«קולות הילדים»: השחקן היהודי-אמריקאי עם שורשים אוקראיניים לייב שרייבר הגיע לקייב: מה הוא עושה באוקראינה

במהלך פגישתו של לייב שרייבר עם ילדים אוקראינים נשמעה אזעקת אוויר, והשיחה נמשכה במקלט. אך הביקור הנוכחי של השחקן בקייב הוא רק חלק מסיפור הרבה יותר גדול, שבו שזורים משפחתו האוקראינית-יהודית של שרייבר, ישראל, סיוע הומניטרי וארבע שנות עבודתו באוקראינה.

אוקראינפורם דיווח על פגישתו של השחקן ההוליוודי לייב שרייבר עם ילדים בקייב: יחד איתם הוא הכין פמוטים, הקשיב לסיפורים של אלו ששרדו את הכיבוש הרוסי ונאלצו לעזוב את ביתם, ולאחר הכרזת אזעקת האוויר המשיך את השיחה כבר במקלט.

אם נסתפק באפיזודה זו, תתקבל סיפור טוב על סלבריטאי שהגיע לתמוך בילדים אוקראינים. אך במקרה של שרייבר זהו רק השכבה העליונה.

השחקן היהודי-אמריקאי יש לו שורשים משפחתיים אוקראינים, מגיע לאוקראינה לא בפעם הראשונה, יצר מבנה משלו למימון ארגונים הומניטריים מקומיים, הוא שגריר רשמי של הפלטפורמה הממשלתית UNITED24, שיתף פעולה עם משימה הומניטרית רפואית ישראלית, קשור ל-Magen David Adom וכבר שנים רבות מדבר בפומבי על המקום שתופסים היהדות וישראל בחייו.

אני, פאבל שווייקו, עבור נאנווסטי — חדשות ישראל אספתי את הקווים הללו יחד. והתחלתי מהשאלה הפשוטה ביותר: מה לייב שרייבר בכלל עושה עכשיו בקייב?

למה לייב שרייבר הגיע לקייב באוגוסט 2026

שרייבר הגיע לבירת אוקראינה לא במיוחד עבור פגישה אחת עם ילדים.

ב-21 באוגוסט 2026 התקיים בקייב פסגת UNITED24 MODE, שהוקדשה לארבע שנות עבודה של UNITED24.

לקורא הישראלי אסביר: UNITED24 היא פלטפורמת גיוס כספים רשמית של אוקראינה, שנוצרה במאי 2022 ביוזמת הנשיא וולודימיר זלנסקי. דרכה אוספים תרומות בינלאומיות להגנה, רפואה, שיקום תשתיות הרוסות, פינוי הומניטרי, חינוך ותחומים נוספים.

שרייבר הוא שגריר UNITED24 בתחום הסיוע הרפואי מאז יולי 2022.

לפסגת אוגוסט הגיעו יחד איתו השחקנית הקנדית ממוצא אוקראיני קתרין וויניק, הכדורגלן האוקראיני אלכסנדר זינצ’נקו, מייסד World Central Kitchen חוסה אנדרס. באירועים השתתף גם הבמאי האוקראיני והכתב הצבאי, זוכה האוסקר, מסטיסלב צ’רנוב.

לפי נתוני UNITED24 עצמה, במהלך ארבע שנות עבודה הפלטפורמה גייסה $3,918 מיליארד.

ב-21 באוגוסט שרייבר נפגש עם זלנסקי וקיבל את עיטור “על הישגים” מדרגה I האוקראיני — הגבוה מבין שלוש דרגות של עיטור זה.

לקורא הישראלי הביקור הזה מתרחש על רקע סיפור רחב הרבה יותר של יחסי שתי המדינות. נאנווסטי ניתחו בנפרד מה באמת מקשר היום בין ישראל לאוקראינה לאחר כמעט 35 שנות יחסים דיפלומטיים — מסיוע הומניטרי ועד חילוקי דעות פוליטיים והגורם האיראני המשותף.

אך הביקור של שרייבר לא הסתיים בפסגה הרשמית.

הוא נסע לארגונים אוקראינים שמקבלים תמיכה דרך הרשת ההומניטרית שיצר BlueCheck Ukraine. אחד מהם היה קרן “קולות הילדים”.

