מיער ‘אוקראינה’ בנגב הישראלי: יליד חרקוב יגאל יסינוב, מנהל קק”ל-קקל אירואסיה, בירך את אוקראינה ביום העצמאות

ב-23 באוגוסט 2026, מנכ”ל קק”ל-אירואסיה יגאל יסינוב הקליט ברכה, בשפה האוקראינית, לאוקראינה מיער “אוקראינה” בנגב הישראלי. בדקתי את ההיסטוריה של המקום הזה – מיער אודסה של 2014 ועץ הזית של פטרו פורושנקו ועד לאנדרטה, השריפות ליד דורות והנקודה הישנה בגוגל מפות, לפיה ניתן לחפש את החלק האוקראיני היום.

מחבר נאנובוסטי – חדשות ישראל: פאבל שווייקו

ב-23 באוגוסט 2026, ערב יום העצמאות של אוקראינה, מנכ”ל קק”ל-אירואסיה יגאל יסינוב הקליט פנייה לאוקראינים מיער “אוקראינה” בנגב. במבט ראשון זהו סרטון חגיגי של כמה דקות. אך המקום שנבחר להקלטה משנה את משמעות הפנייה: יסינוב עומד בין העצים של הפרויקט, להופעתו היה לו קשר לפני יותר מעשר שנים. האתר הרשמי של קק”ל-אירואסיה עדיין מציין את תפקידו כמנכ”ל הארגון.

“הסתכלו סביב, העצים גדלים לאט, אבל הם שורדים סופות.

כך הוא ישראל. כך היא אוקראינה. כך הם האנשים, שגם תחת הפגזות ממשיכים לבנות עתיד.

היום אני מברך את חרקוב המכובדת, מברך את אוקראינה ביום העצמאות. מברך את כל מי שמאמין בחופש יותר מאשר האויבים מאמינים בנשקם.

זיכרון נצח לנופלים, שנתנו את חייהם למען החופש. תהילה לגיבורים, המגנים היום על אוקראינה. תהילה לגיבורים, המגנים היום על ישראל. תהילה לאוקראינה ותהילה לישראל.

שלום למדינותינו. ויהי יום שבו ילדינו יכירו את קול הרוח בעצים יותר מקול הסירנות.

חברים, אנחנו מאוחדים. ניצחונות לנו!”

קק”ל – זהו הקרן הקיימת לישראל, בעברית קרן קיימת לישראל, קק”ל. הארגון קיים מאז 1901; היום בין תחומיו – יערות וסביבה, מים, פיתוח שטחים, חינוך, תיירות ופרויקטים מחקריים. לכן המילה “יער” בסיפור הזה אינה שם מותנה של אנדרטה: מדובר בפרויקט קק”ל בתוך יער דורות במועצה האזורית שער הנגב. קק”ל עצמו בשנים שונות קרא לו גם יער אוקראינה-דורות, וגם “חורשת אוקראינה” בתוך יער דורות.

נולדתי וגדלתי באוקראינה, וישראל הפכה לבית החדש שלי.

לכן עבור נאנובוסטי – חדשות ישראל החלטתי לא להסתפק בסיכום הברכה. השוויתי את תמלול הסרטון הנוכחי עם חומרי קק”ל של 2015, 2017 ו-2018, עמוד “אוקראינים בישראל” על נטיעת 6 באפריל 2016, פרסומים של מועדון עולמי של אודסאים על אירועי 2014 ודיווחים של התקשורת הישראלית על השריפות ביער דורות.

הביוגרפיה של יסינוב עצמו התבררה גם כחלק מהסיפור הזה: חרקוב בפנייתו – לא עיר אוקראינית שנבחרה על ידי העורך, אלא מקום הולדתו.

רק בהשוואה כזו מתגלים פרטים שאינם קיימים בברכה הקצרה. לדוגמה, בדצמבר 2015 קק”ל תכנן להעביר את עץ הזית הנשיאותי ליער האוקראיני בט”ו בשבט הקרוב, אך הנטיעה המתועדת התקיימה רק ב-6 באפריל 2016. והחומר הרשמי של קק”ל מ-2018 שוב מספר על העברת אחד מעצי הזית לדורות. זו כבר לא כרוניקה חלקה של יובל, אלא סיפור שבו יש לקרוא את המסמכים של שנים שונות זה לצד זה.

