שר החוץ של ישראל בירך את אוקראינה לרגל 35 שנה: רוסיה לא הוזכרה, הביקור של סיביגה עדיין ללא תאריך

ב-24 באוגוסט 2026, שר החוץ של ישראל, גדעון סער, בירך את הנשיא ולדימיר זלנסקי, ראש משרד החוץ האוקראיני אנדריי סיביגה ואת העם האוקראיני לרגל 35 שנות עצמאות אוקראינה. בהודעה רשמית שפורסמה ברשת החברתית X, הוא ציין את עמידותם של האוקראינים, מחויבותם לחירות ואיחל למדינה ביטחון, שגשוג ושלום יציב.

מחבר: פאבל שווייקו.

גדלתי באוקראינה ועכשיו אני חי בישראל, ולכן בפניות כאלה אני לא מסתכל רק על מילות הברכה. חשוב מי השר מזכיר, אילו אירועים הוא מקשר ביניהם ועל מה הוא מעדיף לא לדבר. בהודעת סער כל זה נראה די ברור.

סער כינה את אנדריי סיביגה חברו והזכיר את 35 שנות היחסים בין ישראל לאוקראינה. אך יום השנה הדיפלומטי עצמו יגיע רק ב-26 בדצמבר 2026. ישראל הכירה בעצמאות אוקראינה ב-25 בדצמבר 1991, והיחסים הרשמיים הוקמו ביום שלמחרת.

לחדשות ישראל — Nikk.Agency הפנייה של היום חשובה גם מסיבה נוספת. היא ממשיכה את השיחה שהחלה בין השרים ביולי, אך אינה עונה על השאלה המעשית המרכזית: מתי באמת יגיע השר האוקראיני לישראל ומה הצדדים מתכוונים לדון מאחורי דלתות סגורות.

סער דיבר על המלחמה, אך לא הזכיר את רוסיה

״אנו מכבדים את עמידותם ורוחם הבלתי נכנעת של העם האוקראיני״, כתב השר הישראלי. עם זאת, את הניסיונות הקשים של אוקראינה הוא קישר ל״מלחמה המתמשכת״, מבלי להזכיר את המדינה שהחלה את המלחמה הזו.

זו לא סתם התעקשות על מילה אחת. ב-23 ביולי 2025, במהלך ביקורו בקייב, סער ניסח את עמדתו בצורה הרבה יותר ישירה: הוא גינה את המתקפות הרוסיות על אזרחים ודיבר על שלום שצריך להבטיח את ביטחונה של אוקראינה. בברכה של 2026 רוסיה נעלמה מהטקסט, אף על פי שהשיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני בשנה האחרונה הפך לנושא חשוב יותר גם לקייב וגם לירושלים.

המלחמה לא התחילה ב-24 בפברואר 2022. רוסיה כבשה את קרים והחלה בלחימה בדונבאס כבר ב-2014, ולאחר מכן עברה לפלישה מלאה. כ-20% מהשטח האוקראיני נותר תחת שליטה רוסית. לכן, הברכה ל״שלום יציב״ מעוררת באופן בלתי נמנע את השאלה הבאה: שלום באילו תנאים ועם אילו ערבויות?

יום העצמאות בקייב נראה כמו דוח צבאי

ולדימיר זלנסקי ב-24 באוגוסט הצהיר שאוקראינה רוצה שלום, אך אינה מתכוונת להיכנע או לוותר על שטחים לפי דרישת רוסיה. זה נשמע לאחר כישלון שלב נוסף של המשא ומתן בתיווך ארה”ב, שבו מוסקבה שוב דרשה ויתורים טריטוריאליים.

לצד זלנסקי בקייב היו ראש ממשלת בריטניה החדש אנדי ברנהם, יו”ר המועצה האירופית אנטוניו קושטה ונציגים זרים נוספים. בריטניה הודיעה על העברת טכנולוגיות לייצור טילים ארוכי טווח SCALP באוקראינה. האיחוד האירופי הודיע על הקצאת 6.1 מיליארד יורו להגנה אווירית, טילים, תחמושת ומכ”מים.

במהלך האירועים הוצגו מל”טים אוויריים, ימיים וקרקעיים מתוצרת אוקראינה. זלנסקי גם הודיע על חזרתם של עשרה חיילים שנחשבו בעבר כנעדרים. כתוצאה מכך, החג הלאומי שילב טקס, נשק, משא ומתן ותזכורת לאנשים שעדיין יש להחזירם מהשבי הרוסי.

סיביגה הוזמן כבר פעמיים

אנדריי סיביגה — שר החוץ של אוקראינה והשותף האוקראיני המרכזי של סער בנושאי יחסים עם ישראל. סער הזמין אותו לראשונה להגיע לישראל כבר במהלך ביקורו בקייב ביולי 2025. ההזמנה הבאה נשמעה ב-28 ביולי 2026 במהלך שיחת טלפון בין השרים.

הפעם סיביגה השיב בפומבי: ״ההזמנה התקבלה״. עבר כמעט חודש, אך תאריך הנסיעה, משכה והרכב הפגישות לא נקבעו. אין מידע רשמי על משא ומתן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו או הנשיא יצחק הרצוג. לא הוכרז גם על מסמכים שעשויים להיחתם.