פמוט, “איש האיקס” ואזעקת האוויר

“קולות הילדים” היא קרן צדקה אוקראינית המספקת סיוע פסיכולוגי ופסיכו-חברתי לילדים ולהורים, כולל משפחות ששרדו כיבוש, הפגזות והעברה כפויה.

כלומר, שרייבר הגיע לשם לא רק כשחקן מפורסם.

BlueCheck Ukraine משתפת פעולה עם הקרן כבר שלוש שנים ובמהלך הזמן הזה העבירה לה $265,234 לסיוע לילדים שנפגעו מהמלחמה.

במרכז בקייב באותו יום הילדים הכינו פמוטים. שרייבר ישב יחד עם כולם לשולחן והתחיל גם הוא לעבוד.

הכירו אותו כמעט מיד.

אחת הילדות, כשראתה את השחקן, קראה: “זהו איש האיקס!” — רמז לוויקטור קריד, אותו גילם שרייבר בזיכיון X-Men.

ילדה אחרת העניקה לו ציור. השחקן הפך את הדף והתחיל לפרק להברות את המילים האוקראיניות שנכתבו בצד השני. כאשר מייסדת הקרן, ילנה רוזבדובסקה, ניסתה לעזור, שרייבר צחק וביקש לתת לו להבין בעצמו.

זה יכול היה להישאר האפיזודה הזכורה ביותר של הפגישה.

אך אז בקייב הופעלה אזעקת האוויר.

חצי שעה במקלט עם ילדים ששרדו כיבוש

שרייבר ירד למקלט יחד עם הילדים.

שם הוא שוחח כחצי שעה עם שלוש נערות מתבגרות. שתיים מהן שרדו את הכיבוש הרוסי. השלישית נאלצה לעזוב את בחמוט — עיר במחוז דונצק, שנהרסה כמעט לחלוטין במהלך המלחמה הרוסית-אוקראינית.

מאוחר יותר, ב-25 באוגוסט, שרייבר סיפר על השיחה הזו בשידור חי ב-CNN.

במיוחד הרשימה אותו הסיפור של נערה שחיה כעשר שנים בדונצק הכבושה. הוריה שלחו אותה לקייב כדי להבטיח את בטחונה.

שרייבר שאל אותה מה היא רוצה להיות.

היא ענתה — עורכת דין.

כאשר השחקן שאל איזה תחום משפט מעניין אותה, הנערה הסבירה: זכויות אדם. היא רוצה לעסוק בזה כדי שהחוויות שלה לא יחזרו על עצמן עם אנשים אחרים.

שרייבר ראה בתשובה כזו תכונה אופיינית לאוקראינים: במקום להישאר במצב של זעם אינסופי, הם מנסים להבין מה אפשר לעשות עם הבעיה.

כאן יש אי התאמה קטנה במקורות, שהחלטתי לא להסתיר. “קולות הילדים” מכנים את הנערה אניה, בעוד שבפענוח השידור החי של CNN שרייבר מכנה אותה אולגה. לכן לקשור את הסיפור הזה לשם אחד ללא אישור נוסף יהיה לא נכון.

ארתור למד להתמודד עם פאניקה — ולעזור לאחרים

עוד סיפור שכמעט ולא מופיע בדיווח הקצר של אוקראינפורם הוא של הילד ארתור מזפוריז’יה.

הוא חולם על במה.

במהלך אחת ההפגזות הרוסיות, פיצוץ בבית שבר את החלונות, החשמל נעלם, וארתור חווה התקף פאניקה.

פסיכולוג “קולות הילדים” עזר לילד ללמוד להתמודד עם מצבים כאלה.

מאוחר יותר, הפגזה חדשה תפסה אותו כבר ליד מגרש הכדורגל. אבל הפעם הכישורים שנרכשו עבדו: ארתור הצליח לא רק להתמודד עם הפאניקה שלו, אלא גם להרגיע את החברים שהיו לידו.

לאחר חזרתו הביתה, שרייבר כתב בנפרד לעובדי הקרן על הילד הזה ועל חלומו.