מדוע ה-23 באוגוסט עבור יליד חרקוב היה חשוב לא פחות מה-24

פניית יסינוב מתחילה לא מקייב ואפילו לא מיום העצמאות. הוא מדבר על חרקוב: העיר שבה נולד, שבה בעבר חגגו את השחרור מהכיבוש הנאצי ושבמהלך המלחמה הנוכחית שוב חיה תחת סירנות ופיצוצים. בתמלול הסרטון נשמע: “23 באוגוסט עבור חרקוב – זה לא רק תאריך”. לאחר מכן יסינוב מדבר על יכולת החרקובאים לעמוד “אז” ו”עכשיו”.

לקורא הישראלי כאן נדרש הקשר. ב-23 באוגוסט בחרקוב מציינים באופן מסורתי את יום העיר ויום השחרור מהכיבוש הנאצי ב-1943. מקורות רשמיים אזוריים אוקראינים ממשיכים לקשר את התאריך הזה לשני האירועים. עם זאת, סביב הניסוח “שחרור ה-23 באוגוסט” קיימת דיון היסטורי נפרד: הקרבות סביב העיר לא הסתיימו ברגע אחד, ולכן היום היסטוריונים אוקראינים דנים עד כמה הנוסחה הקלנדרית הסובייטית מתארת במדויק את מה שהתרחש בשטח. עבור נאום יסינוב חשוב יותר דבר אחר: עבור אדם מדורו התאריך הזה היה חלק מזיכרון חרקוב במשך עשורים.

וב-24 באוגוסט 1991, המועצה העליונה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית קיבלה את חוק הכרזת העצמאות של אוקראינה. זה לא מקביל ליום העצמאות הישראלי מבחינה קלנדרית – לשתי המדינות יש מסלולים היסטוריים שונים לחלוטין, – אבל עבור ישראלי הפונקציה של החג מובנת: זהו היום הלאומי הראשי של אוקראינה המודרנית. ב-2026 ימלאו 35 שנה לקבלת החוק.

לכן הרצף בפנייה אינו מקרי: ב-23 באוגוסט יסינוב נזכר בעירו, ואז מדבר על המדינה. “ואז למחרת אוקראינה תחגוג את יום העצמאות”, הוא ממשיך. החג בנאומו מיד מתברר כקשור לא למחזה או לפרוטוקול רשמי, אלא למחיר החופש בזמן מלחמה.

חבר כנסת לשעבר מחרקוב: מי הוא יגאל יסינוב

יגאל יסינוב נולד ב-27 באפריל 1966 בחרקוב, אז ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ועלה לישראל ב-1993 כבר מאוקראינה העצמאית. כיום הוא בן 60. בסרטון הנוכחי הוא אומר שהוא חי בישראל, “בירושלים הקדושה”, יותר מ-33 שנה, ומסיק מכך מסקנה אישית: חרקוב וירושלים היום קרובות זו לזו יותר ממה שנראה על המפה.

לפני עבודתו הנוכחית בקק”ל יסינוב הספיק לעבור דרך הפוליטיקה הפרלמנטרית הישראלית. בבחירות ב-28 בינואר 2003 המפלגה החילונית “שינוי” קיבלה 15 מנדטים; יסינוב היה במקום החמישה עשר ברשימתה ונכנס לכנסת ה-16. עבור הקורא שאינו זוכר את המפה הפוליטית של ישראל בתחילת שנות ה-2000: “שינוי” הייתה מפלגה חילונית של מעמד הביניים, שתמכה בין היתר בהגבלת הלחץ הדתי על החיים האזרחיים. יסינוב עצמו דיבר בראיונות לפני הבחירות על אקולוגיה, זכויות סטודנטים, מילואים ועובדים.

בכנסת הוא עסק גם בנושאי עלייה. כאן המילה עלייה מתייחסת לעליית יהודים לישראל על פי חוק השבות. בעמוד הרשמי הנוכחי של קק”ל בין תפקידיו הקודמים של יסינוב מצוין יושב ראש מבנה התמיכה במדענים עולים; הוא גם היה חבר בהנהלת ארגון המורים העולים. לכן העבודה עם יוצאי ברית המועצות לשעבר הופיעה בביוגרפיה שלו זמן רב לפני תפקידו הנוכחי בקק”ל-אירואסיה.

הקריירה הפוליטית הסתיימה באופן די יוצא דופן. ב-1 בפברואר 2006 יסינוב עזב את “שינוי” והקים את הסיעה “העולים” – שם שניתן לתרגם כ”עולים”. באותה תקופה היא הצטרפה לגוש “האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו”, ולאחר מכן “ישראל ביתנו” נפרדה לסיעה פרלמנטרית עצמאית. בסיס הנתונים הרשמי של הכנסת שומר על הרצף הזה לפי תאריכים.

