הפעולות הצבאיות בלבנון שיבשו את תחילת המשא ומתן בין ארה”ב לאיראן בשווייץ

ביום שישי, 19 ביוני 2026, על רקע החרפה חדה בדרום לבנון נדחתה תחילת המשא ומתן בין ארה”ב ואיראן, שהיו אמורים להתקיים בשווייץ. הפגישה תוכננה באתר הנופש בורגנשטוק באזור אובבורגן, מעל אגם לוצרן, בהשתתפות ארה”ב, איראן, קטאר ופקיסטן. משרד החוץ השווייצרי אישר שהמשא ומתן נדחה, אך ברן נשארת מוכנה לסייע בתהליך.

את המשלחת האמריקאית היה אמור להוביל סגן הנשיא ג’יי די ואנס. מצד איראן ציפו למשלחת הקשורה לדובר הפרלמנט מוחמד באגר גאליבאף. הבית הלבן הסביר את ביטול נסיעתו של ואנס לאירופה בסיבות לוגיסטיות, אך מקורות אמריקאיים מצביעים גם על סיבה אחרת – משטר הפסקת האש השברירי בלבנון לאחר התקפות חדשות ומותם של חיילים ישראלים.

ליל 19 ביוני: מה קרה בלבנון

ההחרפה החלה בליל שישי, 19 ביוני 2026, בדרום לבנון. לפי דיווחי צה”ל, בסביבות 00:30 נפגע טנק של הגדוד ה-52, ובערך ב-04:00 פגע מזל”ט ממולכד בחוליית קומנדו.

כתוצאה משני האירועים דיווח צה”ל על מותם של ארבעה חיילים ופציעתם של חמישה נוספים. בין ההרוגים נקרא סגן אלוף דור גדליה בן סימחון, בן 32, מפקד הגדוד ה-52 של חטיבת 401. שמות ההרוגים האחרים לא פורסמו בזמן הדיווחים הראשונים, אך המשפחות קיבלו הודעה.

לאחר מכן ישראל תקפה מטרות תשתית של חיזבאללה בעמק הבקאע ובדרום לבנון. בצה”ל הצהירו שההתקפות היו תגובה להפרות חוזרות ונשנות של משטר הפסקת האש מצד ארגון הטרור חיזבאללה, שממשיך לתקוף חיילים ישראלים וליצור איום על הגבול הצפוני של ישראל.

צה”ל: 30 מטרות לפני האירועים ועוד 70 לאחר מכן

דובר צה”ל אפי דפרין הצהיר שכוחות ישראליים שומרים על חופש פעולה בתוך מה שנקרא “הקו הצהוב” בלבנון. מחוץ לאזור זה, לדבריו, מותר לחיילים להשתמש באש כדי לסלק איומים מיידיים.

דפרין גם הדגיש שהצבא מוכן בכל רגע לחדש את הלחימה האינטנסיבית – הן בלבנון והן בכיוון האיראני. לפני האירועים הליליים צה”ל, לדבריו, פגע ב-30 מטרות, ולאחר מותם ופציעתם של חיילים ישראלים – בעוד 70 מטרות מהאוויר ומהקרקע.

התקשורת הלבנונית דיווחה כי כתוצאה מהתקפות הלילה והבוקר הישראליות בדרום לבנון נהרגו לפחות 25 אנשים. מאוחר יותר הופיעו דיווחים על יותר מ-50 תקיפות אוויריות באזור נבטיה ועל מותם של לפחות חמישה אנשים נוספים.

מדוע לבנון סיכלה את המשא ומתן בבורגנשטוק

המשא ומתן בשווייץ היה אמור להתחיל בדיוק ב-19 ביוני 2026 ולפתוח שלב של 60 יום ליישום ההסכמות המוקדמות בין וושינגטון לטהראן. לפי רויטרס, הפגישה תוכננה באתר הנופש בורגנשטוק, ומטרתה הייתה להבטיח הסכם זמני ולעבור לדיון בחבילה רחבה יותר של נושאים.