וגם על הפמוט הלא גמור שלו השחקן לא שכח: במכתב הוא התלוצץ שהוא מקווה שמישהו בכל זאת סיים את עבודתו.

פרטים כאלה הופכים את הפגישה מביקור רשמי של סלבריטאי לסיפור אנושי.

מה הקשר ליהודים האוקראינים: הסבא של שרייבר, אלכס מילגרם

הקשר של לייב שרייבר עם אוקראינה התחיל הרבה לפני הפלישה הרוסית המלאה ב-2022.

האדם המרכזי כאן הוא סבו מצד אמו אלכס מילגרם, מהגר יהודי מאוקראינה ופולין.

לאחר גירושי הוריו של שרייבר, הסבא השתתף למעשה בגידולו כאב.

השחקן עצמו סיפר שאלכס מילגרם הפך עבורו כמעט לגיבור על.

דווקא דרך הסבא שרייבר תפס במידה רבה את יהדותו.

בבית מילגרם התקיימו סדרים משפחתיים — ארוחות חגיגיות בתחילת פסח, שבהן יהודים קוראים את ההגדה ומספרים את סיפור יציאת מצרים. שרייבר נזכר איך הילדים התחרו על האפיקומן — חתיכת מצה מוסתרת שהיא חלק מהסדר המסורתי.

הסבא לפעמים דיבר ביידיש. שרייבר גם נזכר במילים שבילדותו תפס כאוקראיניות או רוסיות, אף על פי שמילגרם עצמו לא אהב לספר בפירוט על עברו.

פעם אחת הסבא לקח את לייב הקטן למכר בקהילה החסידית חב”ד של ברוקלין. שם הילד ראה במקרה את הרב מנחם-מנדל שניאורסון — הרבי מלובביץ’, אחד המנהיגים הדתיים היהודיים המשפיעים ביותר במאה ה-20.

אז שרייבר בכלל לא הבין מי עומד לפניו. הוא זכר רק שזה “אדם קדוש מאוד”.

לפרט הזה יש גם קו אוקראיני-ישראלי משלו: מנחם-מנדל שניאורסון נולד בשטח אוקראינה המודרנית, בניקולייב. על דרכו מילדות אוקראינית לתנועה העולמית חב”ד נאנווסטי סיפרו בפרויקט “יהודים מאוקראינה”.

קייב, אודסה והסרט על חיפוש העבר היהודי

לאחר מותו של אלכס מילגרם ב-1993, שרייבר נתקל בתחושה לא נעימה: את האדם הקרוב שגידל אותו למעשה כבר אי אפשר לשאול על העבר המשפחתי.

הסיפור הלא גמור הזה חזר לאחר מכן שוב ושוב ביצירתו.

שרייבר סיפר ל-NPR שלאחר מותו של הסבא התחיל לכתוב תסריט על צעיר אמריקאי שיוצא לאוקראינה לחפש את שורשיו.

בסופו של דבר התסריט הראשוני לא מומש, אך לאחר שנים שרייבר ביים את הבכורה שלו כבמאי — “הכל מואר” (Everything Is Illuminated) על פי הרומן של ג’ונתן ספרן פויר.

זהו סיפורו של צעיר יהודי אמריקאי שמגיע לאוקראינה לחפש אישה שהצילה את סבו במהלך השואה.

במהלך ההכנות שרייבר עצמו נסע ברחבי אוקראינה, כולל קייב ואודסה.

וזה מעניין במיוחד לאור מה שסיפר ל-CNN כבר באוגוסט 2026.

שרייבר ציין שאחד מסביו וכמה מאבותיו הגיעו מאוקראינה, ובין הנקודות המשפחתיות הוא ציין במיוחד את קייב ואודסה.

אבל כאן השחקן עצמו הורס את הסכמה היפה מדי של “אני עוזר לאוקראינה כי משם אבותיי”.

לשאלה ישירה של CNN, עד כמה השורשים המשפחתיים מניעים את פעילותו הנוכחית, שרייבר ענה: מעט מאוד.

עבורו המניע העיקרי הוא אחר.

“אני אמריקאי”: למה השורשים האוקראינים עבור שרייבר אינם התשובה העיקרית

שרייבר מדבר על עצמו כאמריקאי ומסביר את תמיכתו באוקראינה בערכים ולא בדם.

