בריטניה מטילה איסור על מוצרים מההתנחלויות הישראליות. צרפת וקנדה מכינות צעדים דומים, עוד תשע מדינות תמכו בהצהרה משותפת

ב-8 בספטמבר 2026 הכריזה בריטניה על איסור יבוא של מוצרים מההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון ועל משטר סנקציות חדש נגד אלו המסייעים להרחבתן. לונדון מדגישה: הצעדים אינם מכוונים נגד ישראל כמדינה ואינם אמורים לפגוע במסחר הרגיל עם ישראל בתוך הקו הירוק.

מחבר: אנטון פשדינסקי

במקביל, בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה חתמו על הצהרה משותפת. אך לומר שעוד 11 מדינות כבר ‘הטילו סנקציות בריטיות’ אינו מדויק. צרפת וקנדה הכריזו על הכנת איסורים משלהן על מוצרים מההתנחלויות; דנמרק, פינלנד, איסלנד, פולין, פורטוגל ושוודיה התחייבו לתמוך בצעדים נוספים, ואירלנד, ספרד ונורווגיה החלו בהליכים משלהן מוקדם יותר.

החבילה הבריטית רחבה יותר מאיסור המכס. הממשלה מתכוונת להגביל את פעילותן של חברות ואנשים הקשורים לבנייה, תשתיות, מימון ונדל”ן בהתנחלויות, לאסור את פרסומן בבריטניה ולהרחיב את ההגבלות על נשק המסייע לנוכחות בשטחים. עבור חדשות ישראל — Nikk.Agency עקרונית גבול ההחלטה: לונדון מפרידה בין יחסים כלכליים עם ישראל לפעילות מעבר לקו 1967.

מדוע הלחץ גבר דווקא עכשיו

הסיבה המיידית הייתה פרויקט E1 בין ירושלים למעלה אדומים.

באוגוסט פרסם ישראל מכרזים ליותר מ-1,200 יחידות דיור. בריטניה ומספר מדינות אחרות סבורות כי הבנייה באזור זה תפר את הקישוריות הטריטוריאלית של המדינה הפלסטינית המיועדת. ישראל מערערת על הפרשנות הבינלאומית של מעמד ההתנחלויות ורואה ביהודה ושומרון חלק מהמולדת ההיסטורית של העם היהודי.

לונדון גם מקשרת את ההחלטה לעלייה באלימות ביהודה ושומרון. עם זאת, ההצהרה המשותפת מכירה בנפרד באינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של ישראל ומגנה שוב את מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר.

מה כבר נעשה ומה יהיה הלאה

נורווגיה כבר ב-19 ביוני העלתה לדיון חוק המציע איסור יבוא מההתנחלויות, יצוא לשם וחלק מהעסקאות בנדל”ן. אירלנד גם קידמה איסור לאומי על יבוא. במסמך המשותף מצוינים בנפרד פעולות הולנד ובלגיה, אף על פי שמדינות אלו אינן חלק מהקבוצה הנוכחית של 12 החותמות.

בריטניה מצפה להשיק את המשטר החדש תוך שישה עד תשעה חודשים. התגובה הישראלית כבר קשה: גדעון סער הזהיר על צעדי תגובה, איתמר בן גביר דרש פעולות נגד הנציגות הבריטית, ובצלאל סמוטריץ’ קרא לגרש את השגריר הבריטי. השאלה המעשית הבאה היא האם החלטות אלו יישארו אוסף של משטרים לאומיים נפרדים או שהלחץ יוביל להגבלות רחבות יותר ברמה האירופית.