לאחר הפוליטיקה הפרלמנטרית עבודתו נקשרה יותר ויותר לקק”ל. בשנים שונות הוא כיהן בתפקידים בכירים בקרן, והיום המבנה הרשמי של קק”ל-אירואסיה מכנה אותו מנכ”ל. לכן את המשפט מהסרטון הנוכחי “הייתה לי הכבוד להוביל את יצירתו” על יער “אוקראינה” החלטתי לבדוק לא כזיכרון יפה של פוליטיקאי לשעבר, אלא לפי מסמכי הזמן עצמו.

מיער אודסה ועד 1200 דונם: איך הופיע היער האוקראיני בנגב

העקבות הראשונים מובילים לאפריל 2014, וזה חשוב: הפרויקט הרשמי “יער אוקראינה” התגבש מאוחר יותר, אבל עצים אוקראינים במקום הזה הופיעו קודם. ב-23 באפריל, במהלך פסטיבל OdessAviv הבינלאומי, בצפון הנגב החלו ליצור את יער אודסה, שתוכנן לכאלף עצים. פרסומים של מועדון עולמי של אודסאים ו”ערב אודסה” של אותה תקופה מכנים אותו במפורש כתחילת היער האוקראיני העתידי.

כאן מופיעה הקשר ישיר עם יסינוב.

מועדון עולמי של אודסאים כתב שההחלטה להקים את יער אוקראינה התקבלה ביוזמתו של יסינוב, לשעבר תושב חרקוב, שניהל את התחום הרלוונטי בקרן, ויער אודסה היה השלב הראשון. מנהל הסניף הישראלי של המועדון, הבמאי הדוקומנטרי בוריס סובולב, התעקש על פרויקט היער ולפי נתוני המועדון עצמו והעיתונות האודסאית, מימן את נטיעת אלף העצים. זה מאפשר לקבוע גבול חשוב: מימון יער אודסה על ידי סובולב מתועד, אבל לא מצאתי בסיס לייחס לו מימון של כל היער האוקראיני העתידי.

ראשון נטעו עץ זית לכבוד מיכאיל ז’בניצקי. בטקס השתתפו יסינוב, סובולב ונציג מועדון עולמי של אודסאים ארקדי קריימר; הופיעו גם עץ בשם אודסה ועץ לזכרו של בוריס ליטבק – נדבן אודסאי, מייסד מרכז השיקום הידוע לילדים עם מוגבלות “בית עם מלאך”. באחד הדיווחים מאותה תקופה נשמרה גם פרט כמעט יומיומי: כששאלו את יסינוב מה הקשר שלו לאודסה, הוא ענה שסבתו סופיה מוסטוביה הייתה שם זמרת אופרה.

מדוע דווקא אודסה הייתה העיר הראשונה בתוך הפרויקט האוקראיני, מוסבר לא רק בפעילות הקהילה האודסאית המודרנית. בסרטון הנוכחי יסינוב מזכיר עוד שני אנשים. באודסה נולד יונה קרמניצקי, שנבחר לראשון מנהלי קק”ל לאחר הקמת הקרן ב-1901; קק”ל כותבת שהוא ניהל אותה עד 1907 והיה אחד האנשים שהפכו את רעיון הקרן הלאומית לארגון מעשי.

שם גם נולד זאב ז’בוטינסקי, אחד המנהיגים הציוניים המשפיעים ביותר במאה ה-20, מייסד הציונות הרוויזיוניסטית ותנועת בית”ר. עבור הקורא הישראלי ז’בוטינסקי מוכר היטב מהרחובות, הפארקים וההיסטוריה הפוליטית של המדינה; הקשר של מנהל קק”ל הראשון לאודסה ידוע פחות.

אבל חשוב לא לבלבל בין הסיבות להסברים המאוחרים. מקורות 2014 מראים את תפקידו הישיר של מועדון עולמי של אודסאים וסובולב בהופעת היער. הקשר ההיסטורי עם קרמניצקי וז’בוטינסקי אמיתי, אך לא מצאתי מסמך מ-2014 שבו היא נקראת סיבת הבחירה בשם. בפנייה הנוכחית יסינוב מוסיף את השכבה ההיסטורית הזו לאחר שתים עשרה שנים.

בדצמבר 2015 הממדים הופכים לאחרים.

