מוזיקאים צעירים מאשקלון ורובנו נפגשו שוב בברלין: איך ערים ישראליות ואוקראיניות הפכו לחלק מחילופי מוזיקה אחת

מ-3 עד 10 בספטמבר 2026 התקיים בברלין חילופי מוזיקה בינלאומיים לנוער, בו נפגשו בו זמנית בני נוער מארבע ערים וארבע מדינות: רובנו באוקראינה, אשקלון בישראל, קולובז’ג בפולין ופנקוב הברלינאי. הצד האוקראיני סיפר על הנסיעה ב-20 בספטמבר, לאחר שהמשלחת חזרה הביתה. המנהל הגרמני של פנקוב הכריז על הפרויקט כבר ב-28 באוגוסט ותיאר בפירוט את תוכנית כל השבוע.

מחבר: ויקטוריה קצמן 

לקורא הישראלי יש כאן פרט שקל לפספס בחדשות האוקראיניות: זו לא הייתה סתם נסיעה לחו”ל של תלמידים מרובנו. ישראל יוצגה על ידי Ashkelon Municipal Conservatory — הקונסרבטוריון העירוני של אשקלון, והחילופים עצמם הם המשך של פרויקט שבו נוער מאשקלון ורובנו נפגשו לראשונה בברלין כבר בספטמבר 2024. ב-2026 הצטרף אליהם קולובז’ג הפולני.

מי הגיע מאוקראינה

רובנו יוצגה על ידי מורים ותלמידי תיכון מבית הספר העירוני למוזיקה לילדים מס’ 2. המשלחת האוקראינית הביאה שני הרכבים בתחום המוזיקה העממית.

להרכב המוזיקה העממית «פרפולונקה» הצטרפו מיקולה גולובנקו, נזרי ז’יטקובסקי, רומן לסקו, אלכסיי פולוחוביץ’ ואורסט פסטושנקו. מנהלת ההרכב היא סבטלנה פקרסקיה. בהרכב הפולקלור לדוגמה «אוליאנוצ’קה» הופיעו אווה נובק, ולדיסלאבה פקרסקיה, אנסטסיה דוברוביק ואינה פליסיוק, המנהלת היא אירינה טטרין.

הרובנאים שמו דגש על תרבות פולסיה, מנגינות מסורתיות ויצירות של מלחינים אוקראינים. אך התוכנית לא הסתכמה בתבנית שבה כל מדינה הגיעה, ביצעה את מספרה ועזבה. המשתתפים התאמנו יחד, השתתפו בסדנאות, ולפי הדיווח של הצד האוקראיני, התאחדו להרכב מוזיקלי בינלאומי גדול יחד עם בני גילם מגרמניה, פולין וישראל.

זה ממשיך את הקו המוכר לקוראי חדשות נאנוב, שבו המוזיקה האוקראינית הופכת לשפת קשר עם הסביבה הישראלית. לא מזמן סיפרנו על ההרכב הקייבי «באו נשיר», שחבריו מבצעים שירים בעברית וביידיש ובכך בונים גשר מוזיקלי שונה אך קרוב במשמעותו בין שתי המדינות. «סטודנטים קייביים שרים ביידיש ובעברית» — חומר חדשות נאנוב

מה עשו המוזיקאים מאשקלון, רובנו, פולין וגרמניה

הצד המארח היה בית הספר העירוני למוזיקה בלה ברטוק בפנקוב. השבוע כלל לא רק עיסוק במוזיקה. בתוכנית היו חזרות משותפות ודיונים, ערבים בין-תרבותיים, בישול משותף, טיולים וסיורים בברלין. המארגנים הגרמנים הסבירו במפורש את כוונת הפרויקט כך: איחוד עירוני קיים על הנייר, כל עוד אנשים מערים שותפות לא מתחילים להיפגש באופן אישי.

ההופעה הציבורית הראשונה התקיימה ב-4 בספטמבר בפארק איינשטיין. התוכנית נקראה בלה רוקד, והוצגה לקהל מוזיקה מארבע מדינות.