במרכז ההסכמות היו מספר נקודות: הפסקת פעולות האיבה בכל החזיתות, כולל לבנון, פתיחת מצר הורמוז, הסרת הסנקציות מאיראן בהדרגה והתחלת משא ומתן מפורט על תוכנית הגרעין של טהראן. לכן, הסבב החדש של הלחימה בלבנון לא היה אפיזודה מקומית, אלא מכה לכל המבנה הדיפלומטי.

משרד החוץ השווייצרי הודיע: המשא ומתן המתוכנן בין ארה”ב, איראן, קטאר ופקיסטן נדחה, אך שווייץ עדיין מוכנה לסייע בקיומם, והעבודה המקדימה נמשכת. ההצהרה הזו הופיעה לאחר שהתברר שג’יי די ואנס לא ייסע לאירופה.

מה מקשר את ישראל, איראן והחזית הצפונית

לישראל השאלה המרכזית היא לא רק אם המשא ומתן בשווייץ יתקיים מאוחר יותר. העיקר הוא שלבנון שוב הפכה לחלק מעסקה גדולה בין ארה”ב לאיראן. אם הפסקת האש עם חיזבאללה היא אחד התנאים לחבילת האזור, אז כל התקפה על חיילים ישראלים בדרום לבנון משפיעה אוטומטית על וושינגטון, טהראן וכל תהליך המשא ומתן.

כאן חשוב ההקשר הישראלי: תושבי הצפון של ישראל רואים במשא ומתן כזה לא כדיפלומטיה רחוקה, אלא כשאלה של ביטחונם האישי. עבור קוראי נאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency הסיפור הזה מראה שהאירועים בבקאע, נבטיה, בורגנשטוק, וושינגטון וטהראן כבר קשורים בשרשרת אחת.

לפי Axios, ההחלטה לדחות את נסיעתו של ואנס נראתה קשורה לא רק ללוגיסטיקה, אלא גם לחוסר היציבות בלבנון. אחד הנציגים האמריקאים הצהיר כי טענות טהראן כלפי ישראל על הפרות לכאורה של הפסקת האש עשויות להיות אחת הסיבות לכך שהמשא ומתן לא התחיל ביום המיועד.

מה היה המצב לפני דחיית המשא ומתן

בערב, ביום חמישי, 18 ביוני 2026, נשיא ארה”ב דונלד טראמפ כתב ב-Truth Social שארצות הברית “מחויבת לשלום”. הוא קרא למשתתפי התהליך במזרח התיכון לשמור על גישה חיובית לפיתוח מוצלח של המשא ומתן.

טראמפ גם קישר את התהליך הדיפלומטי לשווקים: לדבריו, מחירי הנפט ירדו בחדות והמניות עלו, כי המשקיעים ציפו להפסקת אש בכל החזיתות, כולל לבנון, חיזבאללה וישראל. בפועל, החזית הצפונית הייתה המבחן הרציני הראשון לאופטימיות הזו.

איראן נתנה אישור לדיאלוג ישיר, אך השאירה “קווים אדומים”

לפי דיווחי התקשורת האמריקאית, המנהיג העליון של איראן מוג’תבא חמנאי אישר לנציגי איראן לנהל משא ומתן ישיר עם ארה”ב. עם זאת, הוא הדגיש שעצם קיום המשא ומתן אינו אומר קבלת דעות “האויב”.

כמה שעות לאחר מכן, דובר הפרלמנט מוחמד באגר גאליבאף נשא הצהרה שבה הודה לחמנאי והבטיח לשמור על “הקווים האדומים” של איראן במשא ומתן עם וושינגטון. הוא לא דיווח על שינוי בתוכניות באותו רגע.

התוצאה לישראל קשה וברורה: גם כאשר ארה”ב ואיראן מנסות לעבור לדיפלומטיה, חיזבאללה נשארת כלי לחץ על הגבול הצפוני. ליל 19 ביוני 2026 הראה שמכה אחת על חיילים ישראלים בלבנון יכולה לשנות לא רק את המצב בחזית, אלא גם את לוח הזמנים של עסקה אזורית גדולה.