ב-2022, סיפר ל-CNN, ילדיו צפו יחד איתו בחדשות על תחילת הפלישה המלאה.

עצם האפשרות של מלחמה יבשתית גדולה באירופה בזמנם נראתה בלתי סבירה.

אבל במיוחד שרייבר שם דגש על מה שלמענו נלחמים האוקראינים: הזכות לקבוע בעצמם את חייהם ועתידם.

לדבריו, דווקא עקרונות אלו הוא תופס כערכים אמריקאיים בסיסיים.

הבהרה זו חשובה.

הביוגרפיה האוקראינית-יהודית מסבירה מדוע אוקראינה נוכחת זמן רב בסיפור האישי של שרייבר. אבל את הסיוע הנוכחי הוא לא מנסה להציג כהשלמת חובה אתנית כלשהי.

עבורו הזיכרון המשפחתי והבחירה הפוליטית קיימים בו זמנית, אך זה לא אותו דבר.

ישראל בסיפור המשפחתי של שרייבר

יש עוד חלק בביוגרפיה הזו, חשוב במיוחד לקורא הישראלי.

בפברואר 2018 שרייבר נאם בפני סטודנטים באוניברסיטת תל אביב ודיבר בכנות על זהותו היהודית.

הוא הודה שחלק ניכר מהקריירה שלו ניסה להבין מה בדיוק אומר עבורו להיות יהודי.

אמו הייתה גאה ביהדותה ודיברה עליה כל הזמן עם בנה. אבל עבור שרייבר עצמו בילדותו, היהדות הייתה בעלת פנים אנושיות מאוד — סבו.

אז השחקן סיפר עוד פרט: אלכס מילגרם נסע לישראל כל שנה.

לכן ישראל הייתה קיימת בתפיסתו על הסיפור המשפחתי עוד הרבה לפני ששרייבר עצמו הפך לשחקן מפורסם.

ולאחר מכן הקשר הפך כבר למיידי.

מגן דוד אדום: הקו הישראלי לאחר 7 באוקטובר

לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שרייבר החל לדבר יותר על זהותו היהודית.

בדצמבר 2024 הוא נאם בערב התרמה גדול של American Friends of Magen David Adom במיאמי.

מגן דוד אדום היא שירות החירום הרפואי הלאומי של ישראל, מוכר לכל מי שחי בישראל.

שרייבר סיפר שם סיפורים של רופאים ישראלים שהצילו אנשים במהלך ואחרי האירועים של 7 באוקטובר.

ובדיוק בנאום הזה אוקראינה וישראל התחברו אצלו ישירות.

השחקן נזכר שכאשר יצר את BlueCheck Ukraine, נציגי מגן דוד אדום כבר היו באוקראינה: הם סיפקו סיוע רפואי וסיפקו רכבי אמבולנס ממוגנים.

הערב במיאמי גייס יותר מ-$4.5 מיליון לתמיכה במגן דוד אדום.

שרייבר היה גם בבית החולים הישראלי “כוכב מאיר” באוקראינה

יש עוד פרט כמעט מושלם לסיפור הזה של ישראל-אוקראינה.

באביב 2022 לייב שרייבר ביקר בבית החולים השדה הישראלי “כוכב מאיר” בעיר מוסטיסקה במחוז לבוב, קרוב לגבול אוקראינה-פולין.

ישראל הקימה את בית החולים זמן קצר לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה.

בהקמתו השתתפו משרד החוץ של ישראל, משרד הבריאות, המרכז הרפואי שיבא ומבנים נוספים. בבית החולים היו מחלקת קבלה, מחלקה פנימית, מעבדה, מערכות דימות ושירותים רפואיים נוספים.

במהלך שישה שבועות קיבלו הרופאים הישראלים שם יותר מ-6000 מטופלים, ביצעו עשרות ניתוחים ואלפי בדיקות.

זו לא הייתה הקשר הרפואי היחיד של ישראל עם אוקראינה הלוחמת. נאנווסטי אספו בפירוט את סיפורם של רופאים ישראלים מתנדבים באוקראינה, FRIDA Ukraine ובית החולים השדה “כוכב מאיר” — הסיוע נמשך גם לאחר סגירת בית החולים עצמו.