למחרת, ב-5 בספטמבר, השתתפו המוזיקאים מרובנו בפתיחת תערוכת המוזיאון של פנקוב «Pankows Partnerstadt Riwne – Persönliche Berichte vom Alltag im Krieg» — «עיר השותפה של פנקוב רובנו: דיווחים אישיים על חיי היומיום בזמן המלחמה». התערוכה נוצרה לאחר נסיעת עובדי מוזיאון פנקוב לרובנו וסיפרה על חיי העיר האוקראינית בתנאי מלחמה.

האירוע המוזיקלי המרכזי של השבוע היה «קונצרט הידידות» ב-7 בספטמבר באולם הגדול של מרכז החינוך והתרבות פטר אדל בווייסנזה הברלינאי. על במה אחת נפגשו בית הספר למוזיקה בלה ברטוק, בית הספר מס’ 2 מרובנו, הקונסרבטוריון העירוני של אשקלון ובית הספר הממלכתי למוזיקה של קולובז’ג. המארגנים תיארו את התוכנית כערב של מסורות מוזיקליות מגרמניה, אוקראינה, ישראל ופולין.

מה ידוע על הצד הישראלי — ומה עדיין לא ידוע

הקונסרבטוריון העירוני של אשקלון — הוא מוסד עירוני ספציפי, ולא חוג פרטי שהוזמן על ידי המארגנים מבחוץ. לפי עמודו הרשמי בעברית, הקונסרבטוריון קיים מאז 2004 ונוצר לאחר איחוד של שני מרכזים מוזיקליים. כיום הוא פועל באזור גן הוורדים כיחידה של החברה העירונית לתרבות, נוער, ספורט ופנאי. שם מלמדים נגינה, שירה ומיומנויות ביצוע בכ-15 סוגי כלים.

בקונסרבטוריון פועלים מספר הרכבים. ההרכב הייצוגי — הרכב ייצוגי — מנוהל על ידי יבגני רזיקוב ואלה גלפגט; יש מקהלה ייצוגית, הרכבי קלידים וגיטרות, הרכבים נשפנים. מנהל הקונסרבטוריון בנתוני המידע העירוניים של ישראל הוא גיל-עד ברדו.

אבל כאן יש גבול בין מה שנמצא לבין מה שמניחים. במסמכים הפתוחים של הפרויקט אין רשימה של ילדי אשקלון שהגיעו לברלין, ואין אישור שרזיקוב, גלפגט או ברדו היו חלק מהמשלחת. לכן אי אפשר לייחס להם ניהול של הנסיעה הספציפית הזו.

לא נמצא גם חוברת הקונצרט המלאה של 7 בספטמבר עם שמות היצירות שביצעה דווקא הצד הישראלי. התוכנית הגרמנית מדברת על מוזיקה מארבע מדינות, האוקראינית — על חזרות משותפות והרכב בינלאומי. זה מספיק כדי להבין את הפורמט, אבל לא כדי להמציא את הרפרטואר של אשקלון.

אלו בדיוק הפרטים שחדשות נאנוב — חדשות ישראל | Nikk.Agency מנסה להפריד מהתמונה הכללית היפה: איפה שהמארגנים נתנו עובדה ספציפית, אנחנו משתמשים בה; איפה שבמקורות הפתוחים נשאר חור — הוא נשאר חור, ולא מתמלא בהנחה.

ישראל סייעה במימון הפרויקט

יש עם זאת עובדה שכמעט לא נראית בפרסום האוקראיני. המנהל של פנקוב הודה בנפרד לשגרירות ישראל בברלין, שתמכה גם השנה בחילופי המוזיקה בתרומה גדולה. ניסוח כזה מראה שמדובר בהמשך של תמיכה, ולא בתרומה חד פעמית מקרית.

במימון ובארגון השתתפו גם Verband deutscher Musikschulen, קרן GESOBAU, KulturMarktHalle וארגונים ציבוריים התומכים בקשרים שותפים של פנקוב עם אשקלון, רובנו וקולובז’ג.

כלומר, הנוכחות של ישראל כאן הייתה בכמה רמות: ילדים מאשקלון, מבנה מוזיקלי עירוני, קשר עירוני רב שנים פנקוב—אשקלון ותמיכה של המשלחת הדיפלומטית הישראלית בגרמניה.

זה לא התחיל ב-2026

ההיסטוריה של אשקלון ופנקוב הרבה יותר ותיקה מהקונצרט הנוכחי. השותפות הרשמית עם העיר הישראלית הופיעה ב-7 ביולי 1994 והפכה לקשר העירוני הראשון מסוג זה בין עירייה של גרמניה המזרחית לשעבר לעיר ישראלית. כיום האינטראקציה כוללת נוער, ספורט, תרבות וחינוך.

רובנו נכנסה למבנה הזה הרבה יותר מאוחר. בסוף 2022 פנקוב ורובנו יצרו שותפות סולידריות לאחר תחילת המלחמה הרוסית המלאה, וב-12 ביולי 2024 הקשרים קיבלו מעמד רשמי של ערים שותפות.

ובדיוק בספטמבר 2024 הקווים האוקראיניים והישראליים נפגשו לראשונה בתוך פרויקט מוזיקלי. נוער מרובנו ופנקוב אז ניגן יחד בתזמורת, והמשתתפים מאשקלון ופנקוב יצרו הרכב ג’אז משותף. הקונצרט הסופי התקיים ב-17 בספטמבר באותו פטר אדל. בתמונות הרשמיות של פנקוב יחד עם ההרכבים הצעירים נראים ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, הנהגת רובנו וראש פנקוב קורדליה קוך.

לאחר המפגש ההוא, המשתתפים בסמינר העירוני הרב-צדדי הסכימו בנפרד להרחיב דווקא את הקשרים המוזיקליים לנוער. שנתיים לאחר מכן ההחלטה הזו כבר נראית לא כפרוטוקול לאחר מפגש: ב-2026 חילופי המוזיקה התקיימו בפעם השנייה וגדלו לארבע ערים.

בברלין יש עכשיו אפילו Ashkelon-Platz

הקשר של אשקלון עם פנקוב כל כך בולט, שבברלין הופיעה כיכר Ashkelon-Platz. התקשורת המקומית הישראלית תיארה את פתיחתה כסמל לשותפות עירונית של יותר מ-30 שנה והזכירה במיוחד חילופי נוער ספורטיביים ומפגשים מוזיקליים.

במאי 2026 הותקן בכיכר שלט מידע המספר על השותפות עם העיר הישראלית. המנהל הגרמני שוב הדגיש שהקשרים כוללים פרויקטים לנוער, חינוך, ספורט ותרבות.

כבר בספטמבר 2024 פרסם העיתון הישראלי כאן דרום — אשקלון על עשרה ספורטאים צעירים מאשקלון שנסעו לפנקוב לחילופי נוער של שמונה ימים. הם לא רק עסקו בספורט, אלא גם דנו עם בני גילם הגרמנים באנטישמיות, השואה ואירועים עכשוויים. העיתון ציין שנסיעות כאלה מתקיימות באופן קבוע.

המוזיקה, אם כן, לא נוצרה בנפרד מהקשרים האחרים. היא הפכה לערוץ נוסף של אותם קשרים.

למה כמעט לא שמעו על זה בישראל עצמה

יש פרט מוזר. בחומרים בעברית הניתנים לאינדוקס פתוח, שהצלחנו לבדוק, לא נמצאה פרסום נפרד על נסיעת המוזיקה של אשקלון 3–10 בספטמבר 2026. עם זאת, התקשורת המקומית הישראלית כותבת באופן קבוע על השותפות עם פנקוב, על Ashkelon-Platz ועל חילופי נוער אחרים.

זה לא אומר שהעירייה או הקונסרבטוריון בוודאות לא פרסמו כלום: פוסט יכול היה להישאר בפייסבוק או באינסטגרם ולא להיכנס לאינדקס החיפוש. אבל נכון להיום, המידע המאושר המפורט ביותר על השתתפות אשקלון ניתן דווקא במסמכים הגרמניים הרשמיים, בעוד שהצד האוקראיני סיפר בפירוט על המשלחת שלו.

לחדשות נאנוב זה בדיוק המקרה שבו חדשות אזוריות אוקראיניות פותחות סיפור ישראלי שכמעט לא נראה בתוך ישראל.

כבר סיפרנו על מצבים אחרים שבהם ילדים ונוער מאוקראינה וישראל מוצאים את עצמם בתוך פרויקט בינלאומי אחד. לדוגמה, באביב נציגה הישראלית נגריה את המדינה בטורניר כדורגל לנוער בברלין יחד עם קבוצות מאוקראינה וממדינות אירופיות אחרות. «אוקראינה וישראל על אותו מגרש» — חומר חדשות נאנוב

ובתוך ישראל עצמה הולכת וגדלה התשתית התרבותית האוקראינית — מאירועים ותערוכות ועד מרכז התרבות האוקראיני הפועל באופן קבוע בתל אביב. מה קורה במרכז התרבות האוקראיני בתל אביב

הסבר לקוראים הישראלים

פנקוב — אחד המחוזות המנהליים של ברלין. דווקא המנהל המחוזי, ולא הממשלה הפדרלית של גרמניה, מנהל את מערכת השותפויות העירוניות עם אשקלון, רובנו וקולובז’ג.

רובנו — מרכז מחוזי במערב אוקראינה. העיר נמצאת רחוק מקו החזית, אך כמו ערים אוקראיניות אחרות, חיה בתנאי מלחמה, אזעקות אוויריות ומתקפות רוסיות. השותפות עם פנקוב החלה כצורת סולידריות לאחר הפלישה הרוסית וב-2024 הפכה לרשמית.

פולסיה, שהמוזיקה שלה הוצגה על ידי הילדים מרובנו, היא אזור היסטורי-אתנוגרפי באוקראינה, בלארוס וחלק מפולין עם מסורת מוזיקלית, שירית ופולקלורית משלו.

פטר אדל — מרכז תרבותי-חינוכי במחוז ווייסנזה הברלינאי. כאן התקיימו קונצרטי חילופי המוזיקה לנוער גם ב-2024 וגם ב-2026.

הקונסרבטוריון העירוני של אשקלון — בית ספר למוזיקה עירוני הפועל מאז 2004. השתתפותו פירושה שישראל יוצגה על ידי מבנה תרבותי-חינוכי רשמי של אשקלון, ולא על ידי קבוצה מקרית של מוזיקאים.

מה יצא בסופו של דבר

אם מסתכלים רק על ההודעה מרובנו, הסיפור נראה כמו נסיעה מוצלחת לחו”ל של שני הרכבים פולקלוריים אוקראיניים. אם מוסיפים מקורות גרמניים וישראליים, התמונה משתנה.

לפנינו פרויקט שמפגיש בפעם השנייה בברלין אחת ילדים מאוקראינה וישראל, ולא “משלחות משתי מדינות” מופשטות, אלא ערים ספציפיות — רובנו ואשקלון. היחסים ביניהם עצמם עדיין לא מעוצבים כשותפות עירונית. הקשר המקשר הוא פנקוב.

ב-2024 היו אלו המפגשים המוזיקליים המקבילים הראשונים. ב-2026 — כבר תוכנית בינלאומית שבועית עם ארבע ערים, חזרות, קונצרטים, שיחות, תערוכה על המלחמה באוקראינה ותמיכת שגרירות ישראל.

ונראה שהפרויקט הזה לא מסתיים כאן. המנהל של פנקוב כבר הצהיר שהוא רוצה להמשיך לקשר בין בתי ספר, מוסדות מוזיקליים וארגונים ציבוריים עם ערי השותפים שלו. לכן המפגש של ספטמבר 2026 נראה לא כסיום, אלא כעוד חוליה בתוכנית שהופכת בהדרגה את הקווים הפורמליים על המפה — ברלין—אשקלון, ברלין—רובנו, ברלין—קולובז’ג — לקשרים בין בני נוער, מורים ומשפחות ספציפיים.