על הכנות לשיגורים, העברת טילים לעמדות משוערות או אזהרה רשמית מצד טהראן.

תקיפה ישירה של איראן על אוקראינה תציין הרחבה חדה של התוקפנות הרוסית והפיכת שיתוף הפעולה הצבאי הסמוי או העקיף של מוסקבה וטהראן להשתתפות גלויה של איראן במלחמה.

צעד כזה היה בעל השלכות חמורות:

• סנקציות בינלאומיות חדשות נגד איראן;
• הגברת המתקפות האוקראיניות על מטרות הקשורות לאיראן;
• לחץ על נתיבי הים והלוגיסטיקה האיראניים;
• הידוק הקשרים של אוקראינה עם ישראל וארה”ב;
• סיכון להרחבת המלחמה מעבר לתיאטרון הרוסי-אוקראיני.

לכן, אין לראות באיום של ערוץ הטלגרם כהצהרת כוונה רשמית של טהראן. אך אין להתעלם מרטוריקה כזו, שכן היא מדגימה כיצד חלק מהסביבה המידעית הפרו-איראנית תופסת את המכות האוקראיניות על שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני.

שיתוף הפעולה הרוסי-איראני הופך למטרה של אוקראינה

לאחר 2022, איראן הפכה לאחד השותפים הצבאיים החשובים ביותר של רוסיה. האלמנט הידוע ביותר של שיתוף פעולה זה היה המל”טים התקיפה ממשפחת Shahed, שרוסיה משתמשת בהם לתקיפות על ערים אוקראיניות, מתקני אנרגיה ותשתיות אזרחיות.

עם הזמן, שיתוף הפעולה התרחב וכלל טכנולוגיות, רכיבים, ייצור מל”טים, תחמושת ולוגיסטיקה.

אוקראינה, מצידה, מעבירה בהדרגה פעולות על מטרות המבטיחות את מכונת המלחמה הרוסית הרחק מקו החזית. המכות על מפעלים בקירוב, טיומן ויקטרינבורג, כמו גם על מטרות בים הכספי, מראות כי לא רק מחסנים ומפעלים נפגעים, אלא גם שרשראות אספקה צבאיות בינלאומיות.

עבור איראן, זה יוצר מצב חדש. בעבר, טהראן יכלה להציג את הסיוע לרוסיה כשיתוף פעולה דו-צדדי, מרוחק מהשלכות המלחמה הישירות. כעת, ספינות ומסלולים הקשורים לאספקות איראניות עצמם הופכים למטרות.

המסקנה העיקרית

הפרסום של Middle East Spectator היה אחת התגובות הפומביות הראשונות של הסביבה המידעית הפרו-איראנית למכות האוקראיניות החדשות על הלוגיסטיקה הצבאית הרוסית-איראנית.

הוא לא מוכיח כי הרשויות האיראניות מתכננות תקיפה על אוקראינה, ולא יכול להיחשב כאזהרה רשמית של טהראן. אך זו הייתה איום מידע ברור: לאוקראינה הוצגה מפת טווח הטילים והזכירו לה את האפשרות של שימוש בנשק בליסטי איראני.

עבור אוקראינה, המכה בים הכספי מסמנת הרחבת הקמפיין נגד נתיבי אספקה בינלאומיים של הצבא הרוסי. עבור איראן – איתות לכך שהשתתפות באספקת התוקפנות הרוסית כבר לא מבטיחה את בטיחות המטענים שלה והספינות הקשורות אליהם.

מהו Middle East Spectator

Middle East Spectator — MES — ערוץ טלגרם גדול בשפה האנגלית, המסקר אירועים במזרח התיכון מעמדות פרו-איראניות בעקביות. בעת הכנת החומר יש לו כ-388–390 אלף מנויים, ולכן ניתן לקרוא לו ערוץ עם קהל של כמעט 400 אלף איש.

המקור עצמו מתאר את עצמו כ”עצמאי”, אך תומך בגלוי באיראן ובמה שנקרא “ציר ההתנגדות”. בפרסומי הערוץ מבוטאת תמיכה באופן קבוע:

• בהנהגה האיראנית ובמשמרות המהפכה האסלאמית;
• בחיזבאללה הלבנונית;
• בחות’ים בתימן;
• לקבוצות שיעיות בעיראק;
• לכוחות אחרים הקשורים לטהראן.

