אוקראינה ביצעה לפחות שלושה ניסויים של מערכות המיועדות ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ. כך דיווחה ב-8 בנובמבר 2026 הגארדיאן הבריטי בהסתמך על חבר הפרלמנט העליון פדור וניסלבסקי. בין הפתרונות שנבדקו – שיגור נשק ממטוסים המסוגלים לטוס לגובה רב.
מחבר: ויקטוריה קאצמן
הפיתוחים נחשבים גם כתשובה אפשרית לטיל הרוסי ‘אורשניק’. עבור ישראל, החדשות הללו מעניינות במיוחד: המערכת הישראלית-אמריקאית Arrow 3, הידועה בארץ כ’חץ-3′, כבר מסוגלת ליירט מטרות בליסטיות מחוץ לאטמוספירה.
עם זאת, הניסויים האוקראיניים עדיין לא מעידים על הופעת אנלוג מוכן ל-Arrow 3. קייב לא חושפת את המאפיינים הטכניים של המערכות החדשות ולא מדווחת על השמדת מטרות בליסטיות אמיתיות בהצלחה.
מה בדיוק ניסתה אוקראינה
פדור וניסלבסקי, העומד בראש תת-הוועדה של הפרלמנט העליון לענייני ביטחון המדינה, הגנה וחדשנות הגנתית, אישר לגארדיאן שאוקראינה הדגימה שיגורים של מערכות חוץ-אטמוספריות ובוחנת את האפשרות לארגון ייצורן.
המאפיין של הניסויים – שימוש במטוסים גבוהים לשיגור אמצעי היירוט. שיטה זו מאפשרת תיאורטית לבחור את אזור השיגור ולהתחיל את טיסת הטיל מגובה רב.
אך עדיין לא ידוע אילו מטוסים בדיוק שימשו, עד כמה גבוה עלו המיירטים ואילו מטרות השתתפו בניסויים. אין גם מידע על עלות הפיתוח ומועדי הפריסה האפשריים.
וניסלבסקי כינה את יצירת מערכות כאלה כמשימה בעדיפות עליונה, תוך הכרה בבעיה חמורה עם המימון. במהלך המלחמה המתמשכת, אוקראינה נאלצת לחלק משאבים מוגבלים בין צרכי החזית לפיתוחים עתידיים.
מדוע ‘אורשניק’ דורש רמת הגנה אחרת
ה’אורשניק’ הרוסי משתייך לטילים בליסטיים לטווח בינוני. במהלך הטיסה, הטיל יכול לצאת מחוץ לשכבות האטמוספירה הצפופות, ולאחר מכן חלקו הקרבי מתפצל למספר בלוקים.
לפי נתוני המודיעין הצבאי האוקראיני, בעת התקיפה על דניפרו ב-21 בנובמבר 2024, הטיל עבר מרחק מאזור מחוז אסטרחאן בכ-15 דקות. בקטע הסופי, מהירותו עלתה על 11 מאך – כ-13,600 קמ”ש, או 3.7 קילומטרים לשנייה.
מהירות כזו משאירה לצד המתגונן זמן מועט ביותר. לאחר פיצול הבלוקים הקרביים, המשימה מסתבכת עוד יותר: במקום מטרה אחת, המערכת צריכה לעקוב אחרי מספר מטרות.
זו הסיבה שיירוט בקטע הביניים של המסלול, לפני פיצול החלק הקרבי, מעניין במיוחד. עם זאת, האפשרות ליירוט כזה תלויה במבנה הספציפי של הטיל, בזמן הגילוי ובמאפייני מערכת הנגד.
הניסיון הישראלי: מה Arrow 3 מסוגלת לעשות
בישראל, הגנה רב-שכבתית נגד טילים הפכה מזמן לחלק מהביטחון היומיומי. אך ‘כיפת ברזל’ המוכרת לרוב התושבים מיועדת בעיקר להתמודדות עם טילים לטווח קצר ואיומים קרובים יחסית. למאבק בטילים בליסטיים ארוכי טווח קיימת משפחת Arrow – ‘חץ’.
Arrow 3 מיועדת במיוחד ליירוט חוץ-אטמוספרי. המערכת פותחה על ידי ישראל בשיתוף עם ארה”ב, והקבלן הראשי הוא התעשייה האווירית לישראל.