קק”ל הרשמי כבר כותב על “יער אוקראינה” בשטח של 1200 דונם במועצה האזורית שער הנגב. עבור ישראלי דונם הוא יחידת שטח מוכרת; 1200 דונם הם כ-120 דונם, וזו בדיוק המספר שהביאו דיווחים אוקראינים על הפרויקט. בפרסומים של הצד האוקראיני של אותן שנים הוא נקרא היער הראשון בישראל המוקדש למדינה אחרת.

ב-22 בדצמבר 2015 נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו במהלך ביקור רשמי נטע עץ זית בחורשת האומות ביער ירושלים. זהו אובייקט אחר, בירושלים, ואין לערבב אותו עם דורות. במקביל פורושנקו נטע שתיל נוסף בכלי מיוחד; קק”ל הרשמי הודיע כי מאוחר יותר שגריר אוקראינה גנאדי נדולנקו צריך לנטוע אותו ביער אוקראינה-דורות בשער הנגב.

כאן מתחילה חידה קטנה של הכרונולוגיה.

קק”ל בדצמבר 2015 כתב שנדולנקו ינטע את השתיל הזה בט”ו בשבט הקרוב – ראש השנה לאילנות היהודי, שבו בישראל נוהגים לערוך נטיעות. עם זאת, מקור “אוקראינים בישראל” מתעד את הטקס רק ב6 באפריל 2016. ט”ו בשבט כבר עבר באותו זמן. כלומר, לוח הזמנים המקורי השתנה, אם כי הסיבות לשינוי לא מוסברות בפרסומים הזמינים.

ב-6 באפריל נדולנקו העביר את עץ הזית הנשיאותי לקרקע, ועובדי השגרירות האוקראינית נטעו לידו את השתילים הראשונים שהפכו לחלק מ”יער אוקראינה”. יסינוב אז הודיע כי ליום העצמאות של אוקראינה מתוכננת להציב לוח עם שם היער. ליד עץ הנשיא כבר עמד עמוד קטן, שתוכנן לסמן אותו בגוגל מפות, כדי, כפי שאמר יסינוב, כל אדם יוכל למצוא “חלקיק של אוקראינה על אדמת ישראל”.

זו הזדמנות נדירה לראות את הפרויקט לא בדיעבד. ב-2014 המשתתפים רק מדברים על היער האוקראיני העתידי. בדצמבר 2015 קק”ל כבר מציין את השטח והמקום הרשמי. באפריל 2016 עובדי השגרירות אכן עומדים שם עם שתילים, ויסינוב מבטיח לשים את השם על המפה. באוגוסט 2026 הוא שוב נמצא בין העצים האלה – רק שעכשיו אין צורך לדמיין אותם כתוכנית.

עץ הזית של פורושנקו, השפה האוקראינית והשריפה בדורות: הסיפור לאחר הנטיעה הראשונה

הקו האוקראיני של קק”ל נמשך גם מחוץ לדורות. ב-15 במאי 2017 ראש ממשלת אוקראינה ולדימיר גרויסמן נטע עץ זית בחורשת האומות בירושלים. יסינוב ניהל את הטקס והסביר במיוחד מדוע הוא נערך בשפה האוקראינית: קק”ל רצתה להראות כבוד למדינה האוקראינית ולהזכיר את מנהל הקרן הראשון יונה קרמניצקי, שנולד באודסה. זהו פרט חשוב – השפה האוקראינית שימשה את קק”ל בטקס רשמי זמן רב לפני הברכה הנוכחית.

התאריך המתועד הבא של היער עצמו הוא 29 באוקטובר 2018. קק”ל הרשמי הודיע על טקס בדרום ישראל ביער דורות והבהיר לראשונה את מבנה הפרויקט בצורה ברורה במיוחד: “חלק מיער דורות הוא חורשה שנשתלה במיוחד, הנושאת את שם אוקראינה”. לכן להתווכח אם זה “יער” או “חורשה” הוא חסר טעם. השם “יער אוקראינה” התקבע על הפרויקט, ובמיקום גיאוגרפי החלק הזיכרוני האוקראיני נמצא בתוך יער דורות הגדול יותר.

באותו יום נפתחה שם אנדרטה ליד עץ הזית שהתקבל עם ביקור פורושנקו. נכחו השגריר גנאדי נדולנקו, עובדי השגרירות האוקראינית, נציגי קק”ל, הציבור והתקשורת. וכאן מופיע הפער השני בין הטקסטים הארכיוניים, שלא הייתי מטשטש למען כרונולוגיה יפה.