במקביל, הערוץ מפיץ נרטיבים אנטי-ישראלים, אנטי-אמריקאים ולעיתים קרובות פרו-קרמלין.

מי הבעלים של הערוץ

כבעלים וכתובת פרסום של Middle East Spectator מצוין המשתמש @Elias_MES, המציג את עצמו בשם אליאס. עם זאת, שמו המלא, אזרחותו, מעמדו המשפטי, מקורות המימון והקשרים האפשריים עם שלטונות איראן אינם נחשפים לציבור.

אין הוכחות לכך שהערוץ שייך רשמית לממשלת איראן, לקורפוס משמרות המהפכה האסלאמית או לשירותי המודיעין האיראניים. לכן, הכי מדויק לתאר את MES כמשאב מידע פרטי פרו-איראני, ולא כקול רשמי של טהראן.

מתי הופיע Middle East Spectator

חשבון הקשור לערוץ ברשת החברתית X נרשם באוגוסט 2023. זה מאפשר לטעון שהפרויקט תחת השם הנוכחי פועל לפחות משנת 2023.

קשה יותר לקבוע את התאריך המדויק של יצירת ערוץ הטלגרם, מכיוון שטלגרם לא מציגה אותו בפומבי. במשך מספר שנים, המשאב אסף ארכיון של אלפי פרסומים, תמונות וסרטונים, והודעות נפרדות במהלך אירועים גדולים מקבלות עשרות אלפי צפיות.

איך הערוץ פועל

הפלטפורמה העיקרית של Middle East Spectator נשארת טלגרם. כמו כן, הפרויקט מנהל חשבון ב-X בשם @Spectator_MENA. למשאב אין אתר מלא, מערכת ציבורית, רשימת עיתונאים, כתובת משפטית ומידע שקוף על מימון.

MES מפרסם הודעות של כלי תקשורת, הצהרות של גורמים רשמיים, חומרים של צבא וערוצי טלגרם אחרים, ומוסיף להם הערות משלו. החדשות לעיתים קרובות מתערבבות עם לעג, הערכות רגשיות ותעמולה פוליטית.

מדוע הערוץ זכה לפרסום

Middle East Spectator זכה לפרסום בינלאומי באוקטובר 2024, כאשר פרסם מסמכים שהוצגו כחומרים סודיים של המודיעין האמריקאי על הכנות ישראל למכה אפשרית על איראן. פרסומים אלו נדונו על ידי כלי תקשורת מערביים גדולים.

עם זאת, מקור המסמכים וזהות המקור של הערוץ לא אושרו באופן עצמאי.

המשאב גם הפיץ מספר פעמים הודעות לא מאומתות. בשנת 2025, המנהל הודה כי בכוונה פרסם מידע שגוי על מכה רקטית איראנית אפשרית על ישראל, כדי לבדוק את תגובת התקשורת. פרק זה מראה ש-MES עשוי להשתמש בפרובוקציות והפצת מידע בכוונה.

האם ניתן לראות באיום על אוקראינה עמדה של איראן

לא. Middle East Spectator אינו מייצג את נשיא איראן, הממשלה, משרד החוץ, משרד ההגנה או הקורפוס משמרות המהפכה האסלאמית. הפרסומים שלו לא יכולים להיחשב אוטומטית כעמדה רשמית של טהראן.

לכן, יש לקרוא להודעה שאוקראינה נמצאת בטווח הפגיעה של טילים איראניים Khorramshahr-4 כאיום מצד ערוץ טלגרם פרו-איראני גדול, אך לא כאיום רשמי של איראן.

יחד עם זאת, כמעט 400 אלף מנויים ועשרות אלפי צפיות בהודעות נפרדות הופכים את Middle East Spectator לכלי בולט של השפעה מידעית, המסוגל להפיץ רטוריקה לוחמנית פרו-איראנית הרחק מעבר למזרח התיכון.