המערכת נכנסה לשירות ב-2017. ב-9 בנובמבר 2023 משרד הביטחון הישראלי הודיע רשמית על השימוש המבצעי הראשון שלה: הצבא הישראלי יירט מטרה ששוגרה לכיוון המדינה מאזור הים האדום.
עבור המפתחים האוקראינים, הניסיון הזה מראה שהשמדת מטרות בליסטיות מחוץ לאטמוספירה אפשרית לא רק בשדה ניסויים.
ההבדל בגישות הטכניות משמעותי. Arrow 3 משתמשת במתקני שיגור קרקעיים, בעוד שבין הניסויים האוקראיניים מוזכר שיגור אווירי. השוואת היעילות של הפתרונות הללו ללא נתוני ניסויים אינה אפשרית.
אין גם אישורים להעברת טכנולוגיות Arrow 3 לאוקראינה או להשתתפות מומחים ישראלים בתוכנית המתוארת.
אירופה גם מפתחת הגנה מפני טילים כאלה
אוקראינה אינה היחידה המחפשת פתרון. ביולי 2026, חברות איירבוס, דסטינוס, MBDA דויטשלנד, סאפרן ותאלס הודיעו על הקמת קונסורציום Bliksem EXO.
משימתו – לפתח מיירט בליסטי אירופי לטווח בינוני ובינוני-ארוך, המסוגל להשמיד מטרות מחוץ לאטמוספירה בפגיעה קינטית ישירה.
הניסוי הראשון של מכשיר פגיעה חוץ-אטמוספרי מתוכנן לשנת 2027. כרגע זהו פרויקט תעשייתי ולא מערכת הגנה פעילה.
אוקראינה יוצרת גם רשת לוויינים משלה
בכתבה של הגארדיאן מדובר לא רק על טילים. אוקראינה מנסה להפחית את התלות במפעילי לוויינים זרים, בראש ובראשונה Starlink, שהגבלות פעילותו יצרו בעיות לתקשורת הצבאית.
ב-1 באוקטובר 2026, HIMERA האוקראינית בשיתוף עם GomSpace הדנית שיגרה את הלוויין OBRIA NANO במסגרת משימת SpaceX Transporter-18. ב-27 באוקטובר המפתחים אישרו שהמכשיר פועל במסלול ועובר ניסויים.
בעתיד נשקלת יצירת רשת של כ-245 לוויינים. כרגע המכשיר הניסיוני הפעיל אינו יכול להיחשב תחליף מלא ל-Starlink.
הגארדיאן גם מדווח על תקיפה אוקראינית ב-15 באוגוסט על מרכז הטילים והחלל ‘פרוגרס’ בסמרה, שם מיוצרים רכיבי טילים ‘סויוז-2’. לפי הנתונים, נגרם נזק לשני מבנים, כולל מבנה 106A. יכולות אלו קשורות ליכולות השיגור של לוויינים רוסיים, כולל לרשת ‘ראסווט’, שמוסקבה מפתחת כחלופה ל-Starlink.
במקביל, רוסיה משתמשת בהפרעות אלקטרוניות, אמצעים להשפעה על חיישני לוויינים ומכשירי תצפית. הגארדיאן מביא מידע על תמרונים של הלוויין הרוסי ‘קוסמוס-2612’ ליד המכשיר הפיני ICEYE, המספק לאוקראינה נתוני לוויין.
עבור קייב, תקשורת עצמאית, מודיעין והגנה נגד טילים הופכים בהדרגה לחלקים ממשימה הגנתית אחת.
מה זה משנה עבור אוקראינה וישראל
לישראל כבר יש ניסיון קרבי ביירוט חוץ-אטמוספרי. אוקראינה עדיין נמצאת בשלב הניסיוני, אך מנסה ליצור פתרונות משלה לאיומים שהאמצעים הקיימים מתקשים להתמודד איתם.
לשתי המדינות חשוב עיקרון אחד: רצוי לגלות ולהשמיד טיל בליסטי מסוכן מוקדם ככל האפשר, לפני שהוא מגיע לשטח המוגן.
שלושת הניסויים האוקראיניים עדיין לא מוכיחים שניתן יהיה ליירט את ‘אורשניק’ באופן אמין. עם זאת, הם מעידים על ניסיון לצאת מגבולות ההגנה האווירית המסורתית. השאלה הבאה היא האם ניתן יהיה לאשר את השמדת המטרה ולהקים ייצור של מערכת שניתן ליישם בתנאי קרב אמיתיים.