ב-11 בנובמבר 2026, הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן דיווח על פגישה עם השגריר החדש של ישראל רוי רוזנבליט בבית הכנסת המרכזי של אוקראינה בקייב. השיחה עסקה במצב הקהילות היהודיות בזמן המלחמה, הפסקות החשמל והמשימות ההומניטריות המשותפות האפשריות בהשתתפות ישראל.
אלכסנדר חמנליצקי | נאנובוסטי — חדשות ישראל
הפגישה התקיימה ערב חורף קשה נוסף. המתקפות הרוסיות על תשתיות האנרגיה מכריחות את האוקראינים להתכונן שוב להפסקות חשמל וחימום ממושכות. עבור הקהילות המסייעות לאוכלוסייה, זה אומר צורך גובר בגנרטורים, תחבורה, מזון ואמצעי תקשורת.
על מה דיברו אסמן ורוזנבליט
אסמן סיפר לשגריר כיצד הקהילות היהודיות ממשיכות לפעול בתנאי המלחמה. מאז פברואר 2022, התוכניות ההומניטריות שהן מארגנות מסייעות לאנשים ללא קשר ללאום או דת.
נדון בנפרד השימוש בניסיון הישראלי למשימות חדשות לנפגעי המלחמה.
״חשוב לי מאוד שהקשרים בין אוקראינה לישראל יתחזקו לא רק ברמה הדיפלומטית, אלא גם דרך מעשים טובים קונקרטיים שיכולים להקל על חיי האנשים!״ — כתב הרב.
בסוף הפרסום הוא איחל לשתי המדינות שלום וביטחון.
עם זאת, אסמן לא דיווח על חתימת הסכמים, הקצאת כספים או מועדי השקת פרויקטים. מדובר כרגע בדיון על אפשרויות שיתוף פעולה.
מי הוא רוי רוזנבליט ולמה הגעתו חשובה
ממשלת ישראל אישרה את מינויו של רוזנבליט ב-23 בנובמבר 2025 בהמלצת שר החוץ גדעון סער. הוא החליף את מיכאל ברודסקי, שייצג את ישראל באוקראינה מאז 2021.
רוזנבליט נולד ב-1967 בקיבוץ גיניגר, למד ערבית ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. הקריירה הדיפלומטית שלו כללה עבודה בעומאן, קטאר, רוסיה, מצרים, סנגל ומדינות האוקיינוס השקט.
ב-21 באוגוסט 2026 הוא מסר עותקים של כתבי האמנה לסגן ראש משרד החוץ האוקראיני אלכסנדר מישצ’נקו. כבר אז נדונה הסיוע ההומניטרי, במיוחד האנרגטי, המתקפות הרוסיות, זיכרון קורבנות באבי יאר וההברחה הבלתי חוקית של תבואה אוקראינית מהשטחים הכבושים.
ב-10 בספטמבר סגנית השר מריאנה בצה דנה איתו בשיתוף פעולה דו-צדדי ובשיתוף פעולה באו”ם.
ב-5 באוקטובר רוזנבליט יחד עם השר זאב אלקין וראש “נתיב” אלון שוחם נפגשו עם ארגונים יהודיים בקייב. אז גם הוכרז על חידוש פעילות סניפי “נתיב” באודסה ובדניפרו וכיבדו את זכר הנופלים ב-7 באוקטובר 2023.
“נתיב” — מבנה ממשלתי ישראלי התומך בקשרים עם קהילות יהודיות של ברית המועצות לשעבר ועוסק בנושאי עלייה.
מה ישראל כבר עשתה עבור אוקראינה
לפי דוח רשמי של מש”ב לשנים 2022–2026, בית החולים השדה הישראלי “כוכב מאיר” במחוז לבוב קיבל כ-7,000 מטופלים. שבעה ילדים אוקראינים עם מחלות אונקולוגיות קיבלו טיפול מיוחד, 14 חיילים פצועים עברו שיקום ופרוטזות בישראל.
לאוקראינה הועברו שישה רכבי אמבולנס משוריינים של “מגן דוד אדום”, עשר מערכות טיהור מים עם תפוקה של עד 100,000 איש כל אחת, גנרטורים, ציוד רפואי ומטעני חורף.
סופקו יותר מ-206,000 מנות אוכל חם. מעל 3,000 מומחים השתתפו בהכשרה מרחוק, עוד 250 עברו הכשרה בישראל. התקיים גם פסגה משותפת לשיקום.
לאחר הריסת סכר קחובקה ישראל שלחה מזון ומים. בקייב, בשיתוף עם שירות החירום האוקראיני, אורגן נקודת סיוע עם חימום, חשמל, אינטרנט ומזון. מאוחר יותר הציוד הועבר למחלצים.
למה העזרה נחוצה דווקא עכשיו
ב-8 בנובמבר אסמן דיווח על תקלה חמורה באחד משלושת “מצוותנקים” הקהילתיים — מרכזי סיוע ניידים לתושבי קייב והאזור.
רכבים כאלה מאפשרים לאנשים להתחמם, להטעין טלפונים, להשתמש ב-Starlink, לקבל אוכל חם, תרופות ובגדים. שני רכבים כמעט מוכנים לחורף, השלישי זקוק לתיקון יקר.
פרטים נוספים על כך — בכתבה של נאנובוסטי על גיוס כספים לשיקום “מצוותנק”.
המילה “מצווה” בעברית משמעותה מצווה דתית ובשפה היומיומית היא לעיתים קרובות קשורה למעשה טוב. השם מדגיש את ייעודן של המכוניות הללו, שמשתמשים בהן לא רק יהודים.
האם הדיון במשימות החדשות קשור לתיקון הרכב, לא ידוע. אסמן לא טען זאת.
מה עשוי להתרחש בעקבות הפגישה
בראיון באוקטובר רוזנבליט דיבר על חיפוש כיווני שיתוף פעולה חדשים, ההגנה האווירית האוקראינית והניסיון הקרוב לישראלים של חיים תחת מתקפות. משפחתו גם קשורה לאוקראינה: אבות אשתו מגיעים מפרילוקי שבמחוז צ’רניהיב.
הפגישה עם אסמן מראה היכן שיתוף הפעולה הדיפלומטי יכול לקבל המשך מעשי — בעזרה לאנשים שחווים מלחמה ומשבר אנרגיה.
עם זאת, החלטות קונקרטיות עדיין לא הוכרזו. השאלה המרכזית כעת היא האם היוזמות שנדונו יהפכו לפרויקטים הומניטריים משותפים חדשים.