נראה שיש פער ניכר בין החום הפוליטי לבין הוודאות המעשית. השר הישראלי מכנה את סיביגה חבר, מזמין אותו פעמיים למדינה, הצדדים מדברים על חיזוק שיתוף הפעולה — אך לוח הזמנים של הביקור עדיין לא קיים. הברכה של היום לא פתרה את הסתירה הזו.

מדוע בשיחה הופיעו איראן, הים השחור ובאבי יאר

הצדדים הישראלי והאוקראיני חשפו חלקים שונים מהשיחה של יולי. סער הדגיש את האיום האיראני, את תנחומיו על האוקראינים שנהרגו ואת הסיוע הנוסף לבתי החולים. סיביגה סיפר על המתקפות הרוסיות על השיט האזרחי בים השחור, על הביטחון התזונתי ועל ההכנות ל-85 שנות הרציחות ההמוניות בבאבי יאר.

לישראל הים השחור עשוי להיראות כנושא אוקראיני רחוק, אך המדינה מייבאת חלק ניכר מהמזון שלה. המתקפות על הנמלים, הספינות ונתיבי ההובלה של התבואה משפיעות לא רק על אוקראינה: הן עשויות להשפיע על האספקה והמחירים במזרח התיכון.

הקו האיראני עוד יותר ישיר. רוסיה משתמשת במל”טים שיוצרו באיראן נגד ערים אוקראיניות. ישראל רואה במשטר האיראני איום מרכזי על ביטחונה. ביולי 2025 סער וסיביגה הסכימו להתחיל דיאלוג אסטרטגי נפרד על איראן, אך תוצאותיו הקונקרטיות כמעט ולא נחשפו בפומבי.

באבי יאר מקשר את המדיניות הנוכחית עם תחילת היחסים בין שתי המדינות. ב-29–30 בספטמבר 1941 הנאצים ירו שם ב-33,771 יהודים. בסתיו 1991, עוד לפני ההכרה הרשמית של אוקראינה על ידי ישראל, האירועים הזיכרוניים בקייב הפכו לאחד הגשרים הפוליטיים הראשונים בין שתי המדינות. חדשות ישראל בעבר שחזרו בפירוט את הסיפור הזה ואת נסיבות ההזמנה של סיביגה.

הסיוע הישראלי נמדד לא רק במילים דיפלומטיות

בית החולים השדה “כוכב מאיר”, שהוקם על ידי ישראל במוסטיסקה שבמחוז לבוב באביב 2022, קיבל כ-7,000 מטופלים. שבעה ילדים אוקראינים עם מחלות אונקולוגיות קיבלו טיפול בישראל. עוד 14 חיילים פצועים עברו כאן שיקום ופרוטזות.

לאוקראינה הועברו שש מכוניות אמבולנס משוריינות של “מגן דוד אדום” — שירות החירום הלאומי של ישראל. ברשימת הסיוע ההומניטרי נכללו יותר מ-206,000 ארוחות חמות, מאות אלפי מיכלי מים משפחתיים ועשר מערכות טיהור. כל מערכת כזו מיועדת לספק מים נקיים לעד 100,000 איש.

יותר מ-3,000 מומחים אוקראינים השתתפו בתוכניות מקוונות ישראליות לעזרה ראשונה, עבודה עם טראומה פסיכולוגית ופעולות בזמן משברים. עוד 250 רופאים, פסיכולוגים, משקמים ומומחי מים עברו הכשרה מקצועית ישירות בישראל.

סיפור נפרד הוא חינוך ילדים שנמצאים זמן רב בבתי חולים. מרכז חינוך ישראלי כבר פועל באודסה, מרחבים חדשים נוצרים בצ’רנוביץ ובבילה צרקווה. שם מתוכננים כיתות רגילות, ספרייה, מחשבים, רובוטיקה, משחקים ופעילויות אמנותיות. בית החולים “ברזילאי” באשקלון מסייע בהכנת הצוות למרכז בצ’רנוביץ.

מאחורי הסטטיסטיקה הזו יש הבדל מעשי בין אספקה חד פעמית למערכת. ציוד ניתן להעביר פעם אחת. הכשרת מורים, פסיכולוגים ורופאים יוצרת ידע שנשאר באוקראינה גם לאחר סיום הפרויקט הישראלי המסוים.

חיפושי הניסוחים “ישראל בירכה את אוקראינה ליום העצמאות”, “גדעון סער על אוקראינה” ו”איזו עזרה ישראל העניקה לאוקראינה” מתארים חלקים שונים של סיפור אחד. הברכה הופיעה ב-24 באוגוסט, ההזמנה של סיביגה נשמעה ב-28 ביולי, והתוכניות הרפואיות, המים והחינוך התפתחו במשך מספר שנים. אין חבילת סיוע חדשה, הסכם צבאי או תאריך ביקור בהודעת סער.

העובדות הקרובות ביותר שעל פיהן ניתן יהיה להעריך את המשך היחסים יהיו תאריך ההגעה הרשמי של סיביגה, תוכנית פגישותיו וההחלטות שהוכנו ל-26 בדצמבר — יום השנה ה-35 האמיתי ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאוקראינה.