ביום העצמאות של אוקראינה, זלנסקי הצהיר על ייצור המוני של טילים ‘פלמינגו’, סירוב לוותר על דונבאס והגברת הלחץ על רוסיה.

בנאום לציון 35 שנות עצמאות, ולדימיר זלנסקי קישר את גורלותיהם של אוקראינים ספציפיים עם ייצור נשק ארוך טווח וסירוב להחזיר את דונבאס. דבריו על טילים ‘פלמינגו’, גיוס אפשרי ברוסיה ותמותת פוטין דורשים להפריד בין האות הפוליטי לעובדה המאושרת.

זלנסקי הכריז על ייצור המוני של ‘פלמינגו’ וסירוב להחזיר את דונבאס

ויקטוריה קצמן

קייב, אוקראינה — 24 באוגוסט 2026. בנאום הבוקר לציון 35 שנות עצמאות, ולדימיר זלנסקי דיבר לא רק על החזית והחימוש. במשך 21 דקות הוא חיבר בנאום אחד את המשוחררים מהשבי, המורים, הספורטאים, החיילים, הטילים האוקראינים, המכות על מטרות רוסיות והדרישה לשותפים להפסיק לחכות שהמלחמה תסתיים מעצמה.

הנאום נשמע ביום ה-1643 לפלישה הרוסית המלאה. מספר זה חשוב לא כפורמליות קלנדרית: העצמאות, שנתפסה ב-1991 כעובדה פוליטית מוגמרת, מאושרת כעת מדי יום על ידי אנשים, ייצור נשק, עבודת ערים והחלטה לא להסכים לחלוקת המדינה הכפויה.

מהנאום קל להוציא שלוש ציטוטים רועשים — על ‘פלמינגו’, דונבאס ותמותת פוטין. אך אז נעלמת המבנה הפנימי שלו. זלנסקי הציג תחילה את האנשים שלמענם קיימת המדינה, ואז פירט את כלי ההתנגדות ורק לאחר מכן עבר לאזהרות לרוסיה ולעולם החיצון.

מורה שנסע עבור הפצועים

אחד הגיבורים המרכזיים של הנאום היה ולדיסלב פולסקי בן ה-29, כינוי ‘טיצ’ר’, מפקד פלוגת הסתערות של הגדוד הנפרד ה-475 CODE 9.2. לפני המלחמה המלאה הוא לימד בזפורוז’יה, וב-2022 התגייס מרצון לשירות.

במהלך אחת הפעולות נפצעו שני לוחמים אוקראינים. תחילה ניסו לפנותם בעזרת מערכת רובוטית קרקעית, כלומר פלטפורמה בלתי מאוישת המסוגלת להביא תחמושת או לפנות אנשים. הרובוט הותקף על ידי רחפן FPV רוסי — מכשיר קטן שהמפעיל שולט בו באמצעות וידאו כמעט ממבט ראשון.

אז פולסקי עלה על טנדר ונסע בעצמו לפצועים. לפי סיפורו, במקומות מסוימים המכונית הגיעה למהירות של כ-160 קמ”ש, וכל הפעולה ארכה כ-30–40 דקות. הוא חשב שעוד 10–15 דקות של המתנה יכלו לעלות לחיילים בחייהם.

ב-19 באוגוסט 2026 הוענק לולדיסלב פולסקי תואר גיבור אוקראינה. זלנסקי כלל את הפרק הזה בנאום החגיגי לא למען רומנטיקה צבאית. הסיפור מראה כי מאחורי המונחים הטכנולוגיים — רובוטים, רחפני FPV ואמצעי פינוי — עדיין עומד אדם שנאלץ לקבל החלטה לאחר שהטכנולוגיה הפסיקה לעבוד.

לצד החייל הופיעה בנאום המתעמלת בת ה-18 תייסיה אונופריצ’וק. באליפות העולם 2026 היא קיבלה על תרגיל עם חישוק 30.700 נקודות, והקדימה את האיטלקייה סופיה רפאלי בשתי עשיריות. עבור אוקראינה זו הייתה הזהב האישי הראשון באליפות העולם בהתעמלות אמנותית מאז ניצחונה של אנה ריזטדינובה ב-2013.

המורה מאחורי ההגה של טנדר והמתעמלת על הבמה קיימים במציאויות שונות לחלוטין. אך זלנסקי בכוונה הציב אותם בשורה אחת: המדינה, לפי ההיגיון שלו, נשמרת לא רק בקו החזית. היא ממשיכה לחיות כאשר אדם מחזיר פצועים, כאשר ספורטאית יוצאת תחת דגל אוקראיני וכאשר משפחה פוגשת שבוי משוחרר בחצר ביתה.

מה המשמעות של הבטחת ‘פלמינגו’ המוניים

החלק הצבאי הבולט ביותר בנאום היה ההצהרה על טיל FP-5 ‘פלמינגו’. זלנסקי הבהיר כי מדובר כבר לא בניסויים בודדים או שימוש נדיר, אלא בייצור המוני ושימוש קבוע בנשק ארוך טווח אוקראיני.

FP-5 מתואר על ידי המפתח Fire Point כטיל שיוט אוקראיני לשיגור קרקעי עם טווח מוצהר של עד 3000 קילומטרים. בפרסומים פתוחים, משקל ראש הקרב שלה מוערך בכ-1 עד 1.15 טון. אלו מאפיינים שהוצהרו על ידי היצרן והוצגו בחומרים פתוחים; הם עדיין לא מעידים שכל פרמטר וכל שימוש קרבי משוער מאושרים באופן עצמאי.

טיל השיוט טס את רוב המסלול באטמוספירה במסלול נשלט. הוא שונה מטיל בליסטי באופי הטיסה: טיל בליסטי לאחר ההאצה עובר חלק ניכר מהדרך בקשת גבוהה ומתקרב למטרה במהירות גבוהה, ומשאיר למערכת ההגנה מפני טילים מעט מאוד זמן לתגובה.

בנאום הוזכרו מוסקבה, טואפסה, טולה, ריאזן, אומסק ובסיס האוויר אולניה. רשימה זו אינה יכולה להיקרא כהצהרה שכל המטרות שהוזכרו כבר נפגעו על ידי טילים ‘פלמינגו’. זלנסקי דיבר על הגיאוגרפיה של המכות האוקראיניות בכלל ועל כך שהמערכת החדשה אמורה להרחיב את יכולות המדינה.

הוא גם הבחין בין מכות בעומק בינוני לבין מה שנקרא deep strikes — פעולות נגד מטרות רחוקות מעבר לקו החזית. הראשונות מכוונות בעיקר למחסנים, מפקדות, שדות תעופה ולוגיסטיקה המספקת ישירות את הכוחות הרוסיים. השניות מאפשרות להשפיע על בתי זיקוק לנפט, תעשייה צבאית, בסיסי תעופה אסטרטגיים ומטרות אחרות בעומק רוסיה.

באוגוסט בכמה אזורים ברוסיה אכן דווח על תורים בתחנות דלק והגבלות על מכירת דלק. אך יהיה זה שגוי להסביר את כל המחסור רק במתקפות האוקראיניות. על השוק השפיעו בו זמנית נזקים ועצירות של בתי זיקוק, תיקונים מתוכננים, ביקוש עונתי, בעיות הובלה ורגולציה ממשלתית של מחירים.

כאן עובר הגבול בין הצהרה פוליטית למציאות ניתנת לבדיקה. זלנסקי שואף להראות שהמלחמה חוזרת לאלה שציפו לצפות בה בטלוויזיה. עד כמה יהיו המוניים ה-FP-5 ועד כמה תהיה עמידותם תלויה בייצור סדרתי, רכיבים, ניווט, יכולת להתגבר על ההגנה האווירית הרוסית ואיכות המודיעין.

מדוע דונבאס שוב במרכז הנאום

זלנסקי שוב שלל את העברת דונבאס כתג מחיר להפסקת האש. עבור השלטון האוקראיני זה לא רק עניין של שטח. הסכמה לשינוי גבולות בכוח הייתה משמעותה הכרה בעקרון שלפיו מדינה בעלת משאבים צבאיים גדולים יכולה לקבל שטח כבוש בתמורה להפסקה זמנית.

לקורא הישראלי חשוב לא להעביר את המצב האוקראיני באופן מכני למזרח התיכון. הגיאוגרפיה, ההיסטוריה של הסכסוכים, ההסכמים הבינלאומיים והיכולות הצבאיות שונים. עם זאת, הוויכוח עצמו על מה שקורה לאחר תגמול התוקפנות מוכר היטב לחברה שמעריכה כל הזמן את מחיר ההרתעה והשלכות המלחמה הלא גמורה.

זלנסקי לא הציג תוכנית שלום חדשה ולא נקב בתאריך לסיום הלחימה. עמדתו הייתה כבר: אוקראינה לא צריכה להסכים לתנאים שיאפשרו לרוסיה לשקם את כוחותיה, לבסס את הכיבוש ולחזור למלחמה מאוחר יותר.

שאלות חיפוש ‘מה אמר זלנסקי ב-24 באוגוסט 2026’, ‘מהו טיל “פלמינגו”‘ ו’האם רוסיה תכריז על גיוס חדש’ לעיתים קרובות מופיעות יחד, אף שהן דורשות תשובות שונות. הראשונה מאושרת על ידי הטקסט המלא של הנאום, השנייה — על ידי נתונים טכניים פתוחים עם הסתייגות הכרחית על מקורם, והשלישית עדיין נותרת תחזית של נשיא אוקראינה ולא החלטה שפורסמה על ידי השלטונות הרוסיים.

“רוסיה רוצה גיוס” — הערכה ולא צו שהוכרז

זלנסקי הצהיר שרוסיה לא שואפת לשלום אמיתי ומתכוננת לגיוס נוסף. בצורה זו זו הערכה של הצד האוקראיני, המבוססת על גיוס מתמשך של חיילים, אבדות הצבא הרוסי והיעדר סימנים לוויתור של הקרמלין על מטרות מקסימליסטיות.

בזמן הנאום לא הייתה הכרזה רשמית על גיוס כללי חדש ברוסיה. לכן אי אפשר להפוך את הניסוח לעובדה שכבר התרחשה. המשמעות הפוליטית של ההצהרה היא אחרת: קייב מזהירה את השותפים שפסק זמן ללא ערבויות ולחץ יכול לשמש את רוסיה למילוי יחידות ולמתקפה חדשה.

הביטוי “פוטין בן תמותה” גם הוא אינו הודעה על מצב בריאותו של נשיא רוסיה ואינו מכיל תחזית למותו. זו מטאפורה פוליטית: שליטים והמשטרים שהם יוצרים אינם נצחיים, בעוד שהמדינה והחברה צריכות לסמוך על מרחק היסטורי ארוך יותר.

טיעון זה מופנה בו זמנית לאוקראינים, לקרמלין ולבירות המערב. לאוקראינים מציעים להעריך את ההתנגדות לא רק לפי מצב החזית בשבוע מסוים. לשותפים מזכירים שניסיון להתאים את כל מערכת הביטחון האירופית לרצונותיו של מנהיג רוסי אחד אינו יכול להיות פתרון ארוך טווח.

שורה שנויה במחלוקת על מחוז דניפרופטרובסק

בחלק מהתמלולים המוקדמים של הנאום הופיעה שורה על שחרור מלא של מחוז דניפרופטרובסק. בטקסט הרשמי העדכני של הנאום שורה זו אינה קיימת. לכן אי אפשר לטעון שהיא חלק מהגרסה הסופית של נאום הנשיא.

יומיים לפני יום העצמאות זלנסקי אמר שבאזור תחת שליטה רוסית נותרו כעשרה קילומטרים רבועים ושלושה יישובים קטנים. גם הערכה זו דורשת קריאה זהירה: קו המגע הקרבי משתנה, והמונחים “נוקה”, “שוחרר” ו”נמצא תחת שליטה יציבה” לא תמיד מתארים את אותה סיטואציה צבאית.

לכתבה עיתונאית זו אינה פרט עריכה קטן. בין “כמעט שוחרר” ל”שוחרר לחלוטין” נמצאת גורלם של כפרים ספציפיים, עמדות יחידות והבטיחות של אנשים שיכולים להישאר ליד הקרבות. לכן הגרסה הרשמית המאוחרת יותר של המסמך חשובה יותר מהציטוט המוקדם והמרשים ביותר.

“שהדים”, יירוטים והוויכוח המובן לישראל על מחיר ההגנה

זלנסקי דיבר בנפרד על פיתוח רחפני היירוט האוקראינים. הוא הציג נתון של יותר מ-90% מה’שהדים’ שהושמדו, אך יש לראות בו כהערכה שהוצגה על ידי הנשיא ולא כיעילות בלתי משתנה של ההגנה האווירית האוקראינית בכל ההתקפות ובכל הכיוונים.

“שהדים” באוקראינה מכנים את הרחפנים ההתקפיים שפותחו באיראן, שהגרסאות המקומיות הרוסיות שלהם קיבלו את הכינוי “גרניום”. רוסיה משנה את מבנה הרחפנים, ערוצי התקשורת, הגובה והטקטיקה של השימוש בהם. במקביל מופיעים מכשירים התקפיים רקטיים ומערכות מסוג S8000 “באנדרול”, בעוד שטילים בליסטיים נשארים איום נפרד ומורכב בהרבה.

לקוראי נאנווסטי — חדשות ישראל קטע זה של הנאום מובן במיוחד. ישראל גם מתמודדת עם התקפות משולבות, שבהן רחפנים זולים יכולים להיות משוגרים יחד עם טילים שיוטיים ובליסטיים, מה שמאלץ את ההגנה לעקוב בו זמנית אחר מטרות במהירויות ומסלולים שונים.

הבעיה העיקרית כאן אינה מסתכמת באחוז היירוט. אם הצד התוקף יכול לשגר באופן המוני מכשירים זולים יחסית, והמגן נאלץ להגיב בטילים יקרים, נוצרת מלחמה כלכלית על התשה. לכן אוקראינה מפתחת רחפני יירוט זולים יותר, קבוצות ירי ניידות, אמצעי לוחמה אלקטרונית ומערכות ארוכות טווח משלה.

לא ניתן להכריז על הניסיון האוקראיני והישראלי כזהה, אך בין תיאטראות המלחמה קיימת קשר טכנולוגי אמיתי. איראן העבירה לרוסיה את פלטפורמת Shahed המקורית, הצבא הרוסי שיפר אותה בתנאי שימוש נרחב, והניסיון שנצבר יכול לחזור למבנים האיראניים.

בעמודי נאנווסטי — חדשות ישראל כבר ניתחנו את הקשר הזה במאמר “איראן ורוסיה: איך המלחמה באוקראינה הפכה לשדה ניסוי למלחמה העתידית נגד ישראל וארה”ב”. הנאום החדש של זלנסקי מוסיף לנושא זה שכבה נוספת: המדינה המגנה מנסה לא רק להפיל מטרות אוויריות, אלא גם לשלול מהאויב את האפשרות לייצר ולהשיק אותן ללא סוף.

החלטות ארה”ב ומדינות אירופה על ייצור טילים, מערכות הגנה אווירית ותחמושת משפיעות לכן על כמה אזורים בו זמנית. אותו מחסור בכושר ייצור מורגש גם באוקראינה, הדוחה התקפות רוסיות יומיות, וגם בישראל, שצריכה לשמור על מלאי אמצעי נגד לאיראן ובעלי בריתה.

מדוע אני קוראת את הנאום הזה דרך גורלות האנשים

אני במקור מאוקראינה ומשתייכת לתפוצה היהודית. עבורי הקשר בין המציאות האוקראינית והישראלית עובר לא דרך אנלוגיות פוליטיות נוחות, אלא דרך משפחות, שפות, זיכרון, דאגה לאנשים והבנה עד כמה מהר המילים “מלחמה רחוקה” מפסיקות להתאים למציאות.

אני לא מומחית צבאית ולא יכולה לקבוע על פי וידאו פתוח את המאפיינים האמיתיים של טיל או את מצב העמדה הספציפית. לכן במאמר זה השוויתי את הטקסט הרשמי של הנאום, את ההודעה על הענקת ולדיסלב פולסקי, את התוצאות הפתוחות של אליפות העולם בהתעמלות אמנותית, את ההצהרות על המצב במחוז דניפרופטרובסק ואת הנתונים שפורסמו על FP-5. במקום שבו קיימת רק הצהרת הנשיא או היצרן, אני שומרת על הגבול הזה ולא מציגה אותה כעובדה שנקבעה באופן עצמאי.

נראה לי חשוב גם דבר אחר. הנאום החגיגי יכול היה להיבנות כסט של סיסמאות על ניצחון בלתי נמנע. במקום זאת, שלדו היו אנשים שנאלצים לפעול בנסיבות שבהן אין הצלה מובטחת: מורה נוסע עבור פצועים לאחר שהרובוט נפגע, ספורטאית יוצאת על במה בינלאומית, ומהנדסים מנסים להפוך מוצר בודד לסדרה.

שכבה אנושית זו אינה ניתנת להחלפה ברשימת חימושים. בלעדיה ‘פלמינגו’, רחפני יירוט ומכות ארוכות טווח הופכים לקטלוג טכני, אף שהמשמעות הפוליטית שלהם נקבעת על ידי השאלה האם הם יעניקו לאנשים זמן — להוציא פצוע, להסתתר בזמן אזעקה, לשמור על עיר ולא לקבל את אובדן אדמתם כגזר דין סופי.

…

לא שמעתי בנאום הזה הבטחה לסיום קל. זלנסקי דיבר על ייצור המוני של נשק דווקא משום שהמלחמה אינה מסתיימת בנוסחה יפה, ורוסיה אינה מראה נכונות לוותר על שטחים כבושים ושימוש בכוח.

המילים על כך שאוקראינה לא תיפול, בנאום הזה, נשענות לא על אופטימיות ולא על הביולוגיה של פוטין. הן נשענות על יכולתה של המדינה לשרוד יום מסוים: לייצר יירוט, למצוא חלקים לטיל, להחזיר אדם מהשבי, להוציא שני פצועים ולא למחוק מהשפה הרשמית את ההבדל בין ‘כמעט’ ל’לחלוטין’.

עבורי זהו המשמעות העיקרית של יום העצמאות ה-35 של אוקראינה. העצמאות הפסיקה להיות רק תאריך, גבול או מסמך מדיני. היא הפכה לעבודה יומיומית, יקרה ואנושית מאוד, שאי אפשר לבצע פעם אחת ולחשוב שהיא הסתיימה.