- July 1, 2026
- 1:41 pm
- ישראל
ב-2 ביולי 2026 בהרצליה תתקיים הרצאה המוקדשת לאוקראינה, תפקידה ההיסטורי וכיצד המדינה מצאה את עצמה במרכז אחד הקונפליקטים המרכזיים של המאה ה-21.
מקום האירוע — חצר “בית קינן” / חצר “בית קינן” ברחוב נתן אלתרמן 51, הרצליה.
תחילת האירוע — 20:00.
ההשתתפות פתוחה לקהל הרחב, אך נדרשת הרשמה מראש.
הרשמה כאן: https://beit-keynan.inwise.net/020726
המארגנים מציגים את הערב תחת הכותרת “אוקראינה חומה ומחדל” — “אוקראינה: חומה וכישלון”. בעמוד ההרשמה מצוין גם השם המלא של ההרצאה: “מהעבר ההיסטורי ועד להפיכתה לזירה של עימות בין רוסיה למערב הקולקטיבי”. המרצה — נינו אבסדזה, עיתונאית, פרשנית ערוץ 12 לענייני רוסיה וחברת כנסת לשעבר.
למה חשוב להבין את השם הזה נכון
במבט ראשון, הביטוי “אוקראינה חומה ומחדל” עשוי להיראות פשוט: אוקראינה, חומה, כישלון.
אבל בעברית זה לא רק אוסף מילים, אלא משחק עם אחת הנוסחאות ההיסטוריות החשובות של התנועה הציונית — “חומה ומגדל”.
כך נקרא אופן הקמת היישובים היהודיים בארץ ישראל לפני הכרזת מדינת ישראל. אנשים הגיעו למקום, לעיתים בלילה, בנו במהירות מגדל וגדר, ויצרו עובדה של נוכחות על הקרקע.
בכרזה המילה מגדל הוחלפה במילה מחדל, כישלון, פספוס, טעות חמורה.
נוצר משחק מילים: לא “חומה ומגדל”, אלא “חומה ומחדל”.
לקהל הישראלי זה נשמע חזק יותר מתרגום רגיל. המילה מחדל בעברית נושאת מטען פוליטי וחברתי כבד. משתמשים בה לעיתים קרובות כשמדברים לא רק על טעות, אלא על כישלון מערכתי של המדינה, על טעות שהובילה לתוצאות קטסטרופליות.
לכן שם ההרצאה מיד מעלה את השאלה: של מי הכישלון הזה?
כישלון של רוסיה, שמנסה בכוח להחזיר את אוקראינה למסלול האימפריאלי?
כישלון של המורשת הסובייטית, שהשאירה אחריה גבולות, פחדים, מיתוסים ו”מוקשים פוטנציאליים” לדורות הבאים?
כישלון של המערב, שלא רצה לראות את המציאות של התוקפנות הרוסית במשך זמן רב מדי?
או, מה שיותר שנוי במחלוקת, האם מחברי הכרזה רוצים להציג את אוקראינה עצמה כחלק מקונפליקט זר — בין רוסיה למה שנקרא “המערב הקולקטיבי”?
זו הסיבה שהרצאה כזו עשויה להיות חשובה לא רק כאירוע תרבותי, אלא גם כהזדמנות לשיחה על השפה שבה מתארים בישראל את המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה.
על מה תהיה ההרצאה ב”בית קינן”
לפי תיאור המארגנים, ההרצאה אמורה להראות כיצד אוקראינה הפכה לאחד המרכזים הגיאופוליטיים המרכזיים של העולם המודרני.
בהודעה מדובר על מסע דרך ההיסטוריה, התרבות, הפילוסופיה, הארכיטקטורה והפוליטיקה של המרחב הפוסט-סובייטי. דגש מיוחד ניתן לקייב — אחת הערים הסלאביות העתיקות ביותר, שדרכה מוצע להבין את הקונפליקט הרחב יותר בין רוסיה, אוקראינה, המורשת הסובייטית והמערב המודרני.
המארגנים גם מבטיחים שיחה על ערים, מבנים, אנדרטאות וסמלים שנותרו מהאימפריה הרוסית והברית המועצות. דווקא דרך עקבות העבר הללו, לפי כוונתם, ניתן לראות את שורשי הקונפליקט שמשפיע היום לא רק על אירופה, אלא גם על הפוליטיקה הגלובלית.
לקוראי נאנובוסטי — חדשות ישראל כאן חשוב הזווית הישראלית.
החברה הישראלית לעיתים קרובות מסתכלת על המלחמה באוקראינה דרך מושגים משלה של ביטחון, גבולות, זיכרון, עלייה, יחסים עם רוסיה, ארה”ב ואירופה. לכן הנושא האוקראיני בישראל הוא לא רק “מדיניות חוץ”. זו שאלה על איך מדינה שחיה באיום מתמיד מבינה את זכותו של עם אחר לעצמאות, ביטחון והגנה מפני תוקפנות.