השם “כוכב מאיר” – “כוכב זוהר” – ניתן לכבוד גולדה מאיר, ראש הממשלה הרביעי של ישראל, שנולדה בקייב.

וכאן עולה עוד קשר ליהדות האוקראינית. הסיפור של גולדה מאיר – מילדות יהודית בקייב ועד לתפקיד ראש ממשלת ישראל – שוחזר בפרויקט “יהודים מאוקראינה” על ידי נאנובוסטי.

זה יוצר לולאה היסטורית די נדירה.

יהודי אמריקאי, שסבו הגיע מאוקראינה ונוסע מדי שנה לישראל, מגיע לעזור לאוקראינה ומוצא את עצמו בבית חולים ישראלי שנקרא על שם ראש ממשלת ישראל, שנולדה בעצמה בקייב.

קשר כזה לא ניתן להמציא במיוחד.

BlueCheck: למה שרייבר החליט לתת כסף לארגונים מקומיים

לאחר תחילת הפלישה המלאה, שרייבר לא הסתפק בהצהרות פומביות.

בשנת 2022 הוא הפך לאחד המייסדים של BlueCheck Ukraine.

הרעיון של הארגון די פשוט: למצוא מבנים קטנים שכבר פועלים ישירות באוקראינה, לבדוק אותם ולשלוח להם מימון במהירות.

שרייבר הסביר ל-NPR שארגונים מקומיים לעיתים קרובות מתגלים כיעילים ביותר דווקא משום שהם מכירים את האנשים, השפה, האזור והצרכים הספציפיים.

כלומר, BlueCheck לא מנסה להחליף את הארגונים האוקראיניים במבנה בינלאומי ענק משלה.

היא צריכה לתת כסף למי שכבר עובד במקום.

באוגוסט 2026, במהלך נסיעה, שרייבר ביקר בדיוק אצל שותפים כאלה.

מלבד “קולות הילדים”, בראיון ל-CNN הוא הזכיר את Zaporuka – ארגון אוקראיני שעוזר למשפחות ילדים עם מחלות אונקולוגיות ומאפשר להם להיות יחד במהלך הטיפול.

והשיתוף פעולה של BlueCheck עם “קולות הילדים” כבר נמדד לא בתמונות יפות, אלא בסכום קונקרטי: $265,234 בשלוש שנים.

איפה כאן הקהילה היהודית של אוקראינה וישראל

העבודה ההומניטרית של שרייבר באוקראינה חוצה גם את הרשת היהודית הרחבה יותר של סיוע לאוקראינה.

בפברואר 2025 הוא השתתף באירוע של קרן פרס ג’נסיס, שהוקדש לשלוש שנים לפלישה הרוסית המלאה.

שרייבר הצטרף יחד עם נציגי BlueCheck Ukraine.

באותו אירוע השתתפו ארגונים המוכרים היטב לעולם היהודי והישראלי: הסוכנות היהודית לישראל – סוכנות, הלל, הצלה מאוחדת, NATAL, HIAS, איגוד JCC ותקווה.

יושב ראש משותף של האירוע היה נתן שרנסקי – דיסידנט סובייטי לשעבר ואסיר ציון, שנולד בדונצק, ולאחר מכן הפך לפוליטיקאי ישראלי ידוע וראש הסוכנות.

זה לא אומר ששרייבר מייצג קהילה יהודית ספציפית כלשהי באוקראינה. אבל ה-BlueCheck שלו קיים כבר זמן רב בתוך מרחב רחב הרבה יותר, שבו הסיוע לאוקראינה חוצה את הפעילות של ארגונים הומניטריים יהודיים וישראלים.

אחרי קייב, שרייבר דיבר על פטריוט

יש עוד סיבה לא לראות את הביקור הנוכחי שלו כסיור הומניטרי של סלבריטי.

ב-25 באוגוסט, לאחר הנסיעה, שרייבר הופיע בשידור חי ב-CNN ודיבר בעיקר על מה שראה בקייב.