מקור מ-2016 כותב במפורש שנדולנקו כבר ב-6 באפריל 2016 העביר לקרקע את עץ הזית של פורושנקו. קק”ל בחומר מ-2018 מנסח את הסיפור אחרת: הוחלט להעביר לחורשה האוקראינית אחד משני עצי הזית שנטע הנשיא בירושלים ב-2015, ולאחר מכן נאמר על האנדרטה במקום שבו העץ נקלט. מהטקסטים הזמינים לא ברור אם מדובר בהעברה שנייה של העץ בתוך הפרויקט, בעץ השני מבין שני עצי הזית או פשוט בניסוח רטרוספקטיבי לא מדויק של קק”ל. לכן שתי התאריכים – 2016 ו-2018 – נכון יותר להשאיר כשני שלבים מתועדים, ולא להמציא ביניהם הסבר חסר.

גם משפט אחד מהפנייה הנוכחית נאלצתי לבדוק בנפרד. יסינוב אומר: “היער הזה גם ספג הפגזות, אבל עמד והמשיך לגדול”. לא מצאתי אישור אמין לפגיעה ישירה של רקטה דווקא בחורשה האוקראינית לאחר ה-7 באוקטובר 2023, ולכן מסקנה כזו בשם המערכת לא ניתן לעשות.

אבל יער דורות עצמו אכן נשרף כתוצאה מהתקפות מרצועת עזה. ביולי 2018 דיווחו התקשורת הישראלית על שריפות שנגרמו מבלוני תבערה ונחשים; ב-30–31 ביולי פרצה אש גם ביער דורות במועצה האזורית שער הנגב. את השריפות שם כיבו כבאים, עובדי קק”ל ותעופה. כלומר, מתועדת פגיעה ביער שהוא חלק מהיער האוקראיני; לא מתועדת פגיעה נפרדת באנדרטה האוקראינית או בעץ הזית הנשיאותי.

עבור נאנובוסטי – חדשות ישראל ההבדל הזה עקרוני. משפט הדובר נשאר חלק מהפנייה שלו, והעובדה שבדקנו יש לה גבולות צרים יותר. ברגע ששני הדברים האלה מתערבבים, הסיפור הסמלי מתחיל להחליף את הסיפור התיעודי.

איפה נמצא יער “אוקראינה” ואיך למצוא את החורשה האוקראינית בעצמך

החלק המעשי ביותר בסיפור הזה נשמר בזכות פרסומים מאפריל 2016. כשיסינוב אמר שעץ פורושנקו יופיע בגוגל מפות, השגרירות האוקראינית אכן נתנה קישור לנקודה ליד החלק האוקראיני. פרסום ישן של ZN UA שמר את ההודעה על הקישור; הקואורדינטות של הנקודה ההיסטורית הן 31.5215, 34.6711.

הנה הוא על מפת גוגל – https://maps.app.goo.gl/cTrRY59ii1andyEQ7

יש להתמקד ביער דורות – יער דורות, במועצה האזורית שער הנגב – מועצה אזורית שער הנגב, ליד קיבוץ דורות. מועצה אזורית היא צורת שלטון מקומי ישראלית, המאחדת כמה יישובים קטנים, בעיקר קיבוצים ומושבים; זה לא עיר נפרדת. האזור נמצא בחלק המערבי של הנגב הצפוני, ליד שדרות ורצועת עזה.

אם הניווט לא מזהה “יער אוקראינה בישראל”, זה לא אומר שהאובייקט נעלם. ניסינו לחפש יער אוקראינה-דורות, לאחר מכן יער דורות, ולנקודת הזיכרון עצמה הזנו את הקואורדינטות 31.5215, 34.6711. האפשרות האחרונה אמינה יותר מהשם הישן, כי חורשות קטנות ושטחי זיכרון של קק”ל לא תמיד מוצגים באותו אופן בגוגל מפות וב-Waze.

לכן חיפושים כמו “איפה נמצא יער אוקראינה בישראל”, “יער אוקראינה דורות”, “איך להגיע ליער אוקראינה בנגב” והעברית יער אוקראינה-דורות עשויים להוביל לחומרים שנראים במבט ראשון סותרים זה את זה. בעמוד קק”ל של 2015 מופיע השם “יער אוקראינה-דורות”, ב-2016 מקורות אוקראינים מדברים פשוט על “יער אוקראינה”, וב-2018 קק”ל עצמה מבהירה שזה חורשה אוקראינית בתוך יער דורות. זו לוקיישן אחת עם שמות היסטוריים שונים, ולא שלושה יערות אוקראיניים שונים.