למה הנוסחה “רוסיה נגד המערב הקולקטיבי” מעוררת שאלות
בתיאור ההרצאה אוקראינה נקראת זירה של עימות בין רוסיה ל”מערב הקולקטיבי”.
נוסחה זו אינה ניטרלית.
הביטוי “המערב הקולקטיבי” משמש רבות בשפה הפוליטית הרוסית, שבה המלחמה מוצגת לעיתים קרובות לא כתוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה, אלא כעימות בין רוסיה למערב. במסגרת כזו אוקראינה עלולה להיעלם כסובייקט עצמאי: לא כמדינה עם היסטוריה, צבא, חברה, תרבות וזכות לבחירה, אלא כ”שטח קונפליקט” בין כוחות גדולים.
זה מה שהופך את הכרזה לבלתי חד משמעית.
מצד אחד, ההרצאה עשויה להיות מועילה אם היא באמת מסבירה את השורשים ההיסטוריים והתרבותיים של הקונפליקט הרוסי-אוקראיני, המורשת הסובייטית, המיתוסים האימפריאליים ותפקיד קייב בהיסטוריה של האזור.
מצד שני, חשוב שהשיחה על אוקראינה לא תהפוך לסיפור מחדש של תבנית נוחה למוסקבה: כאילו אוקראינה היא רק “זירה” למאבק בין רוסיה למערב, ולא מדינה שרוסיה מנהלת נגדה מלחמה.
אוקראינה היום היא לא רק “חומה” בין מישהו למישהו.
למיליוני אוקראינים זה בית.
לאירופה — קו הגנה מפני אלימות אימפריאלית חדשה.
לישראל — מבחן היכולת לראות את ההבדל בין תוקפן לקורבן, גם כשהגיאופוליטיקה נראית מורכבת.
מי היא נינו אבסדזה ולמה ההרצאה שלה עשויה להיות מעניינת
נינו אבסדזה ידועה בישראל כעיתונאית, פרשנית פוליטית וחברת כנסת לשעבר. בהודעת “בית קינן” היא מוצגת כפרשנית ערוץ 12 לענייני רוסיה, חברת כנסת לשעבר, מרצה בכירה וחוקרת ספרות ותרבות רוסית.
פרופיל כזה הופך את ההרצאה לפוטנציאלית מעניינת לקהל שרוצה להבין לא רק את האירועים הצבאיים, אלא גם את השכבה העמוקה יותר: כיצד התרבות הרוסית, הפוליטיקה הסובייטית, הזיכרון האימפריאלי, הארכיטקטורה והמיתוסים ההיסטוריים ממשיכים להשפיע על תפיסת אוקראינה.
לקהל הישראלי זה חשוב במיוחד.
רבים בישראל נולדו בברית המועצות או במדינות פוסט-סובייטיות. לרבים יש קשרים משפחתיים עם אוקראינה, רוסיה, בלארוס, גאורגיה, מולדובה, מדינות הבלטיות. לכן הוויכוח על העבר כאן לעיתים קרובות הופך לנושא אישי ולא לשיחה אקדמית: מי ואיך זוכר את קייב, אודסה, חרקוב, לבוב, האנדרטאות הסובייטיות, השפה הרוסית, ההיסטוריה היהודית של מזרח אירופה והמלחמה של היום.
נאנובוסטי — חדשות ישראל רואה חשיבות במעקב אחר אירועים כאלה, כי דווקא דרך הרצאות פומביות, כרזות, ערבי תרבות ומקומות עירוניים ניתן לראות כיצד בישראל מתהווה שפת השיחה על אוקראינה.
איפה ומתי
ההרצאה “אוקראינה חומה ומחדל” תתקיים ביום חמישי, 2 ביולי 2026, בשעה 20:00, בחצר “בית קינן” בהרצליה.
כתובת: רחוב נתן אלתרמן 51, הרצליה — רחוב נתן אלתרמן 51, הרצליה.
ההשתתפות פתוחה לקהל הרחב, אך נדרשת הרשמה מראש.
הרשמה כאן: https://beit-keynan.inwise.net/020726
השאלה המרכזית שכדאי ללכת איתה להרצאה הזו אינה רק: “כיצד אוקראינה הפכה לזירת מלחמה?”
אולי חשוב יותר לשאול אחרת: מדוע אוקראינה נאלצת שוב ושוב להוכיח שהיא לא אובייקט של היסטוריה זרה, אלא מדינה עצמאית עם זיכרון משלה, קול משלה ועתיד משלה?