הוא סיפר על התקפות האוויר שהתגברו ועל תוצאות פגיעת טיל בליסטי באזור סולומנסקי של הבירה האוקראינית: ליד מקום הפגיעה היו בית ספר ובתי מגורים, ובאותו לילה נפגעה גם בית חולים לילדים.

ושרייבר עבר מהנושא ההומניטרי לשאלה קונקרטית של הגנה אווירית.

הוא הצהיר שאוקראינה זקוקה למיירטים נוספים ולחידוש העבודה המלאה של תוכנית פטריוט.

פטריוט – מערכת טילים נגד מטוסים אמריקאית, המיועדת בין היתר ליירוט טילים בליסטיים. לישראלים ההיגיון של נשק כזה מובן במיוחד לאחר כמה שנים של התקפות טילים ומזל”טים מסיביות על ישראל.

אגב, שרייבר דיבר ב-CNN על עוד קשר בין שתי המלחמות: לדבריו, הניסיון שנצבר על ידי אוקראינה בהגנה אווירית כבר מסייע לבעלי ברית באזורים אחרים, כולל במזרח התיכון.

למה לייב שרייבר עוזר לאוקראינה – ומה קושר אותו לישראל

אם מחפשים בנפרד “לייב שרייבר אוקראינה”, “לייב שרייבר יהודי”, “לייב שרייבר ישראל”, “שורשים אוקראיניים של לייב שרייבר” או “למה שרייבר עוזר לאוקראינה”, קל לקבל כמה ביוגרפיות שנראות שונות.

למעשה, הן מתחברות.

יש סבא אלכס מילגרם – מהגר יהודי מאוקראינה, שהחליף לו למעשה את האב.

יש סדרים משפחתיים, יידיש, נסיעות של הסבא לישראל ומפגש ילדות מקרי עם הרבי מלובביץ’.

יש חיפושים אישיים של שרייבר אחרי ההיסטוריה המשפחתית היהודית, קייב ואודסה ובכורה בימאית על צעיר יהודי אמריקאי שנוסע לאוקראינה לחפש עקבות משפחה מתקופת השואה.

ושרייבר כאן הוא לא הדוגמה היחידה לכך עד כמה הגיאוגרפיה האוקראינית שזורה בהיסטוריה של ישראל המודרנית. על שטרות ישראליים בשנים שונות היו מתוארים שמונה ילידי אדמות אוקראיניות – ביניהם גולדה מאיר, משה שרת, זאב ז’בוטינסקי וחיים נחמן ביאליק.

יש את ישראל של שרייבר הבוגר: אוניברסיטת תל אביב, מגן דוד אדום ובית החולים הישראלי “כוכב מאיר”.

יש את BlueCheck, UNITED24 ומאות אלפי דולרים לקרן ילדים אוקראינית אחת בלבד.

ולבסוף יש את אוגוסט 2026: קייב, ילדים סביב השולחן, אזעקה, ירידה למקלט ונערה מדונצק הכבושה, שרוצה לאחר כל מה שעברה ללמוד משפטים כדי להגן על אחרים.

שרייבר עצמו מסרב לצמצם הכל למוצא. אוקראינה עבורו היא לא רק ארץ האבות.

סבו וסבא רבא שלו נפטרו מזמן. הוא נולד וגדל בארה”ב ומכנה את עצמו אמריקאי.

אבל אולי דווקא בגלל זה התשובה שלו נראית מעניינת יותר מהסיפור הסטנדרטי על “חזרה לשורשים”.

שרייבר אומר שהדורות של משפחתו עבדו קשה למען ההזדמנויות והחופש שהוא נהנה מהם כעת. ולילדיו הוא רוצה להראות שההזדמנויות האלה לא מופיעות מעצמן ולפעמים צריך לשלם מחיר עצום על הזכות לבחור את החיים שלך.

באוגוסט 2026 עבורו השיעור הזה שוב לא התקיים בהוליווד ואפילו לא בישראל.

הוא התקיים במקלט בקייב יחד עם שלוש ילדות אוקראיניות.

ולעבור נאנובוסטי – חדשות ישראל זה בדיוק מה שמסביר את הביקור הנוכחי של לייב שרייבר טוב יותר מכל תמונה עם זלנסקי או עיטור שהוענק לו.