לנסיעה ברכב כדאי קודם לבנות מסלול ליער דורות, והקילומטרים האחרונים – כבר לנקודה ההיסטורית של החלק האוקראיני. האזור מחובר לכביש האזורי 334, שעובר ליד דורות. לא היינו מבטיחים שרכב פרטי רגיל יוכל בכל רגע להגיע ממש לאנדרטה: לא מצאנו עמוד תיירותי מודרני של קק”ל עם תיאור הגישה דווקא לחורשה האוקראינית.

בדקנו גם את עמוד קק”ל הנוכחי עם אזהרות למטיילים ב23 באוגוסט 2026. בו מופיעה רשימה שלמה של סגירות והגבלות ביערות הדרומיים, אך לא נמצא הודעה נפרדת על סגירת יער דורות בזמן הבדיקה. זה עדיין לא צריך להיתפס כהבטחה בלתי מוגבלת: שער הנגב נמצא ליד רצועת עזה, ולכן לפני הנסיעה יש לבדוק מחדש את הודעות קק”ל והנחיות פיקוד העורף.

“חרקוב וירושלים קרובות יותר ממה שנראה על המפה”: מה נשאר מאחורי הברכה החגיגית

החלק הפוליטי ביותר של הסרטון בן שלוש הדקות מתחיל לאחר הסיפור האישי. יסינוב אומר שהאוקראינים והישראלים יודעים מהי אזעקת אוויר, ציפייה לחדשות מהקרובים בחזית, פיצוצים ליליים והצורך להוביל ילדים למקלט. לישראלי החוויה הזו לא צריכה להיות מתורגמת לשפת המופשטות: מדובר באותן דקות שבהן המשפחה הולכת לממד – חדר מוגן בדירה – או למקלט ציבורי.

לאחר מכן הוא אומר: “אותו נשק איראני ורוסי בידי טרוריסטים מביא מוות”. לאחר מכן יסינוב מציב בשורה אחת את חרקוב, ירושלים, קייב, באר שבע, סומי ותל אביב.

אבל הקשר עצמו לא נלקח מהאוויר. רוסיה ואיראן במשך שנים של מלחמות הפכו לשותפים צבאיים, ואוקראינה מאז 2022 מתמודדת באופן קבוע עם מל”טים תקיפה ממוצא איראני, המופעלים על ידי הכוחות הרוסיים. ישראל, מצידה, מתמודדת ישירות עם נשק איראני, טכנולוגיות ומבנים חמושים הנתמכים על ידי טהרן. העובדה שיסינוב מחבר את שתי המציאויות האלה בפנייה אחת – זהו כבר תוכן פוליטי של הברכה, שמתפספס אם משאירים מהסרטון רק את המשפט “ברך את האוקראינים בחג”.

לא פחות חשוב, מאיפה נאמרים הדברים האלה.

יסינוב לא רק הגיע לאירוע האוקראיני של קק”ל. ב-2014 שמו מופיע ליד יער אודסה ורעיון היער האוקראיני העתידי. ב-2015 הוא משתתף בטקס פורושנקו. ב-2016 הוא מסביר איך למצוא את החלק החדש בגוגל. ב-2017 הוא מנהל טקס עם ראש הממשלה גרויסמן בשפה האוקראינית. ב-2026 הוא חוזר לאותו סיפור כבר כמנכ”ל קק”ל-אירואסיה. זהו רצף שלא ניתן לראות בסרטון הקצר ביותר.

בסוף הפנייה יסינוב מדבר על העצים: הם גדלים לאט, שורדים סופות וממשיכים לגדול. לאחר מכן הוא מאחל שיום אחד הילדים יכירו טוב יותר את קול הרוח בעצים מאשר את קול הסירנות.

לאחר בדיקת הארכיונים המשפט הזה נתפס כבר לא כמטאפורה עצמאית. העצים הראשונים של יער אודסה נטעו באפריל 2014; ההיסטוריה הרשמית של הפרויקט האוקראיני הגדול נמשכה ב-2015–2016; ב-2018 ליד עץ הזית הופיעה אנדרטה, ויער דורות באותה תקופה אכן נשרף לאחר התקפות תבערה מעזה. לכן הפנייה ב-23 באוגוסט 2026 ניתן לתארך ביום אחד, אך ההיסטוריה של המקום שממנו היא הוקלטה – כבר יותר משתים עשרה שנים.

הנה יער “אוקראינה” על מפת גוגל – https://maps.app.goo.gl/cTrRY59ii1andyEQ7